איפה אירופה ואיפה אנחנו? לוזון הוזה

אבי לוזון טען ש"ליגת העל הישראלית היא השישית בטיבה באירופה". הוא צודק רק אם מתעלמים מפרמטרים זניחים כמו ממוצע הבקעות, ממוצע קהל, סכומי מכירת זכויות השידור ואיכות הנבחרת. בחינה רציונלית של המדדים שולחת אותנו, במקרה הטוב, לתחתית העשירייה השנייה

יעקב זיו ואייל לוי | 26/7/2009 11:00

ליו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, יש מזל שלא מצטטים אותו באירופה, ומה שהוא אומר נשאר בגבולות מדינתנו הקטנטונת. כמה טוב שמשפטים כמו "ליגת העל הישראלית היא השישית בטיבה באירופה‭,"‬ לא מגיעים ל"סאן" או ל"ל'אקיפ‭,"‬ שהיו יכולים להוסיף שמן למדורה. איש רציני, בטח בתפקיד כה רם, אמור להוציא מפיו דברים בדוקים ולא מסקנות שבאו אחרי זפזופ קליל בערוצי הספורט.

ויסלה קרקוב דורסת את בית"ר. צילום: רויטרס

אז הנה כמה עובדות למי שבעבר לא ספר את נבחרות שוייץ ויוון בדרך למונדיאל. הרי איך בדיוק מודדים איכות של ליגה? קודם כל, הכי פשוט, על פי הקבוצות המשתתפות. אז כבר נסכם, עוד לפני שמתחילים, שאנגליה, ספרד, גרמניה, איטליה, צרפת והולנד מחוץ לתחום שלנו.

אנחנו גם לא בסביבת טורקיה שמביאה אל הטופ האירופי שלוש קבוצות בסדר גודל של פנרבחצ'ה, גלטאסראיי ובשיקטאש, או באזור של יוון, שמציגה את אולימפיאקוס ופנתינאייקוס, שמסוגלות להסתכל לריאל מדריד בלבן של העין.

למעשה, ארגון הסטטיסטיקה וההיסטוריה של ברלין מיקם את הליגה הישראלית במקום ה-16, כשהמדד מסתמך לא מעט על הצלחות אירופיות, מקום שבו אפשר למצוא איכות ובדרך כלל לא אותנו. כולם זוכרים מה קרה בעונה שעברה לאלופה בית"ר ירושלים במסעה לקראקוב.

ישראל אמנם שולחת ארבע נציגות למפעלים האירופיים, אבל חוץ מאנדורה ומסן מרינו, עם שתיים, כל הנמושות שולחות ארבע. דנמרק, בלגיה ואוקראינה מטיסות חמש. פורטוגל, רומניה ורוסיה מדברות על שש, כשהגדולות מסתפקות בשבע.

אז ככה עושים לליגה השישית בטיבה? לוזון בטח יתקשה להאמין מי משיג אותנו בטבלה של הסטטיסטיקאים הממושקפים. כל מיני נחותים מאוקראינה, רומניה, סקוטלנד, פורטוגל. אותנו, האנטישמים דירגו רק במקום ה-‭.16‬ אז ייתכן ששכחת להוסיף עשר לשש, כבוד היו"ר?

מובילים בתחרותיות

מה שכן, וזו בהחלט נקודת אור, באותה טבלה אנחנו מקדימים את שוייץ, זו שמקדימה אותנו במירוץ לגביע העולם. אבל מה, הידעתם שהשוייצרים מציגים את אחת הליגות התחרותיות באירופה? נכון שלא מדובר ב-16 קבוצות כמו אצלנו. השוייצרים מגישים לאוהד המקומי ליגה קומפקטית. סך הכל עשר קבוצות, כשמשנת 1997 ועד עכשיו שישה מועדונים שונים התחלקו בתואר האליפות.

אז יש תחרות? חיפה חוגגת אליפות. צילום: אלכס רוזקובסקי

שוב, מתוך עשרה. אצלנו, בליגת העל המרתקת, אמנם חמש קבוצות זכו בתואר באותו פרק זמן, אבל בתשע השנים האחרונות בית"ר ירושלים ומכבי חיפה חילקו ביניהן שמונה תארים והשאירו אחד למכבי ת"א ואחד להפועל ת"א.

שוייץ היא לא מדינה גדולה. דומה לנו מבחינת האוכלוסייה, פלוס מינוס מאה אלף תושבים. ממוצע הצופים למשחק שם בליגה הוא ‭8,967‬ איש, בעוד אנחנו, המתקדמים, מציגים ‭.5,305‬ אנחנו כבר לא מדברים על ההבדלים ברמת המתקנים, שם חלק אירח את אליפות אירופה האחרונה כשרק שתיים מהקבוצות מחזיקות אצטדיונים של פחות מעשרת אלפים צופים.

לא

לדאוג, לכולן יש כבר זרקורים, וגראסהופרס תשחק גם העונה בציריך ולא בנצרת עילית. אולי בגלל זה, ודווקא במצב הכלכלי הקשה, חברת הענק "איי.אם.ג'י ספורטס מדיה" רכשה לא מזמן את זכויות השידור של הליגה השוייצרית לשנתיים הקרובות.

מבחינת ממוצע קהל, מתברר שיש עוד כמה ליגות שעוקפות אותנו - ואנחנו לא מדברים על מדינות ענק. בלגיה ‭11,039)‬ צופים למשחק‭,(‬ פורטוגל ‭,(10,390)‬ נורבגיה ‭,(9,812)‬ דנמרק ‭(8,814)‬ וגם שבדיה, אוסטריה, אוקראינה ויוון, גם הן לפנינו בקצת יותר מפוטו פיניש.

אוהדי מכבי פ"ת בטירוף. צילום: דני מרון

מובילים בתירוצים

לוזון המשיך להתעקש שיש לנו ליגה מטריפה בתוכנית "עושים ספורט" בגלי צה"ל. בכל מחזור, הוא אמר, יש לפחות משחק אחד מושך רייטינג. אלה סיסמאות שמופרחות באוויר, למי שמנתח קצת את נתוני המדרוג. למעשה, בעונה שעברה ממוצע הרייטינג בערוץ 10 במשחקי ליגת העל ירד מסיבוב לסיבוב. מ-‭13.2‬ בסיבוב הראשון ל-‭12.8‬ בסיבוב השני ועד ‭11.5‬ בשלישי. בשנים האחרונות יש ממש גרף יורד כשמדובר בצפייה בליגה הישראלית.

אז אפשר לדבר על מצב עולמי קשה, אבל הנה, הדנים מכרו לאחרונה את זכויות השידור של הליגה ב-140 מיליון יורו לשלוש עונות. הליגה הבלגית מכרה את הזכויות ב-‭45.7‬ מיליון יורו לעונה ואילו בטורקיה דיברו לפני חמש שנים על 99 מיליון דולר, ועכשיו הסכומים מסתובבים באזור ה-180 מיליון דולר. אז יש מקומות שיודעים למכור מוצר ויש כאלה שמתמחים בתירוצים.

ליגה מטריפה? אין קונים. לוזון מתענג באורווה. צילום: אלן שיבר

אבל נניח שכסף לא מודד איכות וכאן הציבור והגופים המשדרים לא יודעים לזהות את הזהב הטמון באורווה. אז בואו ניגש לפרמטרים המוכרים. אלה ששייכים למשחק נטו. מתח, למשל. עד כמה המאבק לאליפות עצמו צמוד אצלנו לעומת הנוכרים. איזה מתחרים יש לנו? בעונה שעברה אמנם לא דיברו על כדורגל טוב, אבל לפחות על מירוץ צמוד. אז גם בנישה הזו יש מי שעושה השוואות.

כאן, בטבלה שבודקת את הפרשי הנקודות בין האלופה וסגניתה, אנחנו מדורגים במקום ה-28 באירופה. בלגיה, שם המאבק הוכרע בפוטו-פיניש, נמצאת במקום הראשון. גם האלופה הקזחית, אקטובה, נמצאת חזק בפסגה. וגם הולנד, שבדיה ובולגריה, שם נקודה הפרידה בין הראשונה לשנייה. בפולין וברומניה אלו היו שלוש נקודות, ואילו אוסטריה, פורטוגל וסקוטלנד דיווחו על הפרש של ארבע. אצלנו, המרחק בין מכבי חיפה להפועל ת"א עמד על שש. לא הולך לנו.

אולי זה מספר השערים למשחק שיחזיר אותנו לתמונת הצמרת. אמנם זכרנו בעונה שעברה כמה משחקים טובים שהסתיימו ב-‭,0:0‬ אבל ייתכן שהזיכרון מטעה. אל תשאלו, בטבלה הזו אנחנו ממש בתחתית, מקום ‭.38‬ עם ‭2.18‬ שערים למשחק אנחנו מצליחים לעקוף רק את הבונקר היווני, את האריות האלבנים ואת מחוסרי המזל הסרבים, שנועלים את הדלת עם ‭2.12‬ שערים למשחק.

במקום הראשון מבחינת הבקעה, כשהיא לא רואה אותנו מקילומטר, ניצבת בגאון הליגה האסטונית, עם ‭3.55‬ שערים. למקום השני הגיעו האוסטרים עם ‭3.26‬ ובמדליית הארד זוכים האיסלנדים עם ‭.3.12‬ שוייץ, אגב, רביעית עם 3 עגול.

כמה חפרנו בסוף השבוע בכדי לבסס את הטענות של היו"ר. אתרי אינטרנט הזויים, פרסומים רשמיים. חיפוש מרתוני אחרי צדיק אחד ביבשת שיציג אותנו בצמרת הגבוהה, לא משנה במה, גם "מקום שישי באירופה בדאבל-פס" הולך.

במקום ה-180. הפועל, הישראלית הבכירה. צילום: דני מרון

הגענו להתאחדות הבינלאומית להיסטוריה ולסטטיסטיקה, שערכה דירוג למועדוני העולם, נכון לסוף החודש שעבר. אז הנציגה הישראלית הבכירה שם היא הפועל ת"א, שחולקת את המקום ה-180 עם ספרטק מוסקבה ופולהאם, ואילו בית"ר ירושלים משתרכת במקום ה-212 עם אוקזר, ולא תאמינו - גם עם ויסלה קראקוב.

את מכבי חיפה לא מצאנו, משום מה, אבל היא מופיעה בטבלה שבה העריכו שווי אלופות מדינה מבחינה כספית. גם כאן אין לנו במה להתגאות. הקבוצה של יענקל'ה שחר מוערכת בכשישה מיליון יורו יחד עם מאריבור הסלובנית. זה רחוק מזלצבורג האוסטרית ‭30.8)‬ מיליון יורו) ואפילו מסטאבק הנורבגית ‭11.6)‬ מיליון יורו).

אין מה להרים גבות. אם הליגה הישראלית היתה שישית באירופה מבחינת הטיב, אלכס שניידר היה מגיע כל שבוע מקנדה במטוס פרטי ואילו דניאל יאמר לא היה מפספס משחק בגביע אירופה, אפילו אם הוא היה נערך על הירח.

אבל כשיאמר דרש שישה מיליון דולר עבור מכבי נתניה, חשבו שמשהו אצלו לא בסדר. שניידר דיווח לאחרונה שהיה מוכן להיפטר מהנכס, רק שייקחו, ואילו גאידמק מברך כל דקה את גומא אגייאר שהסכים לשאת בעול. אולי בגלל זה לא מצאנו את עצמנו בטבלת ממוצע שווי קבוצה בליגה הבכירה.

איך אפשר להעריך כשאין קופץ על המציאה? מה שבטוח, אנחנו לא ליד האנגלים שבמקום הראשון, עם ‭135.7‬ מיליון יורו, וגם לא ליד הטורקים עם ‭35.2‬ מיליון. נראה יותר שאנחנו ליד הסלובנים שבתחתית, עם ‭4.2‬ מיליון.

בסופו של יום, איזה כיסוי יש להצהרה של יו"ר ההתאחדות, לוזון, חוץ מדעתו האישית? שום מספר לא מסתדר, אף עובדה לא תאושש, אין מומחה שיעיד. אז אמר, כמו לא מעט דברים במהלך הקדנציה שנשמעו תמוהים. רק שבליגת העל שלנו זה נשמע עצוב.

לא כולן הן מכבי חיפה או הפועל ת"א. לרובן אין כסף לאכול או להביא שחקנים. הן יגידו תודה אם יגיעו לסוף העונה בשלום ולא לזרועות המפרק. שישית בטיבה, בכל היבשת? זה מזכיר את נירון, הקיסר, עומד ומנגן בעוד רומא נשרפת.