ג'ינג'י זה אופי: המבחן של מיכאלצ'נקו
שילוב נכון של צעירים ותיקים, ואלרי לובנובסקי כהשראה וקריירה על הקווים בלי קיצורי דרך. אלכסיי מיכאלצ'נקו, שיכול לעלות למונדיאל עם 0:1 קטן מול יוון, הוא ההוכחה לכך ששחקן גדול יכול להיות גם מאמן גדול

בסך הכל זכה מיכאלצ'נקו בשבע אליפויות רצופות בשלוש ליגות בהן שיחק. הוא היה אחד השחקנים הראשונים ששבר את מסך הברזל עוד לפני שנחצה באמת. מיכאלצ'נקו שיחק בנבחרת ברה"מ, חבר העמים ואפילו הספיק להופיע פעמיים בנבחרת אוקראינה. במידה רבה הוא המארקו ואן באסטן של הכדורגל האוקראיני. בזמנו נחשב לחתיך עם השיער הבלונדיני הקצוץ, למרות שהיה גם ג'ינג'י אמיתי.
האוקראינים מאמינים כנראה בשחקני עבר. אולג בלוחין היה המאמן הקודם שלהם והעלה את הנבחרת לראשונה למונדיאל ב-2006, שם הודחה רק ברבע גמר הטורניר. כשלא הצליח להעפיל ליורו 2008, עשו באוקראינה אחד ועוד אחד ומינו בינואר 2008 את מיכאלצ'נקו.
מיכאלצ'נקו לא הוצנח מלמעלה ללא ניסיון, או הגיע למשרה בקיצורי דרך. הוא אימן את הנבחרת הצעירה ולאחר מכן את דינמו קייב. הוא מונה לתפקיד לשנתיים עם אופציה להארכה עד יורו 2012, אותו כזכור תארח אוקראינה יחד עם פולין (אם לא יהיו התפתחויות דרמטיות או התפשטות מטרידה של וירוס חזירים).
90 דקות נשארו למאמן כדי להחזיר את אוקראינה למונדיאל על חשבון יוון. תיקו 0:0 בחוץ היא תוצאה שבירה, אבל אופטימית. האוקראינים, שניצחו את אנגליה 0:1 והנחילו לפאביו קאפלו את ההפסד הראשון בשלב המוקדמות, חייבים בדיוק
למרות ששיחק ארבע שנים בגלזגו ריינג'רס למיכאליצ'נקו יש עדיין אנגלית שבורה, אולי בגלל שאומרים על הסקוטים שהם בעצם לא מדברים אנגלית אמיתית. את אומנות האימון הוא למד אצל ואלרי לובאנובסקי (את הקריירה בקייב החל תחת מאמן אחר מפורסם אנטולי בישובץ), שנחשב עד היום למאמן הכי מפורסם של אוקראינה אי-פעם.
לובאנובסקי היה זה שהגיע יום אחד לישראל עם קייב למחנה אימונים השנתי והכריז בבית המלון בקיסריה: "עם כל הכבוד לרונאלדו הברזילאי, השחקן הכי טוב בעולם משחק אצלי וקוראים לו אנדריי שבצ'נקו".

מיכאלצ'נקו מודה שללובנובסקי, שמת בגלל בעיות בליבו, היתה השפעה חסרת תקדים עליו כמאמן: "שמעתי כל מילה שהיה אומר לי. הוא היה המורה המושלם ואני מקווה שיגידו עלי שהייתי חצי ממנו לפחות". גם לאלכסיי יש טביעת עין מצוינת לצעירים. את הכוכב הנוכחי של אוקראינה ארטם מילבסקי הוא טיפח עוד כשהיה שחקן הנבחרת עד גיל 20, ואימן אותו באליפות העולם עד גיל 20 בהולנד 2005.
המוטו של מיכאלצ'נקו הוא טיפוח הנוער והוא מתלונן שמבחינה זו הכדורגל באוקראינה השתנה לרעה. הוא מתגעגע למבנה הכדורגל של ברה"מ של פעם בו טיפחו את הנוער: "היום יש כמה קבוצות באוקראינה שמלמדות את הנוער, אבל אחרות אוהבות רק לרכוש שחקנים בלי להצמיח דשא". הביקורת אולי מכוונת ליריבה העיקרית של קייב על תואר האליפות מדי שנה שחטאר דונייצק.
מיכאליצ'נקו לקח את הנבחרת מהמקום ה-32 בפיפ"א והעלה אותה למקום 22, כשהוא משלב ותיקים וצעירים בהצלחה יחסית. השוער בלם אנדריי פיאטוב, דימיטרי צ'גרינסקי, הקשר אלכסנדר אלייב והחלוץ ארטם מילבסקי הצטרפו בהצלחה לדור הוותיקים, שכולל את שבצ'נקו, אבל גם את אנטולי טימושצ'וק קשרה ההגנתי של באיירן, שבגיל 30 צבר כבר 91 הופעות בנבחרת. גם אולג גוסב כלוול בגווארדיה הישנה.
עוד שני שחקנים ותיקים נעדרים מהסגל הנוכחי: אנדריי וורונין מליברפול, שלדברי המאמן ביקש ממנו להתרכז בקריירה באדומים, ואנדריי נאזרנקו. לעומת זאת, מיכאלצ'נקו נתן גב לשבצ'נקו ותמך בחזרתו לדינמו קייב כשאמר: "אני מאמין שהוא יצבור ביטחון ויחזור לעצמו", ואכן האמונה של הג'ינג'י עזרה ושבה בהחלט הפך מחדש לבוס של הנבחרת.

לקראת שני המשחקים נגד יוון אמר מיכאלצ'נקו: "אני מאמין שיש לנו יתרון קטן בגלל שהמשחק הראשון באתונה. ביוון שיחקנו טוב מאוד בהגנה ואני מאמין שנוכל לחזור על ההופעה הזו גם בבית".
מצד שני הזהיר המאמן את שחקניו שאין מה לחגוג בינתיים: "בכדורגל המודרני אין כמעט יתרון למשחקי בית או למשחקי חוץ". מיכאליצ'נקו נשאל בסוף מסיבת העיתונאים האם תירגל עם שחקניו פנדלים למקרה של 0:0 גם היום באיצטדיון המפואר והחדש של שחטיור דונייצק. הוא ענה בביטחון אופייני: "לא התאמנו על פנדלים. אני מקווה שננצח אחרי 90 דקות".