אני אצליח: יובל אבידור מגיע לעיר הגדולה
חלוצה החדש של מכבי ת"א יודע שיהיה לו קשה להתחמק מגורלם הכאוב של החלוצים בשורות הצהובים, אבל מבטיח דבר אחד: "הלכתי לקבוצה שהכי נלחמה עליי, ואלחם בשבילה בחזרה". ריאיון אופטימי
יכול להיות שפספסנו כמה בדרך, אבל סביר להניח שהם לא ינטרו לנו טינה. מעונת 1994/5, אז נחת והתרסק האווירון בקריית שלום, חלוצי רכש לא מצליחים לבוא לידי ביטוי במכבי תל אביב. הרשימה לעיל כוללת שמות שהגיעו למכבי אחרי עונות פוריות בקבוצות אחרות, כדי לחדד את ההתקפה הצהובה, אך עזבו בעודם קהים בעצמם. וזה עוד בלי שצירפנו את יניב עזרן, בהנחה שסוף-סוף יהיה כשיר, ואיליה יברויאן, שמבחירה או לא בכל זאת נשארים במכבי.
ב-15 העונות האחרונות אפשר לציין רק שניים שהצליחו להטביע חותם: אנדז'י קוביקה, שהובא על ידי אברהם גרנט בעונת 1998/9, ורודריגו גולדברג, בקדנציה השנייה שלו במועדון, בהדרכת ניר לוין וניר קלינגר. חברי בית הלל יצרפו גם את עמיר תורג'מן, כיום עוזר מאמן קבוצת הנוער, ואת יאניק קאמנאן, בעונה הראשונה שלו, כשמכבי נאבקה נגד הירידה, אז הוא כבש 13 שערים.
כך או כך, הסטטיסטיקה לא מבשרת טובות לחלוצים משדות זרים שבאים לרעות אצל אלכס שניידר. יובל אבידור מגיע למכבי דווקא אחרי עונה לא טובה מבחינה אישית וקבוצתית. למרות היותו שחקן הרכב קבוע בקריית שמונה, הבקיע החלוץ בן ה-22 שישה שערים בלבד והיה שותף לירידת ליגה של קבוצה שכלל לא בטוח שחומר השחקנים שלה על הנייר היה החלש ביותר בליגה.
אבידור גדל במחלקת הנוער של הפועל חיפה. מראהו הצנום: 1.70 מטר ו-63 ק"ג - רחוק מלהיות ה"טייפ קאסט" של החלוץ האידאלי. עם זאת, עד כה הוא נכלל בכל הנבחרות, חוץ מהבוגרת. את הצ'אנס הראשון בבוגרים קיבל מניר לוין בעונת 2004/5, שהסתיימה בירידת ליגה של הפועל חיפה. לוין שילב אותו לפרקים, בעיקר במחצית השעה האחרונה של המשחקים ופחות מכך.
במקביל הבקיע אבידור 15 שערים בקבוצת הנוער של המועדון. בעונה שלאחר מכן העניק לו רן בן שמעון קרדיט נרחב יותר בבוגרים, ואבידור רשם לזכותו שישה שערים. שלומי דורה נתן לאבידור קביעות בהרכב, וזה מצדו גמל ב-17 שערים שהקנו לו את התואר "מלך השערים של הליגה הלאומית".
לקראת עונת 2007/8 צירף איזי שרצקי את אבידור לקרית שמונה, אז הוא התאחד מחדש עם בן שמעון. הקריה נחשבה הפתעת העונה כשבעונתה הראשונה בליגת העל סיימה שלישית. אבידור מצידו תרם תשעה
קרוב לוודאי שיש מבין האוהדים הצהובים מי שמרימים גבה לנוכח הרכש הצנוע יחסית, בוודאי בעקבות שנים עברו, אבל אבידור עצמו מוצא את הפן החיובי: "משהו חדש קורה השנה במכבי תל אביב. קודם כל, אין לחץ ואין תקשורת ברוב האימונים. ממה שאני רואה ושומע מסביב, מכבי משנה את הפנים שלה, גם מבפנים וגם מבחוץ. אני לא מדבר רק על הסגל, אני מדבר בעיקר על צורת הניהול. בינתיים בכלל לא דיברו אתנו על ציפיות".
"כולם יודעים שמכבי זו קבוצה גדולה בעלת שם בכדורגל הישראלי, וברור שהקבוצה רוצה להתברג כמה שיותר גבוה, אבל הכול נעשה בצורה נעימה, רגועה ובלי לחץ. אני מאמין שדווקא בצורה הזו דברים יכולים להשתפר לא רק לטובתי, אלא גם לטובת שאר החלוצים כמו יברויאן ועזרן".
אתה נחשב אלמוני עבור חלק ניכר מאוהדי מכבי.
"את השם שלך אתה בונה לאט לאט, זה משהו שלוקח זמן. אם אני מסתכל לאורך התקופה שאני משחק כדורגל, יש אצלי סוג של עלייה מתונה משנה לשנה, וככה זה צריך להיות. הכול בצורה הדרגתית ונכונה. לא באתי למכבי עם דעות קדומות, באתי בידיעה שצריך לשמור על רצון ומוטיבציה. אם אתה בא בגישה הזו, רעב ורוצה להצליח, אני מאמין שהדברים מסתדרים באופן מושלם".
היית מועמד גם להפועל תל אביב. העדפת את מכבי?
"לא הייתי מעורב במשא ומתן ובדיונים עם קבוצות עד הרגע האחרון, כשאבא שלי ועורכת הדין שלי קרן שטיינפלד אמרו לי שהעניין עם מכבי עומד להיסגר ושאני צריך להגיע לאימון".
"במשך כל הזמן הזה שמרתי על שתיקה בתקשורת, וזה עשה לי רק טוב. הלכתי בסוף לקבוצה שהכי רצתה אותי ונלחמה עליי, ואני יודע שאלחם בשבילה בחזרה על הדשא. לפי מה שנראה ונקבע, הפועל לא נלחמה עליי, אבל אני מעדיף לא להזכיר את הפועל בכתבה, תבין אותי".
מבין בהחלט. אתה מכין את עצמך לשחק לעיני אלפי או עשרות אלפי צופים, שיודעים גם למחות?
"אין ספק שזה משהו שאני מחכה לו ומתרגש שזה יקרה. שיחקתי בעבר באצטדיונים של 15 אלף צופים שרובם לא לטובתי, אבל כשהם איתי זה משהו שאני יכול לקחת רק לחיוב. זה ידחוף אותי קדימה ויגרום לי לרצות להיות יותר טוב. עוד לא חוויתי שריקות בוז מהקהל שלי, אבל אני מאמין שאהיה חזק מספיק להתמודד עם זה, וכמובן מקווה שיהיו כמה שפחות. אני מאמין שאם הקהל יראה שהשחקנים מתאמצים ורוצים ויעזור לנו ברגעים קשים, אז ברגעים הטובים נרצה לשמח אותו עוד יותר".
אפשר להתרשם שאתה לא חלוץ מטרה קלאסי.
"נכון, אני לא מספר 9 קלאסי, אלא משחק מאחוריו. מגדירים אותי חלוץ שני, ואני יכול לשחק גם בכנפיים כי שתי הרגליים שלי טובות. אני מודע ליתרונות ולחסרונות שבי. היתרונות שלי ברורים: אני מהיר, רץ לשטחים פתוחים ושחקן של נגיעה-שתיים בכדור. אני פחות טוב במשחק עם הגב לשער, כמו יברויאן, ופחות מנצל את זה".
להבדיל מקריית שמונה, במכבי המקום שלך בהרכב לא מובטח.
"אני לא מכיר אף מועדון שמחתים שחקן וישר אומר לו שהוא יהיה בהרכב. ככל שיש מספר רב של יותר שחקנים באותו תפקיד, כך יש יותר מוטיבציה להוכיח את עצמך. גם בקרית שמונה אף פעם לא היה לי ברור מאליו שאני בהרכב. תמיד היה לי בראש שיש סיכוי שלא אפתח, אז באימונים עשיתי הכול כדי לעשות כאב ראש למאמן שלי, אם הוא חשב על מישהו אחר במקומי".
אבידור נשמע נחוש ובטוח בעצמו, למרות האתגרים שנכונים לו. לכאורה מצפה לו הסתגלות לא פשוטה בקריית שלום: מעבר לאור הזרקורים, מעבר מהצפון למרכז הארץ, מעבר למועדון שהוא לא בדיוק חממה לשחקני רכש, מעבר למחשבות על צמרת (בשאיפה) במקום על התחתית.
בסיטואציה מסוימת הוא עוד עלול לגלות שמקום שישי במכבי זה אסון הרבה גדול יותר משתי ירידות הליגה שכבר הספיק לחוות בגילו הצעיר.
"העונה שעברה חישלה אותי בכל המובנים ולימדה אותי להיות חזק יותר ולקחת יותר מנהיגות", מעיד אבידור. "עברתי תהליך של התבגרות והקפדתי להיות אופטימי, למרות המצב הלא טוב של הקבוצה. דווקא כששחקני הנוער מסביבך מרגישים לא טוב אתה צריך להראות להם שאתה צריך להיות טוב תמיד, בכל סיטואציה".
"אני חושב שהייתי אחד המובילים ב'הרמת' החבר'ה מסביב, לאו דווקא בדיבורים ובצעקות, אלא במגרש. לצערי, זה לא עזר לנו להישאר בליגה, אבל אני יודע לשמור על שפיות ואורך רוח, לא משנה מה קורה".
למרות התחושות שלך, לא באת לידי ביטוי במגרש.
"חוויתי עונה עם הרבה שינויים מקצועיים. שלושה מאמנים שאימנו אותי, כל אחד עם השיטות, הרצונות וסגנון המשחק שלו. אצל כל מאמן התפקיד שלי היה שונה. אצל מישל דיין שיחקתי חלוץ חוד, אצל אלי כהן בקו, ואצל רן זה השתנה כי הקבוצה הייתה במצב לא קל והיינו צריכים להתאים את עצמנו ליריבות".
"הביטחון שלנו לא היה בשיא, והיינו צריכים לשמור על השער ולנצח בכל מצב. אלה דברים שלא היה לי קל אתם. ברגע שירדתי ליגה לקחתי כמה ימים לקלוט מה קורה איתי. עכשיו אני בגישה שמה שקרה אתמול הוא היסטוריה רחוקה, אני במקום אחר ויכול להסתכל קדימה".
איך אתה מסביר את הירידה של קריית שמונה?
"אני לא יכול להצביע על נקודה מסוימת. היו הרבה שינויים שעברנו במשך העונה עם מאמנים, שחקנים שעוזבים ובאים, זרים חדשים שהגיעו בינואר, כמה נקלטו וכמה לא. עובדה שכל השינויים האלה לא הצליחו לעזור לנו".
אתה כבר יכול להצביע על הבדלים בין מועדון כמו מכבי לקרית שמונה?
"במכבי הכל ברמה הרבה יותר אישית. יש צוות מאמנים גדול מאוד, מעסים, רופאים, דברים שאני לא רגיל אליהם. גם בקריית שמונה היה צוות רפואי, אבל לא ברמה שבודקים אותך ישר. כשאתה נכנס לקריית שלום אתה רואה סדר גודל אחר של מועדון, עם כל ההיסטוריה ותמונות של שחקני עבר - אבי נמני בגיל 16 במכבי. אז אתה מתחיל לקלוט לאן אתה מגיע".
ואתה מרגיש בשל לשחק במכבי?
"אני חושב שאני בשל לקבוצה ברמה של מכבי. לא חששתי לרגע מאף קבוצה שאעבור אליה הקיץ, כולל מכבי. יש לי אופי חזק, אני משקיע ואוהב לעבוד. רק דרך עבודה קשה מגיעים רחוק. יוסי זיגדון, מאמן הכושר של מכבי, אימן אותי מגיל 15, והוא יודע שהכול היה לי תמיד קשה".
למה הכוונה?
"עד גיל נערים א' אף פעם לא שיחקתי בהרכב, תמיד היו טובים ומוכשרים יותר ממני. עבדתי קשה וחייתי חיים ספורטיביים, ועד היום אני שומר על זה. התאמנתי באופן פרטי במכון כושר במשך שתי עונות, ובאמת התרחבתי בגוף. אני עדיין לא אכנס למאבקים פיזיים עם בלמים חסונים, אלא אשתדל לברוח להם" (צוחק).
ואיך המעבר לעיר הגדולה?
"בינתיים אני גר אצל ההורים בקריות, מכבי צריכה לדאוג לי לדירה במרכז, שאגור בה עם חברה שלי. מי שמכיר אותי יודע שאני טיפוס רגוע וביתי. אני מבלה, אבל לא ברמה מופרזת. כנראה לא תראה אותי במועדונים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם