מיוחד בדרכו: אנצ'לוטי משכיח את מוריניו
קרלו אנצ'לוטי סחב איתו לאנגליה חזות אפורה, אבל כבר במשחק על מגן הקהילה ניתן היה להבחין בניצני הרפורמות שלו בצ'לסי. שיטת היהלום קיבלה הרצה, השחקנים למדו לבעוט פנדלים ותואר אחד כבר נלקח מפרגוסון. קשיי הסתגלות? המנג'ר האיטלקי התאהב ביורקשייר פודינג
אפור. לא ממש כריזמטי, לא ממש ז'וזה מוריניו, לא שמח כמו לואיס פליפה סקולארי (של תחילת הדרך הקצרה בסטמפורד ברידג,(' ולא מקרין סמכותיות עצומה כמו חוס הידינק. למרות זאת, כשצ'לסי ניצחה בפנדלים, התברר שקרליטו עשה משהו שאפילו מוריניו הגדול והידינק הקוסם לא הצליחו. הוא זכה בתואר ראשון במשחקו הראשון כמנג'ר הקבוצה, מאזן נאה של 100 אחוז.
אנצ'לוטי בן ה-50 הוא המנג'ר החמישי של צ'לסי ב-21 חודשים, מאז פיטוריו של המיוחד, כשבתווך היו שם גם אברם גרנט וסקולארי. במשחק אחד, גם מחק אנצ'לוטי את נאחס הפנדלים של צ'לסי: מאז 1998 היא הפסידה שש פעמים רצופות בפנדלים בכל המפעלים, בראשות, כמובן, ההפסד ההוא עם גרנט בגמר הצ'מפיונס של .2008
ה"מירור" האנגלי כבר תהה האם כשעלה ג'ון טרי 107 מדרגות בוומבלי והניף את הצלחת, נפתח עידן חדש של תארים בסטמפורד ברידג.'
אנצ'לוטי כבר מכונה באנגליה "המיוחד מספר "2 ו"הרגוע" במקום ה"ספיישל וואן" שנדבק למוריניו. גם היום, כל דבר שקורה בצ'לסי מושווה לעידן מוריניו, רק שאנצ'לוטי רשם שלשום עוד הישג מעניין: בשנתיים האחרונות, אלכס פרגוסון פתח את העונה עם תואר וגם סיים אותה.
קרלו הוא גם המנג'ר הראשון
ברוב ההיבטים, אנצ'לוטי כבר התרגל לחיים באנגליה. ספרים לא מעניינים אותו במיוחד, במוזיקה הוא מסתדר עם מה שיש, ואפילו בתחום האוכל האנגלי התפל, האיטלקי הפתיע עם כמה מחמאות. "באיטליה ארוחת בוקר היא כוס קפה ועוגיה. באנגליה יש בייקון וביצים. יש רוסטביף מצוין, אפילו ניסיתי יורקשייר פודינג שהיה דווקא טעים," הוא התוודה.
השפה היא עניין אחר. כבר חצי שנה המנג'ר לוקח שיעורים פרטיים, וגם השיחות שלו עם דייויד בקהאם במילאן לא הועילו. במסיבת העיתונאים הראשונה שלו בצ'לסי האנגלית שלו הזכירה ילד בגן, וגם אם מאז חל שיפור, יש עוד הרבה מקום להתקדמות.
בכלל, האיטלקי טוען שהכל עניין של זמן. המילה סבלנות אצלו היא דרך חיים, והוא ניפק לאנגלים הסבר ציורי במיוחד: "אבי היה חקלאי והמוצר הכי חשוב שלו היה חלב. אצלו למדתי שצריך סבלנות, כי אם אתה מייצר גבינת פרמזן מחלב, אתה צריך לחכות לפחות שנה שהכל יהיה טוב." ההפך הגמור, אם תרצו, מנאום החביתה של מוריניו.
רק שאנצ'לוטי יודע שסבלנות וצ'לסי הן לא מילים נרדפות: המועדון זרק את מאמן נבחרת ברזיל ופורטוגל בעבר, סקולארי, בפברואר האחרון, וגם מרחק של בעיטה אחת מזכייה באלופות ופייט עד הרגע האחרון במאבק האליפות לא הספיקו עבור גרנט כדי להישאר.
למרות הכל, אנצ'לוטי טוען שהסכמתו לאמן בלונדון לא הופכת אותו לאיש אמיץ: "יהיה מגוחך לומר דבר כזה. יש במועדון הזה שחקנים גדולים, מתקנים נפלאים, איזה מאמן בעולם יגיד להם לא? עכשיו, אחרי המשחק בוומבלי, אני מבין כמה חוסן נפשי ומנטליות יש לשחקנים האלה."
מצד שני, הגישה שלו שונה מכל מה שהיה שם קודם. המועדון אמנם נוסד לפני 103 שנים, אבל הרקורד שלו בכדורגל האירופי - לעומת מילאן - גרם לאיטלקי להגדיר את צ'לסי כ"מועדון צעיר." "אני רוצה לתת למועדון זהות חדשה וברורה, וליצור כאן המשכיות לשנים רבות," הוא טען, "לכן רומן אברמוביץ' הביא אותי."
אנצ'לוטי רוצה שהמאפיין הבולט של צ'לסי לא יהיה הכסף הגדול אלא כדורגל משובח. הוא הלך עוד יותר רחוק כשדיבר על רצונו להעתיק את המעבדה הרפואית של מילאן לצ'לסי. אחד הסיפורים המוכרים בהקשר הזה הוא על בקהאם, שחש כאבים בגבו במשך חודשים ארוכים והסיבה לא נמצאה.
כשהגיע למילאן, מצא את עצמו דווקא במעבדת השיניים של המועדון, שם התברר כי כאבי הגב נובעים מחור קטן בשן. טיפול שגרתי של דקות סיים סבל של חודשים. במילאן השחקנים בדרך-כלל פורשים קרוב לגיל ,40 גם בזכות המערך הרפואי. מיעוט הפציעות שם סייע לאנצ'לוטי לצמצם את סגל השחקנים שלו מ-34 ל-24 בלבד.
העיתונאים באנגליה עדיין מתרפקים על עברו המפואר של אנצ'לוטי, אחד משישה שחקנים בלבד שזכו בליגת האלופות כמאמנים וכשחקנים.
הוא לא מצליח לברוח מההשוואות בין מילאן וצ'לסי ובין הבוסים, אברמוביץ' החדש וברלוסקוני הישן. על האוליגרך יש לו מחמאות בלי סוף: "הוא רוצה לשמוע אינפורמציה כל הזמן, מגיע לאימונים כדי לתמוך בי ואוהב את המועדון והשחקנים. אני חושב שהוא פשוט אוהב כדורגל. הוא וברלוסקוני אולי שונים באופיים, אבל גם סילביו אהב את הקבוצה והשחקנים. אולי איתו דיברתי פחות, כי היתה לו גם מדינה לנהל."
למרות האופי הנוח שלו, צבר פה ושם אנצ'לוטי גם קצת יריבויות. אפילו ברלוסקוני, שהצטייר כדמות אב עבורו, אהב לעקוץ אותו. על העונה האחרונה הוא אמר כי הכדורגל של מילאן היה סגור מדי וכי רונאלדיניו לא נוצל כראוי.
הלשונות הרעות באיטליה תמיד התייחסו לקרלו כמאמן בובה, שאת ההרכב שלו קובע ראש הממשלה. אנצ'לוטי הכחיש: "לא היה מקרה אחד שהוא דרש ממני לשתף שחקן כלשהו."
אבל מי שממש מדליק אותו הוא מוריניו. השניים היו על סכינים בעונה החולפת באיטליה, משני צדי הכדורגל המילאנזי, וניהלו קרב מוחות ומילים, השיטה החביבה על הפורטוגלי. אחרי חימום כזה, אנצ'לוטי ערוך ומוכן להיכנס לזירה של פרגוסון, בניטס ו-ונגר. כשנשאל אם הוא ומוריניו חברים, ענה: "חבר זה פרגוסון. אני ומוריניו מכרים, במקרה הטוב. אולי כשנפרוש מכדורגל נוכל להיות ידידים."
אפילו עם פאביו קאפלו, מאמן נבחרת אנגליה, יש לו סכסוכון. מצד אחד, הוא הגדיר אותו כ"מאמן שלי, שלמדתי ממנו הרבה," אבל באוטוביוגרפיה שלו כתב כי קאפלו קיבל את הג'וב בריאל מדריד רק לאחר שהוא, אנצ'לוטי, סירב.
קאפלו סירב להיגרר לפרובוקציות: "היינו יריבים, כי הוא אימן במילאן ואני ברומא. זה טבעי, אבל הוא מאמן טוב. הוא הצהיר שירצה לזכות באלופות, לא? אני בטוח שעבור שחקני הנבחרת טרי, אשלי קול ולמפארד, לא יזיק להתחכך עם עוד מאמן איטלקי."
אלכס פרגוסון סימן את צ'לסי כקבוצה שתיאבק נגדו על תואר האליפות והסביר למה אנצ'לוטי לא ייפול כמו הברזילאי: "ההבדל הוא שסקולארי הגיע לצ'לסי מנבחרת ועבד עם קבוצה רק לפני חמש-שש שנים. אנצ'לוטי היה שחקן גדול, זכה באליפויות ואימן בקבוצה."
כרגע השחקנים מפרגנים לאנצ'לוטי: הזכייה בתואר, מסע השכנועים להשארתו של טרי והעובדה שבינתיים הוא לא אסר עליהם לחגוג תרמו לכך. לפני שבועיים הרים סלומון קאלו מסיבת יום הולדת ב-120 אלף ליש"ט והשחקנים השתכרו.
אנצ'לוטי הבטיח שלא יהיה על תקן מחריב המסיבות. "כוס יין לפני השינה זה דווקא לא רע. אחר כך ישנים כמו תינוק. שתיים-שלוש כוסות זה כבר לא טוב," אמר בנאיביות מסוימת, לעומת פרגוסון, שאסר על מסיבות אחרי שלפני שנתיים, בחג המולד, נאשם המגן ג'וני אוונס באונס.
השאלה הגדולה היא האם לצ'לסי יספיק שחקן רכש אחד רציני, כמו יורי ז'ירקוב שהגיע ב-18 מיליון ליש"ט, ומה יקרה לאנצ'לוטי כשהדברים יפסיקו לתקתק. הרי גם הוא כבר שכח מתי לקח אליפות בפעם האחרונה במילאן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם