ג'רמי טיילר: למכבי חיפה יהיה סיכוי גדול לזכות איתי באליפות
ג'רמי טיילר, שהחליט לוותר על שנתו האחרונה בתיכון ועל לימודים בקולג', יודע מה הוא רוצה. להגיע ל-NBA אחרי שייבחר ראשון בדראפט, להיות באול-סטאר ולזכות בתארים. בדרך הוא יצטרך לעבור משוכות שעשויות להכשיר אותו כדבר הבא. מכבי חיפה היא אולי אחת מהן. ראיון
בהפסקות שבין בחירה לבחירה, אותן חמש דקות מותחות בהן מועמדים פוטנציאליים - מסאן פרנסיסקו, דרך ספרד ועד ישראל – כססו ציפורניים במתח ובציפייה לדעת האם הם השם הבא שיעלה על הלוח, הרשה לעצמו טיילר לנסות לדמיין את הרגע בו הוא יהיה זה שיישב בחדר האחורי של המדיסון סקוור גארדן, ביחד עם משפחתו וסוכנו, וימתין לשמוע את קולו של סטרן מכריז בשמו.
"במהלך שידור הדראפט בטלוויזיה דמיינתי את עצמי בסיטואציה הזו", סיפר השבוע טיילר בשיחת טלפון מלוס אנג'לס. "יש לי חלומות, ואני רוצה להיבחר ראשון בדראפט ה-NBA. אבל זה יבוא רק עם עבודה קשה ומחויבות. כשהזמן יגיע, זה יקרה".
העונה הבאה תהיה כנראה הזמן שלך להיות מועמד לבחירה בדראפט.
"נכון, מצד אחד בעונה הבאה אני אהיה מועמד לבחירה בדראפט. מצד שני זה תלוי בחוזה שאחתום עם הקבוצה".
אלמלא החוק שקובע שכדי להיבחר בדראפט אתה צריך להיות בגיל מינימום, אתה חושב שיכולת להיות כבר השנה או בשנה הבאה בחירת לוטרי?
"אתה יכול לשאול את השאלה הזו הרבה שחקנים והם יגידו לך, 'הו, אני מקווה, אני באמת מקווה'. אבל כשיש לך תשוקה כמו שיש לי ואתה יודע שאתאמן חזק בכל יום, אתה גם תדע איפה אני אהיה. ואני יודע שאני רוצה להיות הבחירה הראשונה בדראפט של השנה הבאה או בכל דראפט שאגיש את מועמדותי אליו".
"אז מה שאעשה זה אעבוד קשה מאוד, כי אני כרגע נמצא במשימה, להיות הכי טוב שאני יכול. המטרה שלי עכשיו היא להיות הבחירה הראשונה בדראפט ה-NBA אחרי התיכון או אחרי שאסיים בכל קבוצה שאהיה בה. זו המטרה שלי".
ברנדון ג'נינגס שגם עזב את התיכון, ויתר על קולג' ועבר לשחק באירופה, נבחר עשירי בדראפט 2009. הוא בעצם פרץ עבורך את הדרך.
"הוא נבחר עשירי ולא שיחק הרבה באיטליה. אני מקווה שבמדינה שאני אגיע אליה, אני אקבל מספיק דקות משחק כדי להוכיח את יכולתי ואז אבחר ראשון בדראפט. אני מכיר את ברנדון. אנחנו חברים. אני מאוד שמח וגאה שהוא נבחר בדראפט. אני מבחינתי מוכן להגיע למדינה אחרת, לזכות שם באליפות ולגרום לה להיות גאה בי. ואז לחזור ולעשות את כל מה שאני יכול ב-NBA".
"אלו לא שמועות. זו אמת", מבהיר טיילר מיד את הקשר המתפתח עם חיפה. "לא חתמתי עדיין ואני מחכה להזדמנות הטובה ביותר ולסיטואציה הטובה ביותר. אנחנו מחכים להצעה הטובה ביותר וכרגע מכבי חיפה היא הסיטואציה הטובה ביותר עבורי. העיר חיפה היא אחד המקומות הטובים ביותר מבחינתי, בגלל שכולם שם מדברים אנגלית, זה מקום נחמד מאוד ועם קבוצת כדורסל מצוינת".
מה שמעת על מכבי חיפה?
"שמעתי שהקבוצה די טובה. אני יודע שהיא הפסידה במשחק האליפות בשנה שעברה והיא עדיין במצב של התפתחות. אם אני אגיע אני רוצה להפוך את הקבוצה לטובה יותר כדי לזכות באליפות".
שמעת על שחקנים ספציפיים בקבוצה?
"אני מכיר את דבון ג'פרסון. אנחנו חברים ומכירים היטב בשנים האחרונות. נפגשנו בלוס אנג'לס כשהוא היה בתיכון ושיחקנו אחד נגד השני. דבון הוא שחקן מצוין ואדם נהדר. הוא אמר לי שחיפה תהיה ניסיון נהדר עבורי, שישראל היא ארץ נהדרת ומקום מצוין לשחק בו. ממש התעניינתי, והוא אמר לי שזו כנראה תהיה העיר הכי טובה בשבילי. זו הסיבה שאנחנו בודקים את העניין ברצינות, פשוט כי שמעתי המלצות ממישהו שנמצא ומשחק שם".
שמעת על שחקנים נוספים או מישהו אחר מהקבוצה?
"דבון הוא השחקן היחיד ששמעתי עליו. לא שמעתי על דורון פרקינס, רק על דבון".
איך בכלל עלתה האפשרות שתשחק במכבי חיפה?
"אני לא ממש יודע. הסוכן שלי אמר לי שיש התעניינות בישראל. מעבר לזה ישראל נשמעת לי מקום מגניב להיות בו, ואם אגיע אליה, אני מתכוון לעבוד קשה מאוד כדי להצליח".
מה שמעת על הכדורסל בישראל?
"שמעתי שיש שם ליגה עם מספר קבוצות קטן יחסית וללא הרבה שחקנים גבוהים. אני 2.11 מ' ומעריך שאהיה אחד השחקנים הגבוהים בליגה הזו. אני מוכן לשחק בה".
אתה יודע שחיפה לא תשחק בסופו של דבר במסגרת אירופית?
"היא לא?"
לא, הקבוצה ויתרה על ההשתתפות.
"לא ידעתי, אבל זה לא ישפיע על ההחלטה שלי אם להגיע".
השמועות באירופה ובישראל הן שיש קבוצות גדולות מספרד ומיוון שגם רוצות אותך. מה אתה יודע על זה?
"הקבוצה היחידה שאני יודע עליה היא מכבי חיפה. אני יודע שיש התעניינות מצד קבוצות אחרות, אבל ממה שאני מבין אנחנו מדברים בעיקר עם חיפה. מה שיהיה הכי טוב עבורי, לשם אגיע. ואם חיפה היא ההזדמנות הטובה ביותר עבורי, שם אהיה. אם זו לא תהיה חיפה, זה יהיה במדינה אחרת. בשלב הזה אני חושב שיש סיכוי טוב שאחתום בחיפה".
אם אכן תחתום כאן, מה נראה ממך? נקודות? הטבעות? אסיסטים? ריבאונדים?
"מה שתראו ממני זה הרבה ניצחונות. אתם תראו אליפות. זה די מהנה לראות אותי משחק, כי אני עושה את זה טוב. אני אוהב להטביע, לקלוע, להוריד ריבאונדים, למסור. אבל הדבר הכי חשוב לי בכל קבוצה אליה אגיע זה לנצח ולזכות אליפות".
אתה בעצם אומר שאיתך יש למכבי חיפה סיכוי לזכות באליפות?
"לא רק סיכוי טוב. סיכוי גדול לזכות באליפות".
מה שמעת על הכדורסל באירופה מאז שבחרת לעבור לשחק בה כמקצוען?
"שמעתי שלא קל לשחק באירופה. מאוד קשה, אפילו. יש הרבה שחקנים גבוהים וחזקים וכאלו בעלי יכולות אינדיבידואליות. יש תחרות קשה באירופה, אבל אני חושב שאני יכול להשתלב ולהיות טוב בה בגלל האופי שלי כשחקן. אני רוצה להתאים את המשחק שלי לכל מקום שאהיה בו".
אתה לא חושש מהרמה? מהתחרותיות?
"לא, ממש לא, כי כך אוכיח את עצמי. מעולם לא הייתה לי בעיה, בשום קבוצה ששיחקתי, בכל מה קשור לתחרותיות ולרמה. אם אני מרגיש שאני לא טוב מספיק, זה אומר שלפני ואחרי אימונים ומשחקים אני אעבוד כפול וקשה כדי שלא היה במצב בו לא אהיה טוב כמו כולם. כי אני לא רוצה להיות רק טוב או שווה לאחרים. אני רוצה להיות מעל כולם. אני רוצה להיות השחקן הטוב ביותר שאני יכול להיות".
כמה טוב ג'רמי טיילר? נעזוב לרגע את העובדה שהנער, שסיים לאחרונה את כיתה י"א וציין 18 שנים לקיומו, נחשב לאחד מחמשת הכדורסלנים הטובים בארצות הברית לשכבת הגיל שלו.
עבור לא מעט אנשי כדורסל אמריקאים, וכאלו שנמצאים מסביב לענף, טיילר הוא תופעה שמושכת אחריה שחקנים מהחוף המערבי בארצות הברית המעוניינים להיות איתו באותו צד של המגרש, ואנשי שיווק של חברות הפקה וספורט, שמבינים שהמותג הזה, שנקרא "ג'רמי טיילר", יכול לעזור להם להפוך כסף לזהב. לא סתם הוזמנה קבוצתו של טיילר לטורנירים בהוואי ואוהיו, או זכתה לכך שאחד ממשחקיה - הסתיים, אגב, בהפסד - שודר מחוף לחוף ברשת ESPN. טיילר הוא הסיבה לכך.
עם 28.7 נקודות בממוצע למשחק, מעל עשרה ריבאונדים ונוכחות הגנתית שמייצרת אין ספור חסימות, טיילר הוא בעצם מפלצת של איש אחד. אתם יכולים לשאול את שחקני קנדה קארסון גרהאם, שבמשחק הפתיחה של עונת התיכונים הוריד טיילר על הראש שלהם 40 נקודות, 22 ריבאונדים ו-12 חסימות.
מצד שני טיילר, שזכה בכמה תארי הצטיינות אישיים, לא הצליח להוביל את התיכון שלו לזכייה במאזן הטוב ביותר בליגת התיכונים במחוז בו שיחקה קבוצתו, וגם ספג ביקורות מצד אנשי כדורסל ואקדמיה בעקבות החלטתו לזרוק לפח את שנת הלימודים האחרונה שלו בתיכון סאן דייגו, לוותר על ההתחייבות שהעניק למכללת לואיוויל – אותה מאמן ריק פיטינו האגדי –ולעבור לשחק באירופה.
מבחינתו של טיילר מדובר בהחלטה שאין ממנה דרך חזרה. הוא מכיר בערך עצמו, אולי בצורה מופרזת כשהוא מדבר על יכולותיו ועל הפוטנציאל שלו, ורואה את עצמו כמי שנמצא בסוג של משימה, שהיעד הסופי שלה הוא להפוך לכוכב על ב-NBA. ועדיין הוא אינו מביט אחורה בזעם.
"התיכון היה ניסיון אדיר עבורי", מתאר טיילר. "היה לי כיף שם ולמדתי המון. הוספתי המון למשחק שלי. אם אתה משווה את השנה הראשונה שלי בתיכון לעכשיו. תגלה שני שחקנים שונים לחלוטין. כשחקן העונה הראשונה הייתי השחקן הכי צעיר בקבוצה ששיחק נגד מבוגרים ממנו".
"כשרק הגעתי אמרתי לעצמי שאני לא כזה טוב, אבל ככל שהעונה התקדמה אמרתי לעצמי, 'או, אני משתלב יפה עם החבר'ה האלה'. כשלא שיחקתי תמיד כעסתי, כי אני כל כך אוהב את המשחק הזה. עכשיו, כבוגר יותר שעוזב את בית הספר, התשוקה שלי למשחק היא יותר תחת שליטה. אני יכול לשלוט בעצמי יותר, לשלוט ברגשות שלי. במקום לדבר במהלך כל המשחק וסתם להיות עצבני, למדתי איך פשוט לשחק. כישרון גדול מראה את עצמו ללא מילים".
מבחינת קריירת התיכון שלך והפוטנציאל שהראית, אנשים שמים את השם שלך באותה שורה עם לברון ג'יימס, קווין גארנט, דוויט הווארד וקובי בראיינט, שאף הם ויתרו על קולג'. מה זה עושה לך?
אתה רואה את עצמך ברמה הזו, של שחקן אול-סטאר ב-NBA?
"כן, בוודאי, בוודאי. אני רוצה להיות ה-MVP במשחק האול-סטאר. זו המטרה שלי. המטרה שלי היא להיות ה-MVP של משחק האול-סטאר".
מתי הגעת להחלטה שאתה מוותר על קולג', למרות שהתחייבת ללואיוויל של ריק פיטינו, לטובת קריירה מקצוענית באירופה?
"זו החלטה שמשפחתי ואני חושבים עליה כבר הרבה זמן, שזו תהיה האפשרות הטובה ביותר עבורי להשתפר ולהתקדם. תמיד אמרתי לאבא שלי, 'אבא, אני רוצה להיות השחקן הכי טוב שאני יכול להיות לפני שמישהו בגילי יהיה כזה'".
"התאמנתי חזק בגיל 17 והייתי בסביבה של שחקנים מקצוענים, ועכשיו, בגיל 18, זו החלטה מצוינת והזדמנות נהדרת לעבור לאירופה. פשוט לקחתי את האפשרות הזו כשהיא הייתה קיימת. אני איהנה, אשתפר, וכולם יהיו מרוצים מזה".
עיקר הטענות בעקבות החלטתו של טיילר לוותר על כיתה י"ב ועל שנת קולג' בכדי לעבור לשחק כמקצוען באירופה, הופנו בעיקר כלפי סוני וקארו, שנחשב כמי שאחראי על הצעד. וקארו גם סייע לברנדון ג'נינגס לעבור לאירופה, ומתויג כאחד האנשים המשפיעים ביותר על עולם הכדורסל בעידן המודרני.
וקארו הוא זה שהחתים את מייקל ג'ורדן על חוזה הפרסום הראשון שלו בנייקי והריץ את מחנה הכדורסל המשמעותי ביותר בקרב שחקני התיכון בארצות הברית, אליו הגיעו לאורך השנים השמות הגדולים ביותר.
"יש סביבי מעגל צמוד מאוד של אנשים שעוזרים לי, אבל סוני הוא החלק המשמעותי ביותר במעגל הזה", מספר טיילר. "סוני הוא הסלע שלי. סוני תמיד יהיה שם למעני לכל מה שאצטרך. זה כבוד עבורי להיות עם מישהו שהוא כל כך משמעותי בעולם הכדורסל. הוא אדם שהיה עם כל כך הרבה שחקנים גדולים".
מצד שני יש ביקורת קשה על ההחלטה שלך לעזוב את התיכון לטובת קריירה באירופה.
"נכון, כי הרבה אנשים חושבים שאני פשוט עוזב כדי לדלג על הקולג'. וזה ממש לא נכון. אני עוזב כדי לקבל חינוך טוב יותר במדינה אחרת. אם אבוא לחיפה, אני ארצה ללמוד את התרבות בחיפה, את השפה, את הדרך בה אנשים חיים שם ועוד דברים אחרים".
"אני ארצה לסיים בחיפה את התיכון ולשחק כדורסל. לכן אני לא עוזב את התיכון אלא הולך לקבל חינוך מעבר לים. אני בטוח שאתבגר מאוד במקום כמו חיפה, אהפוך מילד לגבר, כי אתגורר בארץ חדשה מבלי שאני מכיר בה איש למעט המאמנים וחבריי לקבוצה. אני אחיה לבד, אצטרך להכין לעצמי אוכל ולדאוג להגיע בזמן לאימונים. אני אהיה ברשות עצמי. זה משהו שגורם לי להתרגש".
ובכל זאת, אתה בן 18 ואמור להגיע לבד למקום שבו אתה לא מכיר איש. איך את מרגיש עם זה?
"אני מרגיש שבחרתי לעצמי את החיים האלו. תמיד הייתה לי האפשרות להמשיך בתיכון בעונה הבאה ולהיות עם ההורים שלי. אבל בחרתי את הגורל שלי, והוא להתקדם לרמה הבאה. אין לי חרטות על כך. אני יודע שיהיה לי קשה לחיות לבד, אבל זה היה קורה ממילא מתישהו, אז למה שלא יקרה עכשיו? אני מוכן לזה ומרגיש שזו תהיה חוויה טובה".
אתה לוקח בחשבון שיש גם אפשרות שאחרי השנתיים באירופה לא תגיע ל-NBA? במהלך הדרך יכולות להיות פציעות, בעיות עם חוזים, קבוצות שאולי יחליטו שאתה לא טוב מספיק.
"כל נער אמריקאי חולם לשחק ב-NBA. זה החלום שלי. ואם ה-NBA לא תהיה האפשרות הטובה ביותר עבורי בזמן נתון, אז אעשה קודם כל את מה שטוב ביותר עבורי. ואם ה-NBA תהיה הזדמנות טובה עבורי בעוד שלוש, ארבע או חמש שנים ועד אז אצטרך לשחק באירופה כדי להשתפר, זה מה שיהיה".
איך היו החיים שלך ככוכב כדורסל בתיכון?
"זה כיף, אבל זה לא כל מה שאני. אני אוהב לבלות עם חברים, לרקוד ולהיות ילד. זה כיף להיות כוכב כדורסל. אתה מסתובב ברחוב וכולם מכירים אותך. נהניתי מזה מאוד. יש גם אנשים שרוצים לבקר אותך ולדבר נגדך בלי שום סיבה מיוחדת. אבל ככל שהזמן חולף אתה יודע איך להתמודד עם זה. אבל כשיגיע הזמן לביזנס, להיות בוגר, בכל קבוצה שאהיה בה, זה מה שיקרה".
מתי הבנת שהכישרון שלך מתאים לרמות הגבוהות?
"זה לא היה מזמן. אבא שלי אמר לי אז, 'אתה יודע מה? אני חושב שיש לך פוטנציאל להיות כוכב גדול ב-NBA'. באותו זמן חשבתי שאני משחק כדורסל רק בשביל הכיף, שאני רק גבוה ועושה מה ששחקנים גבוהים עושים. אבל עכשיו, כשהתאהבתי במשחק הזה ופיתחתי אליו תשוקה ואהבה, הרגשתי שאני יכול לקחת את המשחק שלי לרמה הבאה, שאני יכול להיות אול-סטאר ב-NBA, שאני יכול להיות כוכב בכל מדינה שאשחק בה. לכן אני אמשיך להתאמן חזק ולשמור על הדרייב שלי להיות הכי טוב שיש".
יש לך מודל שאתה רוצה להיות כמותו ב-NBA?
"כרגע אני לא יכול להשוות עצמי לאף אחד ב-NBA, אבל אם יש מישהו שאני רוצה שמשחקי יהיה כמו שלו, הייתי אומר שזה האקים אולאג'ואן. אתלטי, חזק, מבין את המשחק, קולע ומוסר, עושה הכול. הוא מישהו שאני רוצה להידמות אליו. ראיתי הרבה משחקים שלו, בעיקר בפלייאוף, אבל לא פנים אל פנים".
אם אני אתן לך לבחור קבוצה ב-NBA שתוכל לשחק בה בעתיד, מי זו תהיה?
"אני ילד מקליפורניה, וכל ילד מקליפורניה חולם לשחק בלוס אנג'לס לייקרס. אני הולך למשחקים של הלייקרס ומכיר חלק מהשחקנים באופן אישי. אני מכיר את לאמר אודום, טרבור אריזה וג'ורדן פארמר באופן אישי. פגשתי את קובי בראיינט כמה פעמים ואני די בטוח שהוא יודע מי אני".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם