אמא מחליפה: רשמים מהמשחק בין ק"ש למרמורק

120 איש ויתרו על משדר החדשות המיוחד כדי לראות את קרית-שמונה מפרקת את מרמורק על המגרש ואת חני אלמלם, אמא של לירן, מפרקת אותם מהיציע

מנחם כהן | 4/10/2009 16:25

לא ציפינו לקהל של אלפים אבל בכל זאת הקדמנו וב-‭14.20‬ הגענו למגרש החנייה באיצטדיון ע"ש "הברפלד‭."‬ שני רכבים היו במרחב, ליד שער הכניסה עמדו שוטר וסדרן ותפסו זבובים מהשעמום, היציע היה ריק.

שחקני קרית שמונה חוגגים שער. צילום: דוד פליגל

העלנו שלוש אפשרויות למצב. אחת: הוטענו והמשחק ייערך במגרש ע"ש טוני שרעבי ברחובות. שתיים: האוכלוסיה נשארה בבית כדי לחזות בקלטת של גלעד שליט ובקשקושים של "המומחים" לפיהם הוא חיוור כי לא לקח את הקפסולה של הוויטמין ‭,D‬ העיניים טרוטות כי הוא לא ישן צהריים והחולצה היא הכל למעט פייר קרדן.

הלו, הילד בשבי, לא צריך להיות מומחה לשפת גוף כדי לדעת כי הפעם האחרונה שהוא תפס גלים בחוף הים של נהריה לא היתה בחול המועד פסח האחרון, אז בשביל מה הפטפטת?

האפשרות השלישית וכנראה הנכונה היא חבל"ז המקורי. (אפשרות שבדיעבד הוכחה כשגויה כי היה לנו אחלה של משחק).‬ בשריקת הפתיחה אכלסו כ-80 צופים את היציע המרכזי, ביניהם ילדה בת 10 עם תוף מרים. ניחוש שלנו - היא מכפר בלום.

מהצד של המרמורק הופיעה משפחת אלמלם בהרכב מלא: הסבא, האבא, האחים והאמא חני. הבן לירן לובש את החולצה מספר 2 במרמורק, גדל בנוער של מכבי, מגן ימני. הוא ויובל שפונגין. רן בן-שמעון, בשבתו על ספסל מאמן הנוער במכבי, ניסה את לירן בקישור אבל אז רב"ש עבר לקריה ולירן נדד לנצרת, נס-ציונה, מכבי בת-ים והיום הוא מגן ימני אצל עדני והמשפחה בעקבותיו. האמא חני מומחית. עושה בית ספר לשלושת רבעי המאמנים בליגת העל ולסגל המלא בלאומית.

סאלח חסארמה מול מרמורק. צילום: דוד פליגל

אחרי חמש דקות היא קבעה כי לבלם רועי אליהו אין רגל שמאל והבלם השני ארנון תמיר חלש בסגירה האלכסונית. עשתה עימם חסד כי בהמשך נוכחנו לדעת שלאליהו אין גם רגל ימין וארנון תמיר חזק בפתיחת הרחבה בפני חלוצי קרית-שמונה, ואלמלא יום גדול של השוער ז'ניה דונייב - שתפקד ברגעים רבים גם כבלם אחורי - זה היה נגמר‭...‬ נו, טוב, לא צריך להגזים.

משפחת אלמלם לדורותיה מחכה כבר ארבע שנים לפריצה הגדולה של לירן. הוא עשה אחת כזאת בדקה ה-15 והשאיר את בן-דוד אחד על אחד מול השוער. בנדה, בחייאת! פס רוחב? למי? בגילך? קטנה בין השוער לקורה ואין כוח בעולם שהיה נגמר ‭.0:4‬

במחצית הוא הגיע, אייל גולן, אליל בלי מניירות. הקונקורנציות שולחים כפילים ובאים מלווים בשומרי ראש ויחצנים, אבל הוא עממי, אחד מהשכונה. למרות שכמעט ושבר את שיא ההופעות בקיסריה, ממוקם הרבה לפני פול סיימון וג'ון באאז, קצת אחרי שלמה ארצי, גולן דילג על שלב היחצנות והביא איתו עיתונאי, סוג של

קיצור הליכים.

העדנים מכניסים למגרש את פאולו זאבאלה, בחור מבוליביה עם לוק של קוריאני. "הוא מהעלייה הסינית‭,"‬ קובעת חד-משמעית חני אלמלם לנוכח ביצועיו הכושלים. נחרדנו, אחרי העלייה השנייה ואליה וקוץ בה חסרה לנו רק עלייה מבייג'ינג. מיליארד סינים שלא טועים יתיישבו לנו בין גדרה לחדרה. התברר כי טעינו. העלייה הסינית זה צומת כבישים במערב רישון, לפני העלייה לשכונת הווילות "חתני פרס נובל‭,"‬ שם מתרכזים הפועלים מסין.

אחרי הגול השלישי כבודת אלמלם נטשה, אבל לירן נשאר עד הסוף. היתה לו ברירה?