דפק ברך: מכת הפציעות של יניב עזרן
השבוע נפצע יניב עזרן בפעם השלישית בברכו מהיום שהגיע למכבי תל אביב. למה זה קורה, והאם הוא ישוב לכבוש 15 שערים בעונה, או שאולי זהו בכלל קיצה של קריירה שבקושי התחילה?

השבוע, באימון הקבוצה, אותה הרגל סיימה לעזרן את העונה עוד לפני שהתחילה. עזרן, (26) מלך השערים של עונת 2006 עם 15 כיבושים, נרכש ממ.ס אשדוד על ידי מכבי תל אביב, ששילמה עבור החלוץ סכום עתק - במונחים ישראליים - של כ-775 אלף דולר, והחתימה אותו לארבע עונות בקריית שלום.
שנתו הראשונה במכבי הייתה שנת התאקלמות לא פשוטה. עזרן כבש שער אחד ואם לא די בכך, הוא נפצע לקראת סוף העונה ונותח בברכו בינואר 2008. במרס של אותה שנה נסע לסדרת התייעצויות עם רופאים מומחים באיטליה (של אינטר האיטלקית), והם המליצו לו על תכנית שיקום ייחודית. פחות משנה לאחר מכן, בפברואר השנה, נשלח עזרן בשנית אל שולחן הניתוחים עקב כישלון תכנית השיקום.
כאמור, ביולי 2009, לאחר חזרה מדודה ואטית לכושר, נסע החלוץ שוב לבדיקה מכרעת אצל פרופסור מרטנס, מומחה בעל שם עולמי שניתח ספורטאים רבים מהארץ ומהעולם וטיפל בהם, וזה בישר לו על החלמתו הסופית. עזרן הספיק לבשל את שער הניצחון בניצחון מכבי בגביע הטוטו בשבוע האחרון, ואז באימון הקבוצה הסתובבה לה הברך שוב, ריתקה את החלוץ בפעם המי יודע כמה לקביים, והגדירה מחדש את המונח "ביש מזל".

עזרן התכנס לאחר פציעתו ומיעט לדבר עם התקשורת, אולם ל"מעריב" אמר: "זה גורל, הכול מלמעלה, אעשה מה שאלוהים יחליט". גם ל"זמן תל אביב" הבהיר כי מצב רוחו "בסדר גמור". עם זאת, ברור כי המכה היא אנושה, ואף במכבי התעלמו מההשלכות הכלכליות של הפציעה (נודע כי עזרן אף לא היה מבוטח), והביעו תדהמה מהאירוע.
"זה כאב גדול בלי קשר לזה שאיבדנו אותו לעונה הקרובה", אומר מאמן הקבוצה אבי נמני. "היה כואב מאוד לראות את הצעקות והכאבים שלו. הוא עבד כל כך קשה שנה שלמה, היה מצוין במשחק האחרון ובישל את גול הניצחון. זה מראה כמה הכדורגל אכזרי, וחבל".
"עצוב לי מאוד, זהו חוסר מזל משווע", אומר גם אלון חזן, שאימן את עזרן בשנת הפריצה שלו באשדוד. "אני אימנתי את יניב וליוויתי אותו בעונה שהוא הפך בה מפוטנציאל אדיר
"כשהוא כן שיחק, הפציעה רצה לו תמיד בראש, ולא קל להשתחרר מהתחושה שהנה עכשיו זה יכול לקרות שוב. הוא כישרון נדיר, ולמען כולנו חשוב ששחקנים כמוהו יהיו במגרשים. אני מחזק אותו, ושולח לו איחולי החלמה מהירים, והחשוב מכול - מאמין בו מאוד".
לא חסרות דוגמאות לכדורגלנים שחוו פציעות קשות והושבתו בגללן לזמן רב. אלון ברומר שבר את רגלו בעונת הדאבל ההיסטורית של מכבי תל אביב (2006-2005); ברוך דגו שבר את רגלו בעונת 2003, בשיא הצלחתו; ושי אבוטבול נפצע בעונה שעברה, גם הוא עם שבר חמור. כולם חזרו, ובתקווה יחזרו, לתפקוד.

"פציעות קורות בחיי ספורטאים רבים, מי שעומד על ידי אש עלול להיכוות", אומר ד"ר בוריס בלומנשטיין, מנהל המחלקה למדעי ההתנהגות במכון וינגייט. "החשוב מכול הוא לא להבין שזהו סוף העולם, וזה למעשה חלק בלתי נפרד מדרכו של ספורטאי".
אלא שמה שעובר על השחקנים שעברו פציעות יחידות מפורסמות - הוא "כסף קטן" לעומת הנפצעים "הסדרתיים", דוגמת עזרן. אלה שנפצעו פעם אחת, ולאחר השיקום, כשכבר חשבו שהכול מאחוריהם, שוב נפצעו (ואז שוב נפצעו). הסיבה הראשונה שפסיכולוגים וסוציולוגים של ספורט מציינים להיווצרות פציעות שכאלה היא המתח, הלחץ והמוטיבציה של השחקן.
"יכול להיות שהמעבר לקבוצה גדולה והיעדר דקות משחק אצל ספורטאי שהגיע מקבוצה קטנה מגבירים את הלחץ", מסביר ד"ר בלומנשטיין, שמשמש יועץ מנטלי לספורטאים אולימפיים. "במצב כזה על השחקן מוטלת חובת ההוכחה, ולפעמיים הוא משקיע יותר מדי מאמץ בזמן קצר".
רועי סמואל, ד"ר לפסיכולוגיית ספורט מהמרכז לרפואת ספורט "מדיקס", מסכים: "כיום מדברים בפסיכולוגיית ספורט על מתח נפשי כגורם משמעותי לפציעות. מתח יכול להוביל את הספורטאי לחוסר ריכוז המעלה את הסיכון לפציעה ולירידה במערכת החיסונית הגורמת נטייה למחלה ועייפות המעלות את הסיכון בפציעה. סגנון אימון לא נכון יכול לגרום לחץ לספורטאים לחזור לשחק מהר מדי לאחר שיקום או לחלופין להתאמן ולשחק עם משככי כאבים וזריקות כדי שלא לאכזב את הקבוצה".

האם כך היה במקרה של עזרן? אף שלכאורה מדובר בשחקן צעיר המבקש להוכיח את עצמו לראשונה במועדון המעוטר בארץ, בקבוצה לא ממש מהמרים כי זו הסיבה. "הוא אף פעם לא היה מיסטר מוטיבייטור", אומר גורם במכבי. "צריך לזכור שגם כמות המשחקים שהוא שיחק פשוט אפסית, הוא היה רוב הזמן בתהליכי שיקום, מתי היה לו זמן להראות עודף מוטיבציה?"
אלי כהן, שהיה מאמן מכבי תל אביב בתקופה שעזרן הגיע לקבוצה, מאשר: "אני חושב שמתח ועודף מוטיבציה אינם הסיבה. כשאני חושב על כל השחקנים שהגיעו למכבי למועדונים גדולים - הם באו תמיד עם מוטיבציה, אבל לא בהכרח נפצעו".

כהן מצביע על ההכשרה של השחקן הישראלי בתקופת נעוריו כסיבה לבעיה. "כששחקן מגיע לבוגרים הוא מגיע לקצבים חזקים, לעבודה מאומצת שהוא לא מכיר, הכול מתחיל ללחוץ על שריר מסוים שהוא נקודת חולשה בגוף, ושם קורה השבר. זה מה שקורה להרבה שחקנים ישראלים שעשו את הפריצה שלהם בלי לעבוד ביסודיות בנוער, לא פיתחו את מערכת השרירים ולא בנו את עצמם מבחינה אתלטית, וכשמגיעים לעונה קשה פתאום מתחילות לצוץ כל הבעיות".
גורם דומיננטי נוסף להיווצרות פציעות שכאלה, לדברי כהן, הוא מבנה גופו של השחקן. "זה אינדיבידואלי מאוד, זה קשור לשלד של הבן אדם, למבנה השרירים שלו", הוא אומר. "לשלום תקוה, שחקן מפורסם הרבה יותר מעזרן, כל הזמן היו פציעות גופניות חוזרות, וככה הוא חי אתן. מה שקרה לעזרן עכשיו בברך הוא פציעה של הפיקה. זו פציעה ייחודית, זה לא בנלי כמו פציעות מיניסקוס ושרירים, יכול להיות שזה בכלל פגם מולד שמוביל לשרשרת של דברים".
עם זאת, בסיכומו של דבר, גם מקורביו של עזרן וגורמים במועדון מגדירים את הסיפור בשתי מילים יחידות: "באד לאק". "בכדורגל יש התנגשויות, זוויות מוזרות של נפילות ותנועה לא נכונה של שבריר השנייה", אומר כהן. "אין מה לעשות נגד הדברים האלה, זה לפעמים כוח עליון וחוסר מזל".
על פי הדיווחים, עזרן צפוי להיעדר כחצי שנה לפחות, והוא כאמור למעשה גמר את העונה. עם זאת, נשאלת השאלה אם יצליח החלוץ להתאושש אי-פעם מפציעתו השלישית ברציפות ואם חלילה לא סומן בכך סיומה של קריירה מבטיחה. מלבד הכשירות הפיזית, קשה לדעת אם בשנה הבאה, כשעזרן יהיה בן 27, יהיו לו כוחות הנפש והביטחון העצמי לחזור למגרשים לאחר עוד תהליך ארוך ומתיש של שיקום.
ד"ר רועי סמואל מאשר כי פציעה יכולה להיות מכה מנטלית אנושה לשחקן, ודאי כשזה נעשה בגיל צעיר ובעיצומה של קריירה, ולא כתירוץ לפרישה. "יש ספורטאים שרואים בפציעה שלהם קטסטרופה להגדרה העצמית שלהם ולעתיד המקצועי והכלכלי", הוא אומר.

"חמישה עד 24 אחוזים מהספורטאים חווים רמות קליניות של מצוקה פסיכולוגית לאחר פציעה, ולכן חשוב שמאמנים, הורים וחברים יעניקו להם תמיכה נפשית יום-יומית. מלבד זה, יש לדאוג שהספורטאי יישאר קרוב לספורט, ירגיש חלק מהקבוצה, כדי שתישאר מוטיבציה גבוהה להשתקם ולחזור לפעילות".
אז מה הדבר הראשון שהיית ממליץ לעזרן לצורך שיקום מוצלח?
סמואל מציע כמה דרכים מקוריות לכדורגלן: "בראש ובראשונה הספורטאי צריך לקבל החלטה עם עצמו שהוא באמת רוצה לחזור לפעילות ושהוא מוכן להקריב את מה שצריך לשם כך. חשוב לדאוג לשתף אחרים במחשבות וברגשות שליליים, ללמוד להתמודד עם כאבים ביעילות ואף לווסת את המוטיבציה שלו על ידי כתיבת יומן וכדומה".
הפציעות החוזרות המפורסמות ביותר בספורט הישראלי, להוציא את אלה של ניר דוידוביץ', שייכות דווקא לענפים שאינם כדורגל, וליתר דיוק מכבי תל אביב בכדורסל - גיא גודס שנפצע קשה בברכו החלים, שב למשחק, ונפצע באופן דומה בברכו האחרת; מרקוס פייזר, שעבר את אותה החוויה שלוש פעמים באותה הברך; ניקולה וויצ'יץ, שהיה קופת חולים מהלכת בעונתו האחרונה בארץ; וטל בורשטיין, שהתאושש בעונה החולפת מסדרת פציעות משביתות.
למעט פייזר, כל השאר המשיכו בקריירה נאה גם לאחר הפציעות, אם כי לא חזרו להיות בדיוק כשהיו.
אריק זאבי, מדליסט אולימפי ואלוף אירופה שלוש פעמים בג'ודו, היה גם הוא נתון ללחץ מנטלי ופיזי עצום, וחווה פציעות חוזרות שאיימו לחסל לו את הקריירה. "מלבד זה שהפציעה גורמת ירידה דרסטית ביכולת, היא מעלה חשש רציני שלא תהיה טוב כבעבר", אומר זאבי.

"פרידה ממגרשים פוגעת מאוד בביטחון העצמי. הקושי העיקרי שלי היה שחזרתי לאימונים וקלטתי שאני לא טוב כמו פעם, גם התרגילים והאימונים הפיזיים קשים. אני זוכר שבקושי יכולתי להזיז את היד, והייתי אמור להרים משקולות כבדות של מאה קילו".
וההתמודדות עם פציעה חוזרת?
"בהתמודדות עם הפציעה בפעם השנייה צצו מחשבות שלא היו בפציעה הראשונה: האם בכלל להמשיך ולמה צריך לעבור שיקום ארוך וקשה שתוצאותיו לא ידועות. כאן להיבט המנטלי ולפסיכולוגיה הפוכה הייתה חשיבות מכרעת".
" אני זוכר שהחלטתי עם עצמי שדווקא מהמקומות האלו נמדדת ההבדלה בן ספורטאי טוב לספורטאי גדול. תראה את רונאלדו, אחרי שכולם הספידו אותו ושלחו אותו הביתה בעקבות הפציעה הקשה בברך הוא חזר, והביא לברזיל את הגביע העולמי לבד במונדיאל".

האם עזרן הוא ספורטאי ברוחו, כמו רונאלדו וזאבי? ספק. מאמנו אבי נמני, בכל מקרה, מאמין שהוא יכול "לצאת מזה". "אני מאמין בכל דבר", אומר נמני. "הכול תלוי בו, הוא יעבור את הניתוח, הוא יעשה את מה שהוא צריך לעשות, אני חושב שכל עתידו לפניו. אסור לו לשמוע לכל מיני עצות של אנשים מסביב, שאומרים שכבר אין סיכוי שהוא יחזור".
יש לו תעצומות נפש לזה?
"אני לא יכול להיכנס למה שאומרים, אני רק יכול להגיד את דעתי. העוצמות שהוא גילה בשנים האחרונות בשיקום היו גדולות. אני יכול לומר שבנינו עליו מאוד בחוד, הוא חזר יפה, נראה טוב, ועכשיו עבודה כל כך קשה ירדה לטמיון ברגע".
המומחים אומרים שתמיכת הקבוצה חשובה כאן מאוד.
"אנחנו מתנהגים לכל שחקן, לא משנה מה מצבו, אם הוא חולה או פצוע, כשחקן סגל שלנו. יניב יקבל לאורך כל הדרך יחס מצוין ואת התמיכה של הקבוצה".








נא להמתין לטעינת התגובות






