גוג מגוג ודמגוג
אבי לוזון מתחיל לתפור לעצמו את הקדנציה השלישית, בלי לחשוב על ההווה. דרור קשטן לא באמת היה מתפטר ומוותר על שכרו באמצע קדנציה. ובוועדת הכנסת יושבת חבורת משועממים שמחפשים סנסציות בגרוש. אז ממי תבוא הישועה?
מצבו של קשטן בתחילת הקדנציה הראשונה של כמאמן לאומי, היה טוב לאין שיעור מזה של אולמרט כשנכנס ללשכת ראש הממשלה. "קדימה" אמנם ניצחה בבחירות, אבל התחושה היתה שאולמרט הלא פופולרי נבחר בזכות הרוח הגבית שהשאיר לו אריאל שרון. קשטן, לעומת זאת, נכנס לתפקיד כמו מלך. מעמדו הציבורי, למרות שנשחק מעט, היה עדיין חזק מאוד ורבים ממקורביו חשבו שנעשה לו עוול, כשדילגו עליו ובחרו לפניו למאמן את שנוא נפשו, אברם גרנט.
שלשום התפוצץ הכל כמו ביצה סרוחה. כשאבי לוזון יושב בפורומים גדולים, מוקף תקשורת או אנשים בעלי כוח או השפעה, יש לו נטייה להיכנס לזחיחות שמנתקת אותו מהמציאות, או לחילופין, מזקקת אותו וגורמת לו לומר את מה שהוא באמת חושב. הדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת במצב הכדורגל והנבחרת הלאומית, הוציא ממנו מזה ומזה.
כשנשאל יו"ר ההתאחדות למה קשטן לא הגיע לדיון, מיהר לוזון אולי למצוא חן בעיניי הנוכחים, והגחיך את קשטן כשאמר שהמאמן לא אוהב לענות לשאלות. התגובה הרותחת והיוצאת דופן של קשטן שלא איחרה לבוא, וחוסר התגובה העניינית בחצרו של לוזון לטענת המאמן שלוזון שיקר, והוא, קשטן, לא ידע בכלל מהדיון - מאוד מחזקת את גירסתו של קשטן. הוא לא ידע על הפגישה, ואף אחד לא דאג ליידע אותו עליה. מצד שני, אני לא משוכנע שגם אם היה יודע, היה עולה לירושלים, למושב הליצים הזה.
הוועדה בראשות ח"כ זבולון אורלב, שביקשה את הדיון על "מצבה החמור של נבחרת הכדורגל," היא האחרונה להושיע את הכדורגל שלנו. די אם נספר שלדיון הוזמנו עמנואל שפר, יוסל'ה מרימוביץ' ויצחק שניאור, כולם מאמני נבחת לשעבר שנושקים ל-.90 הלוואי שהיתה לנו את ועדת הנבחרות בתקופת שפר, שהיה מוזעק בחיל ורעדה להגיש דוח ממשחק למשחק לחברים צבי ברים, זלמן קליאוט ואריה קרמר.
היום אין ועדת נבחרות ואין ועדה מקצועית, ככה שהמאמן הלאומי מגיש דין וחשבון מקסימום לאשתו צפירה. הוועדה המקצועית היום מורכבת מנציגי קבוצות, ממיורה יחזקאל, ג'ימי טורק, אמציה לבקוביץ' ועוד כמה עלי תאנה שנעים להתקשט בשמותיהם. מה הם עושים שם? לא תאמינו. נפגשים פעם בשנה לשלוש דקות, כדי לאשר את לוח משחקי הליגה.
הוועדה אליה הוזעק לוזון, ולא זומן אליה כמו שצריך קשטן, מורכבת מחבורת משועממים ואיגנורנטים בנושא, חלקם מיניסטרים לשעבר, שהורגלו בזמנו לקבל מיקרופון שש פעמים בשעה, והפוטו-אופ היחיד שהם יכולים להשיג היום זה כשניידת לתרומת דם מגיעה למשכן. הדרך שלהם להגיע לכותרת היא לקושש סנסציה בגרוש. האמת? הצליח להם, מה שהעיתונות לא השיגה כבר 20 שנה. דיון אחד בפקקטע ועדה, הוציא את קשטן מכליו, ואחריהם הגיעו ההכפשות ההדדיות והקקי פיפי שאחריו.
קשטן מרגיש מבוזה ובצדק, אבל הוא רחוק מלהיות צדיק. טענתו כי טעה כשלא הלך כבר אחר הפגיעה הראשונה בו מצידו של לוזון, היא גלגול עיניים, ואני לא קונה את דבריו. כי אין מצב שהוא היה נוהג אחרת. קשטן הוא אסטרטג מהזן הישן, אחד שנצמד לחוזה עד האחרון שבתת הסעיפים. הוא לא היה נותן ללוזון, שמעולם לא חיבב אותו במיוחד, את התענוג עם התפטרות וויתור על כספו.
אבי לוזון ייבחר בקרוב לקדנציה שנייה, בעיקר בגלל מניפולציה פוליטית. אם היה מעמיד את עצמו היום לבחירת העם מול עזריקם מילצ'ן למשל, יש מצב טוב שגם הקשיש מרחובות, היום בן למעלה מ-,90 היה גובר עליו. הבעיה עם לוזון, שתופס מעצמו יו"ר מצליח, היא שאפילו ההחלטה בזמנו לבחור בקשטן למאמן, שבדיעבד אפשר להגדירה ככישלון חרוץ, לא היתה שלו. הוא לא רצה בו, אבל כדי לבצר את מעמדו, הוא איפשר לבן בריתו מהפועל, שטרן חלובה, להמליך את חברו קשטן.
עכשיו, כשהושגה המטרה, והסוחר המפולפל מחולון הפך את סיעתו ל"כינוס הפועל," לחבר בטלנים ואומרי הן, צריך לוזון לחשוב כמו שצריכים ראשי ממשלה לחשוב בתחילת הקדנציה השנייה שלהם: מה החזון שישאיר אחריו? מה תחשוב עליו ההיסטוריה? מה צופן לו העתיד? אני לא יודע אם זה מעניין אותו, או שהראש שלו כבר תופר את הקדנציה השלישית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם