מתחיל מחדש: פיני גרשון פותח עונה
באמצע העשור הפך פיני גרשון לאליל המונים. מאז חווה כישלונות והקאמבק אשתקד כבר עורר סימני שאלה. למרות הזחיחות הרגילה, התנהלותו השבוע אותתה על מצוקה קלה. גם הוא יודע שבאפריל-מאי יתברר כיצד ייזכר בספרי ההיסטוריה: כגדול המאמנים או גם כפרובוקטור גס רוח

החל מצ'אק איידסון, שאחרי עונה גדולה בקבוצה בינונית יצטרך להתחיל לטפס על הר הציפיות שבנו סביבו ובקיץ כבר גרר השוואות לדומיננטיות של אנתוני פארקר. דרך אלן אנדרסון, שמתכנן להפוך לשחקן מוביל ברמות הגבוהות של היורוליג. או אנדרו ויזנייבסקי, שלראשונה בחייו יצטרך לנווט כוח כל כך יומרני. אפילו הישראלים, שכרגע לא כל כך סופרים, ינסו להוכיח בדקות שיקבלו, אם יקבלו, שהם בכל זאת ראויים לכהן במשרות שאויישו בעבר על ידי מיקי ברקוביץ,' עודד קטש, נדב הנפלד וטל בורשטיין.
הרבה רעב, שאם יתועל למקומות הנכונים יכול להפוך לערך המוסף של הסגל החדש ולחפות על חוסר הניסיון בפסגות היורוליג. את האיזון מתוכנן לספק פיני גרשון. זה שבניגוד לשחקניו, כבר היה בכל הסרטים האלה.
גרשון, בשאיפה, אמור להיות המבוגר האחראי. בפועל, נדמה מהצד שהמאמן המעוטר בתולדות הספורט הישראלי מתחיל את העונה כשהוא לחוץ מאי פעם. תחושה שמאחורי ההצהרות המזלזלות, ההתנשאות שממשיכה להקצין והניסיון להפגין ביטחון עצמי, הוא מבין שגם עבורו מדובר בשנת מבחן לא פחות מאשר לשחקניו. אולי יותר, בהתחשב בעובדה שלו יש גם מה להפסיד.
לקראת אמצע הקדנציה השנייה במכבי, גרשון הפך לאליל המונים. הזכיות בסופרוליג וביורוליג והשליטה המוחלטת ביורוליג תייקו אותו כאחד המאמנים הגדולים באירופה. כן, דייויד בלאט קיבל לעיתים קרדיט תקשורתי על חלקו בבניית הקבוצה. כשפרטו את החבילה לכסף קטן, כולם ידעו שגרשון יצא למלחמה עם הרכב מצוין, אבל בתחילת הדרך גם הכוכבים הכי גדולים נתפסו כחיילים בהצגה של מאמנם הכריזמטי.

חמש שנים אחרי, כשלקורות החיים נוספו הכישלונות, הפיטורים מאולימפיאקוס והאכזבה מהעונה שעברה של מכבי, פתאום מתגלים סדקים בקונצנזוס. אם בסוף הקדנציה השנייה התרכזו מבקריו בעיקר בסגנון של גרשון מחוץ למגרש, בהתבטאויות אומללות ובהתנהלות שסיבכה אותו בעבר גם עם הנהלתו שלו, היום כבר מדברים בקול רם על האפשרות שגם הקרדיט המקצועי להישגים העצומים בתחילת האלף מגיע קודם כל לפארקר, שאראס וניקולה וויצ'יץ,' שנתנו למכבי ולגרשון יתרון איכות עצום על היבשת.
פתאום מזכירים שאת האליפות בגליל לקח גרשון עם קבוצה שבנה מולי קצורין, בעונה בה מכבי איבדה את הרכז שלה והסתבכה עם הזרים. או עוצרים לבדוק את אחוזי ההצלחה שלו לאורך הקריירה, שמתחת לנקודות השיא היתה פחות זוהרת וידעה לא מעט עליות וירידות.
גרשון, נדמה, מודע היטב לרחשים המתגברים, שהוציאו
האימונים אמנם סגורים לתקשורת, אבל שחקנים מספרים על אינספור הקנטות מצד המאמן. טעות בריבאונד של דיור פישר בגמר גביע ווינר, וגרשון מסנן לעברו "מטומטם" ליד שחקני שתי הקבוצות. במשחק האימון נגד פנליניוס אפשר היה לשמוע באולם הריק גם מהיציע את גרשון מקלל ולועג לשחקניו תוך כדי המשחק.
מעבר לסגנון, בניגוד לעבר גרשון מקפיד להנמיך ציפיות. "בנינו קבוצה מצוינת במגבלות התקציב," הוא הדגיש השבוע במסיבת העיתונאים הרשמית. עם תקציב של 19 מיליון דולר, עליו הצהיר דייויד פדרמן באותו אירוע, מסמן גרשון עלייה למשחקי ההצלבה כיעד ראשון לעונה האירופית.
הצלבה, למי ששכח, היתה גם לנבן ספאחיה בעונה שנחשבה לכישלון. צביקה שרף, שבדומה לגרשון בעונה שעברה, הגיע למכבי כדי לכבות שריפות באמצע השנה, הוביל את הקבוצה לגמר היורוליג. בעצם, העונה היחידה בעשור האחרון בה מכבי לא הגיעה לשמונה הראשונות, ואיבדה כל סיכוי עוד לפני המחזור האחרון, היתה עם גרשון בעונה שעברה.

איך שלא תסתיים העונה הזו, גרשון צודק. את מה שעשה איש לא יוכל לקחת ממנו. הגביעים אכן שלו, וגם הכסף בבנק. עכשיו הוא נלחם על מקומו בספרי ההיסטוריה. האם כשידברו על מורשתו הוא ייזכר נטו כגדול המאמנים שהיו כאן, או כפרובוקטור גס רוח, האיש שדיבר על מוקה ושוקו, והיה במקום הנכון בזמן הנכון.
אם יצליח לגבש את הסגל שהרכיב יחד עם שרון דרוקר ולהוביל אותו לזכייה ביורוליג, הוא לא יצטרך לספר יותר שהוא גדול הדור. עוד עונה בינונית, והצל של פארקר, שאראס וניקולה, של האפמן ודייויד בלאט לא יילך לשום מקום.







נא להמתין לטעינת התגובות






