קבוצה ביום, דאלאס: ספייס קאובויז

מארק קיובן קיבץ בדאלאס צוות שחקנים מבוגרים ומוכשרים, שינסו לאחד כוחות להסתערות מחודשת על פסגת המערב. פרויקט פתיחת העונה, 2009/10

ערן סורוקה | 19/10/2009 17:19

היסטוריה: יסגרו העונה 30 שנה בדאלאס, עם אותו שם, ויסגרו גם את העשור המוצלח בתולדותיהם אחרי שניים הרבה פחות מרשימים.

נוביצקי ומריון פותחים עונה צילום: אי-פי

בעונה שעברה: מאזן של 32:50 הציב אותם במקום השישי בפלייאוף המערבי והשלישי בבית הדרום-מערבי, ולמרות שיתרון הביתיות לא היה בידיהם, הם ניקנקו את הספרס 1:4 בסיבוב הראשון, לפני שחטפו באותה תוצאה מדנבר בחצי גמר המערב. אולם: האמריקן איירליינס סנטר מכיל 19,200 מקומות ופעיל מעל 2001. ממוצע צופים: 20,042 (4 בליגה, אכן, יותר מתכולת האולם). שווי הקבוצה ע"פ פורבס: 466 מיליון דולר (מקום 7 בליגה). אליפויות: רק כמעט אחד ב-2006. מלך הסלים בעשור האחרון: דירק נוביצקי, 18,699.

ברוכים הבאים: שון מריון, ניית'ן ג'וואי וקריס האמפריז (טרייד מטורונטו), הרוקיז רודריג בובואה ואחמד ניוונס (בטריידים), דרו גודן (שחקן חופשי מסן אנטוניו), טים תומאס (שחקן חופשי משיקאגו), קווינטון רוס (שחקן חופשי מממפיס), ג'ייק ווסקול (שחקן חופשי מטורונטו).

ארזתם לבד? ג'רי סטקהאוס (טרייד לממפיס, ממנה שוחרר), אנטואן רייט ודווין ג'ורג' (טרייד לטורונטו), ברנדון באס (שחקן חופשי לאורלנדו), ריאן הולינס (שחקן חופשי, מינסוטה), גרג באקנר (הגיע בטרייד מממפיס, שוחרר), ג'ראלד גרין (שחקן חופשי).

נוביציקי בדרך לעוד דאנק. כבר בן 31 צילום: אי-פי

על הקווים: ריק קרלייל (בן 50 ביום פתיחת הליגה) מתחיל עונה שמינית, לאחר שבע עונות מלאות בדטרויט, אינדיאנה והאחרונה בדאלאס. מאזנו עומד על 243:331, שהם 57.7 אחוזי הצלחה נאים.

מה הסיכוי לנחיתת לברון/ווייד בקיץ הבא: לא בונים על זה יותר מדי, אבל כנראה שדירק נוביצקי יישאר וגם זה משהו.

אם היית סרט קולנוע/תכנית טלוויזיה, מי היית? הגרלת הלוטו עם עירית ענבי: לא משנה כמה תפנטז על הפרס הגדול, לא משנה כמה כסף תזרוק בניסיון להגיע אליו, בסוף הערב סביר להניח שתגיד לעצמך 'שיט, שוב לא זכיתי'.

מי רצה ורסטיליות ולא קיבל

מה עשיתם בקיץ האחרון: החתמנו הרבה מאוד פורוורדים. ועתה, לחדשות בהרחבה.

לפני כמה שנים טובות מארק קיובן ויתר על סטיב נאש, ובעוד קיובן, כמו קיובן, כנראה לעולם לא יודה שטעה, הרי שנאש אמר תודה מקרב לב והלך להפוך ל-MVP בפניקס. הרכז הנוכחי של דאלאס הוא עדיין ג'ייסון קיד הישן והטוב שכבר חגג יומולדת 36, ושאפילו האריך את חוזהו הקיץ בשלוש שנים, אבל מסביבו התקבצו דווקא שניים מחבריו של נאש לאורך השנים בסאנס: שון מריון וטים תומאס.

כל עוד קיד מריץ את ההתקפות כמו שהוא יודע, המאבס רק צריכים אנשים שיידעו להוציא לפועל, ויש להם כלים לבצע גם במשחק מהיר וגם במשחק עומד. ג'ייסון טרי, ג'וש הווארד, ג'ייג'יי בריאה ושון מריון, שהיה בשיאו זרוע ביצועית מרכזית בסאנס של נאש, יכולים ואוהבים לרוץ בכיף. תומאס, דרו גודן והסנטר אריק דמפיר יעילים יותר במשחק עומד ונוביצקי מסוגל לתפקד היטב בשני הסגנונות.

ג'ייסון קיד. האריך את החוזה ב-3 שנים צילום: אי-פי

בכלל, היתרון של המאבס הוא הוורסטיליות: רוב הפורוורדים שצוינו יודעים לקלוע היטב מרחוק, למסור ואפילו לסייע מדי פעם בהובלת הכדור. לכו תבנו הגנה כשמולכם קיד, הווארד, מריון, גודן ונוביצקי.

מצד שני, יכול להיות שכאן גם נגמרות החדשות הממש טובות. הליבה של הקבוצה הזו כבר די מבוגרת. קיד, טרי (32), נוביצקי (31), מריון (31), דמפיר (34) ותומאס (32) עברו את גיל 30 ואפילו אלה שנראים צעירים יחסית, הווארד, גודן, רוס וג'יימס סינגלטון, מתקרבים לסוף העשור השלישי בחייהם. כך שלמעשה, קיובן לקח כאן הימור על תחושת דחיפות מאוחדת שתזניק את הקבוצה הזו למאמץ מרוכז אחרון.

השאלה היא אם במצבם הפיזי

והמנטלי, החבר'ה האלה בנויים להתמודד עכשיו עם הרגליים הצעירות והכוחות העולים של המערב. הסדרה נגד דנבר בעונה שעברה היתה סימן מדאיג בכיוון.

בעיה לא קטנה אחרת נמצאת מתחת לסל. דמפיר, האיש שהישגו היחיד בקריירה היה שיש מושג המקושר אליו אסוציאטיבית ("שנת חוזה"), לא היה להיט גדול ברוב שנותיו ולא יהפוך לכזה בגיל 34.

המאבס ניסו להשיג את מרצין גורטאט מאורלנדו, שהיה בעניין עד שהמג'יק החליטו להשאיר אותו אצלם, ובינתיים המג'יק גם לקחו מדאלאס את ברנדון באס בחוזה לארבע שנים. המחליפים של דמפיר בסגל הנוכחי הם גודן, לא ממש סנטר טבעי גם אם ריבאונדר טוב ושחקן התקפי יעיל, וג'ייק ווסקול.

אריק דמפיר. הזדקן הילד צילום: רויטרס

קרלייל, כמובן, ינסה להפוך את החיסרון ליתרון, להציב אפילו את נוביצקי כסנטר ולרווח את ההתקפה. הצד ההפוך הוא שלמאבס אין עכשיו אף שחקן הגנתי טוב מתחת לסלים, וגם הרכז שלה, איך לומר, כבר לא מה שהיה פעם בתחום הזה, וכך רוב המאמץ ההגנתי ייפול על שון מריון, הווארד המחלים מפציעה בקרסולו, והפועלים השחורים רוס וסינגלטון.

אם יצאתם מבולבלים, אתם לא לבד. המאבס אכן הוסיפו לעצמם כישרון בקיץ הזה, כמותית, ואם כל הכוכבים יהיו בשיאם, הם קבוצה שקשה מאוד לעצור. מצד שני, אי אפשר להשתחרר מהתחושה שמריון ושות' הובאו על תקן הנדברקס זמני, שיוכל רק לעכב את ההידרדרות, אבל לא למנוע אותה.

נסיכי הגאות והשפל

איש המפתח: פורוורד אתלטי עם ידיים ארוכות, שהצטיין בהגנה ובהתקפה, יודע לקלוע מכל מקום במגרש וחודר נהדר לסל, אבל שנראה בשנתיים האחרונות הרבה פחות טוב. בעצם, שניים כאלה. ג'וש הווארד ושון מריון.

נוביצקי וכפילו במוזיאון. יש כבוד צילום: אי-פי

בשיאו, הווארד זכה לאיזכור של כבוד בכל דיון על השחקנים הגדולים מבציר דראפט 2003. מאז השיא, הגיע השפל, שכלל, כזכור, כמה מלים לא יפות על ההמנון האמריקאי, הודאה כי השתמש במריחואנה, מעצר על עבירת תנועה וארגון מסיבת יומולדת לעצמו בלילה שאחרי הפסד בפלייאוף. בשיאו, מריון היה אולסטאר קבוע בליגה הזו ונבחר פעמיים לחמישייה השלישית של העונה, שמר על שחקנים בכל עמדה והיה מיס-מץ' מהגיהנום לכל יריבה. מאז שעבר למיאמי, ואחר כך לטורונטו, הממוצעים שלו ירדו משמעותית, והוא לא הצליח להגיע אפילו פעם אחת לפלייאוף.

מיותר לציין איזה מריון ואיזה הווארד המאבריקס צריכים כדי להגיע גבוה. ממש לא מיותר לציין שאין להם מושג איזה מריון ואיזה הווארד הם יקבלו בסופו של דבר. ההתחלה של מריון נראתה מעודדת, אבל גם הוא כבר הספיק להיפצע קלות בתקופת ההכנה.

שימו לב: למאבס יש כבר עכשיו את אחד הגארדים הזריזים בליגה, בדמותו של ג'ייג'יי בריאה הפורטוריקני, והקיץ הצטרף אליהם עוד שחקן דומה מהקריביים. רודריג בובואה, צרפתי יליד האי גוואדלופ, התחיל את האביב כשחקן סיבוב שני במקרה הטוב וגם זה בזכות הדראפט החלש, אבל הרשים כל כך באימוני קדם הדראפט עד שהגיע עד למקום ה-25, עם חוזה מובטח.
בליגת הקיץ בווגאס, בובואה הפיל עוד כמה לסתות לרצפה. 34 נקודות ו-8 אסיסטים באחד המשחקים, 17 בממוצע לערב. הזריזות העצומה, האתלטיות, יכולת הסיום ליד הסל ומוטת הידיים העצומה לשחקן בגובה 1.86 מטר, מבטיחות עומק גם מאחורי קיד ובריאה. לא, "רוד" הוא לא ממש רכז טבעי, אבל עם קצת חינוך מקיד, והכלים שהטבע נתן לו, יכול להיות שהמאבס עלו פה על משהו.

קיובן (משמאל) וספייק לי. מה יהיה השנה? צילום: אי-פי

אופטימי: אחרי שהמאבס מגיעים למרחק נגיעה מגמר המערב, מארק קיובן מחליט לתת לחבורה הזו עוד צ'אנס וחיזוק.

פסימי: אחרי שהמאבס מקרטעים את דרכם ל-44 ניצחונות ולמקום השמיני במערב, מארק קיובן מחליט לפרק הכל – אבל אז מישהו מזכיר לו שהחוזים של קיד, טרי ומריון לא מסתיימים לפני 2012, ואף אחד מהם לא מרוויח פחות מ-8.5 מיליון דולר בעונה.