חוויה מזככת ביפן: נזכרים במונדיאל 2002
ארבע שנים אחרי שהורחק מול ארגנטינה, דייויד בקהאם סיפק לאנגלים את הנקמה המושלמת עם ניצחון על ארגנטינה בשלב הבתים של המונדיאל. nrg מעריב סוגר עשור
בקהאם משלים עם הקהל האנגלי צילום: getty images
דרום-קוריאה ויפן נראו לרבים כמקום האחרון בו אפשר לשחק כדורגל, אבל מהר מאוד התברר כי זהו טורניר מקסים ללא חוליגנים אנגלים, שלא יכלו להרשות לעצמם לשלם כסף רב עבור כרטיסי הטיסה. מי מהאוהדים המופרעים שכן הגיע, מצא עד מהרה את עצמו מושלך לאונייה בלבנים, לשם היגלו אותם היפנים אחרי סריקה מדוקדקת בשדה התעופה נאריטה.
התמונה הראשונה שלי מיפן כשליח העיתון היתה ברכבת, אחרי שיפנית חייכנית הדביקה לי חותמות ענק בדרכון בסגנון הביורוקרטיה הסובייטית של שנות העשרים. עליתי לרכבת עם עוד עשרות יפניות מצחקקות שבהו במסך של מכשיר הטלפון הנייד שלהם, ולא הפסיקו להתפעל ממה שהן צפו בו. רק אז גיליתי שיש דבר כזה שנקרא "הדור השלישי," ושאפשר לתקשר באמצעות וידאו. גם מסכי פלזמה שנראו בישראל רק בעיתונים וטלוויזיות בתוך המכוניות, היו נפוצים ביפן כבר אז.
קבלת הפנים היפנית היתה מדהימה וגם הטורניר עצמו התגלה כמרתק ולא צפוי. צרפת הפייבוריטית עפה בשלב המוקדם, ודרום-קוריאה עם חוס הידינק שעטה לעבר חצי הגמר. בסופו של דבר ברזיל זכתה בטורניר עם רונאלדו, ריבאלדו ורונאלדיניו הנפנ לאים אחרי ניצחון 0:2 בגמר על גרמניה.
מייקל אואן צילום: איי-פי
המשחק שכולם דיברו עליו בשלב המוקדם נערך בסאפורו. העיר האקזוטית והיפהפיה אירחה את המפגש המרתק בין אנגליה לארגנטינה. בטיסה מטוקיו לסאפורו עליתי על המצאה יפנית נוספת. מצלמה הוצמדה לתחתית המטוס, וברגע שהמטוס הנמיך לקרקע יכלו כל הסובלים מחרדת טיסות (ואני ביניהם) להבחין שאנחנו לא מתרסקים, אלא דווקא נוחתים היישר על המסלול.
אנגליה, שבדיה, ארגנטינה וניגריה שובצו לבית ו' (בית המוות) ובעיר סייטמה חזיתי ב-0:0 משמים בין אנגליה לניגריה. בשער הניגרי עמד, לראשונה בקריירה, שוער צעיר בשם וינסנט אניימה. בחינה מדוקדקת בעיתון מעלה שהענקתי לו אז את הציון .6
שתי רכבות בדרך לצוללת
נחזור לסאפורו. ארגנטינה היתה נבחרת טובה, אבל הסגל שלה כבר לא כלל כוכבי ענק. דייגו מראדונה כבר פרש מכדורגל, וגם כצופה הוא לא קיבל אשרת כניסה ליפן, בגלל שנזרק ממונדיאל 1994 על שימוש בסמים. ליאו מסי היה אז רק כישרון ענק בן .15 הארגנטינאים הציגו בכל זאת כמה שחקנים נהדרים: חואן ורון, גבריאל באטיסטוטה, אריאל אורטגה, רוברטו אז'לה ופבלו איימאר.
בריאל באטיסטוטה. לא עזר מול בקהאם צילום: אי-פי
השוער פבלו קבאז'רו אמר לקראת ההתמודדות מול אנגליה: "כל ארגנטינאי היה רוצה לשחק במשחק הזה, בייחוד אלה שאיבדו את יקיריהם במלחנ מת פוקלנד."
אנגליה רצתה לנקום בארגנטינה על ההפסד במכסיקו 1986 עם יד האלוהים של מראדונה, ובצרפת 1998 אחרי פנדלים. דייויד בקהאם, שהורחק במשחק ההוא בגלל דייגו סימאונה, טען שלא ייצא מגדרו, גם אם יכסחו אותו שוב. "השתניתי," אמר הסופרסטאר האנגלי לכתבים.
האווירה בסאפורו היתה מהממת. אלפי אוהדים אנגלים וארגנטינאים הסתובבו ברחובות, אבל הפנ עם, בניגוד למונדיאלים
אחרים, בלי בירה ביד. משפחות שלמות הגיעו מאנגליה, ובאוטובוס בדרך למשחק ישבתי ליד ילדה בת 15 שסיפרה לי בניב קוקני מחריד שהיא אוהדת של ווסטנברומיץ' אלביון.
מקומיים, שרגילים לארח בעיר את משחקי החורף, יצאו מגידרם במטרה לעזור. כשיצאתי מבית המלון התנדב נער יפני להסביר לי איך מגיעים לאוטובוס. כשלא כל כך הבנתי אותו, הוא אמר לי: "היום אני בחופש מהלימודים, והבטחתי לאמא שאעזור כמה שאוכל לכל תייר. אז בוא, אני אקח אותך למגרש". הנער המסור אפילו שילם על שתי רכבות מהירות, והתעקש להגיע איתי עד לכניסה למגרש.
בקהאם. כבש את שער הניצחון צילום: אי-פי
האיצטדיון היה הכי מדהים שראיתי בחיי, צוללת צהובה מקורה בגג. 7,000 שוטרים ו-202 מצלמות שמרו על הסדר במשחק, אבל חומה אחת לא יכלה לדייויד בקהאם שכבש את שער הניצחון בפנדל בדקה ה-44 אחרי הכשלה על מייקל אואן.
ה"דום" של סאפורו רעד מהתרגשות כשאלפי אוהדים אנגלים שואגים בשמחה. עיתוני ארגנטינה שפירסמו לקראת המשחק תמונה של נבחרת אנגליה על נייר מקרטון עם הכיתוב: "זו נבחרת מקרטון," נאלצו לבלוע את גאוותם. בסופו של דבר, ארגנטינה לא עלתה לשלב הבא. המאמן מרסלו ביילסה חזר עם הזנב בין הרגליים, ומאז שככה בהרבה השנאה האנגלית לדייגו מראדונה בפרט, ולארגנטינה בכלל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם