ראשי » ספורט » כדורגל עולמיגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

מלחמת העצמאות: בן סהר נכנס לקרב עירוני בצד המקופח של ברצלונה

לא פשוט להיות שחקן חדש בקבוצה שליריבה העירונית שלה קוראים ברצלונה. בטח לא כשהפוליטיקה והסכסוך המדיני כופים יריבות שאולי לעולם לא תסתיים. זה אפילו קשה עוד יותר כשישראלי אחר, גיא אסולין, משחק בצד השני. בן סהר באספניול. קל זה לא יהיה

במסיבת העיתונאים שערכה אספניול ביום חמישי, בה הוצג השחקן הישראלי העשירי במספר שהגיע לספרד, הצהיר בן סהר כי הוא כבר יודע לאן הגיע, למרות שהוא חדש בסביבה. החלוץ ידע מה יקנה את הקהל של קבוצתו החדשה ואמר שהוא מודע ליריבות בין אספניול לבין היריבה השנואה ביותר ע"י אוהדיה, ברצלונה הגדולה, והוסיף בהומור: "יש לי בבארסה חבר, גיא אסולין. יכול להיות שאני לא אדבר איתו יותר".

מבחינתו של סהר, מדובר בשדרוג המקצועי הטוב ביותר שהוא יכול היה לשאוף אליו. לא פחות. אספניול כבשה מעט מאוד שערים בעונה האחרונה שלה בליגה הספרדית והיא חיפשה את השחקן הצעיר בעל הכישרון שיביא את החוצפה אל המגרש וינסה לפרוץ קדימה בכל הכוח. או כמו שבן סהר עצמו רמז, שחקן שייאבק על מקום בהרכב מול הקפטן ראול טומודו בן ה-31. בעונה הקרובה תהיה לבן הזדמנות גדולה להוכיח את עצמו בקבוצה סימפטית מאוד, בליגה הטובה בעולם ומול השחקנים הטובים בעולם.

אבל כאשר מתייחסים לדבריו של החלוץ הישראלי במסיבת העיתונאים מנקודת מבטם של המקומיים, מבינים שלא מדובר בצחוק אלא ביריבות חשובה. כידוע, הקבוצות בכדורגל הספרדי מייצגות למעשה  עמדות פוליטיות שמאחדות את אוהדיה, כך שכל משחק מביא את ההתנגשויות הפוליטיות שלו.

דווקא את אספניול של שנות האלפיים קשה להגדיר באופן מדוייק במובן הזה, שכן השולטים בה מנסים בעשורים האחרונים להשמיט את האחיזה הפוליטית ולהוציא מהכדורגל את הסכסוך המדיני. מנסים, אך כמעט ללא הצלחה, פשוט מכיוון שזה חלק מתרבות הספורט. ואם להכליל את אספניול בתרבות זו, ניתן לומר עליה שזוהי קבוצתם של הקטלונים שלא תומכים בעצמאות קטלונית, דוברים לרוב ספרדית במבטא ארצי ותומכים בספרד המאוחדת על כל חבליה ותושביה.

אם תשאלו את אוהדי בארסה, הם ודאי יאמרו כי מבחינתם אספניול הוא מועדון המייצג את הבוגדים הכי גדולים במלחמת האזרחים שהתרחשה משנת 1936 ועד 1939, מלחמה שבה הביסו הרפובליקנים בין היתר את הקטלונים, שדרשו לעצמאותם ולהקמת מדינה משלהם אשר לא תהיה משויכת לספרד. אחד מהקרבות הקשים שהתרחשו היה בברצלונה, ליבה של קטלוניה. אזרחים רבים נהרגו, בניהם גם נשיאה של בארסה, שנרצח בגלל שהטיף למרדנות דרך שיטת ניהול קבוצתו.

והשנאה היא הדדית. הקבוצה שהכי שנואה על אוהדי אספניול היא סמל עבור רבים מתושבי האזור. בארסה מביאה איתה ערך מוסף שהוא הרבה מעבר לכדורגל. היא הקבוצה שעדיין מייצגת את תושבי קטלוניה אשר דורשים את עצמאותם וחירותם כמדינה משלהם (כן, גם כיום), את אלה ששפתם שונה מהספרדית המדוברת, את אלה שמאוחדים כנגד יתר הספרדים ואת אלה ששונאים יותר מכל את ריאל מדריד.

בארסה קיבלה תמיכה רחבה עוד יותר מצד אוהדים נוספים, כאשר בעלי הקבוצה בעבר הדגישו את אופיו של המועדון ואת הדעות הפוליטיות שהוא מייצג. סמל למאבקם. עם השנים הפך הקרב בינם לבין ריאל מדריד למעניין יותר וטעון יותר מהיריבות העירונית מול אספניול, שכן ריאל מייצגת מחוז אחר ושונה לחלוטין בספרד, מחוז קסטיליה, והיא נחשבת לקבוצה המייצגת את השלטון בספרד שאליו מתנגדים אוהדי ברצלונה.

לעומת הגישה שנקטה בארסה בגיבוש אופי פוליטי מייצג, עם השנים אימצה לעצמה אספניול זהות פחות מתונה וקיצונית, ויותר שמרנית ומאופקת. דווקא מה שעבד טוב אצל היריבה לא יעבוד טוב אצלנו, חשבו בקבוצה, ולכן דאגו לאחרונה להזכיר כי גם הם חלק בלתי נפרד מקטלוניה ולשם כך הוחלט לפני כעשרים שנה אף לשנות את השם של הקבוצה כפי שהוא נשמע במבטא המקומי ולא במבטא הכלל-ארצי הרגיל.

למרות הניסיונות לגשר על הפערים הפוליטיים והחברתיים מצד ההנהלה, האוהדים שיעודדו את בן סהר ימשיכו להביע את דעתם על המועדון של ברצלונה בכל משחק בין שתי הקבוצות. אבל בדרבי הזה יש לא רק פוליטיקה, אלא בעיקר גם קנאה ספורטיבית של ממש בבארסה הגדולה ובהצלחותיה. הרי מהם ארבעת גביעים ושתי הזכיות בגביע אופ"א שהשיגה אספניול לעומת 3 אליפויות אירופה, 19 האליפויות ו-25 הגביעים של בארסה?

רבים מאוהדי אספניול היו גאים בקבוצתם העונה, וזאת ללא קשר לשנה המדהימה של ברצלונה. אבל תחושת הגאווה לא הגיעה מהמיקום בטבלה או כל נתון סטטיסטי אחר, אלא פשוט מפני שהחלום לנצח את היריבה העירונית אחרי עשרות שנים בקאמפ נואו, התגשם העונה מול עיניהם. איבן דה לה פנייה, שהחל את הקריירה המקצועית שלו דווקא בבארסה, כבש פעמיים וקבע את ההפסד הראשון בעונה לאלופה שבדרך, מחזיקת הגביע ואלופת אירופה.

אבל זה לא משנה. ההישג הזה גרם לאוהדי אספניול להרגיש אושר גדול בכך שהם היחידים עד לאותה נקודת זמן, שהצליחו להכניס מקל בגלגלים של המכונה המשומנת והמפלצתית שיצר גווארדיולה. היה זה ניצחון שהגיע דווקא בעונה חלשה יחסית כאמור של קבוצתם, אבל אם מישהו מחפש רגעים בכדורגל שהמנטאליות והרצון להוכיח יכולים לנצח קבוצה שחזקה ממך פי כמה, זו הייתה ללא ספק ההוכחה לכך.

כבר זמן רב שהקבוצה החדשה של החלוץ הישראלי, שסיימה בדיוק במרכז הטבלה בעונה האחרונה, לא הרגישה כבר די הרבה זמן בזהות אמיתית או ביתיות של ממש. לאחר שנהרס איצטדיונה הקודם, עברה אספניול לשחק על הר היהודים באצטדיון האולימפי של ברצלונה. הגודל הרב של האיצטדיון, הפער בין היציעים והדשא והמרחק הרב מהאוכלוסייה, גרמו למספר מועט יחסית של אוהדים להגיע למשחקי הבית שלה, בטענה שזהו לא ביתם האמיתי.

יזכה לתהילה באספניול? בן סהר 
אבל גם התקופה הזו הגיעה לסיומה. בעוד ימים ספורים תעזוב אספניול באופן רשמי את האיצטדיון בהר היהודים אחרי 12 שנה ותעבור למגרש חדש ומפואר שיהיה שייך רק לה. בנוסף, מלבד בן סהר התחדשה הקבוצה בקשר סלטיק ונבחרת יפן, שונסוקה נקאמורה, שסיים את חוזהו בסקוטלנד. יחד עם חואן ורדו מדפורטיבו לה קורוניה, מקווים באספניול לתפוס מקום באירופה בשנה הבאה.

אספניול עדיין תנסה להוכיח לאחות הגדולה והמצליחה מברצלונה שיש מי שיכולה לסכן אותה ולחבל בריצה שלה לתארים נוספים גם בעונה הקרובה. ואם בן סהר יהיה זה שיגרום לכך, הוא יזכה לתהילה אליה הוא חולם להגיע.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...