שלום אביטן: איך זה שעדיין לא קם לי יורש?
ביוזמת המקומונים כל בי וזמן הנגב מרשת מעריב, הונחו היסודות להיכל התהילה הבאר שבעי. מאיר ברד: "מאור מליקסון הוא השחקן הכי דומיננטי כיום בקבוצה". אליהו עופר: "ההיכל מתקן את העוול שנעשה לי בהיכל התהילה הישראלי"
אלפים מקרב קוראי המקומונים 'כל בי' ו'זמן הנגב' מרשת מעריב שיזמו את הפרויקט, השתתפו בהליך הבחירה. המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום, ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' ועוד נכבדים כיבדו את האירוע בנוכחותם.
כוכבי דור האליפויות של 1976-1974 נכנסו כמעט כמקשה אחת להיכל הקורם עור וגידים. אליהו (לילו) עופר ומאיר (מירו) ברד התקשו להסתיר את התרגשותם כשמאמנם האגדי אמציה לבקוביץ' בא להגיד מברוק. "בשבילי, אמציה לבקוביץ הוא גדול המאמנים בישראל, וחבל שאלי פוקס כבר לא בין החיים. גם הוא עשה עבודה גדולה", אמר ברד.
רשימת 20 הנבחרים הראשונים להיכל הבאר שבעי כוללת עוד כמה דמויות מיתולוגיות, ביניהן רפי אליהו, אברהם נומה, אלון בן-דור, אפרים דוידי, שלמה אילוז, רוני מוסקוביץ', האחים אפרים ועובדיה צבי, אורי בנימין, יעקב כהן, חיים בן שאנן, ושלום אביטן.
גביעים הוענקו למאמנים ששרדו בווסרמיל ואפילו זכו להישגים. פרט לאמציה הבלתי נשכח, היתה גם לאלי גוטמן ולופא קדוש הפריבילגיה להתרפק על גלי הנוסטלגיה הדרומית. ראש העיר לשעבר יעקב טרנר ששידך את אלונה ברקת עם 'וסרמיל' העניק לה גביע הוקרה והשתתף יחד אתה בשלב ההנפה.
אביטן ניסה להבין מדוע טרם קמו לו ולחבריו יורשים בשיעור קומתם: "באמת תופעה מוזרה, כי אין לנו 20 רגליים ושני ראשים, והנשים בבאר שבע ממשיכות ללדת ילדים עם רגליים בריאות. האמת היא שכבר התעייפתי, לא מגיע לנו לנוח מכל השאלות? מה שכן, אני שמח שעוד זוכרים אותנו, ובעצם למה לא? אם את בן-גוריון זוכרים כבר 200 שנה, אין סיבה שלא יזכרו את שלום אביטן 40 שנה אחרי שתלה את הנעליים. אפילו שוקי כהן מהבקרה התקציבית אמר לי כשנפגשתי אתו שהוא רעד בכל הגוף מהתרגשות כשהתיישבתי לידו".
העובדה שדלתות היכל התהילה הישראלי ננעלו בפניו, לא השביתה אתמול את שמחתו של לילו. "כל הסיפור הזה של ההיכל הארצי מאוד מוזר. הרי אין אחד שלא החמיא לי במדינה הזאת, אז איך יכול להיות שאחד כמוני נשאר מחוץ לעסק?! ההיכל הבאר שבעי מתקן במידה מסוימת את העוול שנגרם לי ולהרבה כישרונות מקומיים".
על שחקני הדור הנוכחי
במחשבה שנייה עופר מעניק ציון עובר לעוד שחקן עכשווי. "הבחור מאשדוד, רביבו, דווקא מוצא חן בעיני. התרשמתי מהיכולות הטכניות שלו, אבל חסרה לו התנועה על המגרש בגלל כושר גופני לקוי. כדי להיות אוטוריטה על המגרש צריך לחבר את התכונות של רביבו ושל מליקסון. שניהם ביחד שווים אליהו עופר או ברד אחד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם