בשם הבן: ראיון עם בן סהר
אף שבן סהר לא ממש רואה הרכב באספניול וכבש רק שער אחד העונה, הוא לא מתכוון לוותר על החוזה בקבוצה הפחות מפורסמת של ברצלונה לטובת הפועל ת"א או מכבי חיפה. בכל זאת, "בלי לזלזל, לשחק נגד עכו או רעננה זה לא כמו לשחק מול אתלטיקו או ולנסיה, גם אם זו רק חצי שעה"
בן סהר במדי אספניול צילום: פאקו, פוטו איזט
התפריט עמוס פיתויים עצומים, אבל סהר סוקר אותו בזהירות. עניינים של תזונה נכונה. בכלל, נראה שאחד משני הנציגים שלנו ב"לה ליגה", ליגת העל הספרדית, פיתח לעצמו התנהגויות השמורות לשחקן אירופי המשתדל לחיות לפי הספר בדרך להגשמת חלום חייו - שחקן הרכב בליגה שבעיני רבים היא הטובה בעולם.
בגיל עשרים, ולאחר שעבר לא פחות משש קבוצות (הפועל ת"א, צ'לסי, קווינס פארק ריינג'רס, שפילד ונסדיי, פורטסמות ודה חראפשחאפ), הוא מצהיר בנוגע לאספניול, הקבוצה השביעית: "אני מרגיש שמצאתי בית סוף סוף".
בסוף העונה שעברה היו לך כמה הצעות נאות, ובהן גם מאייאקס ההולנדית, ובסופו של דבר בחרת את אספניול. למה?
סהר, "יש בברצלונה אנשים חמים" צילום: דני מרון
"ראשית, בגלל המיקום. ברצלונה היא עיר מצוינת שאני יכול להסתדר בה. יש פה אנשים חמים, ואפילו שאספניול היא לא מאריות הליגה הספרדית, זו בכל זאת קבוצה מצוינת. חשבתי שפה אוכל להראות את היכולות שלי ואמצא בית חם. אני פה כבר חצי שנה, מתקדם לאט? לאט, ומקווה לשחק יותר ויותר. באייאקס אמנם התעניינו בי, אבל לא הרגשתי שהם רוצים אותי מספיק. אם הייתה הצעה טובה, הייתי שוקל אותה, אבל זה לא מה שהיה".
אתה אמנם רק בן עשרים, וכבר הספקת לעבור בקריירה הקצרה שלך מה ששחקנים אחרים עוברים בקריירה שלמה. מה היה הצעד הכי משמעותי שלך עד כה?
"אני חושב שעצם זה שהלכתי לשחק בהולנד בקבוצה קטנה זה היה השלב המשמעותי".
אתה כבר מצליח להגות את השם של הקבוצה (דה חראפשחאפ)?
(צוחק) "גם לי קשה להגיד את זה. התקופה שם פתחה בפניי המון דלתות ואפשרויות. הרגשתי אז שאני צריך ללכת למקום שאשחק בו, ושם בעצם שיחקתי בכל משחק תשעים דקות בליגה ההולנדית, שהיא ליגה טובה. הרבה אנשים ראו אותי משחק שם, וככה גם הגיעה ההצעה מאספניול".
יש לאחרונה פרסומים על חזרה אפשרית שלך לארץ, להפועל תל אביב או למכבי חיפה. יש אמת בשמועה?
"ממש לא. תמיד כשמגיע חודש ינואר רוצים לעשות קצת רעש. ברור שלפעמים מתגעגעים קצת הביתה ואתה אומר לעצמך 'אולי ניתן פסק זמן?' אבל אני נשאר פה, טוב לי פה, אני בקבוצה שאני יודע ובטוח שאצליח בה. אני פה לארבע שנים, ובינתיים שיחקתי בכל משחק שהייתי בריא, גם אם לא תשעים דקות, הייתי מעורב, ואני בטוח שאקבל את חליפת ההרכב בקרוב".
" פיקה מברצלונה הכיר אותי"
עם כל ההתלהבות והרקורד המרשים על הנייר, סהר עדיין לא בורג משמעותי באספניול, המדשדשת במקום ה-16 מתוך עשרים קבוצות, קצת מעל הקו האדום, עם מאזן מביך של עשרה שערים בלבד שהצליחה הקבוצה להבקיע ב-16 מחזורי ליגה.
מאסי וצ'אבי. דבר שכל שחקן חולם עליו צילום: רויטרס
סהר שיחק ב-15 מהמשחקים, אבל פתח בהרכב רק באחד מהם, ורשם עד כה שער אחד בלבד. את הדיבורים בארץ על כישלון הוא דוחה על הסף.
"בארץ, שיגידו מה שיגידו. אני חושב שזה המקום בשבילי, ואם הייתי חושב אחרת, הייתי עכשיו חוזר לארץ. עצם זה שאני משחק עדיין עשרים דקות או חצי שעה, ולפני שבועיים אפילו פתחתי מול סנטאנדר, זה עדיף לי מלשחק נגד עכו או רעננה, בלי לזלזל. זה לא
כמו לשחק מול אתלטיקו מדריד או ולנסיה, גם אם זו רק חצי שעה.
"אסור לשכוח שזו עונה ראשונה שלי גם בליגה וגם בקבוצה, וזה תהליך שלוקח זמן. הם אומרים שהם מרוצים ממני וזו הדרך שלהם, בדיוק כמו שהם כבר עשו עם אחד הצעירים שלנו, שעבר תהליך דומה לשלי, והיום, בגיל 22, הוא שחקן הרכב לגיטימי. אני מאמין בעצמי, אני מכיר את עצמי ואת השחקנים פה, ובגלל זה אשאר פה".
לפני כמה שבועות שיחקת בדרבי מול ברצלונה בקאמפ נואו. איך היה לפגוש את מסי ולהקתו?
"כשאתה מגיע למגרש אתה לא מאמין שאתה נמצא במקום כזה, אבל בזמן המשחק אתה לא חושב על כלום. אתה נותן כבוד לפני המשחק, ופה זה נגמר. לפעמים בחימום ובמשחק אתה מרים את הראש ורואה ביציעים קהל של מאה אלף, וזה דבר שכל אחד חולם עליו. שיחקתי 17 דקות, ואני מקווה שבדרבי הבא כבר אשחק תשעים".
יצא לך לשוחח עם מישהו מהם בזמן המשחק או לפניו?
"ג'רארד פיקה דווקא הכיר את השם שלי והתפלאתי. אחרי המשחק החלפנו כמה מילים, אבל בזמן המשחק היו מאבקים שחבל על הזמן. הרבה קללות. זה דרבי, אחרי הכול".
איתי שכטר. "אני רק מקווה כשהוא יגיע לפה הם לא יתייאשו מהר מדי" צילום: דני מרון
אז איזו ליגה טובה יותר, האנגלית או הספרדית?
"האמת? הן שונות. אני אוהב מאוד את הליגה הספרדית, ומבחינת טכניקה, חשיבה והכדורגל עצמו - אני חושב שהיא טובה יותר וגם יש בה שחקנים טובים יותר. מבחינת מהירות משחק, הליגה האנגלית טובה יותר כי היא מהירה בצורה בלתי רגילה".
מה היית מייעץ לשחקן צעיר, לצאת לאירופה בגיל תיכון כמו שאתה עשית או לחכות לאחרי הצבא ואז לטוס?
"אני חושב ששחקן כן צריך לצאת בגיל צעיר, אבל רק לקבוצה שהוא יוכל להיות מעורב בה. אני יצאתי בגיל 17 לצ'לסי, אבל שם גם אם אתה שחקן מצוין וצעיר, יהיה לך קשה יותר כי יש שחקני רכש, והכוכבים יבואו תמיד לפניך. חשוב לצאת לקבוצה שיהיה אפשר לקבל בה הזדמנות, כך שגם אם זה יקרה אחרי הצבא, לא יקרה כלום".
אתה רואה עוד שחקנים ישראלים שיכולים לשחק בליגה הספרדית? היו פרסומים על ברק יצחקי ואיתי שכטר.
"אני רואה כמה שחקנים שיכולים להתאים מבחינת פוטנציאל. אני אוהב מאוד את הסגנון של יצחקי ושכטר, אני רק מקווה שכשהם יגיעו לפה הם לא יתייאשו מהר מדי כי זה מה שקורה לרבים. מבחינת יכולת הם יכולים לשחק פה, אבל הניסיון מלמד שצריך המון יכולת מנטלית בשביל זה. כישרון לא מספיק".
"לא מצאתי את המישהי"
העונה הראשונה של סהר באספניול התחילה בסימן אבל, כשבזמן מחנה האימונים באיטליה מת פתאום קפטן הקבוצה, המגן דני חארקה בן ה-26. בקבוצה קיבלו את הבשורה בהלם מוחלט, ויש הטוענים כי עד היום לא יצאה הקבוצה מההלם הזה.
דני חארקה. "זו הייתה אבידה גדולה מכל הבחינות" צילום: אי-פי
איך השפיע המוות על הקבוצה ועליך? הספקת להכיר אותו?
"הכרתי אותו, היינו ביחד חודש, וזו הייתה דרמה מאוד מאוד קשה. לאנשים לקח כמה שבועות לעכל את מה שהיה. הם הכירו אותו כמה שנים, להבדיל ממני, ואם לי היה קשה, תחשוב מה עבר עליהם. היה קשה לצאת מזה כי זו אבדה גדולה מכל הבחינות: בחור צעיר שהיה גם הקפטן שלנו, זו אבדה מקצועית וחברתית, מכה קשה מאוד מכל הבחינות".
מי החברים שלך בקבוצה?
"יש כמה צעירים שאוטומטית אתה נקשר אליהם יותר. נפגשים גם אחרי הצהריים, אם כי לרובם יש חברות או משפחה אז קצת יותר קשה. מבחינת ישראלים בעיר, יש פה כמה שנקשרתי אליהם. זה לא כמו בלונדון, שם יש קהילה ענקית של יהודים. פה כמעט אין, אבל מוצאים את האנשים שאתה רוצה להיות אתם".
אתה חי לבד כבר כמה שנים ברציפות בארצות זרות. זה לא קשה?
"בהתחלה היה לי קשה מאוד לעזוב את החברים והכול, אבל כשאתה נמצא פה תקופה אתה מתרגל לחיות עם זה וגם ליהנות מזה. אני פה בשביל הכדורגל, ואני אעשה הכול כדי להישאר פה. ברגע שאראה שאין לי סיכוי לשחק ולהוכיח את עצמי, לא אשאר פה, אבל כל עוד אני מעורב ויכול לשחק ברמות האלה - אני פה".
מה עם חברה?
"אם יש לך הצעות, תודיע לי".
אני אחפש..."
"תחפש, תחפש. אני עדיין לא מצאתי את המישהי שאני רוצה".
"בקיץ אשלים את הטירונות"
באוקטובר 2009 זומן סהר לסגל נבחרת ישראל לקראת משחקיה במוקדמות מונדיאל 2010 מול נבחרות מולדובה ושווייץ. בו בזמן דרשו ממנו שלטונות הצבא להתייצב לטירונות (הוא לא עבר אותה עד היום), וכבר היו דיבורים על כך שסהר לא יגיע לארץ מחשש להיעצר.
סהר במדי הנבחרת. "צריך מאמן צעיר" צילום: דני מרון
אז מה, בן. סוגיית הצבא מאחוריך?
"גם זה אחד הדברים שהתקשורת אוהבת לנפח. הכול רעש. אני לא כל כך התראיינתי בנושא הזה, אבל אני והצבא היינו בסדר גמור והגענו להבנה. כיום יש לי הסכם - בכל פעם שאני מגיע לארץ, אני בצבא. אני רוצה מאוד לשרת ולתרום. בשבוע שקפצתי לישראל לא מזמן הייתי בצבא, והיה לי כיף. בפגרה בקיץ אשלים את הטירונות. יש אנשים שימשיכו לדבר, שידברו".
בסופו של דבר הסתיים הקמפיין הזה בכישלון צורב.
"נכון, הייתה לנו הזדמנות מאוד מאוד טובה להגיע למונדיאל בדרום אפריקה, הזדמנות שיהיה קשה לחזור עליה כי היה לנו בית שיכולנו לעלות ממנו, אבל במשחקים מסוימים שהיינו צריכים לקחת את הנקודות, לא לקחנו אותן, וככה אי?אפשר לעלות למונדיאל. כן, הייתי אומר כישלון".
איפה טעינו?
ברקוביץ', "הוא אחת האפשרויות" צילום: מקס ילינסון
"אני לא יכול להצביע על נקודה אחת כי יש הרבה גורמים. לא רוצה להאשים את התקשורת כי אנחנו, השחקנים, האחראים הגדולים. לפני המשחקים היו קמפיינים גדולים והרבה רעש, ואני חושב שדברים כאלה לא מועילים. במשח? קים מסוימים היה המון לחץ על השחקנים, ואני יכול להעיד על זה".
את מי היית רוצה כמאמן הנבחרת?
"כמו כולם, גם אני חושב שצריך מאמן צעיר כי אתה רואה בנבחרות זרות שהמאמנים הצעירים מובילים ונותנים את הטון. הם מבינים יותר את השחקן. אני מעדיף מאמן צעיר ושיהיה ישראלי, שיבין את המנטליות".
אייל ברקוביץ'?
"אני אוהב מאוד את אייל. אם הוא אחת האפשרויות, אז אחלה. הוא יכול להנהיג את השחקנים כי הוא שיחק ברמות הכי הגבוהות, הוא מאמן עם שאיפות. בעצם, עוד לא כל כך מאמן... זה דווקא יכול להיות אחלה רעיון, אבל אתה מכיר בטח את הקלישאה שאומרת 'לא אני, הוא זה שמחליט'".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם