תנו ליענקל'ה להחליט: שחר צריך לקחת את המושכות

בימים כאלה, בהם אין מלך בישראל, ראוי שמי שיקבע את עתידה של הנבחרת יהיה האדם היחיד שמצליח בכדורגל המקומי לאורך שנים. שנזכיר מה אמרו על יצחק שום, רוני לוי ואלישע לפני שהגיעו לאמן בחיפה?

אביעד פוהורילס | 16/10/2009 12:00

1. מאז שאני זוכר את עצמי, אלה הימים הכי עצובים בכדורגל הישראלי. אפשר לדבר עליהם במונחים של אין דין ואין דיין, ומה שבטוח - אין מלך בישראל. השאלה הגדולה היא מה עושים.

חייב להיהרס. איצטדיון רמת גן צילום: אלן שיבר

מרוב שיש כל כך הרבה משימות, החשש הגדול הוא מאובדן עשתונות של ההנהגה הנוכחית והליכה להחלטות מטופשות והיסטריות שלא יובילו אותנו לשום מקום. לקראת הפעם הבאה (עזבו את המילה 'קמפיין‭,'‬ היא אלגנטית מדי לנבחרת שלנו), צריך להחליט על כמה דברים מרכזיים: מי יאמן את הנבחרת, מי יהיה אחראי על הנבחרות הצעירות, מי ישתיק שם את תירוצי הסרק וירסן את האגו המפעפע, שבא ביחס הפוך לתוצאות, ולא פחות חשוב: היכן תערוך נבחרת ישראל את משחקי הבית הבאים שלה.

ר"ג, במצבו ולמרות גודלו, חייב להיפסל עד שייהרס וישוקם. בלומפילד וטדי הם האופציות היחידות, אם כי בטדי חווינו שריקות בוז לשחקני הנבחרת הערבים, מה שלא יכול לעלות על הדעת. לכן בלומפילד, למרות קוטנו, צריך להיות מגרש הבית. למען טובת הנבחרת וסיכויי, לא יקרה כלום אם רק 15 אלף צופים יצפו בה והשאר יצפו בטלוויזיה. כשהאיצטדיון החדש בחיפה, על 30 אלף מקומותיו, יהיה מוכן בעוד שלוש שנים, נעבור אליו.

הוא צריך להיות המחליט. יעקב שחר צילום: דני מרון

2. כיוון שיש רק אדם אחד שבאמת מצליח בכדורגל הישראלי לאורך שנים, תשומת הלב הלאומית צריכה לעבור אליו. אחרי שמיצב את מכבי חיפה כקבוצת דרג שני מכובדת בכדורגל האירופי, ראשי ההתאחדות צריכים לבקש את עזרתו של שחר בשיקום הנבחרת. בהנחה שהם לא יסכימו לפנות את מקומם, ושחר עצמו לא יחפוץ בתפקיד יו"ר ההתאחדות - הוא בכל זאת צריך להיות המחליט. תנו לשחר להחליט ולקבוע.

העובדה שיענקל'ה החליט לוותר על מקומו במזכירות ההתאחדות, היתה צריכה לשמש עבור אבי לוזון תמרור אזהרה. כשהוא בחר ביצחק שום למכבי חיפה, כולנו הרמנו גבה, אבל שום הביא את חיפה לליגת האלופות. כשהוא מינה את רוני לוי חשבנו שהוא הקדים את זמנו, והנה רוני גמל לו בשלוש אליפויות. כשהחליט לפסוח על עטר וברקוביץ‭,'‬ שחר הסתכן באובדן פופולריות, אבל הוא בז לפופוליזם. כשבחר תחתם באלישע לוי, רבים צחקו בפה מלא. תראו מה קרה מאז עם אלישע.

שחר הוא הבודד בכדורגל הישראלי שיש משקל לדבריו, ולדרך שבה הוא מחליט. במקום הקשה והאכזר הזה, שאין בו גיבורים, הוא היחיד שהצליח להקים אימפריה. יש בו מכובדות, הוא רואה את הדברים כהוויתם,

לא רואה צל הרים כהרים, לא מבטיח מה שאי אפשר לקיים. שקול, סולידי, חכם, מדויק ולעיתים גם אכזר כשצריך. אפילו כשיזדקק לשירותיו של פיני זהבי בהבאת מאמן מתאים, יהיה לו הרבה יותר קל.

3. הישראלים לא סומכים היום על הקברניטים שיקבלו את ההחלטות הנכונות עם הנבחרת שלהם. שי נובלמן, מוסיקאי, סאטיריקן ספורט ואוהד של הנבחרת, הוא מאחרוני הנאיביים שחלם שלשום בלילה על סנסציה באתונה. כשהבין שגם הפעם לא, השתלט עליו הדיכאון. ב-‭01.00‬ בלילה הוא נכנס לאולפן שבביתו, ויצא ממנו ב-‭05.00‬ לפנות בוקר עם שיר רוק מחאתי ושמו "בחיים לא נגיע למונדיאל‭."‬

נובלמן שר על עשרות יו"רים ואלפי עסקנים שתופרים עוד קומבינה בגני אירועים. את הקטע הזה של גני אירועים לקח מראיון רדיו ב-‭,FM 103‬ ששמע השבוע, בו אמר גיורא שפיגל כי אין סיכוי לקבל תפקיד אם אתה לא שייך לאותה קומבינה שסוגרת תפקידים באולמי אירועים.

אתמול בבוקר הסינגל כבר נוגן בתחנות הרדיו, ובערב בערוץ ‭.2‬ כעבור שעה נודע כי בהתאחדות זעמו על השיר. עכשיו תבינו כמה המצב פה קשה.