ראשי » ספורט » כדורגל עולמי » כדורגל ישראלי

ויהי מה!: האם ברקוביץ' יהיה המאמן הבא?

זה לא חדש שאייל ברקוביץ' מסוגל לתת אקשן לנבחרת, אבל הבעיה היא שמדובר באקשן מהסוג הכי רע. מצד שני, רק הקוסם יוכל להחזיר את הטירוף לאוהדים שעוד נשארו לנבחרת. בן זגגי ואסף נחום מתווכחים האם באמת מדובר במאמן הלאומי הבא

עד היום, אייל ברקוביץ' נראה כמו בחירה מצויינת בעיניי למאמן הנבחרת. הסיכויים להעפיל לטורניר גדול כבר מזמן לא נראים ריאליים (אפילו אם מדובר בהגרלה שתזמן לנו את סן מרינו, אנדורה ומולדובה באותו הבית) והכנסתו של אייל לנוסחה היתה יכולה להעלות קצת את העניין בנבחרת הצנונית שבנה לנו דרור קשטן.

מסיבת העיתונאים המיוחדת של ברקוביץ' בסגנון ה"ויהי מה" של ארז מהאח הגדול, עשתה בדיוק את השירות ההפוך למטרת העל שהציב לעצמו כוכב העבר. ההתבטאויות החריפות, תקיפת התקשורת והכניסה לקרב אגרוף נוסף מול אוחנה וכל מי שסנט בו, רק הדגימו לכל אחד מאלו שחשבו שברקוביץ' מסוגל לתת אקשן לנבחרת, שמדובר באקשן מהסוג הכי רע שיכול להיות כרגע לנבחרת - בסגנון השכונה.

מאמן נבחרת, מעבר למשנה סדורה על שיטות משחק, אמור להוות גם דמות לחיקוי. המופע של ברקו הבהיר שבקטגוריה הזו השחקן המפואר כושל.

ברקוביץ' יצא נגד כתב שכינה אותו "ברברי" מבלי שישב אפילו לדבר איתו, אבל ההצהרות הלוחמניות של אייל, שלקו גם בלא מעט שגעון גדלות ("מתנהגים אלי כמו אל ראש ממשלה"), היו לא פחות מברבריות, גם מבלי לשבת איתו על כוס קפה.

קצת חבל. אייל בדמותו המרוסנת היה יכול להיות מאמן נבחרת טוב. כזה שדוגל בהתקפה ומסוגל בשילוב עם מאמן כמו שפיגל להביא קצת יותר תוססות לנבחרת, אבל המחיר שנצטרך לשלם על זה מול אופ"א ומול הציבור נראה חריף מדי.

בן זגגי

בתור מישהו שבמשך שנים השתדל לא החמיץ משחק של נבחרת ישראל באצטדיון הלאומי "רעת גן", הבנתי משהו בקמפיין הנוכחי. הבנתי שאני פשוט לא רוצה לראות את הנבחרת יותר.

זה לא קשור לזה שנראינו מגוחכים על המגרש. זה לא קשור לזה שהשחקנים הפגינו שלומיאליות ראוייה לשמה על המגרש וגם לא לכך שההתאחדות הצליחה לארגן מפגע תרבותי מביך, כשחלק אחד של המגרש  (שערים 9-13) פשוט לא היה שותף לחגיגה.

זה היה קשור לכך שבניגוד לשנים קודמות שנכשלנו, הרגשתי שפשוט אין אהבה לנבחרת. היא כבתה. כמו בכל מערכת יחסים צריך להבין דבר אחד פשוט, שמדי פעם חייבים לתבל ולפלפל אחרת אין סיכוי. אייל ברקוביץ' הוא התיבול שלי.

נכון, יכול להיות יותר גרוע. יכול להיות שהלב של השחקן הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל לא יעמוד בעומס ויתחיל להפיל

את האשמה על השחקנים, יירה לכל כיוון והדבר המסוכן ביותר- שיכול להיות שקמפיין של אתר אחד, צהוב ברוב זמנו, יהיה זה שימנה את המשרה הנכבדת ביותר בכדורגל הישראלי.

אבל כל זה לא מעניין אותי. כי אני אוהד של נבחרת ישראל. זאת שהתשוקה תמיד שיחקה בה תפקיד, זאת שגררה אותנו לאצטדיון בכל פעם מחדש, לשיר את "התקווה" בגאווה. המועמד למשרת המאמן הגיע עם הצעה מוכנה, עם שיטת אימון אחרת, שאם הייתה מגיעה ממאמן זר היינו מהללים אותה ורושמים בשקיקה כל דבר שהוא אמר.

מסיבת העיתונאים המתלהמת של השחקן האהוב עלי בכל הזמנים (ואין כאן קשר למכבי חיפה), עשתה לו לדעתי רק רע, כיוון שההתאחדות תצטייר כיום כמי שנכנעה לתכתיבי התקשורת אם תמנה אותו. אבל בשבועות האחרונים אנחנו עדים לתהליך של הזניית תפקיד מאמן נבחרת ישראל.

תפקיד שכל ילד ישראלי חולם עליו ומדמיין לעצמו איך זה לעמוד על הקווים ולהוביל את המדינה. מאמן סוג ג' מכל מיני מקומות בפלנטה לא מוכנים לקחת את התפקיד ומשפילים אותנו.

אני רוצה ומקווה שפעם אחת יניחו את הפוליטיקות בצד ויתנו לאהבה לנצח. רק ואך ורק אייל ברקוביץ' יוכלו להחזיר את הטירוף של האוהדים למגרש. לא דונאדוני, טארים או אפילו קאפלו. הייתה תקופה, לא מזמן שהנבחרת פשוט לא הפסידה בבית. מהרבה סיבות.

בואו ננסה לעשות את זה. אם לא נעלה, לפחות ניסינו והחזרנו את הניחוח של הפטריוטיזם לנבחרת, אם נעלה- כולם ייצאו גדולים. בואו ננסה. עד שיהיה טוב. עד שיהיה.

אסף נחום

מה דעתכם? הצביעו בסקר לגבי אייל ברקוביץ'

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...