שקיעתה של הזריחה
לא בטוח שיש עוד קבוצה בארץ שנחשפה בשבוע אחד לכל-כך הרבה זוועות כמו מכבי ת"א. נדמה שמשרד יחסי הציבור הגדול בתולדות המדינה לא חשב אפילו לשמור מגירה לרגע הזה
לא בטוח בכלל שיש תוכנית מגירה צילום: דני מרון
אבל אם נביט לרגע במבט אובייקטיבי, לא מתוך צרות עין ולא מתוך שמחה לאיד, ואפילו לא מתוך חשש, סתם במבט מפוכח על מה שנשרך אחרי התאבדותו של מוני פנאן ז"ל, מתברר כי הקרקע היציבה לכאורה עליה צעדה מכבי בתוך הקונצנזוס הישראלי לא הייתה יותר מקרח דק.
הרי אנחנו אלה שכתבנו שמדובר במוסד הספורט הכי מוצלח בתולדות המדינה. לא בזכות הישגיו אלא בזכות ניהולו, שנראה רחוק ומתקדם יותר מכל דבר במדינת ישראל.
והעת הזו, בה באים והולכים ראשי הקבוצה במשרדי החקירות ובשערי העיתונים הגדולים בחסות הסקנדל הזה, בלתי נתפשת. מכבי הוקפה במשך השנים, מאז הימים שקינן בה ידיד המחלקה משה דיין, במין חממה וירטאולית שהכל היה בה איתן, עוצמתי, ובה במידה גם סכריני.
כמו בסרט 'פלזנטוויל,' חודרים לתוך המציאות האפורה שבה חיה מכבי, מציאות שיש בה רק שלושה צבעים ואין פשע, אנשים שלא היו אמורים לחדור לתוכה. מס הכנסה, חוקרי משטרה, עיתונות נושכת, תביעות, כסף שחור, שוק אפור.
לא בטוח שיש עוד קבוצה בארץ שנחשפה בשבוע אחד לכל-כך הרבה זוועות, מה גם שהיא מעולם לא חוותה אותן, בוודאי שלא חזיתית. ומכל הקבוצות בארץ זה קורה דווקא למכבי ת"א.
ומי שחושב שהסערה תחלוף, ומי שממלמל לעצמו כי הכלבים נובחים והשיירה עוברת, לא מבין עדיין מאיפה זה יבוא לו. מי האמין ב-1988 שהקומוניזם, כפי שחווה אותו העולם, יחזיק מעמד רק 70 שנה, ויום אחד פשוט ייעלם לתוך דפי ההיסטוריה? זה בדיוק מה שעלול לקרות למכבי ת"א.
זה לא
שעומדים בראשה אנשים צעירים אחוזי תזזית, כמו בראשית שנות ה-.70 וזה לא שנמצאת שם משפחה מאוחדת, זו מכבי ת"א הנסדקת שמוצאת את עצמה בתוך שבר גדול.
מי ייתן לה עכשיו שריון ביורוליג? אם לא 'אלקטרה,' מי ייתן חסות? ומי ישדר? ומי לא יחשוב פעמיים אם להצטרף? הרי זה כבר לא זה. כל משרד יחסי ציבור נמדד ביכולתו לטפל במשברים. נדמה שמשרד יחסי הציבור הגדול בתולדות המדינה לא חשב אפילו לשמור מגירה לרגע הזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם