יום הבוחר: לקראת דראפט ה-NBA
הלילה ב-02.30 ייערך דראפט ה-,NBA בו עשוי להיבחר עמרי כספי (כנראה בין השעות 04.00 ל-05.00) . זמן טוב למילון עברי-דראפטי, עבור מי שעדיין לא מבין מהו חוזה מובטח, מי מרוויח כמה, איך אפשר להיבחר במקום ה-55 ולהצליח בכל זאת ומי משלם למי מס מותרות
שיטה שהמציאו האמריקאים הקפיטליסטים כדי להכניס את השוויון לליגה, ולתת אגוזים גם למי שאין לו שיניים. פעם היו מאפשרים לקבוצות לבחור כוכבים מהאיזור שלהן כדי לחזק את בסיס האוהדים, בהמשך קיבלו הקבוצות החלשות ביותר אוטומטית את הבחירות הגבוהות ביותר, ומאז 1985 מתבצעת הגרלה ")לוטרי(" בחודש מאי בהשתתפות הקבוצות שלא הגיעו
לקבוצה בעלת המאזן הגרוע בליגה יש את הסיכוי הגבוה ביותר 250) אפשרויות מתוך 1,000 בהגרלה) לזכות בבחירה הראשונה, ולזו בעלת המאזן הטוב ביותר מתוך ה-14 את הסיכוי הנמוך ביותר 5) מתוך .(1,000 מהמקום ה-15 ומטה, הדירוג הוא לפי מאזנים: הקבוצה עם המאזן הטוב ביותר בוחרת אחרונה.
ליגת הפוטבול, ה-,NFL היתה הראשונה בשנת .1935 ה-NBA הצטרפה ב-1947 ואחריה ההוקי ב-1963 והבייסבול ב-.1965
שחקן אמריקאי לא חייב ללכת לקולג,' אבל חייב להיות בן 19 לפחות בשנה הקאלנדרית 1) בינואר עד 31 בדצמבר) בה התרחש הדראפט. שחקנים בינלאומיים מעבר לים מורשים להיבחר בין גיל 19 ל-,22 כולל.
קובי בראיינט וג'רמיין אוניל ב-,1996 וקווין גארנט שנה קודם, הפכו לטרנד את החוק שאיפשר לקפוץ לליגה היישר מהתיכון. רק שעם השנים התברר שילדים בני 18 הם לא תמיד מציאה גדולה.
ב-2001 למשל, נבחרו שלושה תיכוניסטים (קוואמי בראון, טייסון צ'נדלר ואדי קארי) במקומות 1-4 ופרט לצ'נדלר, שהצליח יחסית, הקריירה שלהם לא במצב מזהיר. הליכה לקולג' מאפשרת לצעירים להתבשל עוד קצת ולהגיע ל-NBA מוכנים יותר.
מאז קיץ 2005 מוטלת הגבלת הגיל, ואין יותר תיכוניסטים בדראפט, אם כי מפעם לפעם החוק שב ועולה לדיון ציבורי.
חופשי לגמרי, יכול ללכת לכל מקום ב-NBA או בשאר העולם. ע"ע דבון ג'פרסון, שהלך לחיפה, או בן וואלאס, שלא נבחר מעולם בדראפט ובכל זאת עשה קריירה לא רעה.
בעונה שעברה, גולדן-סטייט לבדה החתימה שלושה רוקיז שלא נבחרו בדראפט - 2008 אנתוני מורו (צלף שלשות אדיר,( דמרכוס נלסון ורוב קורץ.
אם מדובר בשחקן שזה עתה יצא ממכללה, או בינלאומי בגיל 19-,22 הוא צריך לעבור דרך הדראפט.
שחקנים מבוגרים יותר, שלא נבחרו בעבר או שנבחרו ושוחררו, חופשיים לנהל מו"מ עם כל קבוצת NBA שירצו (ע"ע: שאראס, פארקר.(
למפורסמת מכולן אחראית פורטלנד, שהחליטה שקלייד דרקסלר מספיק טוב בשבילה, ובמקום השני ב-1984 אין טעם לבחור עוד גארד. היא לקחה את הסנטר סם בואי, שהמשיך לקריירה מלאת פציעות, והשאירה לשיקאגו את מייקל ג'ורדן במקום השלישי (אולאג'ואן נבחר ראשון.(
ב-,2003 דטרויט בחרה שנייה בזכות טרייד עם ממפיס, אבל במקום כרמלו אנתוני, כריס בוש ודוויין ווייד, היא לקחה את דארקו מיליצ'יץ.' והיו עוד רבים, כמו לני ביאס שהלך לבוסטון ב-1986 במקום השני, כדי לעזור ללארי בירד ושות,' ומת מיד ממנת יתר.
עוד בחירות ראשונות בשני העשורים האחרונים שהפכו לנפילות: פרוויס אליסון (סקרמנטו, ;(1989 מייקל אולווקנדי (קליפרס, ;(1998 קוואמי בראון (וושינגטון, .(2001
הנה כמה מהבולטים. מאנו ג'ינובילי (מקום 57 ב-(1999 ולואיס סקולה 55) ב-(2002 על ידי סן-אנטוניו; גילברט ארינאס 31) ב-2001 גולדן-סטייט;( מייקל רד 34 ) ב-,2000 מילווקי;( קרלוס בוזר 34) ב-,2002 קליבלנד;( רשארד לואיס 32) ב-,1998 סיאטל.(
לפניהם היו, למשל, דניס רודמן (מקום 27 ב-,1986 דטרויט) וטוני קוקוץ' 29) ב-,1990 שיקאגו;( וכשהיו אפילו יותר סיבובים, דראזן פטרוביץ' נבחר ,1986) 60 פורטלנד,( ארווידאס סאבוניס ,1985) 77 אטלנטה,( שרונאס מרצ'ולניס ,1987) 127 גולדן-סטייט) ומריו אלי, שלקח אליפויות ביוסטון ובספרס, נבחר 160 (מתוך 162 שחקנים) על ידי מילווקי ב-.1987 אפילו קובי בראיינט נבחר רק ,13 על ידי שארלוט ב-.1996
בכל שנה יש שחקנים שנבחרים גבוה ותוך כמה שנים מוצאים את עצמם באירופה או בליגות נידחות. הנה כמה דוגמאות מהמילניום הנוכחי. מישהו זוכר את ירוסלב קורולב, מקום 12 ב-?2005 את הופה ארוז'ו ולוק ג'קסון, מקומות 8 ו-10 ב-?2004
ניקולוז צקיטישווילי, אולי הפלופ האירופי המפורסם מכולם חוץ ממיליצ'יץ,' מקום 5 ב-2002 (ארבעה מקומות לפני אמארה סטודמאייר, חמישה לפני קארון באטלר?( אפילו במכבי כבר הכרתם את רודני ווייט (תשיעי ב-(2001 ומרקוס פייזר (רביעי ב-.(2000
הכל מתחיל, כמו בכל ארגון טוב, באיסוף מודיעין. מחלקת הסקאוטינג שולחת זרועות ונציגים לשאר העולם, ואלה מגיעים לאליפויות קדטים בבוסניה, לליגות אזוריות בסין או לאולמות מיוזעים במזרח-התיכון, כדי להתרשם.
הרשמים מועברים הלאה לראשי המחלקה, שמשתפים במידע את המנג'ר והמאמן. אלה צופים בקלטות, לפעמים נוסעים לראות גם הם, וככל שמתקרב הדראפט, עורכים אימונים אישיים, מראיינים, ובסופו של דבר מי שמקבל את ההחלטה הוא המנג'ר, כמעט תמיד בתיאום עם המאמן.
בגלל הלחצים וגורלן של קבוצות המוטל על הכף, חדר המצב של קבוצות בדראפט יכול להזכיר את ספינת האנטרפרייז ב"סטאר טרק" מבחינת כמות ההתרחשויות והאקשן.
חלק קטן מהבחירות נראה צפוי, בעיקר כשיש שחקן אחד יותר טוב מכולם בדראפט (טים דאנקן ב-,1997 לברון ג'יימס ב-,2003 בלייק גריפין העונה) או שחקן העונה על צורך ספציפי של הקבוצה הבוחרת.
באופן כללי, לכל קבוצה יש חמש דקות להחליט בסיבוב הראשון (ושלוש בסיבוב השני,( ואז היא מספרת לדייויד סטרן, שעולה לפודיום להודיע.
תקרת השכר נועדה ליצור שוויוניות בליגה. לכל קבוצה יש רשימת שחקנים שמקבלים משכורות, ויחד מתקבל סך שכר השחקנים שלה. התקרה, שעמדה על 58.68 מיליון דולר לכל קבוצה בעונה האחרונה, צפויה לרדת בשל המצב הכלכלי לאזור ה-50-55 מיליון (המספרים הסופיים נקבעים בתחילת יולי כל קיץ.(
היא אינה קשיחה, אבל קיימת גם תקרה נוספת, בשם "תקרת מס המותרות," שגבוהה בכ-20 אחוז מתקרת השכר (בעונה שעברה, עמדה על 71.15 מיליון דולר,( וכל דולר שקבוצה משלמת לשחקניה מעל התקרה הזו מחייב אותה בדולר של "מס מותרות" לליגה, כלומר, מהווה עבורה חיוב כפול.
המס הזה מצטבר בקופת הליגה, ורובו מחולק בסוף העונה לקבוצות שהתנהגו יפה ולא עברו את תקרת המס.
טריידים הם עסקאות בהם עוברים מצד לצד שחקנים ו/או בחירות דראפט ו/או כסף. בצורתו הקלאסית, הטרייד מאוזן למדי מבחינה כלכלית, כשמה שחשוב הוא שכרו הנוכחי של השחקן (וכך אפשר למסור שחקן שמרוויח 12 מיליון דולר בעונה הקרובה מתוך חוזה לשש שנים, תמורת שלושה שחקנים שמרוויחים יחד 10.8 מיליון דולר ושחוזיהם נגמרים תוך ארבעה חודשים.(
יש גם סעיפים שמגבילים קבוצות שנמצאות מעל תקרת השכר ומצ'פרים קבוצות הנמצאות מתחת. קבוצה שתתכנן בתבונה קדימה, תוכל לבקש בחירה עתידית מקבוצה שאמורה להיות גרועה מאוד באותה שנה בה ייערך הדראפט, וכך גם להיות טובה וגם לקבל עוד שחקן איכותי. כך הלייקרס, למשל, הצליחו ב-1982 לקחת אליפות, ואז לבחור בדראפט את ג'יימס וורת'י.
הרבה קבוצות חלשות, שגם ממוקמות בערים לא אטרקטיביות, מעדיפות לעתים לוותר על שחקנים כדי לצבור בחירות דראפט גבוהות, בתקווה להשיג דרך הדראפט את הכוכב העתידי.
קבוצות שרצות לאליפות, לעומת זאת, מעדיפות פעמים רבות לוותר על בחירה באזור המקום ה-30 כדי להשיג מקבוצת תחתית את השחקן שיוכל לעזור לה באופן מיידי.
בכל שנה נקבע סולם, הנע בין המקום הראשון ל-;30 השחקן שנבחר ראשון ב-,2009 יקבל כמעט חמישה מיליון דולר בעונתו הראשונה בליגה.
המקום השני יקבל 4.458 מיליון, השלישי ארבעה מיליון, השישי יתקרב לשלושה מיליון, במקום ה-12 תקבל קצת פחות משני מיליון, במקום ה-18 כבר פחות ממיליון וחצי, במקום ה-22 פחות ממיליון ורבע, במקום ה-28 כמיליון דולר ובמקום ה-,30 העונה, 989 אלף דולר. רחמים.
חוזה מובטח מוענק רק לנבחרי הסיבוב הראשון, ותוקפו הוא שנתיים, פלוס שנה שלישית ורביעית כאופציות נפרדות.
הקבוצה גם יכולה לבחור בשחקן ולשלוח אותו לאירופה להתבשל קצת (לג'ינובילי, רודי פרננדס, קריסטיץ,' דלפינו ואחרים זה לא הזיק.( בגדול, סיבוב ראשון גם מבטיח כמעט בוודאות מקום בליגה בעתיד.
מתוך 263 שחקנים שנבחרו מ-2000 ועד ,2008 הגיעו 258 לליגה. היחידים שנשארו בחוץ הם פראן ואסקס הספרדי וטיאגו ספליטר הברזילאי, מבחירתם, וכן ג'ואל פרילנד, פטרי קופונן וסרג' איבקה שנחשבו מראש לפרויקטים ארוכי טווח. שחקן שנבחר בסיבוב השני יכול לנהל מו"מ מול קבוצה שבחרה אותו, ללא הגבלה כלשהי על סכום החוזה.
בדרך-כלל, קבוצה שלא מעוניינת בשחקן או שיכולה להשיג עליו משהו בעסקה, תשחרר אותו אחרי מספר שנים או תעביר אותו לקבוצה אחרת שיכולה לוותר עליו.
הזכויות על שחקן שייכות לקבוצה לתמיד - אלא אם כן הן מוותרות עליו, אם אחרי מחנה אימונים, אם בטרייד ואם ככה סתם.
נא להמתין לטעינת התגובות
