כמה אליפויות יש למכבי ת"א?
תלוי את מי שואלים, איך סופרים ואיפה בודקים. לפני הספירה או אחרי הספירה? טרם הקמת ההתאחדות או בתקופתה? אליפות מחוזית או ארצית? מסמך שחיבר "הפורום לחקר הספורט בישראל" מפקפק בנתוני הזכיות של ההתאחדות. תכירו את המעופפים רמלה והאלופה הגאה בית"ר ת"א
כבר שבע שנים מחכים במכבי ת"א לאליפות ה-.20 אף קבוצה בארץ לא זכתה עדיין ב-20 אליפויות, ולמרות שקצב צבירת התארים של המועדון הולך ודועך, להגיע ל-20 הרבה לפני מכבי חיפה והפועל ת"א זו חתיכת ספירה. בעצם, תלוי מי סופר.
אוהדי מכבי ת"א שהציצו בימים האחרונים באתר ההתאחדות לכדורגל הופתעו לגלות שהקבוצה כבר הגיעה ל-20 אליפויות בשנת 80 ,2003 שנה בדיוק לאחר שזכתה באליפות הראשונה. להתאחדות לא הפריע כנראה לציין כי מכבי זכתה באליפות הראשונה לפני 86 שנה, ובאותה נשימה לציין בעונה שעברה את חגיגות ה-80 להתאחדות לכדורגל. זה בסדר, ההתאחדות לא לבד. גם מכבי ת"א עצמה מציינת את שנת היווסדה ב-,1906 למרות שת"א עצמה נוסדה ב-1909.
עד לפני עשור היתה רשימת התארים בכדורגל הישראלי קבועה למדי. שני אנשי כדורסל, העיתונאי המנוח ישראל פז (גולדשמיד) ז"ל ויבדל"א שופט הכדורסל בדימוס, ד"ר אוריאל זמרי, הוציאו מדי שנה מידעונים כאלה ואחרים, שבהם רשימה של אלופות ומחזיקות גביע החל משנת ייסודה של ההתאחדות לכדורגל.
הרשימה היתה טאבו. אחרי הכל, ספרות הספורט בישראל היא דלה. פז היה ממייסדי יומון הספורט המיתולוגי "חדשות הספורט" ועיתונאי מוערך מאוד, ואילו זמרי, איש אקדמיה, הגיש בשנות השבעים תוכנית טלוויזיה על המשחקים האולימפיים הראשונים בעת הישנה, לפני הספירה. הקביעות שלהם היו מוחלטות וההתאחדות לכדורגל אימצה אותן אחת לאחת.
לפני עשור לערך, במסגרת עבודה סמינריונית, קפץ סטודנט, בן משפחה של שייע פייגנבוים, לארכיון במכון וינגייט וגילה, לתדהמתו, עיתונים מצהיבים בהם צוינו זכיות של קבוצות אחרות מכפי שציינה ההתאחדות.
המידע התפרסם והלך והשתרש בחוגים המתאימים. ההתאחדות התעלמה שנים מהמידע הזה, אבל בשנתיים האחרונות אימצה חלק ממנו, שהתפרסם בספרו של אלישע שוחט, 100" שנות כדורגל." המידע מופיע, נכון לאתמול, באתר ההתאחדות לכדורגל. שם יש למכבי ת"א 6 אליפויות לפני קום המדינה, אחת ב-,1923 לפני ייסוד ההתאחדות, ואחת ב-.1929
רבים מההיסטוריונים, המוכרים והלא מוכרים של הכדורגל הישראלי, נותנים קרדיט גדול מאוד לספרו של שוחט, אוהד הפועל ר"ג ואספן כפייתי של נתונים. היסטוריון הספורט, ד"ר חיים קאופמן, אוהד מכבי חיפה, אף הגדיל ואמר אתמול: "הוא לא היסטוריון רשמי, אבל הוא מלקט יוצא מן הכלל. יש לו מסד נתונים מרשים."
מתברר כי יש בספר התייחסות לשתי ליגות מחוזיות שהתקיימו בשנים האמורות ובאליפויות שלהן זכתה מכבי ת"א, או לפחות הובילה את הטבלה כשהופסקו המשחקים. ב-1923 לא היתה קיימת התאחדות לכדורגל בארץ-ישראל, ולכן זו היתה יוזמה מקומית בין הקבוצות שהיו קיימות אז בארץ.
ב-1929 זו היתה בהחלט יוזמה של ההתאחדות. לא זו בלבד, ההתאחדות אף ציינה במסמך הבקשה לקבלה לפיפ"א את קיום הליגה הזו, ואת האלופה בה: מכבי ת"א. שוחט כותב בספרו: "ההתאחדות
גם ברשימת הזוכות בגביע המדינה נגררו טעויות על פני יותר מ-60 שנה. הגביע של ,1943 זה בו זכתה קבוצה של חיל התותחנים הבריטי בפלסטינה, אחרי ניצחון בגמר 1:7 על הפועל ירושלים, נשמט מהרשומות, אולי בגלל מדיניות "הספר הלבן."
איך ייתכן כי הפרסומים היו מוטעים ואולי אף מוטים במשך כל השנים? צריך לזכור כי לפני קום המדינה לא היתה תחושת איחוד בציבור והפלגנות שלטה. לכל מפלגה היה עיתון משלה. "דבר" היה של מפא"י, "משמר" של השומר הצעיר ולימים של מפ"ם, "הבקר" של הציונים הכלליים, וה"משקיף" היה של הרביזיוניסטים.
לכל מרכז ספורט היתה מפלגה צמודה, וכך למעשה זכה המרכז לעיתונות אוהדת מצד העיתונים המזוהים. אפשר להמשיך ולנחש מה עמד מאחורי הטעויות, אבל כמו כל דבר בישראל, מרצח ארלוזורוב, דרך קרבות מלחמת השחרור ועד לאינתיפאדה השנייה, ישנן עובדות שנשמטות, מובלטות או יוצאות מהקשרן. אפילו בספרי היסטוריה. להיסטוריה יש רק פרשנות אמיתית אחת, אבל ההיסטוריונים הם גם בני אדם וגם להם יש השקפות.
לפני מספר שנים נמאס לכמה חברי אקדמיה מהטעויות. פרופ' אמיר בן-פורת לקח יוזמה וכינס פורום של אקדמאים, פריקים ובנקים למידע, כדי להסכים על העובדות מקיר לקיר ולהחליט: איזו אליפות היתה ארצית ואיזו מחוזית. מה רשמי ומה לא רשמי.
בפורום השתתפו 17 אנשים. ריכז אותו ד"ר קאופמן, השתתפו בו פרופסור רוני לידור, פרופ' אורי גולדבורט, אוהד מכבי ת"א, רב-ידען בנושאי אתלטיקה אבל לא פחות מכך בכדורגל, ד"ר יאיר גלילי, אוהד הפועל פ"ת, סוציולוג ספורט וראש יחידת המחקר בהתאחדות, ואפילו דודי אייגר, מומחה אתלטיקה, השתתף בפאנל, כמו גם אלישע שוחט עצמו. "נפגשנו אולי שלוש-ארבע פעמים," נזכר אתמול (ד') קאופמן, "ולבסוף הוצאנו מסמך."
המסמך, מטעם "הפורום לחקר הספורט בישראל," נקרא "רשימת אליפויות וגביעים מעודכנת של הכדורגל בארץ ישראל." המסמך לא חסך ביקורת: "עיתונות התקופה הלא אובייקטיבית, השגיאות המהותיות של היסטוריונים מהתקופה ההיא, ההתעלמות הגדולה של העיתונות העכשווית מהתקופה ההיא, ומיעוט מחקרים על הכדורגל שלפני קום המדינה... רשימת זוכי האליפויות והגביעים המצויה בידי ההתאחדות שגויה בחלקה, והשגיאות השתרשו והפכו ברבות הימים לאמת עובדתית."
המסמך מכיל את הרשימה האמיתית של האלופות ומחזיקות הגביע, או לפחות זו שרוב ברי הסמכא בעניין מסכימים עליה. על-פי הרשימה, ארבע אליפויות, או אפילו חמש, "ניתנו" על-ידי הרישומים לקבוצות הלא נכונות או כלל לא הוכרו. גם מחזיקת הגביע של ,1943 ה-,GUNNERS נמצאת שם.
על-פי רישומי ההתאחדות, במשך השנים זכתה הפועל ת"א באליפות .1935 הפורום מצא כי משחקי הליגה הופסקו ולכן הפועל ת"א נטשה את משחקי הגביע. "אם היתה הכרזה על זכיית הפועל באליפות, היא לא היתה נוטשת את משחקי הגביע," טען הפורום במסמך. שורה תחתונה: אף אחת לא אלופה.
הפורום מאשר כי אלופת 1936 היא מכבי ת"א, כפי שטען קרוב משפחתו של פייגנבוים, ולא כפי שהשתרש במשך שנים. גם פה הפועל ת"א אינה אלופה. גם את אליפות ,1938 שניתנה לה על-ידי ההתאחדות, מאבדת הפועל ת"א בפורום. "משחזור התוצאות," מציין המסמך, "עולה שהפועל ת"א נוצחה על ידי המעופפים רמלה, רק שהתוצאה הזו לא נכללה משום מה בטבלה. אפשר שזה קרה בגלל המדיניות של העיתונות העברית, שהתעלמה במכוון מהקבוצות הבריטיות."
המסמך קובע כי הליגה הופסקה במצב בו הוליכה הפועל ת"א בפער של 3 נקודות, ומאחר שלא היתה הכרזה "נראה שצריך לבטל את העוול ההיסטורי שנעשה לשאר קבוצות הליגה שיכלו להדביק את הפועל ת"א."
מכבי ת"א הוכרזה כאלופת ,1939 אבל הפורום תוהה איך ייתכן כי זכתה באליפות ארצית שהיתה רק אליפות מחוזית, כאשר אלופת הליגה המחוזית בירושלים היתה ,POLICE DEPOT ולא ברור מי זכתה באליפות המחוזית של חיפה.
הפורום מתייחס לאליפות ,1944/5 בה זכתה בית"ר ת"א במחוז הדרומי והפועל ת"א בצפוני. ההתאחדות פסלה את האליפות הזו כיוון שזו היתה "ליגה מלחמתית." הפורום תוהה: "גם משחקי הליגה לעונת '43/4 (בה זכתה הפועל ת"א) נקראו 'ליגה מלחמתית,' וגם עונת המשחקים הראשונה בכדורסל, ,'53/4 נקראה 'ליגת מבחן,' ונחשבת לליגה הרשמית הראשונה." הפורום מתעקש, גם לבית"ר ת"א יש אליפות!
המסמך הועבר להתאחדות לכדורגל ולכמה אתרי אינטרנט. "אתר נידח אחד פרסם," נזכרו אתמול בפורום, "אבל איש לא התייחס לזה." קאופמן: "ההתאחדות לא שלחה תשובה ולא קיבלנו שום התייחסות."
המסמך הזה יכול להיחשב כאורים ותומים?
"לדעתי כן. אני לא מכיר מישהו בארץ שבדק על השנים האלה חוץ מאיתנו. אני לא מכיר מישהו מוסמך מאיתנו לקבוע את זה."
אתמול, בעקבות פניית מעריב ופניית חבר הפורום וראש יחידת המחקר בהתאחדות, ד"ר יאיר גלילי, ביקשו באגף הדוברות של ההתאחדות מד"ר קאופמן לקבל את המסמך. לטענת ההתאחדות, מסמך כזה לא הגיע קודם לכן אליהם.
"אתר ההתאחדות לכדורגל מסתמך על נתונים היסטוריים, בהם ספרים, עיתונים ומסמכים הנמצאים בארכיון ההתאחדות לכדורגל (למשל ספרו של אלישע שוחט, בו השתמש גם הפורום בראשות ד"ר קאופמן.( בפורום שהתכנס בווינגייט חבר גם ראש יחידת המחקר של ההתאחדות, ד"ר יאיר גלילי".
"אנו נבחן בהתאחדות, יחד עם ד"ר גלילי, את עונת ,1934/5 בה הופסקה הליגה, ואת ,1938/9 בה נערכו אליפויות במחוזות, ואת השנים שלפני קום ההתאחדות. אתר ההתאחדות החדש קיים פחות משנתיים ולכן הטענה כאילו רשימה זו או אחרת בו השתנתה - אינה נכונה. נשמח לכל הארה והערה לטובת שימור ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם