נכנס בפנתיאון: חלאילה דורס את הליגה
חאלד חלאילה מגובה במספרים, עדויות וקורבנות. כרטיס כל 97 דקות, מאמנים יריבים שחוששים כבר בחדר ההלבשה, ואדהם האדיה ששוכב היום במיטה עם רגל מגובסת. קשר בני סכנין, בעל תואר ראשון בחינוך מיוחד, מכחיש כל קשר למר כסאח. אייל לחמן טוען בכלל שמדובר בקונדסון
האדיה שוכב במיטה. הרגל מגובסת. הילדה בת השנה וחצי רוצה לצייר עליה, כמו שנהוג, אבל לו המגע עדיין כואב. היה הרבה פחות כואב אם היה מדובר במישהו שהיה מביע חרטה מלאה באותו הרגע. "הייתי כבר סולח לחלאילה על התאקל," הוא אומר.
"זה חלק מהכדורגל. גם אני משחק חזק. מי שמתעסק בעניין הזה, צריך לקחת בחשבון שפציעות הן חלק מהמשחק. מה שכואב לי, ולא נותן לי מנוח, זה שברגע שהוא נכנס בי מהצד ושבר לי את הרגל, הוא לא אמר מילה במגרש ולא התנצל כלפיי. במקום זה, כשאני שוכב על הדשא ומתפתל מכאבים, שמעתי אותו צועק לכיוון הספסל של סכנין שהיה ליד: 'אחד כבר גמר. נפטרנו מהראשון.' העלו אותי לאלונקה והחלו להוביל אותי החוצה. עברנו ליד הספסל של סכנין והרבה קמו כדי לעודד אותי, כי הבינו שמדובר בפציעה קשה. הוא אפילו לא ניגש לבקש סליחה."
הפציעה הקשה של האדיה לא הפתיעה שחקנים רבים בליגת העל. עוד בטרם המקרה בשבת האחרונה, הצטברו עדויות של שחקנים שהתלוננו על משחקו של חלאילה. "אפשר לשחק חזק ולשחק אגרסיבי," סיפר אתמול שחקן מקבוצת מרכז טבלה בליגת העל, שהיו לו מספר עימותים עם חלאילה במפגשים ביניהם.
"גם אני לא פראייר, אבל יש הבדל בין לשחק ללא פשרות לבין לשחק לא ספורטיבי. חלאילה הוא דווקא קשר לא רע בכלל. הוא לא אחד שצריך לפרק כדי שיידעו שהוא קיים. יש לו הרבה כדורגל, אבל העניין איתו שהוא כל הזמן מחפש את הקטנות. פה דריכה על הרגל, שם גליץ' מאוחר עם הרגל כלפי מעלה, שלא לדבר על מילים שהוא זורק לך תוך כדי משחק."
דימיטאר מקרייב, חלוץ מ.ס. אשדוד, הורחק בעונה שעברה בכרטיס אדום אחרי שפגע בחלאילה ללא כדור. "אני חושב שזה האדום הראשון שקיבלתי בחיים שלי," הוא אמר אתמול. "שיחקתי בשש מדינות ומעולם לא נתקלתי במה שקרה לי מולו באותו משחק. רצנו אחד ליד השני והוא נתן לי בוקסים בלי שהשופט ראה. אחרי פעמיים או שלוש, לא יכולתי יותר לשתוק ונתתי לו מרפק. הורחקתי והשארתי את הקבוצה בעשרה שחקנים, אבל אני לא מתחרט כי הייתי חייב להחזיר לו."
שוער בכיר בליגת העל מספר על מפגש בין השניים: "היה משחק בינינו לבין סכנין ושחקן שלנו נפצע. חלאילה המשיך עם הכדור ולא הוציא החוצה. רצתי אליו ושאלתי למה הוא עושה את זה, והוא ישר התחיל לקלל."
שחקן
מאמנים מכירים היטב את חלאילה. שחקן מקבוצה תל־אביבית סיפר אתמול: "עברתי כבר מספר מאמנים בשנים האחרונות, וכמעט בכל אסיפה לפני משחק מול סכנין הם היו אומרים להיזהר מהפרובוקציות של חלאילה. יש שחקנים שלא יכולים לשמור על איפוק כשהוא נכנס בהם בקטנות. הם מגיבים ובסוף יוצא שהם מורחקים."
האדיה עבר את הגיבוס במוצאי שבת בבית החולים האנגלי בנצרת. חודש הוא יצטרך להסתובב עם הגבס, אחרי זה פיזיותרפיה ושיקום. אם יהיה לו מזל, הוא יחזור לחודשיים האחרונים של העונה.
ביום ראשון בבוקר, אחרי שקיבל, לדבריו, עשרות טלפונים של אוהדי סכנין, שהתקשרו כדי לקלל אותו ולאחל לו שהרגל תהיה הדבר הראשון שהוא שובר, אבל לא האחרון, הגיעה גם שיחה מחלאילה: "הוא התקשר ויכולתי לראות את החיוך שלו דרך הטלפון. הוא הרי מחייך הרבה. אמרתי לו: 'אתה יודע ששברת לי את הרגל. יכול להיות שהעונה נגמרה מבחינתי.'
הרגשתי שהוא בהלם ושהוא מצטער, אבל מה שהרתיח אותי זה שהוא הכחיש שאמר לספסל שלו שהוא גמר את הראשון, יענו אותי. הוא טען שהוא לא אמר את זה. כל־כך התעצבנתי שניתקתי לו את הטלפון בפנים, לא לפני שאמרתי לו שאני לא סולח לו.
"אני בטוח שהוא לא התכוון לשבור לי את הרגל, אבל כנראה שהוא רצה לעשות אבו עלי על הקהל שלהם. להראות לאוהדים שהנה הוא, חאלד חלאילה, נכנס חזק בקפטן ובסמל של נצרת. מעולם לא היה לי משהו אישי נגדו. היינו נפגשים בכל מיני אירועים של המגזר. תמיד אומרים שלום ומברכים אחד את השני. גם היום, כשאני עדיין כל־כך כועס עליו, אני לא מאחל לו לעבור את הכאב הזה. לאויבים שלי אני לא מאחל להרגיש מה שהרגשתי בשבת ומה שקורה איתי מאז."
אייל לחמן היה המאמן של בני סכנין כשחלאילה עשה את צעדיו הראשונים בדרך למקום מרכזי בקישור של הקבוצה. "כשהגעתי לקבוצה, חאלד נחשב בעיני האנשים בסכנין כשחקן סטטי ועצלן. אנשים מסביב לא ניבאו לו עתיד גדול כי אמרו שהוא לא מסוגל לרוץ הרבה, אבל הוא הפתיע רבים. הוא הפך לשחקן הכי אנרגטי בקישור של סכנין.
יש לו יכולת טכנית אדירה, אבל בשל התדמית האגרסיבית שנוצרה לו אף אחד לא שם לב אליה. הטיפול שלו בכדור ברמה גבוהה. גם אצל אלישע לוי הוא היה מהבולטים, והפך אולי לסמל של סכנין כשעבאס סוואן עזב למכבי חיפה."
לחמן ממשיך ומגן על חניכו לשעבר: "כשרוצים להקניט את סכנין ולדבר על האגרסיביות שלה, חאלד יהיה לרוב הכתובת, ואני לא אוהב את זה. מההיכרות שלי איתו מדובר בבחור מצוין, חיובי, עם לב גדול ונתינה לזולת. בכל פעם שהייתי יוזם מפגש עם נוער במצוקה, הוא היה הראשון שמתנדב."
כמעט כל מי ששאלנו מי השחקן הכי לא הוגן בכדורגל שלנו הצביע עליו.
"הוא סיגל לעצמו את היכולת לרוץ, ללחוץ ולתקל, ואת המרכיבים האלה הוא צריך לווסת למקומות הנכונים. יכול להיות שאחרי שהוא רץ בטירוף לכיוון שחקן כדי להוציא ממנו כדור, הוא מוסיף גם פליטת פה או עוד נגיעה ברגל. הרבה שמכפישים אותו עושים זאת מקנאה, כי הם לא יכולים לרוץ כמוהו. אני מסכים שצריך למצוא את הנתיב, את שביל הביניים עבורו, אבל אני בטוח שכל אלה שמדברים נגדו גם לא טמנו את ידם בצלחת."
אז הכל בסדר איתו?
"יכול להיות שהוא לפעמים לא מגיע למשחק מאופס בגלל שהוא שאנן מדי. אני גם חושב שאת המשפטים שהוא זורק כלפי שחקנים אחרים הוא עושה מתוך רצון לעשות מעשי קונדס, כמו איזה נער בן .15 הפציעה של האדיה, שהוא בחור יוצא מן־הכלל ושחקן אדיר, היא בטוח לא מעשה קונדס. אני משוכנע שחאלד מרגיש לא טוב עם זה, ואני גם בטוח שהוא לא עשה את זה בכוונה."
חלאילה (27) הוא בעל תואר ראשון בחינוך מיוחד מאוניברסיטת חיפה. גם אלה שטוענים נגדו טענות קשות כשהם על המגרש, יודעים לספר כי אחרי המקלחת או שלא על מדי כדורגל, מדובר בבחור נעים וחייכן.
חלאילה, ייתכן שיש שני חאלד חלאילה?
"ברור שיש שניים. כשאני במגרש אני חושב על הקבוצה שלי ועל הפרנסה שלי ועושה הכל כדי לנצח."
גם לשבור רגל?
"חס וחלילה. המקרה עם האדיה היה הראשון בו שחקן נפצע מתיקול איתי. יותר מזה, זה הוא שבעט בי והרגל שלו נשברה. עובדה שהשופט שרק לעבירה לזכותי."
אז אין לך על מה להצטער?
"בטח שאני מצטער ומתנצל שהוא שבר את הרגל, אבל לא עשיתי שום דבר בכוונה."
שחקנים, מאמנים ומנהלים של קבוצות שדיברנו איתם העידו שאתה השחקן הכי מלוכלך בליגת העל.
"זו סטיגמה שיצאה לי ואני צריך להתמודד איתה."
ב-15 מחזורים יש לך שני כרטיסים אדומים ושבעה צהובים. זה לא רק סטיגמה.
"הסטיגמה היא גם אצל השופטים. נכון שאני משחק חזק ואגרסיבי, אבל אני לא משחק מלוכלך."
מקרייב אומר שמעולם לא נתקל במישהו שפוגע כל כך הרבה פעמים בלי כדור.
"איך יכול להיות שנגעתי בו? הרי הוא משחק חלוץ ואני קשר תוקף. בפעם הראשונה שהיינו קרובים והיינו בתיקול הוא נתן לי מרפק והורחק."
בעונה שעברה, מול מכבי ת"א, ראו איך אתה נכנס עם הברך בפניו של אורי שטרית, אחרי שהוא כבר שכב על הדשא.
"אני זוכר את המקרה הזה מצוין. הוא ירד לגליץ' ונכנס עם הראש שלו בברך שלי."
מאמנים מדריכים את השחקנים שלהם לא להיגרר לפרובוקציות שלך.
"שיגידו מה שהם רוצים. אני יכול להיות אחראי על מה שמאמנים אומרים לשחקנים שלהם."?
לא מפריע לך שבמקום שייצא לך שם של קשר טוב, עם לב ונשמה, מדברים עליך בכל הארץ בצורה כל כך מכוערת?
"בטח שרציתי שתהיה לי סטיגמה אחרת. יכול להיות שאני צריך לעשות משהו כדי לשנות את הסטיגמה הזו. אחשוב על זה."
למה לא נסעת להאדיה עם זר פרחים כדי להתנצל?
"רציתי לנסוע, אבל אחרי שיחת הטלפון שעשיתי לו לא מצאתי טעם. הוא טוען שאמרתי לספסל אחרי שהוא נפצע שגמרתי את הראשון שלהם. זה שקר וכזב. אדהם האדיה שקרן."
באחי נצרת בטוחים שהאמת נמצאת אצל האדיה ושוקלים להגיש תביעה אזרחית נגד חלאילה. לקפטן הנצרתי זה כבר לא יעזור: "ג'ון גרגורי צלצל אליי אחרי מה שקרה ואמר לי 'הלוחם הכי טוב שלי נפצע. זה לא טוב.'
אמרתי לו שיש לנו מספיק שחקנים טובים ונצליח, עם החיזוק שיביאו, להישאר בליגה. אני מקווה לחזור לחודשיים האחרונים של העונה. בינתיים צריך לסיים את המלחמה הזו בין שני הקהלים שהתחילה בדוחא. מהמיטה שלי אני קורא לשני הצדדים לנהוג אחרת".
"יש ילדים רבים שרואים את התמונות האלה בטלוויזיה ולומדים דברים רעים. אחי התחתן עם אחות של שאדי זבידאת מסכנין ויש לנו הרבה ביקורים שם. השנאה הזו צריכה להיפסק. שילמתי מחיר כבד, אבל הרבה אנשים, וחלאילה ביניהם, צריכים מהיום להשתנות."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם