השכל בתחתונים

לפני 20 שנה, אפילו גם 10, הפועל פ"ת היתה סוג של אימפריה בכדורגל הישראלי. בשלב מסוים הכל התפרק, ובשנים האחרונות נשארנו רק עם דני לוי ולהקת הליצנים שלו, שנכנסו לוואקום ומאמללים את מחנה האוהדים

אביעד פוהורילס | 16/12/2009 9:30

לפני 20 שנה, אפילו 15 שנה, גם 10 שנים, הפועל פ"ת עוד היתה סוג של אימפריה בכדורגל הישראלי. פ"ת היא מאבות היישוב והענף. היחידה מאז ומעולם שהשיגה חמש אליפויות רצופות. מועדון מכובד, שפוי, רציני, מנוהל. הדמויות אצלם הכתיבו במשך עשרות שנים את סדר היום בכדורגל שלנו.

דני לוי, להקת הליצנים שלו מאמללת את האוהדים צילום: עדי אבישי

סטלמך, קופמן, קרני, האחים ויסוקר, האחים רצאבי, גרי חלדי, קשטן, בודניוק, ניר לוין, גיורא שפיגל, גרנט, וואליד באדיר ואלון חזן. אפילו כרמלו מישיש הבקיע שם גול מהאמצע במשחק בבית-שאן. יש עוד אינספור שמות, ולכל מי שאנחנו לא מזכירים, נגרם עוול.

פ"ת היתה עד אמצע שנות ה-90 מודל לאיך מנהלים מועדון כדורגל מצליח שהוא לא אחד ממועדון ארבע הגדולות, ובכל זאת מצליח לזנב בהם שנה אחר שנה. יענקל'ה שחר הפך את הפועל פ"ת למחסן חלקי החילוף הגדול שלו. לאורך שנים הוא לקח משם כמעט עשרה שחקנים. המחלקות הצעירות של עמנואל אופיר, איז'ו ויינר, בנימין נבנהויז וגדעון מרקוס היו לאגדות, והם אספו אליפויות בכל הגילים.

פ"ת היתה אוקזר של גי רו במהדורה מקומית. בשלב מסוים זה התקלקל והתפרק. אופיר הלך עם גרנט ומת, האחרים התבגרו ומתו, חלקם התייאש ובסוף הגיע מאיר שמיר, שכנראה מעולם לא ידע באמת מה הוא רוצה מעצמו. בשנים האחרונות נשארנו עם דני לוי ולהקת הליצנים שלו, שנכנסו לוואקום ומאמללים את מחנה האוהדים, שבוכה כל בוקר מחדש.

אריה רדלר סיפר לי בשבוע שעבר שפ"ת היא כבר לא אותה העיר שהיתה. תכנון מבצע קונילמל שנחשף אתמול (ג') על-ידי

המשטרה מלמד שהשכל של החבר'ה האלה, שהגישו תלונת שווא על גניבת מכנסיים וחולצות, נמצא בתחתונים.