מדריך הטרמפיסט: ספר הוראות למשחק חוץ בליגת העל
ליגת העל חוזרת לעונה חדשה, ואיתה תריסר איצטדיונים, חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות. כיצד מגיעים? מה יש לאכול? למה כדאי לשים לב? ואיך כל העסק נראה מהיציע? nrg מגיש: המדריך המלא לחזרה מוצלחת מהפגרה. לגזור ולשמור (או לפחות להעתיק לפייבוריטס)
במשחקי חוץ, לעומת זאת, הסיפור מתחיל הרבה יותר מוקדם. ואם מדובר בנסיעה של ממש, יום של משחק הופך להיות עסק שיכול להתחיל גם 6 שעות לפני. הנסיעה, הנוף שמתחלף, המתח העצור, החיפושים שלא נגמרים אחרי האיצטדיון (וחנייה, ומקום נורמלי לאכול בו). ולבסוף – הנסיעה הביתה, שאיכותה נקבעת רק על פי דבר אחד: תוצאת הסיום.
השנה, באדיבותה הרבה של ההתאחדות לכדורגל, הורחבה מצבת האיצטדיונים בארץ ל-12, מה שמגדיל את הסיכוי לנסיעת יום שבת (או ראשון, או שני) אל עבר מקום בו לא הייתם מעולם. או שהייתם, ובלשון המעטה לא חזרתם עמוסי חוויות.
בדיוק בשביל זה אנחנו פה. איך מגיעים לכל מקום, מה כדאי לאכול, ממה כדאי להיזהר ואיך נראה כל העסק ממרומי היציע. בלומפילד, טדי, קרית אליעזר, האורווה, הקופסא, הי"א, גרין, עילוט, דוחא, כפ"ס, וינטר, וסרמיל. תודו שהתגעגעתם.
מה רואים: גם השנה יחלקו שלוש קבוצות את הדשא היפה ביותר בארץ – הפועל ת"א, מכבי ת"א ובני יהודה. בלומפילד הוא סיבה מצויינת להגיע למשחק כדורגל, ולא משנה מי משחק. גם אם תשב ביציעים
איך מגיעים: אחרי שסיימתם להתעצבן מהפקקים של איילון, רדו במחלף קיבוץ גלויות. משמאלכם אפשר לראות את אבו-כביר, מימינכם יש עץ שבנו לכבודו אי-תנועה. מכאן סעו לעבר האורות, או שפשוט תמשיכו ישר עד שתראו אנשים באדום וצהוב הולכים מכות. עכשיו נשאר רק לחפש חניה.
איפה אוכלים: זוהי יפו, ילדה. או בקיצור- אין מה לדאוג. המגוון רחב וכולל את הפלאפל של ג'ינה, הפינה הלבנה, ומבחר דוכנים, חומוסיות ומסעדות. רק תבחרו.
למה מחכים: לדרבי, מה זאת אומרת?
מה רואים: יש המון סיבות טובות לבוא לטדי. למרות הקיץ הקשה, בית"ר היא עדיין אחת ההצגות הטובות בעיר, גם אם זה לא תמיד מספיק לשלוש נקודות. המבנה של האיצטדיון והאקוסטיקה שלו – בנוסף לאוויר הקריר בקיץ או הקפוא בחורף – מעניקים תחושה של אירופה. כל זה, כמובן, נגמר כשאלון יפת שורק ומוציא את המשחק לדרך.
איך מגיעים: אם אתה אוהד בית"ר, אין שום בעיה. "אחי, איך מגיעים לטדי?" הוא משפט פופולארי מאוד בבירה (בתנאי שצעיף צהוב עוטף את צווארך. מומלץ גם אם אתה לא אוהד בית"ר, אגב). אם אתה מאוהדי הקבוצה האורחת, סע על בגין עד שהוא נגמר, תמשיך ישר (חצי ישר-חצי ימינה. ככה זה בירושלים) ותן לכחולי המדים ללוות אותך אל החנייה. אה, וזה הזמן להוציא מהכיס את הגז-מדמיע.
איפה אוכלים: המגוון הקולינרי ("יעני אוכל, אלירן") מתחיל בבייגלה מחוץ לאיצטדיון. לרעבים באמת יש את קניון מלחה הסמוך (כן, יש שם גם שירותים), ולמי שמתכוון ללכת על החוויה בשלמותה, מומלץ לצאת מהבית 3 שעות לפני ולאכול באבו-גוש. המקורי, המקורי יותר, לא משנה. אחלה חומוס.
למה מחכים: ש-45 הדקות אחרי שריקת הסיום כבר יעברו, כדי שאוהדי בית"ר ילכו כבר הביתה והמשטרה תאפשר לנו לצאת מהאיצטדיון. היי, מי כיבה את האורות?
מה רואים: אחרי מספר שנות גלות חוזרת הפועל חיפה לליגת העל, מה שיבטיח לפחות שני דרבים העונה. אם אתם אורחי האדומים, תוכלו להרגיש איך זה לשבת ביציע ג'. זה לא משהו, אבל זה הרבה יותר עדיף על להתארח אצל הירוקים, שיושיבו אתכם ביציעים 6-8 האיומים, שישאירו אתכם לתהות במשך 90 דקות למה לעזאזל לא נשארתם בבית.
איך מגיעים: בהנחה שאתם מגיעים מכיוון דרום, הסיפור די פשוט. יש לכם נסיעה של 12 דקות מהכניסה לחיפה על ההמשך של כביש החוף, עד צומת בת-גלים. אפשר לזהות אותה ע"י איצטדיון ישן ומתפורר מימינכם. זה הרגע שבו עליכם לקחת ימינה ולחפש חניה. אם הגעתם סמוך לשריקה, שיהיה לכם המון בהצלחה.
איפה אוכלים: כאן מתחיל ויכוח עתיק יומין. לא בטוח ששווארמה "חאזן" הסמוכה תערב לחיכם של התל-אביבים, שהתחנכו על ברכיהם של שמש ודומיו, ולכן מומלץ להקדים את ההגעה לחיפה ולשבת במסעדת "מקסים", סמוך לכניסה לעיר. החומוס מומלץ בדיוק כמו השיפודי פרגית, ואל תשכחו לקנח בבוואריה.
למה מחכים: שיסיימו כבר לבנות את האיצטדיון החדש ונוכל לראות את המשחק גם בלי משקפת וציוד מיוחד לראיית לילה. מתי כבר 2018?
מה רואים: בהנחה שוועדת הבנייה של עיריית פתח תקווה תחליט נגד הריסת המבנה, מי שיגיע לאיצטדיון העירוני בעיר יהיה נתון לחסדיהם של הפועל ומכבי המקומיות, שיכולות לעשות צרות לכל קבוצה בליגה, אבל בעיקר לקהל האוהדים המסור שלהן. אגב, הראות מיציעי האורחים היא מצויינת, למרות שרוב הזמן הקבוצה שלכם תשחק חושך.
איך מגיעים:הדבר ההגיוני היחיד באיצטדיון האורווה הוא המיקום שלו. אלה שמגיעים מצפון ירדו במחלף תקווה עד הצומת הגדולה הראשונה, בסמוך לה נמצא האיצטדיון. המשך הכביש מוביל לציר ז'בוטינסקי, ממנו יגיעו החבר'ה מהמרכז. בעיות חנייה אין בד"כ, הודות למגרש החנייה הגדול בסמוך למגרש. וגם אם יש, תמיד אפשר לחנות – כמו כולם – על המדרכה.
איפה אוכלים: אוכל יש בסביבת האיצטדיון בשפע, מה שעומד בסתירה מוחלטת למצב השירותים בתוך המבנה. לקצרים בזמן יש דוכן פלאפל לא רע צמוד לאיצטדיון, מי שמוכן להרחיק יוכל להיעזר בשירותיו של קניון פתח-תקווה על כל הג'אנק-פוד שהוא טומן בחובו.
בנוסף, שוכנת מסעדה טובה בשם 'פונדק איילון' ברחוב ז'בוטינסקי. אגב, אם תעברו את האיצטדיון ותמשיכו לנסוע לכיוון אזור התעשייה סגולה, תגלו את מסעדת "אחלה", הלא היא הספונסר הרשמי של אלופת המדינה בכדורגל חופים. בתאבון.
למה מחכים: שוועדת הבנייה של עיריית פתח תקווה כן תאשר את הריסת האיצטדיון הדוחה הזה, ואם אפשר, שזה יקרה אחרי הקמת האיצטדיון החדש, ולא לפניה.
מה רואים: פעם, כשהיא עוד הייתה רלוונטית, היריבות בין הפועל והכח "מכבי" ר"ג הייתה אמיתית. כזו שבמסגרתה לא היה מצב בעולם שבהפועל היו מסכימים לארח ביציעים הסגולים ליד הפארק הלאומי. הזמנים, מה לעשות, השתנו, "הכח" היא מילה נרדפת ל"עמידר", והפועל ר"ג מארחת בווינטר, אחד מהאיצטדיונים הסימפטיים והצנועים ביותר בליגה.
איך מגיעים: התל אביבים ישתמשו ב-דרך לוד (שמתחילה בשכונת התקווה) ויפנו שמאלה ב-דרך הטייסים ומשם אל החנייה. מי שיגיע מכיוון כביש גהה, ייאלץ לרדת במחלף מסובים. אל תתפתו לביקור במזבלת חירייה הסמוכה, המשיכו ישר עד שתראו מזבלה אחרת, עם פרוז'קטורים.
איפה אוכלים: ראשית, חשוב לזכור פרט חשוב: בווינטר אסור לפצח גרעינים. ברצינות. בתוך האיצטדיון מוכרים פופ-קורן (שוב, ברצינות) ומאכלים שונים. על דרך הטייסים, מול האיצטדיון, יש מסעדת בשרים טובה, וכאן בערך נגמרות האפשרויות. תביאו סנדוויצ'ים.
למה מחכים: שמישהו ירים את הכפפה ויביא לאישורו של 'המכתש'. אם כבר הפועל ר"ג ואם כבר איצטדיון קטן ומעאפן, לפחות לשמור על האותנטיות.
מה רואים: כלום. זאת אומרת, שמענו שהפועל ב"ש ועוד קבוצה נאבקות עכשיו על הדשא מתחתינו, אבל אנחנו מבינים מה קורה בעיקר מהתגובות של הקהל המקומי (עליו מנצח צביקה הדר). רגע, הנה מישהו רץ ליד דגל הקרן. עכשיו לך תבדיל בין אוהד קדוסי וליאור אסולין.
איך מגיעים: מהכניסה לעיר פונים שמאלה בכיכר ל-דרך חברון, וממשיכים ישר עד דרך אילת, שם לוקחים ימינה. בדרך אילת (שהופכת, בתהליך אבולוציוני מעניין ל-דרך דוד טוביהו) מחפשים את צומת הטייסים, ופונים ימינה ל-דרך המשחררים. כשתגיעו לכיכר, האיצטדיון יהיה מצד שמאל שלכם. החנו את הגמל, אל תשכחו להוציא את הפאנל של הרדיו.
איפה אוכלים: מקורות יודעי דבר בבירת הנגב ממליצים על: "פלאפל הבית הירוק" הממוקם בעיר העתיקה, בורקס הפיקוד (עם הכינוי הכובש "בורקס אומי"), שנמצא סמוך למפקדת פיקוד דרום, "בית הפול" אותו כולם מכירים וכמובן, הדובדבן שבקצפת, גלידה באר שבע (בפינת הרחובות הדסה וחלוץ וכן בקניון ביג). בנוסף, מציינים גם את "המסעדה של התימני", ששוכנת ברחוב הרצל. או שפשוט תשאלו איפה יש מקדונלד'ס.
למה מחכים: לחדשות הספורט. אולי יראו את הגולים.
מה רואים: פעם יכולנו לראות שם את לותאר מתיאוס ואיתי שכטר רבים על עניינים שוליים כמו השקעה באימונים ותנועה ללא כדור. היום אפשר בעיקר לראות את מחלקת הנוער המשודרגת של היהלומים (תחת ניצוחו של נתי עזריה) מנסה לתפוס מקום טוב באמצע. לכם זה כמובן לא משנה איזה מקום תתפסו, העיקר שזה יהיה מאחורי השער. אל תדאגו, הגדר מספיק גבוהה.
איך מגיעים: עד שיוקם האיצטדיון החדש בפאתי העיר תיאלצו להסתפק בנסיעה לכיוון מרכז העיר (מחלף נתניה מרכז מכביש החוף) עד רחוב רזיאל. אחרי שעברתם את המשטרה מצד ימין, תוכלו להתחיל לחפש חניה, וללכת לכיוון האיצטדיון (מספרים שתמצאו אותו איפשהו מצד שמאל, בחנייה של איזה בניין. לכו בעקבות המחסומים).
איפה אוכלים: באזור השוק, 10 דקות הליכה מהאיצטדיון, אפשר למצוא סנדוויץ' טוניסאי "מס' 1 בארץ" (לדברי מקורות נתנייתים) ב'בונז'ור'. כל זה רלוונטי אם המשחק ביום חול. בשבת תיאלצו להסתפק בגרעינים שתיים בעשר.
למה מחכים: שהחבר'ה מאחורי החומה יחזירו כבר את הכדור שעף לרחוב. הלו, ילד!
מה רואים: בדומה לקופסא, גם איצטדיון הי"א שוכן בין בתים ובין סלעים. ביום טוב של היוסי-מזרחיים, הדשא מסוגל לספוג לא מעט נקודות, למרות שבשנים האחרונות הקבוצות הגדולות מנצחות שם כמעט בדרך קבע.
אוהדי האורחת יישבו ביציעים ג' (לאורך המגרש) או ד' (מאחורי השער), כאשר זהו המגרש היחיד בארץ שעדיף לשבת מאחורי השערים. משהו בזוויות לא מסתדר, והאוהדים שיישבו ביציע ג' ייאבדו קשר עין עם הכדור בכל פעם שהוא יתקרב לקו החוץ. מוזר.
איך מגיעים: ממחלף אשדוד החדיש יש לנסוע לכיוון הנמל, ולפנות שמאלה בצומת נמל אשדוד אל דרך בני ברית. לאחר כברת דרך תוכלו לפנות ימינה ברחוב ז'בוטינסקי עד לחנייה החולית שלימינכם. חצו את הכביש, עברו דרך חצרות הבתים (בשקט, אנשים ישנים פה!) ואתם בפנים.
איפה אוכלים: באשדוד יש קניון בכלל, בכלל לא רע, אבל הוא ממוקם במרחק גדול יחסית מהי"א, אז בקרו בו רק אם תכננתם את זמנכם מראש. אם לא, באזור התעשייה (רמזור אחד לפני הפנייה לרחוב ז'בוטינסקי) יש כמה מקומות שיוכלו לספק את רעבונכם. גם כאן מומלץ להצטייד מראש במשהו לנשנש.
למה מחכים: לפעם הבאה שהקבוצה תשחק באשדוד. אולי אז נתפוס קצת שכל ונישאר בבית.
מה רואים: האיצטדיון החביב בנצרת עילית בדרך כלל לא מושך אליו כמות רבה מדי של אוהדים, והסטטיסטיקה הזו תישמר כנראה גם בעונה הבאה, במשחקיה הביתיים של הפועל עכו. הוא לא האיצטדיון הגרוע ביותר בליגת העל, אבל גם לא בטופ-3.
איך מגיעים: בסיומו של כביש הסרגל (65) פונים שמאלה לכביש מס' 60, ולאחר מכן פונים ימינה לכביש 3001 ושוב בפנייה הראשונה ימינה ל-דרך העמק. כשתראו את האיצטדיון מצד ימין שלכם, פנו ימינה לרחוב החצב. הגעתם.
איפה אוכלים: הגזמתם קצת, לא?
למה מחכים: שעכו תישאר בליגה. שמענו שמקימים להם אחלה איצטדיון לשנה הבאה.
מה רואים: הערב יורד מוקדם בחורף, וגם שעה לא מזיקה כמו 17:00 אחה"צ גורמת לאיצטדיון בעילוט להיראות לא סימפטי (במילים עדינות). מבצרה של אחי נצרת כולל דרכי גישה לא מהטובות ביבשת, ולמעשה מדובר ביציע אחד מחולק לשניים. אם תשבו גבוה מדי, לא תראו מה קורה על קו החוץ. אם תשבו נמוך מדי, לא תראו. אם תשבו בבית, לעומת זאת, תראו מצויין (אבל תצטרכו לסבול את מוטי חביב וג'ימי טורק).
איך מגיעים: הנסיעה לעילוט אינה מומלצת לאלה מביניכם שמתכוונים לסמוך על ההוראות הנ"ל, ומומלץ להצטייד במפה ובלפחות חבר אחד שכבר היה שם פעם ויידע להעיר לכם כשאתם מתקרבים יותר מדי לגבול עם לבנון. בגדול נוסעים על כביש 79 ועוברים את צומת המוביל, עוברים שניים או שלושה קילומטרים ופונים ימינה בעזרת השילוט. האיצטדיון שם, איפשהו.
איפה אוכלים: עזבו. באמת. יש גבול לכל דבר.
למה מחכים: לשריקת הסיום.
מה רואים: רגע, מה כפר סבא? מה, הוא גנוב? כפ"ס בלאומית בכלל, מה זו השכונה הזו? אז זהו, שלאחר שנת היעדרות חוזר האיצטדיון העירוני בכפ"ס לליגת העל, הפעם כמגרשה הביתי של... הפועל רעננה!
למרות המראה המנוכר והגישה השכונתית לאיצטדיון, כשנכנסים פנימה הרוב משתפר. הראות סבירה, היציעים בנויים בצורה לא רעה, הדשא יכול היה להיות איכותי יותר, אבל אחרי שהיינו בקופסא, באשדוד, באורווה ובדוחא (חכו למקטע הבא) – כפ"ס זה הרע במיעוטו.
איך מגיעים: ההגעה לאיצטדיון פשוטה. מצומת כפ"ס רעננה צפון פונים לשדרות מנחם בגין, מתבוננים כיצד שם הרחוב משתנה ל-בן יהודה עד שמגיעים. חנייה בשפע (בגלל שאף אחד אחר לא בא).
מה אוכלים: קניון הדרים הסמוך מהווה אופציה מעניינת, ויש כמה דוכנים ב-דרך הפועל בסמוך לאיצטדיון. לא הרבה יותר מזה.
למה מחכים: שהחבר'ה מרעננה יעברו לשחק בהרצליה. הרבה יותר כיף שם.
מה רואים: האיצטדיון הביתי של בני סכנין - שעבר שיפוצים בעבר הלא-רחוק – הוא איצטדיון עם שם ומיקום מרתיעים במקצת, אבל באופן כללי הביקור סביר לחלוטין. אם אתם אוהדי בית"ר, תזכו לבקלאוות (סוג של העדפה מתקנת. אם אתם אוהדי מכבי פ"ת, לא תקבלו כלום), ובין כך ובין כך תזכו ליציע קטן ולא מזיק מאחורי השער. סביר, כבר אמרנו?
איך מגיעים: הנסיעה לאיצטדיון דוחא בדרך כלל הרבה יותר מהנה מאשר המשחק עצמו, אבל אם תסתמכו על המדריך הזה כדי להגיע – אתם בצרות. קחו מפה, סעו על כביש 85 עד צומת אחיהוד ופנו לכביש מס' 805. המשיכו ישר עד צומת יובלים ופנו שמאלה. מכאן ואילך – אתם ברשות עצמכם.
מה אוכלים: אם ניצלתם את הנסיעה לטיול קצר ברחבי סכנין, תמצאו לא מעט דוכנים ומסעדות, אבל האפשרות הטובה ביותר היא לארגן עם החבר'ה איזה מנגל באחד היערות הסמוכים (ברצינות), ומשם להמשיך לאיצטדיון. אחלה של בילוי לשבת אחה"צ.
למה מחכים: שהאוהדים של סכנין יתעוררו ויתחילו לעודד. זה נראה בערך ככה.
שכחנו משהו? מכירים דרך קצרה יותר לאיצטדיון? אכלתם במקום שווה במיוחד? יש לכם איזה טיפ עבור אלה שבאים מרחוק? טקבקו ושתפו אותנו בהמלצות. נתראה בשבת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם