רוני לוי: לא דאגתי לתחת שלי. את יעקב שחר לא הפלתי ואת הלוזונים לא מכרתי
רוני לוי נועל את הקדנציה במלאבס, לוקח אחריות ומנסה להסתגל לפיחות במעמדו. מכבי חיפה רודפת אותו גם לחשבון הנפש הנוכחי, אבל המאמן משוכנע בצדקת דרכו. "במכבי פ"ת הייתי רגוע, לא היו סצינות. זה שמאמן עומד על שלו זה רע? אני לא מאמין בחפיפניקיות. הרי כשלא הולך אנחנו הראשונים שצועקים 'שכונה"'
"לכל אחד מאיתנו יש חיים משלו," דראפיץ' חייך לפני שנכנסנו, "אבל אם אני מדבר על חברות זה בדיוק אני ורוני. זה לא אלה שמתלוננים 'למה לא התקשרת, יא מניאק.'? זה בזמנים האלה, שהוא יידע שאני תמיד לצדו."
רוני נתן לסלובו חיבוק אמיץ וסיפר שהרגע סיים שיחה עם יו"ר מכבי פ"ת, שינו זוארץ, ולפניו היה זה עמוס לוזון, הבעלים, ששאל אותו לאן נעלם. למרות סיום הקשר היה חשוב ללוי להדגיש שיש כאן רוח טובה. "אנשים נהדרים," המאמן סיפר. "נותנים את החיים שלהם, חמים. אני באמת אוהב אותם."
רצו שתישאר?
"לאורך הדרך הכל התקבל בהבנה. גם בעניין הזה היתה הרגשה שזה הזמן המתאים. לא צריך להגיע למצב שאומרים 'אנחנו לא רוצים אותו."'
נראה שחתכת מהר. חמש דקות אחרי המשחק נגד סכנין.
"כבר במחצית הבנתי שדברים לא זורמים. הרגשתי שזה הכי נכון. בפ"ת היה תהליך. הקבוצה השתנתה, הרבה צעירים, חדשים. בשטח נעשתה עבודה רצינית ויסודית אז לפעמים אתה רואה תוצאות בצורה מיידית ולפעמים בטווח הארוך. אני בטוח שיראו. הבעיה שאצלנו אין זמן. רוצים במזומן ובצדק, ואני לוקח את כל האחריות למצב."
הרגשת חוסר אונים?
"לא. עם ניצחון או שניים הכל היה נראה בסדר וטבעי. זה לא שיש איזו קטסטרופה, אבל הבנתי שאני לא יכול יותר להשפיע. הקבוצה יכולה להיות מאומנת, מאורגנת, מסודרת, עומדת טוב במגרש. יותר מזה אני לא יכול. חסר עוד ניסיון, שניים-שלושה שחקני הרכב. בלי זה היא לא תוכל לקפוץ מדרגה".
אמרו שמפ"ת תגיע לנבחרת.
"אם היה לי סיכוי, עכשיו יש לי סיכוי יותר טוב. הם הרי ראו אותי מקרוב," רוני דיבר בהתחלה ברצינות, עד שנשבר. "צוחק איתך. ישר עשו הקשר שאם אני בפ"ת אז זה המקום
אבל מחפשים?
"למי שמחפש, אני פנוי. ברצינות, אני לא חושב שזה יישמע פופולרי אם אגיד שאני מועמד, אבל אתה יודע איך זה, בעוד שבועיים זה יכול להשתנות."
אולי אתה בנוי למנגנונים גדולים?
"צריך לדעת לאמן כל מועדון. אני צריך לדעת לייצר מערכת ציפיות ולקבוע מטרות ריאליות. ניסיתי להדביק את כולם ברצון שלי לנצח, להצליח. פה זה היה קשה."
לפחות אין לחץ כמו במכבי חיפה.
"מה זה לחץ? זה אנחנו מפעילים על עצמנו. כשאתה מפסיד אתה לא ישן בלילה. אני מהדור הזה. אם לא הולך לי אני מלחיץ את עצמי. מבחינת תקשורת וקהל יש פחות עניין בצורה משמעותית."
היה חסר לך?
"המרחק מהתקשורת עשה לי טוב. תבין, יש חבר'ה מצוינים בעיתונות, אבל אם הייתי יכול, רק לסמול טוק כזה, זה היה נפלא. בעבודה היומיומית עם הכתבים אני רע מאוד. מודה. אני לא משתף פעולה טוב. לא פרטנר בטווח הארוך זה יפגע בי. כשמישהו מתקשר ושואל 'מה עניינים,'? אני לא מרגיש בנוח."
למה אתה מתכוון?
"אם למשל כעסתי על שחקן בגלל שהוא עשה משהו שאסור והוא ידליף את הסיפור, זה יהיה לכיוון שלו. הוא לא יאמר לעיתונאי שבאתי לחנך. יוציאו אותך מניאק והוא בסדר כל המשחק הזה לא נכון. כללי המשחק עם השחקנים לא ברורים לי. להדליף, להשטנקר, אני לא מסתדר עם זה."
במילים פשוטות, רוני לוי די מתרגז על העובדה שהדביקו לו ציון 'רע' ביחסי אנוש. זה קרה לו העונה עם הכוכב הצעיר טל בן-חיים, ובמכבי חיפה בעימותים עם יניב קטן ואחרי זה עם אדורם קייסי הוותיק.
"לפעמים זה כל-כך מעצבן אותי," הוא אומר. "קראתי לא מזמן שיש מאמן סלובני שמועמד לאמן את הנבחרת והוא קשוח. יהיה חזק עם השחקנים. אז אם זה הוא זה בסדר, ואם זה אני זה לא טוב. יכול להיות שיש לי דרישות גבוהות, אני קפדן ויורד לפרטים הקטנים. יכול להיות שצריך קצת פחות."
הבעיה הישראלית?
"אני יכול לצחוק ולהסתלבט, אבל כששחקן לא עושה מה שאני דורש אני כועס. בפ"ת הייתי מאוד רגוע, לא היו סצינות. זה שמאמן עומד על שלו זה רע? מסגרת, משמעת. אני לא מאמין בחפיפניקיות. הרי כשלא הולך אנחנו הראשונים שצועקים 'שכונה."'
מה עם קטן וקייסי?
"דבר עם קטן, בתקופה שלי הוא לא פרח? לקח אליפויות, יצא לאירופה. אני החזרתי אותו משם למכבי חיפה ואז היה לו חוזה מאוד יקר שגם במכבי חיפה אמרו 'וואו, בשביל מה עשינו את זה.'? ואני אמרתי שהוא השחקן הכי טוב בארץ. לפעמים הכי נוח להדביק סטיגמה 'קשוח מדי, רציני מדי."'
דראפיץ' ממהר להתערב: "כשקטן הגיע לבוגרים, רוני היה העוזר של אלי כהן. אני זוכר שהוא אמר לי 'קטן הכי טוב.' גרנט ושום שמו את יניב באגפים ואילו רוני הפך אותו לשחקן חופשי. רוני התעקש. התאבד עליו. אותו דבר עם קייסי. לפעמים אני מה זה מתרגז. אף אחד לא יודע את האמת. קייסי רצה לעזוב להפועל פ"ת, יענקל'ה לא רצה אותו. אתה נתת לו חוזה לשנתיים ומה הוא אמר באותו יום למנהל הקבוצה? 'אני לא רוצה להיכנס לחדר של רוני."
לוי שמע והגיב: "אני לא מוכר את השחקנים שלי בתקשורת. אף פעם. לא אמרתי 'זה גול שלו,' 'הוא הכניס.' תמיד לקחתי את האחריות עליי. זה דברים שאני חי איתם בשלום כי המצפון שלי שקט ונקי."
היתה תקופה שקטן לא מת עליך?
"למה מישהו אגרסיבי? כי לא טוב לו. כשפתאום כתבו שלא נתתי לו באיזה משחק לשחק וכעסתי עליו, הוא הפנה את החצים אלי. עכשיו הוא נרגע, נהיה לו טוב. הוא הבין מי היה איתו בסדר וקידם אותו. זה הזמן לשאול את קטן, כשהוא לא ממורמר."
אתה לויאלי?
"בטח. בהרבה מקומות יצא כאילו לא רציתי את ברקוביץ' כשחקן במכבי חיפה. אמרתי ליענקל'ה 'מה שתחליט מקובל עליי.' לא היה אכפת לי. הייתי אחרי שתי אליפויות, הרגשתי חזק. ואז דני ענבר שאל 'למה ברקוביץ' לא בקבוצה.'? עניתי: 'במועדון מתקבלות החלטות בשיתוף פעולה בין המאמן והבעלים.' אז אייל שלח לי מסר 'לא אסלח לך כל החיים. עכשיו אני מבין שגם אתה לא רצית אותי,' וזה לא נכון. לא דאגתי לתחת שלי. את יענקל'ה לא הפלתי ואת הלוזונים לא מכרתי."
סימה, אשתו של רוני, נכנסה לחדר ואמרה "אם יש משהו שחזק ברוני זה הביטחון בדרך." סימה לפחות מתנחמת שעכשיו הוא יהיה בבית. כמה ימים, שבועות, חודשים, עד שיתחיל לטפס על הקירות. "אני צריך חופש," רוני נאנח. "לעשות חשבון נפש, לקחת כוחות ולחזור לעניינים. זה מקצוע שוחק."
יום אחד אתה אלוף, למחרת כלום.
"סלובו הוא כמו היסטוריון, זוכר דברים שאני אפילו לא זוכר," רוני צוחק. "שלחו אותי לראות שחקן. ישבתי ליד גילי לנדאו כששחר התקשר ואמר 'החלטתי שתהיה המאמן, אבל תשמור את זה בסוד.' אחרי שעה זה התפרסם וגילי היה המום 'אתה פה לידי, וכלום."'?
מתגעגע?
"אני מסתכל על העתיד. היה לי טוב בחיפה, יש לי חברים. מה שהם עושים השנה זה יפה, מרגש. מגיעות להם הרבה מחמאות, זו קבוצה צעירה."
היית קרוב לליגת האלופות?
"עשינו את המקסימום. בגביע אופ"א היה קמפיין יוצא מן הכלל, עם ניצחונות שאפילו אתה לא זוכר, על פרטיזן בלגרד, אוקזר, ליבורנו, צסק"א. הפסדנו בשמינית לאספניול. הייתי חלק מזה ואני שמח בחלקי."
ביום רביעי תראה את המשחק?
"ברור. הילדים אוהדים את חיפה. הבת שלי גדלה על הקבוצה. זה חלק מהחיים שלנו, האנשים והירוק. יש לי עדיין זיקה למקום."
כואב שלא נותנים לך קרדיט?
"יש שם מאמן שעושה עבודה טובה מאוד ולו מגיע כל הקרדיט, אבל אין שחקן שלא יגיד שהוא לא התקדם אצלי."
איך אתה עם אלישע לוי?
"אף פעם לא הייתי איתו באיזה קשר חוץ משלום, שלום. מישהו אמר שלא לחצנו ידיים אחרי המשחק, אז אני אומר שלא נפגשתי איתו. אני גם לא כועס עליו. הוא כועס עליי? הנה, למי נתתי עכשיו את הקרדיט."?
ואיך אתה מרגיש כשמדברים על גאדיר וגולסה, חיפה הצעירה?
"גאדיר היה אצלי אימון אחד ואמרתי לסלובו 'אין כאלה דברים,' אבל זה לא העניין. את מאור בוזגלו העליתי לבוגרים, אבל בוחרים לעוות את המציאות. הכנסתי אותו נגד בית"ר ירושלים ב-0:3 כדי לתת לו את הבכורה כשהיה בנערים א,' ואז היו עידן טל, זנדברג, קולאוטי וקטן. אי אפשר להכניס אותו להיות כינור ראשון."
סלובו בחר שוב להתערב על תקן הסניגור: "עוד דבר שאף אחד לא יודע, אבל כל השינויים שמכבי חיפה עשו, מגרש אימונים חדש וחדר אוכל, הוא נלחם על זה. אם לא אתה, לא היה. היינו בגביע אופ"א, באו בית"ר ירושלים ונתנו לרוני הצעה לחוזה לשלוש שנים, 450 אלף דולר לעונה. אמרתי לו 'אתה הולך.'? אמר 'יש לי לחיצת יד עם יענקל'ה שחר. אני לא הולך לשום מקום,' והוא כבר לקח שלוש אליפויות והיה לוקח שם עוד."
רוני מיהר להסביר: "היה לנו משחק נגד אוקזר ואמרתי אז 'אני מבטיח שבלומפילד יהיה מלא.' איזה פרצוף היה לי לבוא יומיים לפני ולהגיד 'יש לי חוזה בקבוצה אחרת.' גם לא בשביל מיליון דולר. זה עניין של כבוד, חינוך. כמו שאני דורש מעצמי אני דורש מאחרים. אז רואים אותי כקשוח מדי. זה אני."
אולי תברח קצת. קפריסין, יוון.
"לא פוסל. אם תהיה הצעה מעניינת, למה לא. אם אמצא את הסוכן הנכון שיוביל אותי, אז בהחלט. גם בעניין הזה אני פחות מאורגן."
מצטער שהלכת למכבי פ"ת?
"לא. עוד ניסיון, עוד עבודה. אתה יודע איך זה בכדורגל, תוך שבוע־שבועיים יכולות לבוא שלוש הצעות, או במשך חצי שנה לא ייכנס כלום. לך תדע מה יהיה מחר."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם