תרגיש בבית: תכירו את דניאל דה רידר
דניאל דה-רידר לא פרח באייאקס, לא השתלב בברמינגהאם ולא התאים לוויגאן. מילד פלא שהושווה לגיגס והיה על הכוונת של ונגר, נותר קשר בן 25 עם זיקה למדינת היהודים. בהפועל הוא ינסה להוכיח אחרת
הרקע ידוע: אב הולנדי, אם ישראלית, הנוער של אייאקס, אליפות אירופה עם הולנד הצעירה שהוציאה את דרנטה ובאבל (בסך-הכל 30 הופעות, שני שערים), שבחים ומחמאות מכל כיוון, והגשמת החלום של רבים: חולצת ההרכב של אייאקס. בינואר ,2004 בגיל ,19 הוא שיחק לראשונה בבוגרים של מועדון הפאר ההולנדי. בחצי העונה שנותרה הוא השתחל להרכב ואף הופיע בליגת האלופות, כולל נגד מכבי ת"א.
דה-רידר, כבר בן ,25 עבר מסלול מכשולים לא קל: אחרי שהופיע ב-30 משחקים במדי אייאקס, הוא החל לבלות על הספסל, במקביל למערכת יחסים לא ממש בריאה עם המנכ"ל דני בלינד. באייאקס הציעו לו לעבור בהשאלה לוויטסה, כדי להתבשל, אבל הקשר סירב.
עיתונאי הולנדי הסביר השבוע איך הקשר התגלגל לבלומפילד: "הוא מיהר לעזוב את הליגה ההולנדית ובילה יותר מדי על הספסל בספרד ובאנגליה. הראש שלו היום יותר בדוגמנות ופחות בכדורגל. מבחינת אייאקס, חבל שסוף-סוף גדל במועדון שחקן יהודי שהיה יכול להמשיך את המסורת היפה של הקבוצה. הוא ברח מהר מדי."
סטיב ברוס, מנג'ר ברמינגהאם, השווה אותו - תחזיקו חזק - לריאן גיגס: "קהל שלם יכול ללכת שבי אחריו. הוא יודע לתקוף את היריב, נכס לכל קבוצה." ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, התעניין והיה מוכן להוציא 3 מיליון ליש"ט כדי לקחת אותו מהידיים של ברוס.
עוד לפני כן, בעונת ,2005/6 חתם דה-רידר לחמש שנים בסלטה ויגו. הוא שיחק בהצלחה נגד סביליה, הספיק להגיע זמנית למקום הראשון, וטעם גם את ברצלונה. בסיום העונה השנייה שלו בספרד החליטה סלטה לא לממש את החוזה לאחר שירדה לליגה השנייה. דה-רידר רשם במועדון בסך-הכל 20 משחקים (שלושה בלבד
ביולי 2007 הוא חתם במועדון. ברוס החמיא: "שחקן שיכול לעבור מגינים במהירות, לשחק בשמאל וימין וכחלוץ. השליטה של דה-רידר בכדור נותנת לנו בונוס, כי הוא הולך מול היריב וגובר עליו." במשחקו הראשון הוא נכנס כמחליף נגד צ'לסי, נפצע בקרסולו ונאלץ לצאת. המשחק הטוב ביותר של דה-רידר היה מול וויגאן, כשהוליך את ברמינגהאם לניצחון 2:3 אחרי חמישה הפסדים רצופים. ברוס אמר אז: "הוא רק צריך להמשיך לשחק כך ולשכנע אותנו שזו היכולת האמיתית שלו."
בברמינגהאם טענו שדה-רידר סבל מפציעות כרוניות, אבל הקשר הכחיש: "בסך-הכל נפצעתי נגד צ'לסי ונאלצתי לשבת בחוץ שישה שבועות. עד אפריל הייתי בסדר גמור, ואז חטפתי מכה במשחק מילואים ושוב נעדרתי עשרה ימים. פרט לכך הייתי כשיר כל העונה. הכל התהפך אצלי ב-180 מעלות. אני לא מעורב ממש בקבוצה. אני מאמין שאני יכול לתרום הרבה יותר."
אלכס מקליש, שהחליף את ברוס, לא חשב כמוהו ובסיום עונת ,2007/8 כשהקבוצה ירדה ליגה, הודיע לדה-רידר שהוא רשאי ללכת. לט־ענתו, לא היה מקום לקשר בליגת המשנה, שם למשחק הצירופים שלו אין תועלת. משחקו האחרון בברמינגהאם היה כבר בינואר ,2008 בגביע האנגלי. הרזומה הכולל: עשרה משחקים ועזיבה בקול ענות חלושה.
יום למחרת כבר הודיעה וויגאן על החתמת דה-רידר. ברוס לקח את הפיקוד במועדון, ושם לא שכחו את ההצטיינות של הקשר נגדם. אבל בעונה שעברה רשם הקשר רק 18 הופעות (פתח בחמישה). מספר הדקות שלו העונה בוויגאן עומד על אפס. המנג'ר הקטאלוני של המועדון, רוברטו מרטינס, הפך אותו לשחקן מילואים לכל דבר.
לצערו של דה-רידר, לבעיה שלו בעונה שעברה קראו אנטוניו ולנסיה, שהועדף עליו בכנף ימין. כשוולנסיה המוכשר נמכר למנצ'סטר יונייטד תמורת 16 מיליון ליש"ט בקיץ האחרון, הכריז דה-רידר שהוא רוצה להיכנס לנעליו. הוא חשב שמרטינס ישחק כדורגל יותר התקפי ויתן לו את המפתחות.
"חשוב לי מאוד לשחק העונה. אני נחוש להיות מעורב ואני הולך לעבוד קשה מאוד," הבהיר הקשר. "אני מרגיש שהייתי יכול לשחק יותר בעונה שעברה, כי ולנסיה ואני הסתדרנו דווקא לא רע ביחד. המנג'ר החדש אוהב יותר את הכדור והוא יצליח לשלב בין משחק עם הכדור לתנועה מהירה," הכריז דה-רידר בעיתון המקומי "וויגאן טודיי."
אבל המציאות, שוב, נראתה אחרת לגמרי. "למנג'ר מרטינס היו רעיונות אחרים כשהוא הגיע לקבוצה, ולדה-רידר לא היה חלק בהם," מסביר כתב הספורט של העיתון "וויגאן אובזרבר," פול קנדריק. "זה לא שהוא הסתכסך עם המנג'ר. הוא שיחק במילואים, ישב כמה פעמים על הספסל, ובמשחקים האחרונים בכלל לא היה בסגל. אני מניח שוויגאן תרצה למכור אותו בקיץ הקרוב."
אם בשנה שעברה דה-רידר נפגע מהנוכחות של ולנסיה, העונה עושה את זה צ'רלס אנזגוביה. "הוא השחקן הכי טוב בקבוצה וק־ שה להזיז אותו מההרכב," אומר קנדריק.
דה-רידר סיכם את מצבו בשבוע שעבר בראיון ל"ספורט וויק" ההולנדי: "בהתחלה הייתי פתוח מאוד לפילוסופיה ההתקפית של המנג'ר מרטינס, אבל הוא לא נתן לי את הצ'אנס ואני מחפש מקומות אחרים."
עבור הכדורגל הישראלי האפרורי, דה-רידר עשוי להיות תוספת כוח, בתנאי שייקח את עצמו בידיים. אלי גוטמן הוא מסוג המאמנים שיכולים להחזיר אותו למסלול. השחקן הביע פעמים רבות את רצונו לשחק במרכז הקישור ולא באגף ימין, כך שאם גוטמן ייתן לו את המפתחות הוא יכול להוציא מים מהצלע הנוספת.
לדה-רידר, אגב, יש שאיפות נוספות. הקשר אמר השבוע לטלוויזיה המקומית של אמסטרדם: "אני רוצה לשחק בנבחרת ישראל. יש לי משחקים רק בנבחרת הצעירה של הולנד, אמא שלי ישראלית, כך שזה אפשרי." אולי בסוף ייצא לנו ממנו גם יורו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם