סיפור צבע: "אינוויקטוס" מביא את בשורת הראגבי
מדור "בכדור אחר" הלך לקולנוע כדי לראות ב"אינוויקטוס" כיצד איחד נלסון מנדלה, ולו לרגע, את השחורים והלבנים בדרא"פ באמצעות ראגבי
אז ברור שהוליווד זו הוליווד והסיפור של מנדלה ונבחרת הראגבי של דרום-אפריקה מובא בשטאנץ הקיטשי המוכר מהרבה סרטים (אם יורשה לנו לשחק אותה לרגע מבקרי קולנוע), אבל באמת שחומר הגלם האמיתי של הסרט הזה, על פי ספרו של ג'ון קארלין (playing the enemy) הוא סיפור אדיר על ספורט, פוליטיקה, מתח בין-גזעי, חברה והיסטוריה, לא בהכרח בסדר הזה.
מנדלה, מנהיג ההתנגדות למשטר האפליה הגזעית בדרום-אפריקה, השתחרר מהכלא אחרי 27 שנים, נבחר לתפקיד הנשיא, אבל נתקל בבעיות קשות עקב הטלטלה הגדולה שעברה על ארצו. האפרטהייד נגמר, אבל ההפרדה הגזעית נותרה בשטח כשסע בלתי ניתן לאיחוי. באופק, ומנדלה הוא אדם שמסתכל אל עבר האופק, היה טורניר אליפות העולם, אותו קיבלה דרום-אפריקה לארח ב-.1995
הראגבי נחשב בקרב השחורים כמשחק לבן, מדכא, והנבחרת הלאומית, שכינויה 'ספרינגבוקס,' היתה שנואה על המדוכאים מפעם. כמו המדינה, גם הנבחרת נקלעה למשבר ולהפסדים, ומנדלה חשב שאפשר להרים מהרצפה את ארצו, דווקא בהשראת הצלחה מצד שחקני הראגבי.
ד"ר ווילף רוזנברג, שהכינוי שלו הוא 'רופא השיניים המעופף,' היה אורח הכבוד בבכורה אמש. הרופא היה שחקן בנבחרת ותיקה יותר של הספרינגבוקס, שעבר מאוחר יותר לשחק בלידס האנגלית, שם הוא עד היום שיאן ההבקעות של המועדון, עם 48 טריי בעונת .1960/61 כמו כן הוא חבר בהיכל התהילה של הספורט היהודי.
ד"ר רוזנברג: "כששיחקתי בדרום-אפריקה, לא הרגשתי שהשחורים שונאים את המשחק כי פשוט לא באתי במגע עם שחורים. שי־ חקתי את הראגבי שלי, הייתי בקוקטיילים, למדתי רפואה ואני יודע שזה תירוץ עלוב".
אגב, רוזנברג הוא אחד מעשרת היהודים ששיחקו בהיסטוריה של ה ספרינגבוקס , כשהאחרון בהם, ג'ואל סטראנסקי, היה בנבחרת עליה הטיל מנדלה את משימת איחוד האומה. כשתלכו לסרט, תגלו עוד פרט מעניין על אותו סטראנסקי, אבל אנחנו נמנעים מספויילר.
הנשיא הזמין לכוס תה בארמונו את פרנסואה פינאר, קפטן הספרינגבוקס (מגולם על-ידי השחקן מאט דיימון) ופשוט ביקש ממנו שיביא את הגביע העולמי. אנחנו לא רוצים לקלקל הרבה, אבל אתם כבר יודעים מה זה סוף הוליוודי (מה גם שזהו פרט היסטורי ידוע שהירוקים-זהובים זכו בגביע ב-1995. בכל מקרה, העיקר הוא החיבור בין לבן לשחור בזכות הספורט. אגב, רק שחקן שחור אחד היה בנבחרת האגדית.
ג'ודית ברזן, עולה מדרום-אפריקה שמקיימת בארץ פרויקט ממש ייחודי, כמאמנת ראגבי נכים: "כשמנדלה הגיע עם חולצת הספרינגבוקס וירד אל הדשא כדי לברך את השחקנים לפני משחק הגמר, בו לא היינו אמורים לנצח את ניו-זילנד החזקה, זה היה רגע עוצר נשימה. ומאז, גם השחורים התחילו לשחק ראגבי."
עם השנים התבססה דרום-אפריקה כמעצמת ראגבי והיא גם אלופת העולם הנוכחית, לאחר שזכתה בטורניר האחרון בצרפת .2007 השחקן הנחשב כטוב בעולם היום הוא שחקנה השחור, בראיין הבאנה, עליו גם
קלינט איסטווד, שצבר הרבה שעות צפיה בראגבי לצורך הכנת הסרט שצולם בדרום-אפריקה, מביא את בשורת הראגבי לכל העולם. איסטווד: "הסיפור מתרחש בנקודה קריטית במהלך שלטונו של מנדלה. אני חושב שבתבונה רבה הוא גייס את הספורט כדי לפייס את מדינתו. הוא יודע שהאוכלוסיה הלבנה והשחורה תצטרך לעבוד יחד כקבוצה או שהמדינה לא תצליח."
התאחדות הראגבי הישראלי לא פספסה את ההזדמנות שנקרתה בדרכה והתלבשה על הטרום-בכורה של "אינוויקטוס." ובצדק. הפעילים הפיצו אתמול בקולנוע "לב דיזנגוף" (כשהתכנון הוא להפיץ גם בבתי קולנוע אחרים בארץ) עלונים עם הלוגו 'יש ראגבי בישראל,' ועם הכותרת: "נהניתם מהסרט? עכשיו בואו ליהנות מהמשחק." לעלון מצורפת רשימת כל 16 המקומות בארץ, בהם קיימת קבוצה ואפשר לבוא ולשחק. עכשיו צריך רק לחכות עד שנארח את אליפות העולם כדי לפתור את בעיותינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם