התחזית: דומה? לקראת פתיחת הפרמייר ליג
יונייטד נחלשה, אבל האם היריבות בצמרת השתפרו כדי לתפוס אותה? הכסף של סיטי מרשים, אבל ממתי שטרות קונים אליפות? 4 המקומות הראשונים נשמרו בטאבו בשנים האחרונות, אבל אולי השנה יחול שינוי? ובמילים אחרות: למי קראתם ליגה צפויה מראש?

בעוד הקיץ הגיעה תורה של ספרד להתמודד עם משכורות העתק והסופרלטיבים המתמשכים, הכדורגל האנגלי יכול להתיישב בספסל האחורי - הרי כבר לא מצפים ממנו לספק ריגושים לרוב העולם - ולהביט כיצד כריסטיאנו רונאלדו, קאקה, זלאטן איברהימוביץ,' קרים בנזמה וחבריהם מככבים בלה-ליגה.
מצד שני, כל קרב שיכול לשסות את מנצ'סטר סיטי עתירת המזומנים בנציגת הצנע החדשה מנצ'סטר יונייטד, שלא לדבר על עוד מנג'ר חדש בצ'לסי נגד אותו מנג'ר ישן בארסנל, יספק עניין וסיפורים ככל שהזמן עובר.
אין ספק שהפרמייר-ליג מוטית לטובת קומץ המועדונים בעלי האמצעים והגישה השנתית לבופה המזומנים של ליגת האלופות, ועדיין, בפרפראזה על מחשבותיו של וודי אלן בעניין סקס ללא אהבה - "זו תחושה של ריקנות" - למרות שהיא ניתנת לחיזוי, הליגה באנגליה היא מהטובות ביותר. למעשה, יחסית לליגה שמושמצת על היותה צפויה מראש, הפרמייר-ליג מספקת כמות נכבדת של הפתעות כל שבוע, אפילו אם הפרסים השנתיים נוטים ליפול לאותן הידיים.

בכל מקרה, יש מבחן פשוט בו יכול להשתמש כל מי שבאמת מאמין שהפרמייר-ליג הפכה לליגה משעממת החוזרת על עצמה. קחו פיסת נייר ורישמו עליה את חמש הראשונות שלכם, לפי הסדר, פלוס שלוש הקבוצות שאתם חושבים שתרדנה ליגה. שימו את הנייר במקום בטוח, ואל תביטו בו לפחות שישה חודשים. ברכות חמות לכל מי שעשה את התרגיל הזה בשנה שעברה - אני עשיתי, אבל הברכות אינן מגיעות לי - ורשם את ניוקאסל ומידלסברו בין שלוש היורדות.
ייתכן כי שלוש הראשונות היו קלות יותר לזיהוי, אם כי מי היה יכול לדעת באותו זמן בשנה שעברה שצ'לסי תסיים את העונה מעוצבת מחדש תחת חוס הידינק? בנאום הפרידה שלו אחרי גמר הגביע האנגלי, אמר הידינק שהחרטה הגדולה ביותר שלו היתה על כך שלא קיבל את ההזדמנות לפגוש את מנצ'סטר יונייטד בליגה
תמיד קיימת האפשרות שבלוח משחקים שונה, או אם הידינק היה מגיע לשם חודש קודם, יונייטד וצ'לסי לא היו מסיימות את העונה במרחק של שבע נקודות זו מזו. תשעה חודשים מראש, אי-אפשר לקחת בחשבון התרחשויות שכאלה.
כל מי שיבצע את התרגיל כעת, ממש ברגע זה, ייתקל בפרמטר נוסף שלא ניתן לאמוד. המשחקים אולי יתחילו בשבת, אבל חלון ההעברות פתוח עד סוף החודש, ואם העונה הנוכחית תדמה איכשהו לקודמתה - בה מנצ'סטר סיטי לא רק החתימה את רוביניו ביום האחרון האפשרי אלא גם ניסתה לטרפד את מעברו של דימיטאר ברבאטוב ליונייטד - כל תחזית שתינתן לפני תום עסקי ההעברות תבוסס על מידע חלקי בלבד.

נראה שכל ארבעת המועדונים הגדולים, פלוס סיטי, מסוגלים לבצע עוד החתמה גדולה לפני 1 בספטמבר, וההפתעה הגדולה באמת תהיה אם אף אחת מהקבוצות לא תעשה זאת.
ספציפית, השאלה איך סיטי תתפקד העונה, אחרי שניכסה לעצמה את רוב ההעברות הגדולות וכותרות העיתונים של הקיץ, אינה רק שאלה נהדרת לדיון אלא גם כזו המעוררת שתי גישות שונות. הסגל שלה חזק ללא ספק, אולם בעוד יהיו מי שיחשבו כי עובדה זו לבד תזניק אותה למקום הרביעי ומעלה, אחרים יטענו כי האגואים יתכתשו ביניהם, הכסף ייצור מחנאות בחדר ההלבשה והפרויקט ייפול על הפנים.

כמנג'ר חסר ניסיון באופן יחסי, המוצב בסיטואציה ייחודית, מארק יוז נמצא תחת לחץ שמעולם לא הכיר. וכמו שסיר אלכס פרגוסון לעולם לא יתעייף מלומר: ההצלחה היא מיידית רק לעתים רחוקות, והכסף לבדו לא יכול לקנות אותה.
פרגוסון עצמו נראה אובד עצות ב-,2004 כאשר ז'וזה מוריניו חבר לצ'לסי חובבת הקניות והביא למועדון תואר ראשון מזה כחצי מאה בעונתו הראשונה באנגליה. ועם זאת, מדהים ככל שההישג יהיה, היו כמה גורמים שפעלו לטובתו של המיוחד. קודם כל, הוא כבר הציג את עצמו כמנג'ר וכמוטיבטור בעל יכולת מרשימה בעת שזכה בגביע אופ"א, ולאחר מכן בליגת האלופות, עם פורטו - וזכה לכבוד מיידי בסטמפורד ברידג.'
שנית, צ'לסי כבר היתה קבוצה חזקה ועם ניסיון באלופות בעת שמוריניו הגיע אליה. קבוצתו הישנה של קלאודיו ראניירי, בתוספת כמה שחקנים חדשים ושינויים טקטיים קטנים, היתה מוכנה להמראה. לסיטי אין שום דבר להציע מכל אלה. לא תארים, לא רקורד של הצלחה - רק תשוקה נואשת ליהנות מההצלחה לה זכתה יונייטד, ופתאום גם האמצעים הנדרשים להשגת היעד.

אוהדי יונייטד משוכנעים שסיטי תספק להם שוב בידור איכותי, אם כי יוז נושא עמו עוד גורם מעודד אחד, פרט לגב הכלכלי. סיטי לא משחקת באירופה השנה, ויכולה להשקיע הכל במירוץ אחרי כניסה לארבע הראשונות ללא הסחות הדעת שהיו לאסטון וילה ולאברטון.
מכיוון שרוב הסיכויים הם שסיטי כן תשחק באירופה בעונה הבאה, העונה מגיעה כנראה ההזדמנות הטובה שלה להשתחל אל ארבע הראשונות. ואם מותר להמר - רגע, לא אמרתי שזה חלק מהאתגר? - אני חושב שהם מסוגלים לעשות זאת. כן, לדבר על תואר יהיה קצת מוגזם בשלב זה, אבל אם סיטי תוכל להציע לשחקניה מקום בליגת האלופות בקיץ הבא, זו תהיה התקדמות נראית לעין.
כדי שזה יקרה, מישהי מארבע הגדולות תצטרך לצאת החוצה. ובעוד ארסנל נראית כפייבוריטית של כולם להמשיך בגלישתה כלפי מטה, התותחנים נוהגים להיות במיטבם דווקא כשהציפיות מהם נמוכות, והם עדיין נראים מספיק יציבים וסולידיים כדי לתת עונה טובה.

למרות עזיבתו של רונאלדו, יונייטד לא נראית בסכנת יציאה מהמקומות 1-2, ועל ארבע הגדולות אין מה לדבר. צ'לסי וליברפול, מצד שני, צפויות להפגין יכולת טובה אבל עלולות באותה מידה גם להתפוצץ. ליברפול תמיד תהיה מועמדת לתואר כל עוד סטיבן ג'רארד ופרננדו טורס משחקים שם, אם כי בחלקים רבים מהעונה שעברה היא לא נראתה כך, וברגע שהצמד מפורק, נראה שהאלטרנטיבות שלה עדיין אינן טובות דיין.
לצ'לסי, שסיימה כל כך חזק תחת הידינק בעונה שעברה, יש הזדמנות להזיז מהדרך את יונייטד המוחלשת בדרך לתואר. רק שהקבוצה שוב החליפה מנג'ר, וקשה להאמין שאיטלקי יסתגל לכדורגל ולכדורגלן האנגלי בצורה חלקה כמו מוריניו.
קרלו אנצ'לוטי אולי לא יקרוס בצורה מהדהדת כמו לואיס פליפה סקולארי, אבל רקורד הצ'מפיונס הנפלא שלו עם מילאן גם לא מבטיח לו הצלחה מהרגע הראשון באנגליה. במונחים של ניסיון בפרמייר-ליג הוא מפגר בהרבה אחרי יוז, שלא לדבר על רפא בניטס, ארסן ונגר ופרגוסון, והטבלה בסוף העונה עשויה לשקף זאת.

הצד השני של הטבלה נראה אולי כקל יותר לחיזוי בעונה הקרובה. פורטסמות נראית כבר עכשיו כאילו היא ירדה ליגה, והאל נראית כחסרת סיכוי לצבור עד חג המולד את 27 הנקודות שסייעו לה לשרוד בפעם הקודמת. לפחות אחת משלוש הקבוצות שעלו ייפלו מטה בחזרה, וכרגע נראה שברנלי היא הקבוצה הבולטת לרעה במונחים של ניסיון והשקעה כספית.
הרומנטיקה עדיין אפשרית - ברנלי יכולה להתברר כגרסה החדשה של האל, או של וויגאן קודם לכן - אבל כמו במקרה של יונייטד והתואר, אולי עדיף להימנע מהימור כזה. כאשר קבוצה זוכה בתואר שלוש פעמים וממשיכה לרוץ, אתה צריך סיבה טובה לעמוד מאחורי אחת מיריבותיה. בעונה שנ־פתחת בשבת, יונייטד אולי לא תהיה טובה כמו בעבר. אבל מי מהרודפות אחריה תוכל להיות טובה יותר?








נא להמתין לטעינת התגובות






