אני אנווט: גילי ורמוט צריך להוביל את הפועל ת"א
קשר הפועל ת"א כבר התרגל להיות פוטנציאל לא ממומש, עד שאלי גוטמן חילץ אותו מהספסל של גנט ודרש ממנו לקחת פיקוד. העונה, בעזרת דחיפה מאביו ומהחבר איתי שכטר, ורמוט כבר עומד על תשעה בישולים. הערב (20:00) ורמוט יכול לקרב את האדומים לשלב הבא בליגה האירופית
כשגוטמן הגיע להפועל ת"א בחורף ,2008 ורמוט היה השחקן ה-19 בגנט. השחקן ה-19 הוא זה אותו לוקחת הקבוצה למשחקים, מלבישה אותו, מכינה אותו, ואם לא קורה שום דבר שאינו צפוי היא לא רושמת אותו בסגל למשחק.
במשך 90 דקות יושב השחקן ה-19 ומייחל לפציעה, למעידה, לדקות הספורות שהוא יקבל. והוא בכלל לא מורשה לשחק. אין כמו השחקן ה-19 כדי לקבע את מעמדך: השחקן ה-19 הוא כמעט בטופס, כמעט בסגל, כמעט משחק, כמעט פורץ, כמעט שחקן.
ככה חשבו כולם על ורמוט .(24) אחרי חצי עונה מורטת עצבים וצפופת סיכויים להישארות הצליח גוטמן להשאיר את הפועל בליגה. השחקן הראשון אותו סימן במסגרת התקציב הזעום היה ורמוט. גנט הסכימה למכור אותו באותו סכום שרכשה אותו 250 - אלף יורו - ובכך תם הפרק הראשון והלא זכור של הקשר בחו"ל.
מחזור לסיום, בקרית אליעזר, התברר שוב שוורמוט לא הגיע לרגע החשוב בקריירה שלו. לא היה מדובר בעוד משחק הישרדות של הפועל חיפה או דרבי קטן נגד בני יהודה. פה היה מדובר במשחק העונה.
ההבדל המהותי ביניהם, שהשליך מהמשחק ההוא לימים האלה ממש, הוא הנוכחות. המשחק בקרית-אליעזר הוא מסוג המשחקים שבו או שאתה נפקד או שאתה נוכח. ורמוט, בהרבה מקרים, הוא נפקד/נוכח, או כפי שהגדיר אותו אחד ממאמניו השבוע: "אין לו את האש הפנימית להצליח, מה שיש לדוגמה ליוסי בניון."
קשה לומר שמדובר במצב קבוע. השבוע צפיתי בשער הראשון של ורמוט בהפועל ת"א (ויש לו בכל השנים האלה בדיוק שבעה שערי ליגה,( בעונה האחרונה של קשטן בקבוצה, מול בני יהודה. אי אפשר לחוש שמדובר במנהרת זמן.
ורמוט לוקח את הכדור על החצי, עושה תרגיל עקב לאימורו לוקמן, דוהר אל קצה הרחבה, משכיב את גמאן, לוקח עוד קטנה שמאלה מאלול וממהר לשחרר בעיטה קטלנית ומדויקת לפינה הקרובה של אניימה. שערים כאלה שמורים לגדולים מכולם: אוחנה, בניון, ברקוביץ,' רביבו. לקחת את הכדור ולהביא אותו לרשת. מכל מקום, בכל תנאי, מול כל יריב. חזק, מהיר ואלגנטי.
למה ורמוט עשה את זה מעט מדי וספורדי מדי? זו שאלה שאין בפתרונותיה ילדות עשוקה, מאמנים דפוקים וגם לא אופי מחורבן. יכול להיות שאת ורמוט הייתם לוקחים להיות רואה חשבון, כמו אבא שלו, יאניק, אבל גם אבא שלו היה שחקן שהגיע לנבחרת הנוער אתה יכול להיות גאון כדורגל וגם פסנתרן, ואתה יכול להיות גאון כדורגל ולשבת במכללה בפ"ת וללמוד דיני חוזים כמו ורמוט.
בנבחרת הנוער הוא סומן לגדולות. בטורניר בפורטוגל הוא ניצח את הנבחרת המארחת, אצלה בבית. מולו שיחק אחד, בן גילו, כריסטיאנו רונאלדו. בשלב העלית בצרפת כבש ורמוט שלושה שערים במשחק וניצח את פולין .0:4
זאביק זלצר נזכר בערגה: "הוא היה צריך להיות אחד הכוכבים הגדולים באירופה. גילי נתן קונצרט במשחק ההוא. מבחינת כדורגל הוא עשה את אותם דברים שהוא עושה היום, אפילו יותר. היו רגעים בעונה שעברה שהוא חזר שבע שנים אחורה. גילי הוא מסוג השחקנים שצריך לחבק אותו, צריך לתת לו את הביטחון. מספיקה שיחה, הוא מבין אותה. לא לצעוק עליו, כי כשאתה צועק עליו אתה קובר אותו. לא צריך לדרבן אותו כי הוא רוצה. אולי גוטמן מצא את הדרך הזו."
זלצר פגש את ורמוט יום אחד ואמר שמפריע לו משהו: "באתי אליו בטענות שהוא לא דורש מעצמו מספיק. והוא מאוד שאפתן רק שצריך להכיר אותו. כשלא הולך לו משהו הוא מתכנס בתוך עצמו. הוא מסוג האנשים שיזיל דמעה לעצמו, לא ליד אחרים. והוא ילד מדהים. מעולם לא תשמע אותו מאשים מישהו, לא יכעס על כסאח, לא יגיב, ילד ישר."
אומרים על יאניק ורמוט שהוא המבקר הכי גדול של הבן שלו. את הקריירה שלו עצמו הוא גדע עם הגיוס לצה"ל, קצת אחרי מלחמת ששת הימים. עד אז הוא שיחק בהצלחה בהפועל קרית חיים, קבוצת צמרת בליגה א' צפון, הליגה השנייה. משם הגיע לנבחרת הנוער עם אלברט גזל, ישראל פוגל, שולם שוורץ ומשה אוננה.
אחרי המשחק ההוא בקרית אליעזר הוא לקח את הילד לשיחה. "פונקציה של דברים שהוא צריך לתקן על־מנת לשפר יכולת. הרי אני מכיר את החסרונות שלו."
שהם?
"הוא לא אגרסיבי, אין לו אטרף והוא ממעט לבעוט לשער. באחי נצרת, בשבוע שעבר, הוא לא בעט אפילו פעם אחת."
לא ייאמן, העונה אין לו שער ליגה אחד לרפואה, אבל שני שערים באירופה: שער ניצחון בטפליצה ושער בחמישייה המדהימה לראפיד וינה. לדומז'אלה הוא תקע פעם בדקה ה-90 שער שהזניק את הפועל לעונה חלומית באירופה. את הגביע האחרון להפועל ת"א הוא הביא עם בישול מצוין ללוסיאנו דה ברונו בגמר מול הפועל אשקלון.
בעונה הראשונה שלו בליגת העל, אצל ניר לוין בהפועל חיפה, הוא כבש חמישה שערים. ארבעה מהם היו אחרי הדקה ה-.80 העונה יש לו כבר תשעה בישולים. הוא היה אחראי על כל השערים בגטבורג, סחט את הפנדל בטפליצה, בישל ללאלא מול סלטיק וחגג בבישולים על האוסטרים. חתיכת עונה.
בסוף העונה שעברה תפס גוטמן את ורמוט ואמר לו בצורה הכי פשוטה: "זו עונה שאתה חייב להיות אחד השחקנים המובילים, אחד מאלה שימשכו את הקבוצה." המאמן נתן לו להבין שהוא סומך עליו, שהוא שחקן גדול. אפילו אמר לו שאין הרבה שחקנים באירופה מסוגו.
אבא ורמוט: "קשטן לא בחר אותו אבל גוטמן רצה אותו וחיפש אותו. גוטמן גם היה הראשון שנתן לו לשחק בבוגרים של הפועל חיפה. הוא נותן לו ביטחון, לא מחליף אותו. אצל שום וניר לוין היה לו קשה מאוד. הוא לא היה בהרכב, ואם כן, הוא היה צריך להסתכל על הספסל שלא יחליפו אותו. כשאתה מפורגן ומקבל גיבוי, אתה פורח."
בגנט אמרו עליו עיתונאים שהוא "החזיק יותר מדי בכדור, חשב שהמציא את הכדורגל." אלי אוחנה עשה מזה קריירה בבלגיה, אולי בגלל שהיה לו אופי אחר.
ניר לוין: "לפעמים הוא צריך להיות יותר רע במובן הטוב של המילה. יותר עם שיניים, יותר מנהיגות, יותר נוכחות. הוא לא מדבר במגרש." אמא שלו הציעה לו לקחת קואוצ'ר, אבל יאניק אמר: "הקואוצ'ר הכי טוב זה כדור ברשת."
ביום השני של מחנה האימונים באוסטריה, בקיץ האחרון, כשהסגל עוד לא היה מלא ובוודאי שלא מחובר, עצר גוטמן את האימון וצעק על ורמוט: "נמאס לי מזה, אני רוצה פס לגול או בעיטה לשער." למחרת, במשחק מול דניזליספור, הוא כבש ובישל לסמי יבואה.
נדמה כי השיפור הדרמטי בקבלת ההחלטות, בשחרור הנכון, בהעברת כובד המשחק אליו ולקיחתו עליו, נעוץ בהגעתו של איתי שכטר לקבוצה. את השניים האלה השאיר גיא לוי בארץ כשלקח איתו את הנבחרת הצעירה ליורו 2007 בהולנד, ועל הסגל ההוא כבר למדנו כמה דברים בנומרולוגיה.
למרות שנה וחצי הפרש בגיל, הותירו הימים ההם חברות אמיצה בין הטאלנט מקרית ים לכישרון האדיר מרמת ישי. אולי בגלל שמעיין, חברתו מזה חמש שנים של ורמוט, גרה באמצע הדרך, בקרית טבעון.
מעיין אוהבת שוורמוט נמצא עם שכטר רק עד 8 בערב, אבל גם אחרי 8 בערב היחסים ביניהם מפרים זה את זה. הם מדרבנים אחד את השני, ושכטר לא אחת אמר לו: "אתה רוצה להיות שחקן גדול? תהיה היום טוב."
ורמוט סיפר פה ושם כי השיפור הגדול אצלו הוא פונקציה של התבגרות, רצון להיות יותר דומיננטי, רצון לצאת לסיבוב שני ומוצלח יותר באירופה, הפעם בספרד או בגרמניה. יש לו סעיף שחרור כי את החוזה שלו הוא עשה מול שחר בן עמי עוד בטרם הגיע גבי קצרה לקבוצה והשמיד את סעיפי השחרור.
למזלה של הפועל, הצליח בן עמי להוסיף ליד סעיף השחרור גם מועד יציאה. למזלה של הפועל, ורמוט יכול לצאת לאירופה רק בקיץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם