ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל ישראלי

התאקלם צ'יק צ'אק: איידסון מתרגל למכבי

צ'אק איידסון, הקומבו החדש של מכבי, כזה רציני ויסודי שהוא דאג לערוך לפני החתימה סקאוטינג מרשים על הקבוצה, על המאמן פיני גרשון, ואפילו על האוהדים. חוץ מזה הוא תולעת ספרים ושונא סלולריים, אבל מתרגש כמו ילד מנוף דירתו הנשקף אל הים

אני גר בקומה השמינית עם נוף מדהים לים", דאג צ'אק איידסון, שחקן הכול-בו החדש של מכבי ת"א בכדורסל, לדווח לי בהתרגשות בשיחה המקדימה שניהלנו לקראת הריאיון הראשון שלו בארץ הקודש. "אתה יודע כמה זמן אני ואשתי רצינו לראות ים? שנתיים שיחקתי בווילנה (בירת ליטא, ר"ר), וכל מה שהיה לנו שם זה גשם או שלג. כשאשתי תגיע לכאן בעוד חודש וחצי עם התאומים שלנו בני השנה", המשיך, "נוכל לצאת ולטייל אתם בגינה הקטנה ליד הבית".

יומיים לאחר נחיתתו של איידסון בישראל דירתו מוצפת מזוודות פתוחות בכל פינה. אחת למשל עמוסה ציוד ספורט, האחרת -  בגדי ערב. בשולחן האוכל מסודרים בקפדנות בגדי חורף עבור שני העוללים, בן ובת אם תהיתם, אליהם איידסון כבר מתגעגע. הדבר היחיד שנראה כבר מסודר במקומו (פרט למקרר המלא, שהוא קיבל אותו מהקבוצה, כמנהגה בקודש) הוא מדף הספרים בסלון.

11 כאלה מניתי בספירה מהירה כשעל שולחן הקפה, צמוד לקלסר עם מספרי הטלפון החשובים בצבעים כחול-צהוב, שקיבל ממכבי, שוכב עוד ספר, פתוח ועם הפנים למטה -  "אויב הציבור" מאת בראיין בר, שעובד לאחרונה לסרט הוליוודי בכיכובו של של ג'וני דפ. "ספר מעולה", ממהר איידסון להמליץ. "הוא מבוסס על סיפור אמיתי של הגנגסטר דילינג'ר, שחי בארצות הברית בשנות השלושים של המאה הקודמת".

כשאיידסון מדבר על ספרים העיניים שלו נפקחות. כן, הוא מאשר שהוא נוהג לקרוא שלושה-ארבעה ספרים בשבוע, אבל עד שלא רואים את ההתלהבות שלו, לא מבינים עד כמה הוא חי את זה. "כל החיים שלי חונכתי לחיות פשוט, ללמוד ולקרוא. ככה אבי ואמי לימדו אותי".

הטלפון הסלולרי מצלצל פתאום. איידסון ניגש למטבח, זורק משפט קצר, ביי מהיר ומנתק. "יש לי בעיה עם סלולריים", הוא מצטדק. "גם את זה יש לי רק שנה וחצי, וגם אותו לקחתי רק כי אשתי הייתה בהיריון".

לצערו, מאז חתם במכבי הטלפון שלו לא נח לרגע. "תתפלא כמה אנשים מתקשרים אליי מרגע שחתמתי כאן. אף אחד לא התקשר אליי כששיחקתי בליטא", הוא מסביר בלי כעס. "אבל עכשיו, כשאני בישראל, כל אחד קובע לנסוע אתי למקום קדוש אחר".

לא רק את "החינוך לנינוחות", כמו שאיידסון (29) קורא לזה, הוא ספג מההורים שלו אלא גם את הכדורסל. אביו, פטריק איידסון, סוגר כבר עשרים שנה כמאמן הראשי של התיכון האמריקני "פיינווד פרפ". למעשה, במשך שלוש שנים פגש צ'אק את אביו לא רק סביב שולחן חדר האוכל המשפחתי אלא גם על הקווים, כשזה שימש מאמנו בתיכון.

זה בטח לא חיים קלים, כשאבא הוא גם המאמן שלך.

"למה? זה דווקא היה נהדר שהוא אימן אותי, היינו מדברים, שותים ואוכלים כדורסל בבית, וכן, כשהוא היה צריך, הוא גם היה מעיר לי. היי, עד היום הוא צופה בכל משחק שלי שהוא רק יכול ומנתח אתי מהלכים".

והנערים האחרים בקבוצה לא הקניטו וטענו שאתה בהרכב רק בזכותו?
"נערים הם נערים, והיה ברור שבהתחלה יהיו להם בעיות עם זה, אבל מכיוון שזו הייתה קבוצה מנצחת שזכתה פעמיים באליפות המדינה, לא נותר להם מקום להקניט".

כשהגיעה העת לעזוב את הקן ולעבור לקולג' בחר איידסון להישאר כמה שיותר קרוב הביתה, ושיחק בשורות דרום קרוליינה, שם רשם ממוצעים רב-גוניים של 11.3 נקודות, 4.5 אסיסטים, 4.8 ריבאונדים ושתי חטיפות למשחק. פציעות בברכיים ואולי חוסר אטרקטיביות במשחק שלו הובילו לכך שהוא אפילו לא ניגש לדראפט של 2003. "דרך אגב, תרשום כדי שכולם ידעו, שהפציעות הללו כבר לא מפריעות לי", הוא מבקש להבהיר.

איידסון, מאוכזב מתוצאות הדראפט, ניסה להגשים את חלום האן-בי-אי דרך ליגת הפיתוח האמריקנית, ששיחק בה במדי צ'רלסטון לואוגייטרס. עד מהרה הבין שגם משם לא תבוא לו הישועה.

או-קי, אז בחרת ללכת לאירופה בגלל הכישלון שלך בלהיכנס לאן-בי-אי.
"הבחירה שלי ללכת לאירופה הייתה באותו רגע שהבנתי שלא אוכל להיכנס לאן-בי-אי. כשאשתי ואני דיברנו באותה תקופה על מה כדאי לנו לעשות, חשבנו שלא כדאי לוותר על ההזדמנות ללכת
ולראות את העולם. רציתי חוויות חדשות, והיום אני ממש אוהב לשחק באירופה".

אתה יודע שהיו שחקנים אמריקנים כמו ויל סולומון ואנתוני פארקר שחזרו לאן-בי-אי דרך מכבי. זו מטרה גם עבורך?
"לא ממש. המטרה שלי הייתה להגיע לטופ של הכדורסל האירופי, כולל למכבי ת"א עצמה".

על הנייר, איידסון על ה-2.02 מטר שלו רשום כסמול פורוורד. בפועל, הוא גם משחק כרכז, שוטינג גארד או פאואר פורוורד. כששומעים אותו מדבר על מכבי כפסגת הקריירה שלו עד כה, צריך לזכור מה הוא עבר עד שהגיע להיכל נוקיה.

כשיצאו הוא ורעייתו סמנתה להרפתקה הגדולה באירופה הייתה התחנה הראשונה שלהם גיסן 46 הגרמנית, קבוצה קטנה ודלת אמצעים שלקחה צ'אנס עם הצעיר בן ה-24, והוא החזיר לה מנהיגות, מסירות, נקודות והגעה לחצי גמר הפלייאוף הגרמני. שם הודחה גיסן על ידי באמברג, אך לא לפני שגברה על קלן 2:3 בסדרת רבע הגמר לאחר משחק דרמטי, שאיידסון קלע בו ארבעים נקודות, ואלה מתועדות עד היום בסרט דוקומנטרי "המשחק החמישי".

לאחר שנתיים נדד לשטרסבורג מהליגה הצרפתית, שם נהיה בורג מרכזי בקבוצה עם 15.5 נקודות, 4.8 ריבאונד ו-3.8 אסיסטים למשחק, ושם גם פגש את השחקן הישראל אפיק ניסים, שהיה ראשון להפנות את תשומת לבו למכבי.

"אפיק נהג לומר לי שאם אני רוצה ללכת למועדון גדול באירופה, זה צריך להיות מכבי", נזכר איידסון. "אהבתי לשבת אתו, וכשהוא אמר לי את זה חשבתי מיד שזה יכול להיות רעיון טוב". בינתיים הספיק איידסון לעבור בנוקיה כמה פעמים עם קבוצתו השלישית באירופה -  ריטאס וילנה.
 

בביקור הזכור מכל לפני כשנתיים הוא עקץ את הצהובים ואת מאמנם אז עודד קטש עם 28 נקודות בדרך לניצחון חוץ. ההצגה ההיא הייתה רק הספתח לקראת העונה שעברה, אז זכה עם קבוצתו באליפות היורוקאפ עם ממוצעים אישיים של 15.9 נקודות (33 אחוזים מהשלוש), 5.7 ריבאונדים ו-5.1 אסיסטים למשחק. איידסון -  בהחזיקו את התואר ה-MVP של המפעל האירופי השני בחשיבותו -  התפנה להמטיר 41 נקודות על ז'לגיריס קובנה במשחק שהעניק לווילנה את אליפות הליגה הליטאית.

ועכשיו אתה מגיע למכבי לאחר שפיני רצה אותך מאוד.

"פיני הוא אחת הסיבות שבגללן הגעתי לכאן. כשאתה בוחן את ההיסטוריה ואת ההישגים שלו אתה מבין איזה מאמן גדול הוא. ברור שערכתי מעקב אחריו, דיברתי עם שחקנים ועם סוכנים, והבנתי שאחת הגדולות שלו היא ההבנה שלו בשחקנים. הספקתי לשחק עבור הרבה מאמנים -  כמה מהם קשים, אחרים רכים, אבל נראה לי שאני והוא נסתדר".

מה שמעת עליו למשל?
"שהוא אוהב לתת לשחק, והקבוצות שלו משחקות מהר בהתקפה. אלה שני דברים שאני אוהב מאוד, אני מחבב את הגישה שמאמן אומר 'לכו תעשו' יותר מהגישה של המאמנים שאומרים 'תעשה את זה, אבל לא את זה'".

בגדול, יש לכם קבוצה חדשה עם המון פוטנציאל.
"אני מתרגש מזה שיש הרבה שחקנים שמגיעים מכל מיני מקומות לקבוצה אחת. לי אישית זה נראה כאילו יש מחשבה מאחורי כל דבר ושתהיה לנו בסופו של דבר קבוצה. יש בעולם קבוצות שמורכבות מארבעה-חמישה שחקנים נפלאים כיחידים. כאן, כמו שמסתמן, יש מלא אנשים שמשלימים אחד את השני לקבוצה".

ובכל זאת, עם גל מקל אתם תהיו 13 שחקנים ומעט דקות משחק.

"משלמים לי כדי שאשחק ולא כדי שאבחר מי ישחק, זה לא תלוי בי. ברור שאני, כמו כולם, רוצה לשחק. כבר שיחקתי בקבוצות שהיו להן מעט מדי שחקנים ולא היה לך זמן למנוחה, אז אני בטוח שבמצב הנוכחי יהיה מרווח רחב לרוטציה".

תוסיף לזה גם את החוק הישראלי-רוסי, ונראה שלכמה מהזרים עומדת להיות עונה מתסכלת.
"זה דווקא חוק חכם מאוד, אם בוחנים אותו בעין מקומית. הוא רק יכול לשפר את השחקן הישראלי ואת הקשר בין הקהל לקבוצות".

כמו כל שחקן זר שנחת במכבי בארבעים השנים האחרונות, גם איידסון שמע והפנים כי הפסד של הקבוצה בליגה מסמן רעידת אדמה בחדר ההלבשה וההנהלה. לטענתו, זה לא מלחיץ אותו, בינתיים לפחות. "הרי זה חלק מלהיות מכבי", הוא מסביר בפנים רציניים. "אתה לא יכול ללבוש את החולצה הצהובה הזו אם אתה לא מבין את הדברים האלו, את דרך החשיבה הזו ואם אתה לא רוצה לנצח בכל משחק בכל מקום".

מה בכלל שמעת על הליגה?

"שמכבי חזקה מאוד בליגה, אבל באותה נשימה הבנתי שבשנים האחרונות הליגה נהייתה תחרותית יותר".

מבחינת היורוליג, מכבי לא הביאה השנה שום שחקן עם ניסיון של פיינל פור.
"אני לא יודע אם זה טוב או רע חוסר הניסיון הזה, אבל כל אחד בקבוצה הזו כבר חווה רגעי לחץ כי הם מה שמרכיב את משחק הכדורסל. עם זאת, אני לא יכול להגיד למישהו שיהיה קל בפיינל פור של היורוליג, כי אני מעולם לא השתתפתי באחד וגם לא מכיר את מידת הלחץ בו. בכלל, נדמה לי שרוב השחקנים החדשים מגיעים לכאן בדיוק כמוני, כלומר עם רעב גדול, וזה היתרון שלנו".

האוהדים מחפשים מנהיג חדש. זה יכול להיות אתה?
"אני חושב שאני מנהיג בדרך אחרת, בביצוע. אני בן אדם שלא אוהב לעמוד מול איזשהו שחקן בקבוצה ולנזוף בו או לעודד אותו. אבל תהיה בטוח שכאשר אני אצטרך לעשות זאת, אעשה".

מחכה להופעה הראשונה בנוקיה, עם הדחיפה של האוהדים?
"ברור. אלה אוהדים מופלאים, וכשאתה משחק בהיכל כמו שאני שיחקתי נגדם הם יכולים להיות גם רעים. זה אחד היתרונות הגדולים של הקבוצה. אמרו לי שלא מדובר רק באוהדים פנאטיים אלא גם בכאלה שמבינים כדורסל".

כמה מהם יצפו ממך ליותר משום שיש לך השכר הכי גבוה בקבוצה.
"לאוהדים יש ציפיות, וזה טבעי, אבל עליי הנתון הזה לא ישפיע. כבר שיחקתי בקבוצות שבהן הייתי השחקן שהרוויח הכי הרבה, ובקבוצות שהרווחתי בהן הכי מעט".

ומה אתה מביא לקבוצה?

"כשאני מביט בדף הסטטיסטיקה שלי אני מביט קודם כול בטור האחרון, הטור של הניקוד, ולא בטור הנקודות שבתחילתו. אם יש לי ניקוד גבוה, סימן שהייתי טוב בכמה מישורים ולא רק באחד. זאת השאיפה שלי תמיד".

ולאן מכבי יכולה להגיע העונה? אני שואל. על השאלה הזו העדיף איידסון שלא לענות. לא שהוא מפחד, אלא פשוט משום שהריאיון התקיים עוד לפני האימון הראשון ולפני שבכלל פגש את חבריו לקבוצה. הוא רק קיווה שזה יהיה הכי גבוה והכי רחוק שאפשר, רחוק כמו המבט שלו על הים שהוא חזר להביט בו כשעזבתי את דירתו.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...