התקדמנו: ד"ר פרומן מסכם תקופה
מהימים בהם הרומנים התערבו ביניהם מי יכול שלא להפסיד משחקון נגד ישראל ועד לחצי הגמר נגד ספרד, ד"ר איאן פרומן תמיד היה שם. עכשיו הוא לקח את הנכדים למורסיה לטיול שורשים. לא של המשפחה, של הטניס הישראלי. ואולי בעצם זה אותו דבר
פרומן, שעלה לארץ מדרום אפריקה בשנת 1964 והיה מראשוני שחקני נבחרת הדייויס של ישראל יחד עם לזר דוידמן, שיאן ההופעות בכל הזמנים, מלווה את הענף מאז המפגש הראשון בארץ שנערך במגרשים בר"ג לפני כמעט 40 שנה, ועד מעמד השיא כיום, חצי הגמר ההיסטורי נגד ספרד.
כעת יש לו הזדמנות טובה לסגור מעגל, ובספרד הוא התייצב ביחד עם נכדיו אביב וגיא לצורך טיול שורשים לכבוד הבר מצווה. רובנו נוסעים לטיול שורשים כדי לחזור על עקבות המשפחה שלנו, אך החיים של פרומן הם הטניס, והוא לא יכל לחשוב על טיול מתאים יותר בשביל נכדיו, מאירוע חגו של הענף שנקשר בגורלו.
בראיון מיוחד למעריב מנסה פרומן לשחזר את הרגעים הראשונים של נבחרת הדייויס ושלו: "אירחנו בישראל את איראן, שאז לא היתה שום בעיה לשחק נגדם, אבל בגלל שלא היו עדיין מרכזי טניס או מועדונים, שכרנו את המגרשים בר"ג. הסיפור הכי מצחיק זה שנתנו לאיראנים את שירותי הגברים במקום בתור חדרי הלבשה, ואנחנו לקחנו את מלתחות הנשים. אלא שלא לקחנו בחשבון שנשים ירצו להיכנס באמצע, ולכן כל פעם שמישהי רצתה להיכנס היינו צריכים לצאת כולם ואז לחזור. הטרטורים האלו גרמו לנו לעכב את פתיחת המשחקים בהרבה שעות, וכולם אמרו לנו שאנחנו נראים שכונה ומבזים את המפעל בצורת ההתנהלות שלנו. זה מה שהעלה לי את הרעיון להקים את מרכזי הטניס, כדי שיהיה בית לטניסאים ומקום לגדול בו."
ואיך הכל התגלגל משם והלאה?
"בהתחלה חשבתי להקים את המרכז הראשון בר"ג, אלא שראש העיר לא היה מוכן שזה יהיה פתוח לכל הילדים אלא רק לילדים של תנועת מכבי, אז החלטתי שזה נוגד את האג'נדה שלי וויתרתי. יום אחד, בעת שעבדתי כרופא שיניים במרפאה ברמה"ש, נכנס אלי ראש העיר והנושא עלה. אז הוא אמר לי: 'מה הבעיה, תבוא ותקים את המרכז הראשון ברמה"ש,' וככה הכל התחיל."
וכאן לא נגמרים הסיפורים של פרומן. "אני זוכר שכששיחקנו נגד האיראנים, אחד מהם סבל במשחק מולי מהתכווצויות שרירים, ואז לא היה את כל מה שיש היום, אז הוא פשוט החליט להוריד את הנעליים כדי להקל על עצמו וניצח אותי יחף. חוץ מזה אני גם זוכר שלאחד השחקנים היו כאבים בפרק היד, אז הקפטן שלו פשוט שפך לו בקבוק קוקה קולה על האיזור כדי לרכך אותו. אלו היו הדרכים הכי טובות לטפל בפציעות אז, כמה שזה נשמע מוזר."
חבלי הלידה של נבחרת הדייויס בתחילה היו קשים מאוד, וכדי להדגיש באיזה פיגור גדול היינו לעומת העולם, ובייחוד המעצמות המובילות, מספר פרומן על המפגש עם המעצמה רומניה שהגיעה לישראל עם איליה נסטאסה האגדי ועם יון טריאק.
"מרוב שהם היו עדיפים, הם רצו להפוך את המפגש למעניין, ועשו ביניהם התערבות מי יפסיד משחקון," הוא משחזר, "טריאק ניצח את יוסף שטבהולץ 0:6 ,0:6 ,0:6 אבל נסטאסה ניצח אותו רק 1-6 ,0:6 ,0:6 והפסיד בהתערבות. אני זוכר איך הוא התעצבן וצרח על עצמו אחר כך. בחיים לא ראיתי
כל זאת מחזיר את פרומן לימים האלו, כשלמרות ההתחלה הקשה, האמונה והחזון שלו הביאו לתהליך שמגיע כעת לשיאו, ישראל בין ארבע הנבחרות הטובות בעולם. פרומן: "כשאני נזכר במה שהיה אז ואיך התחלנו, וחושב שהיום אנחנו בחצי גמר גביע דייויס, זה פשוט מדהים. הענף במדינה עשה פשוט כברת דרך עצומה, והיום אנחנו קוטפים את הפירות של ההשקעה. זאת ההוכחה שכן יכולים לקרות כאן דברים יפים בספורט עם קצת אמונה וחזון. הכי שמחתי מהניצחון על שבדיה, כי הם החליטו לשחק ללא קהל ובכך לא רק שנכנעו לטרור, הם המיטו הרס שלם על הענף. אבל הם קיבלו את העונש שלהם. נגד ספרד יהיה קשה מאוד, אבל כבר היו דברים מעולם. מי כמונו יודע."
בספרד כולם רוחשים לו כבוד. החברות הקרובה שלו עם נשיא ה-,ITF פרנצ'סקו ריצ'י ביטי, והקשרים הרבים שיצר בשנים האחרונות, הפכו אותו לאחת הדמויות החביבות והמשפיעות גם ברמה העולמית. והאמת? מגיע לו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם