יושבים על הגדר: מדוע הקבוצות הערביות לא מאמינות במאמנים מהמגזר
המאמנים הערבים כבר מזמן הפסיקו לחלום על אימון קבוצות ישראליות גדולות, אבל כעת הם נאלצים להתמודד גם עם אי אמון שהגישו נגדם הנציגות הבכירות של המגזר. לפחות יש אלטרנטיבה בחוץ: משרה נחשקת בפלסטין-ליג
רוצה את מכבי חיפה. סמיר עיסא צילום: מקס ילינסון
שתי קבוצות ערביות ישחקו בעונה הבאה בליגת העל, שחקנים ערבים נמצאים במועדונים הכי בכירים, אבל מה עם מאמן ערבי שיפאר את הקווים? תקרת הזכוכית הזו מסרבת להישבר. אז עיסא החליט שאם לא רוצים את איש המקצוע המצליח במגזר, הוא לא צריך טובות. עכשיו סמיר מחזיק במשרה כפולה. מנהל מקצועי בג'אבל מוכבר מצמרת הליגה הפלסטינית ומאמן בהפועל עירוני אום אל פאחם מליגה א,' ושיחפשו אותו בסיבוב. עם הצלחות הרי קשה להתווכח.
ארבע עונות ברציפות עיסא (49) מעלה קבוצות ליגה במיומנות של קבלן. הוא עשה את זה באחווה חיפה, עבר לג'דיידה, ובשנתיים האחרונות הוא ניווט בצורה מרשימה את הפועל אום אל פאחם ועראבה, שלא ספרו את יריבותיהן והבטיחו את מקומן שבועות ארוכים לפני סיום העונה.
רק שעראבה, מיד כשהגיעה לליגה הלאומית, החליטה להיפטר מהמאמן המצליח. "אין לי הסבר," סמיר אומר. "התשובות שקיבלתי מהיו"ר לא היו ענייניות. 'הקהל לא אוהב אותי,' 'האוהדים שונאים אותי.' אני לא כזה סימפטי, אחד שמנשק וכורע ברך לפני היציע. אני איש מקצוע. בא, עושה את העבודה והולך הביתה. לא אוכל ארוחת צהריים ולא מקבל מתנות. הקהל הוא הרי סכין עם שני צדדים. מצד אחד יכול לעזור, מצד שני לדקור."
"אין אף אחד עם ניסיון". אבו עיאש צילום: דני מרון
האמת בעראבה קצת יותר מורכבת. בסיום העונה שעברה הסתכסכו שני האנשים החזקים בהנהלה, סמיר בדארנה ונאסים סוח.' עניין שנגרר לפוליטיקה ולקרב עקוב מלכלוכים. סוח' ומחנהו היו בעד המשך העסקתו של עיסא, אבל בדארנה החליט ששמעון הדרי ראוי להוביל את הקבוצה. רגע לפני המלחמה, החליטו לגשר בין הצדדים ונקבע שאף אחד מהמאמנים לא יעבוד במועדון. הלכו על מומי זפרן. יהודי, כמובן.
"היו בעיות עם ההנהלה והאוהדים, ולא רציתי שהמאמן יהווה מכשול בליגה ה לא ומית," מספר סוח,' יו"ר עראבה. "הלכתי על זפרן שמכיר את הליגה, ואני אלמד בינתיים מהניסיון שלו. תבין, עיסא לקח תארים, אבל בליגה א.' הוא לא עבד עם שחקנים זרים ואין לו את הידע של הלאומית, עניינים כמו הבקרה התקציבית. הוא גם לא זול. דורש שכר כמו מאמני ליגת על. אז אם אני משלם את הסכומים האלה, עדיף לאחד שמכיר."
מה הרזומה של גווארדיולה?
סכנין החליטה להמשיך עם ערן קוליק, ואחי נצרת שמחה שבסופו של יום אלי מחפוד העדיף אותה ולא חזר לקבוצת האם, הפועל פ"ת. "אם היה מאמן ערבי עם קבלות, היינו רוצים. זה היה עושה רק טוב למגזר," מספר קאיד אבו עיאש, יו"ר אחי נצרת, "אבל לצערי אין אחד עם ניסיון בליגת העל. זו שנה ראשונה וצריך לזכור שעלינו אחרי הרבה מאמצים. אנחנו צריכים מישהו שיוביל ויסביר לשחקנים מי נגד מי. מחפוד העביר בפ"ת תקופה יפה, ובכל זאת, לא כל מאמן יהודי יכול
לאמן במגזר. המנטליות שונה, האקלים. אתה צריך ללכת בין הטיפות."
עיסא כועס כשמתייקים אותו כל הזמן עם המגזר. גם ככה זה מצמצם בפניו את רוב האפשרויות.
"אני ישראלי לכל דבר," הוא קובע עובדה. "שים לב לשפה השגורה בפי, כמה היא רהוטה. שאל אותי למה הפועל ומכבי חיפה לא מתעניינות, עזוב את סכנין ואחי נצרת. ישראל מזמן הפכה להיות ארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות, ואני אומר את בשיא הציניות."
מישהו התעניין בך כאופציה?
"אף פעם, אבל כל מי שצפה במשחק של אום אל פאחם מול מכבי נתניה בגביע המדינה ראה שהיא לא נפלה ביכולת, בטכניקה ובטקטיקה. 'טביעת אצבע,' כולם אמרו. אז הנה עזריה קיבל צ'אנס בנתניה ולא אימן אף פעם. אני לא מותח ביקורת ודווקא מפרגן למי שנתן את ההזדמנות. אנשים אמיצים. שמעתי את ירון קוריס מהפועל ר"ג שואל דבר נכון, 'מה הרזומה של גווארדיולה."'?
עיסא הוא איש כדורגל אלמוני יחסית לאוהד היהודי. את רוב זמנו כשחקן העביר בשפרעם ובדליית אל כרמל. הישאם זועבי, לעומתו, הוא שם הרבה יותר נוצץ ומוכר. כובש שערים מצטיין בהפועל חיפה שהפך לרכש במכבי ת"א של אברהם גרנט.
מאז שפרש, זועבי מסתובב בליגות הנמוכות כמאמן ולא בדיוק מוצא את עצמו. היום הוא במכבי כפר קנא, איתה הוא כבר עשה כמה סיבובים בעבר. "זה אולי פחד וחוסר אמון של הבעלים," הישאם ניסה למצוא את הסיבה לחוסר ההתקדמות המקצועית.
"אין לאף אחד אומץ". הישאם זועבי צילום: דוד פליגל
ניסית לשאול למה?
"זה מאוד מפליא שהפועל חיפה אף פעם לא גיששה. הם ידעו שתרמתי המון, אבל לפעמים העדיפו יוצאי מכבי חיפה במקום לדבר איתי. כששאלתי, אמרו 'רוצים אותך, אבל אתה יקר.' בכלל לא ידעו כמה אני מרוויח. זה מה שנקרא להתחמק בנימוס, יעני. אין את האומץ עד שיקום יו"ר אחד שישבור את התחום וייקח את הישאם, סמיר, מוחמד. לא משנה מי."
את תקרת הזכוכית ניסה לשבור לפני שנים עזמי נסאר המנוח, אבל נתקל בכל פעם במחסום אחר. לח"כ אחמד טיבי, אוהד כדורגל מוכר, אין ספק היכן נמצאת הבעיה. "סמיר עיסא הוא מספר ,"1 טיבי קובע, "אבל יש מחסום נפשי ודעות קדומות שגורמים בין היתר לעובדה שבחלק מהמועדונים אין אפילו שחקנים ערבים. סיבות גזעניות. תמוהה העובדה ששחקן מוכשר כמו עלי עותמאן לא נמצא בנבחרת."
יו"ר אולי עושה חשבון שמאמן ערבי זה כאב ראש עם הקהל.
"הקהל אכזרי למאמנים יהודים וערבים כאחד, אבל את הערבי אפילו לא ניסו. דווקא הניסיון של האוהדים עם השחקנים הערבים הוא מוצלח. זה היה בהפועל ת"א, מכבי חיפה, בפתח תקוואיות. הגיע הזמן לפתוח את השער הזה."
סמיר והישאם מובילים שפיץ של מאמנים ערבים שהולך ונעלם. "בגלל היעדר הזדמנויות למאמנים מהמגזר, הם נכנעים למציאות המרה," עיסא מספר. "הכל פרוש בפני המאמן היהודי, קבוצות ערביות ויהודיות. מאמן ערבי הוא מוגבל."
הישאם מוסיף מניסיונו: "המונים עוזבים. הם באים עם רצון טוב ומתחילים בליגה ב,' במקומות שאין כסף ואין שחקנים והתנאים על הפנים. במשך שלוש-ארבע שנים הם נותנים את הנשמה, וכשלא מתקדמים מעדיפים לשבת בבית. בשביל מה להתאמץ אם אתה יודע שאין עתיד."?
חשבת לעזוב?
"אני מתחיל להתייאש. השנה כבר קיבלתי הצעות מהליגה הפלסטינית ושקלתי ברצינות לאמן שם. המצב כאן מדכא. אני רואה בליגת העל שאחד עוזר לשני. מאמנים יהודים נכשלים על ימין ועל שמאל ומקבלים עוד הזדמנות, ועוד אחת. אני רוצה להאמין שגם אני אגיע לשם, אבל אם לא, אולי נתחיל לגשש במדינות ערב, שם זה הכסף הגדול. פה אני לא רואה עתיד לאנשי מקצוע מהמגזר."
העתיד כבר לא כאן
עיסא הסכים לאחרונה להצטרף לג'אבל מוכבר, מקום שלישי בליגה הפלסטינית. אמנם רחוק מאוד מליגת העל, אבל לדבריו יש שם רצון אדיר להתקדם. עיסא מדווח על מגרשים סינתטיים, 8,000 צופים במשחק. חוק הספורט המקומי מתיר שיתוף שני ערבים מישראל, אז לקבוצה יש שחקנים מטמרה ומשפרעם, ובנוסף, אפשרות להביא שני זרים. כרגע המנהל המקצועי מצפה לנבחנים אפריקאים.
אבל העיקר, מבחינת עיסא, שסוף סוף הוא מקבל את הכבוד הראוי. "ייקח זמן. ארבע, חמש שנים, מהפכה רצינית, עד שהליגה תהיה יותר מקצוענית, תרים ראש ותקרא תיגר גם על הליגה הישראלית."
"אפשר לחיות בדו קיום". עיסא צילום: מקס ילינסון
למה הלכת לשם?
"כדי להעלות את הרמה. זה עם שסובל מדיכוי ומכיבוש והוא צריך גם לרוץ ולשחק. להראות צדדים אחרים ולא להתעסק בפוליטיקה 24 שעות. אני יכול לתרום למהפכת הכדורגל, להיות זרז מאוד משמעותי בשינוי תדמית הכדורגלן ובקידום הקבוצות באופן קולקטיבי. לא ירחק היום שאהיה מאמן נבחרת פלסטין. זה עניין של חודשים. אני אדם שמציב יעדים ומשיג אותם."
כמאמן פלסטין זה לא ירחיק אותך מליגת העל?
"להפך, ככה אפשר לקרב לבבות, לשנות גישה. כמו שהערבים במדינת ישראל הוכיחו שאפשר לחיות בדו קיום. אני גר בחיפה, עיר מעורבת, השכנים שלי יהודים ואנחנו מנהלים חיים יוצאים מהכלל. הגיע הזמן שנפסיק לספור גופות. לדעתי המצב של הערבים ב-2009 הרבה יותר טוב מאשר ב-.1989 פעם, בשנות ה-,70 לפני משחק, היו קוראים לנו 'ערבים מסריחים,' והיום מתנערים מהקריאות האלה. התקווה עדיין קיימת."
ואם תישאר מאמן במגזר?
"זו תהיה החמצה רצינית. מאמנים מהמגזר מאוד מאוד יתקשו להגיע למעלה. אני צריך להיות הסנונית הראשונה ואני חושב שמגיע לי - ובקבוצה גדולה. חיפה, הפועל ת"א."
בכוונה אתה לא מזכיר את בית"ר ירושלים?
"זו סוגיה אחרת. אני אוהד של בית"ר. אוהב אותה ספורטיבית, לא פוליטית. מעולם לא חשבו שיהיה שר ערבי - ועובדה שהיה. בית"ר היא אגוז קשה לפיצוח, אבל ניתן. יתחילו עם שחקנים ואחרי זה, באחרית הימים, גם מאמנים יגיעו לטדי."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם