כדוריד: דב ישועה פורש ממשחק
פציעה חוזרת בכתף הביאה את השחקן לסיים קריירה בת 18 שנה. כעת הוא מספר על ההחלטה ומשחזר הישגים. הסיפור המלא מחר ב"זמן ת"א"
דב ישועה, החליט לפרוש צילום: דני מרון
כמה שעות מאוחר יותר, אחרי ארוחת הערב המשפחתית, גמלה בלבו ההחלטה לפרוש, אחרי 18 שנות פעילות. "לקחתי את ההחלטה לבד בסוף השבוע האחרון, לאחר שבמהלך רוב העונה, כשישבתי בחוץ, התייעצתי עם הסובבים אותי. בסוף כנראה שהפציעה הזו בכתף ימין, שהיא הכתף הדומיננטית שלי, היא שהכריעה אותי".
"אחרי מאמצים של שנים, אשר כללו ניתוח אחד והרבה שעות פיזיותרפיה, ראיתי שאני לא מצליח להגיע לרמת המשחק שהיתה לי בעבר. לפחות משחק הפרישה שלי נערך בין חברים, כלומר בין שני המועדונים שבהם עשיתי את הדברים הנפלאים ביותר בקריירה."
ישועה החל את הקריירה במכבי ארזים מר"ג, עיר הולדתו. בהמשך נדד לקרית-שרת חולון ובילה ארבע עונות באס"א ת"א, במהלכן זכתה הקבוצה בדאבל היסטורי. אחר-כך שיחק ישועה שמונה שנים במכבי ראשל"צ, במדיה זכה בארבע אליפויות ובחמישה גביעי מדינה.
בכל אותן שנים היה ישועה גם ציר מרכזי בהגנת נבחרת ישראל, שאליה זומן לראשונה בגיל .18 "הנבחרת היתה עבורי אולי הדבר הכי מרגש בקריירה," הוא משחזר. "גם האליפות הראשונה עם אס"א ת"א ריגשה כמובן, וכך גם הזכייה הראשונה עם מכבי ראשל"צ, כיוון שהביאו אותי לשם כדי לקחת מהפועל את ההגמוניה שהיתה לה בעיר, אבל אני חושב שהקמפיין המדהים של הנבחרת לקראת אליפות אירופה 2002 בשבדיה, שאליה העפלנו, הוא אולי הרגע המתמשך הכי מתוק שהיה לי."
כעת, למרות הפרישה, צפוי ישועה להישאר במחלקת הכדוריד של אס"א לפחות עד סיום העונה, ולתרום מניסיונו לשחקנים הצעירים של אולג בוטנקו. בנוסף, ישועה, רואה חשבון במקצועו, מתכנן לפתוח משרד עצמאי.
"האתגרים שלקחתי על עצמי לאורך כל הקריירה," אומר ישועה, "היו להשתייך לקבוצות שזכו בתארים. מעולם לא עניינו אותי הבעיות של הענף, כמו החשיפה המועטת או פערי השכר מול הכדורגל והכדורסל. תמיד ראיתי בו מקום שמאפשר לי לשלב קריירה עם אהבה לספורט."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם