תמונת מחזור: סיכום המחזור החמישי בליגת ווינר
הדאבל-דאבל המדהים של טוני ווישהאם, הקמאבק של מורן רוט, האפאטיות של שחקני הפועל ירושלים ומדוע השקט ששורר בבני השרון חייב להדליק נורה אדומה לקברניטיה. וגם: ווישהאם חוזר לימי הלאומית, מכבי ובלות'נטל לא בהכרה. מדור סיכום השבוע בליגת ווינר

חולון, במשחק בית אותו היתה חייבת לנצח, כבר הוליכה 27:40 במהלך הרבע השני ו-54:62 בתום הרבע השלישי, אך הכתומים, שחסרו את לארי אובאנון שפונה לבית חולים בתחילת הרבע השני, לא הרימו ידיים וסימנו אלומת אור ראשונית במנהרת ההפסדים של ראשל"צ מתחילת העונה.
מעבר לניצחון הראשון כמאמן ראשל"צ, חזרתו לכושר של מאיר טפירו (13 נק', 12 אס') ומשחק נהדר של יהוא אורלנד (16 נק', 4/7 מטווח השלוש), לראשונה העונה, יכולים גם הם להעלות חיוך רחב על פניו של אפי בירנבוים.
ראשל"צ אולי בתהליכי יציאה איטיים מהקבר, אך מנגד, רגב אדמה נוסף כיסה השבוע את סיכוייהם של חולון ור"ג, שטרם טעמו נצחון מהו העונה, לסיים את העונה הקרובה מעל הקו האדום.

חולון, שההפסדים שלה יוחסו עד עתה למזל רע והגרלה קשה, הוכיחה כי לא הרצפה היא שעקומה, וסביר להניח שקריאות ה"תתפטר" למאמן עמיר עוזי ילכו ויתגברו במידה ולא יתחולל שינוי רציני לטובה באלופת המדינה מלפני שנתיים.
לא ברור אם דני גוט צריך להתנחם מכך שקבוצתו הצליחה לפתוח פער 19 נק' (25:44) מעפולה, או דווקא להזדעזע מכך שלמרות חשיבות הנצחון, הצליחו שחקניו לאבד את היתרון ולהפסיד 87:86 לעולה החדשה. כך או אחרת, ר"ג עם הפסד חמישי ברציפות, ולמזלו של גוט, לקבוצה אין מספיק אוהדים, כמו בחולון, שידרשו ממנו לפנות את משרתו.
שבוע אחרי שניצחה בחוץ את עפולה, נהריה לא יכולה היתה לדורסנות של עירוני אשקלון, שממצבת עצמה כקבוצה מסוכנת ביותר. נציגת הדרום שלטה ללא עוררין במשחק ואם תתמיד באותה יכולת גם במהלך העונה, צפויה לאשקלונים עונה מרתקת במיוחד.
העולה החדשה ברק נתניה לא צריכה לצאת ממשברים או להיחלץ מקברים מדומיינים. הקבוצה מעיר היהלומים הוכיחה כי היא יודעת לנצח לא רק את נהריה או ר"ג, אלא גם לתת בראש להפועל ירושלים. אירופה מתחילה השבוע עבור האדומים, ובבירה צריכים להפנים, במהרה, שלא כל יום נעימי.

בגן נר, עודד קטש הוכיח כי גליל/גלבוע היא עדיין לא קבוצה גדולה. 21 איב' של מכבי ת"א מצביעים על משחק מפוזר וחסר ריכוז מצד שחקניו של פיני גרשון. גליל/גלבוע אמנם מעמידה תקציב מגוחך לעומת זה של הצהובים, אך ביום ראשון האחרון, הקבוצה מהצפון היתה יכולה לעשות הרבה יותר כדי להישאר הקבוצה היחידה בליגה ללא הפסד. למרות האחוזים המצוינים (79) של האלופה מהשלוש, התגובה של קטש בסיום ("אני לא יודע איך נשארנו במשחק") נשמעה מעט מתרפסת בפני הקבוצה בה גדל.
1. המעמד מחייב, ולמרות שלא מעט שחקנים הצטיינו השבוע, אין ספק שהדאבל-דאבל המדהים של טוני ווישהאם (32 נק' ו-12 ריב') היוו את הגורם המרכזי לנצחון היוקרתי של ברק נתניה על חשבונה של הפועל ירושלים. הפורוורד, שכבר זכה באליפות עם חולון, מוכיח כל שנה מחדש שמבין עשרות זרים תמוהים שמסתובבים בליגה, ישנם גם את אלו שמעניקים ערך מוסף אמיתי לשחקנים הישראלים.
יתר החמישייה
2. לאחר פתיחת עונה צולעת, מורן רוט חוזר לעצמו, ובגדול. כבר בשבוע שעבר הופיע רוט במדור זה, ונראה כי לא היתה זו הבלחה חד פעמית של הרכז הישראלי המצוין. כדורסל הוא המשחק הכי סטטיסטי שיש ואין ספק כי 20 נק', 7 ריב' ו-7 אס' מוכיחים שרוט אחראי יותר מכל לנצחון החוץ של אשקלון בנהריה.

3. שחקן שמסיים משחק ב-100 אחוז מהשדה הוא מחזה נדיר ביותר במשחק כדורסל, לא כל שכן כשהמאזן הסטטיסטי הנדיר כולל גם 4 שלשות.
למרות זאת, נראה כי אם היה צריך להמר על שחקן הליגה שיתפוס יום מרשים שכזה (בסך הכל 7/7 מהשדה) דיוויד בלות'נטאל הוא האיש. ה"מתאזרח"
4. אם נסלח לו על 6 איבודי כדור ואחוזים נמוכים מהשדה (38 אחוז), ניווכח כי השורה הסטטיסטית של מאיר טפירו בנצחון מול חולון מחזירה את הרכז הקשיש לימיו הגדולים. דאבל-דאבל של 13 נק' ו-12 אס', בנוסף ל-5 ריב', הוכיחו כי עוד לא נס ליחו של הרכז הותיק ביותר שמסתובב כיום על הפרקט של מדינתנו. אם הנצחון בחולון סימן את חזרתו של מאיר בעל הנס לדרך הישר, ראשל"צ יכולה להתחיל לקוות שסוף העונה תיראה שונה מתחילתה.

5. מכבי חיפה השיגה בהרצליה את נצחון החוץ הראשון שלה העונה, ולמרות משחק מצוין של דרור חג'ג' ודבון ג'פרסון, אין ספק כי ג'ייסון ריץ' היה המצטיין אצל הירוקים בנצחון החשוב. 25 נק' ב-53 אחוז מהשדה, 6 ריב' וסחיטה של 7 עב' סיפקו לירוקים מהכרמל, שרק לפני שבועיים וחצי הובסו ב-35 הפרש בגן נר, הוכחה ראשונה העונה כי הם אכן קבוצת צמרת.
1. גם בדבריו לתקשורת וגם במהלך פסקי הזמן גיא גודס לא נשמע מרוצה מדי מיכולת שחקניו. עיקר הביקורת של המאמן מופנית לאדישות ולאפאטיות של שחקני ירושלים שכפועל יוצא מכך, לא מייצרים הגנה אגרסיבית מספיק. אין לדעת מה הולך באמת בראשיהם של חלק משחקני הבירה, שכמו בתל אביב, חלקם חוטאים גם כן בסיבובי ברים ערב משחק, אך אם לקבל משכורת יפה בקבוצה שנחשבת למספר 2 בכדורסל הישראלי לא מעניקה להם את המוטיבציה הנדרשת כדי לתת הכל על הפרקט, אז מה כן?

2. בני השרון התגאתה בקיץ האחרון על כך שהיא הקבוצה הראשונה, מלבד מכבי ת"א, שסגרה את סגל השחקנים שלה לקראת העונה הנוכחית. האמת, מדובר בהחלט בהישג מרשים שאמור היה להעניק המון שקט נפשי לצוות המקצועי של המועדון, אך אם בתום חמישה מחזורים הקבוצה של דן שמיר עומדת במאזן 3-2, כנראה שמישהו בהרצליה צריך דווקא לעורר קצת רעש בקרב החברים. אחרת, השקט הזה עוד יעלה להם בגורלה של העונה.
במחזור הבא
בתום מחזור שניפק לנו שלשה מפגשי צמרת, שבוע הבא צפוי להיות מרגש הרבה פחות. המשחק המענין ביותר שנוכל לדוג יתקיים פעם נוספת בנתניה, שם ינסו שחקניו של אריק אלפסי לשחזר את הנצחון על ירושלים ולנצח קבוצת צמרת נוספת שנמצאת במומנטום חיובי – הפעם מכבי חיפה.
במלחה, שם עומדים האדומים על מאזן 1-1, וגם זאת הודות לנצחון בעל ניחוח מיסטי על בני השרון, יקוו שמול נהריה הנצחון הביתי יושג עוד לפני ששעון המשחק יצביע על 1.7 שניות לסיום. גליל/גלבוע תארח בגן נר פעם שניה ברציפות, ולאחר ההפסד הביתי למכבי ת"א, יצטרכו שחקניו של עודד קטש להימנע מלופ שלילי שיעניק לחולוניה את נצחון הבכורה שלה העונה.
מאיר טפירו ייפגש לראשונה מול חבריו בשנתיים האחרונות כשהכתומים יארחו בעיר היין את בני השרון. למרות הביקורות הקשות שהוטחו בשחקניו של אפי בירנבוים על פתיחת העונה המזעזעת שלהם, נצחון של ראשל"צ במחזור הבא, והם משתווים במאזנם לקבוצה מהרצליה. דן שמיר ינסה להימנע בכל הכוח מתסריט בלהות שכזה.

עירוני ר"ג תנסה בפעם השישית למצוא את נצחון הבכורה שלה העונה, אך אשקלון, במשחק החוץ השני שלה ברציפות, נמצאת בכושר טוב ולא תרצה דווקא בשבוע הבא להתחיל ולתרום לנזקקים.
עפולה אמנם מפתיעה לטובה עד עתה, אך תהיה זו סנסציה אם שחקניו של אלי רבי יצליחו להדהים את האלופה ולצאת במחזור הבא עם שתי נק' מיד אליהו.
שאפו
לא קשור ישירות לליגת העל, אך בכל זאת. ה-NBA ארגן רגע יפה בו לחצו ידיים עמרי כספי הישראלי וחאמד חדאדי האיראני לפני תחילת המשחק בין סקרמנטו לממפיס. מעבר לכל הקלישאות המצועצעות על הקשר בין פוליטיקה לספורט, היה נחמד לראות את שני השחקנים כשהם מפגינים בגרות וספורטיביות, במיוחד חדאדי, שייתכן כי באורח פלא יפסיק להיות מוזמן מעתה לסגל הנבחרת האיראנית.
1. לא פעם ראשונה. 32 הנקודות של טוני ווישהאם הן אמנם שיא קריירה שלו בליגת העל, והן הצטרפו גם לדאבל-דאבל ראשון במסגרת הזו, אבל המספרים הללו לא הגיעו משום מקום: טוני בסך הכל היה צריך לדמיין שזו הליגה הלאומית.
בשתי עונות וחצי שם הוא עבר את מחסום ה-30 לא פחות מ-21 פעמים ורשם 26 דאבל-דאבלס, כולל עונה שלמה עם יותר מעשרה ריבאונדים בממוצע למשחק. אגב, מחסום ה-30 היה דבר שגרתי אצלו: לטוני היו משחקים של 49 נקודות וגם של 43, 39, שלוש פעמים 38, פעמיים 37 ולא פחות מארבע פעמים הוא נעצר רק על 35.

2. לא פוגע. יובל נעימי קיבל בצדק קומפלימנטים על ביצועי הקלאץ' שלו נגד חולון ובני השרון, אבל באספקט אחד של המשחק שדי חשוב לגארדים הוא ממש לא בכיוון העונה: הזריקות לשלוש. בחמשת המשחקים הראשונים נעימי דייק רק ב-7 זריקות מ-27 שלקח מעבר לקשת, ו-25.9 האחוזים הללו מדרגים אותו במקום ה-58 בלבד בליגה.
3. לא מפספס. דייויד בלות'נטל רשם שלשום משחק מושלם של 7 מ-7 מהשדה בגליל, השורה הטובה ביותר מסוגה העונה לאחר ה-5 מ-5 של עמיתו למכבי אלן אנדרסון במחזור הראשון, ושל רוברט רות'בארט נגד הפועל עפולה. בעונה שעברה השיא היה שייך לג'יימס יוז ממכבי ראשל"צ, שרשם 9 מ-9 נגד אשקלון. הפיקנטריה: גם אז, השיא נקבע במחזור החמישי.
4. לא מחטיאים. לגלבוע לא היה כנראה שום סיכוי לנצח את מכבי ת"א ביום בו היא קולעת 15 שלשות ב-78 (!!!) אחוז מהשדה. אף קבוצה אחרת העונה לא קלעה יותר מחצי מהזריקות שלקחה מעבר לקשת (על 50 אחוז עגול ישבו נתניה נגד ר"ג, חולון נגד עפולה והשרון נגד ירושלים), ובעונה שעברה השיא היה 64 אחוז, וגם אז הוא נקבע בגן-נר במחזור החמישי – על ידי גלבוע/גליל, נגד חולון.
לא רק האחוזים, גם כמות השלשות עצמה נדירה, אם כי בני השרון כבר קלעה 15 במחזור הראשון העונה נגד ר"ג. גם בעונה שעברה היתה מכבי שותפה לשיא העונתי של שלשות, גם אז עם 15, אבל אז נגד אשקלון. והקבוצה האחרונה שקלעה יותר מ-15? מכבי ת"א, כמובן, עם 17 שלשות על הפועל ירושלים באפריל 2007.
5. לא משחק. הדרבי הישראלי ההיסטורי בליגה הספרדית הביא אותנו אל נקודה כואבת משהו: דקות המשחק של ליאור אליהו. נכון שכנראה הוא לא מתחרט על שהחליט להתרחק ממכבי, נכון שאצל איבנוביץ' קודם כל צריך לשחק הגנה, נכון שקאחה לבוראל היא אחלה מקפצה ל-NBA, נכון שהליגה הספרדית היא הכי טובה באירופה, אבל עדיין: הממוצע של ליאור בדקות למשחק עומד על 12 בלבד בשמונת המשחקים בהם שותף. אותו ממוצע שיש העונה בליגה המקומית, בצד השני של הים התיכון, לאחד, גל מקל.







נא להמתין לטעינת התגובות






