ספידי: התרומה של פיליפ פיינגולד
פיליפ פיינגולד, אצן מצטיין לשעבר ומשפר מהירויות כיום, הביא את אירנה לנסקי לאליפות העולם בגיל 38 לאחר שהצליח גם עם דין מורי, דייויד בלאט ודודי סלע. התגמול מאיגוד האתלטיקה? 2,000 שקל בחודש. . "אתלטיקה בישראל זה לא מקצוע," הוא אומר, "זה תחביב"

פיליפ פיינגולד המאמן שעומד מאחורי החזרה של אירנה לנסקי מארכיון האתלטיקה הישראלית אל אליפות העולם בשבוע הבא; שעבד עם תגלית העונה של מעריב בכדורגל, דין מורי; וברזומה יש לו גם את הטניסאי דודי סלע, זכייה ביורוקאפ בכדורסל עם דינמו סנט פטרסבורג של דייויד בלאט ועוד.
מאמן הכושר, על פי ההגדרה השמרנית, היה אלוף ישראל בריצות ל-400 מטר ול-400 משוכות, והחזיק בשיאים, מהם אחד שנותר עד היום, ב-400 משוכות לנוער. פיינגולד בן ה-35 התגורר בווינגייט בעשור שעבר, כאתלט, והתחבר למאמנים מאוקראינה, שהיו נוהגים להתארח במכון למחנות אימון, כולל שתי חניכות מפורסמות במיוחד: אינסה קראבץ, המחזיקה עד היום בשיא העולמי לקפיצה משולשת, וז'אנה פינטוסביץ,' שהיתה אלופת העולם ב-100 מטר.
את הידע שהוא קלט שם הוא לא יכול היה להעביר כמאמן אתלטיקה, בגלל האפשרויות המוגבלות בארץ, וכך הוא התגלגל אל הענפים הפופולריים יותר.

אלי דריקס, שהיה המנהל המקצועי של מחלקת הנוער בכדורגל של מכבי ת"א בתחילת העשור, העסיק אותו כמאמן כושר, וחגג עם פיינגולד שתי אליפויות, כולל דאבל אחד. דריקס: "פיליפ מאמן כושר ברמה גבוהה מאוד. הוא היה עובד עם השחקנים על פיתוח קואורדינטיבי, שיפור מהירות ושיפור כל היכולות האתלטיות שלהם, בעבודה פרטנית מצדו, עם כל ילד וילד.
"דברים שמאמנים אחרים לא עבדו עליהם. זו היתה הצלחה גדולה, ולראיה, מהשנתון הזה יצאו טל בן חיים ותמיר כהן, שפרצו לחו"ל, משה מישאלוב, ועוד שחקנים לגיטימיים בליגת העל. שנתון מאוד מוצלח."
בארצות ספורט מפותחות נהוג להשקיע באתלטיקה, גם לכשעצמה וגם כמקדמת יכולות של שחקני ענפים אחרים, אבל בישראל התחום מוזנח, וכך מרגיש גם פיינגולד.

עם לנסקי הוא ייסע לברלין רק ביום ראשון, שלושה ימים בלבד לפני ריצת המוקדמות שלה ב-100 משוכות, והוא מסביר: "מי ישלם לי ימי עבודה? כל יום שאני שם, אני מפסיד כסף. עם 2,000 שקל מההתאחדות אני לא יכול להתקיים. אני מעביר ללנסקי עשרה אימונים בשבוע, 25 שעות שבועיות, אבל בכל השנתיים שאני איתה לא היינו אפילו פעם אחת יחד במחנה אימון בחו"ל.
"זה לא מקצוע אתלטיקה, בישראל, זה תחביב," הוא ממשיך, "ובגלל זה כך היא נראית כאן. מאמן צריך להרוויח 20 אלף שקל בחודש, כמו שהרווחתי בסנט פטרסבורג, כשזכינו ביורוקאפ. פה הכל דפוק. אתה מתחיל עבודה בהתלהבות, ועם הזמן, כשאתה מגיע עייף לאימון, אחרי עבודה אחרת, אתה נהיה ישראבלוף. אני לא רוצה להיות כזה, ולכן לא אמשיך
לנסקי הפכה לפלא תחת ידיו של פיינגולד, מכיוון שבגיל 38 היא חזרה לרדת מ-13 שניות ב-100 משוכות 12.99) שניות,( והמאמן טוען כי היא אף תוכל להתקרב אל שיאה הלאומי, 12.80 שניות, אותו קבעה לפני שבע שנים. לנסקי הדיחה בכך את אסתר רוט-שחמורוב האגדית מהלוח, כפי שעשתה גם ב-200 מטר, אבל פציעות שונות עצרו אותה ומנעו ממנה להגיע לאולימפיאדת בייג'ינג.
מאמנה ולנטין בונדרנקו, שאימן גם את פינטוסביץ' בעבר, עבר לאמן בקטאר תמורת כסף גדול יותר, הפרישה נראתה קרובה, ואפילו בתה, אולגה ,(16) כבר החלה לאותת על המסלול עם תוצאות לא רעות. אירנה, למרות ניתוח בבוהן, לא ויתרה.
פיינגולד: "היא כבר מזמן רצתה לעבוד איתי, אבל בהתאחדות לא רצו אותי כי יש לי פה גדול ואני אומר מה שאני חושב. אחרי שהיא ניסתה מאמן נוסף וזה לא הצליח, כבר הסכימו שהיא תעבוד איתי. אני עסוק מאוד בעבודות הפרטיות שלי, אבל ידוע שלרצי 400 מטר יש את הסיבולת הכי גדולה באתלטיקה, אז לקחתי את עצמי בידיים."
מתוצאה של 13.30 שניות, התקדמה לנסקי אל 13.07 אשתקד ואל ה-12.99 והמינימום לברלין, השנה. "עבדתי איתה על דברים שהיו חסרים לה," אומר פיינגולד, "ניתור, גמישות באגן ועוד. היא אישה שעובדת קשה. היו איתנו בהתחלה באימונים אתלטים גברים, שהתפרקו מהעבודה הקשה, אבל לה יש אופי חזק והיא רוצה להצליח. אם הכל יתחבר, היא תוכל לעלות שלב בברלין, לחצי הגמר.
"טופ-16 בעולם זה יפה מאוד. באולימפיאדת לונדון היא רוצה להגיע לגמר. היא גם דוגמה עבור ספורטאים שחושבים שבגיל 30 הכל נגמר. בעבודה נכונה היא יכולה להגיע עד 12.75 שניות. מכל רצות ה-100 משוכות של מדינות ברית המועצות לשעבר, יש לה השנה את הזמן השלישי בטיבו."

פיינגולד קיבל לאחרונה הצעה מהתאחדות הטניס האוקראינית, שאנשיה התרשמו מעבודתו כשביקרו בארץ, והוא ממשיך לעבוד עם ספורטאים אישית, אם כי לא עם קבוצות. "אני עובד פרטי כי אף קבוצה לא רוצה לשלם, אבל ההורים ששולחים אליי ילדים, יודעים שאין בלופים.
"לכדורגלנים בארץ יש טכניקה טובה, אבל הם איטיים בשביל אירופה. אני מוריד להם שנייה אחת בריצת 60 מטר תוך שנה, שזה בערך שישה מטרים הפרש על המגרש, וזה עושה את ההבדל בין שחקן אירופי לישראלי. אני יכול לתרום הרבה לכדורגל בארץ, אבל פה הכל פרוטקציה ומלא אנשים שלא צריכים להיות בענף. בקבוצות עובדים שלושה שבועות בקיץ על כושר, ובכל יתר העונה זה חימום."
דין מורי מבני יהודה עובד כבר שנים עם פיינגולד. נער בן ,18 נס זמיר, יצא לשחק לאחרונה בחטאפה. טניסאים וכדורסלנים נעזרים בפיינגולד, שמתכנן לפתוח אקדמיה לפיתוח מהירות לספורטאים, אבל מבכה, כמו כולנו, את הפספוס בגישת המדינה לספורט. "אני רואה בשכונה שלי בת"א ילדים מסתובבים ברחוב, מעשנים נרגילה ואחר כך עוברים לסמים. מאמנים צריכים להיות מועסקים בפול טיים ג'וב, ללכת בבוקר לבתי ספר ולגייס ילדים לספורט. פשוט לא מבינים פה כמה הספורט חשוב למדינה."