על ספסל המחליפים: כאב ראש
בזימבבוואה כבר מתגעגעים ל"מר שערים", שופט ה-NBA הסורר, טים דונאגי, כותב בכלא ספר על מכירת המשחקים, בדרום אפריקה בונים על "הווזאלה" הצפצפני, והספורטאים באולימפיאדת החורף יהיו בעיקר שיכורים
ומה לגבי אלה שנדחקו בין השורות? האם לא מגיע להן לעלות על הנייר (או במקרה שלנו על קובץ HTML)? אנחנו ב-nrg מעריב החלטנו לתת צ'אנס גם לידיעות חדשותיות מאזורים נידחים בעולם ומענפי ספורט שלרוב, איך לומר, לא מעניינים זבוב מת. העיקר שאתם תהיו בעניינים.
אז קבלו את האירועים הבולטים שהתרחשו השבוע וטבעו בין ים החדשות השוטפות, ואל תשכחו להפנים ולהחכים.
את הסיפור הבא מכיר כל מי שצפה אפילו בחמש דקות מאחד ממשחקי טורניר גביע הפדרציות, המשוחק בימים אלה בדרום אפריקה. בשעה ששחקני הנבחרות השונות מתרוצצים על כר הדשא, מהיציעים עולה כל זמזום צווחני מעצבן, שמשגע את שדרי הטלויזיה, את הצופים וכנראה שגם את השחקנים.
האחראים לקול הזמזום הנוראי הם האוהדים המקומיים, שנושפים בחצוצרות ארוכות ודקות ומייצרים קול דמויי יתוש, כזה שמפריע לך לישון ולבסוף משאיר אותך עקוץ ומגורד. מה שרוב האנשים לא יודעים הוא שלחצוצרות הללו קוראים "סערות ווזאלה" ושלפחות שחקני דרום אפריקה מרוצים מהקול שהן מייצרות.
"אנחנו
מי שחושש מאד מהתוצאה של התקיעה בחצוצרות הוא צ'אבי אלונסו הספרדי, שהביע תקווה ש"לא ירשו להכניס למגרשים את האביזר המעיק" שמפריע לחבריו לנבחרת. מהצד לפחות זה נראה כאילו אם נפריד לרגע בין הקולות המעיקים של הווזאלה לבין דבריו של אלונסו, נוכל לזהות את אחד התירוצים הקלושים ביותר להפסד אפשרי בטורניר רשמי.
ירון לופו
אבל כבד ירד ביום חמישי על חובבי הכדורגל בזימבבואה, לאחר שאחד משחקני העבר הגדולים ביותר בתולדות המדינה הלך לעולמו. מדובר בחלוץ ומאמן הנבחרת המקומית לשעבר, אשר שיחק שנים רבות במדי "קאפס יונייטד". השם הוא שאקי טאורו, אבל רוב האוהדים יכירו אותו תחת הכינוי "מר שערים".
"הוא היה אחד השחקנים המוכשרים ביותר שנולדו כאן אי פעם", ספד לו יו"ר ההתאחדות הזימבבואית (זיפ"א, בקיצור), "ואחד מהכדורגלנים הטובים ביותר שצמחו בכל אפריקה הדרומית". מר שערים נפטר בגיל 50 בלבד לאחר שהיה מאושפז מספר ימים בבית החולים, ומותו הכה בתדהמה את המדינה כולה.
"מותו הוא אבדן עצום לזימבבואה, אנו מרגישים שהוא יכל לתרום עוד רבות על מנת להמשיך ולפתח את הכדורגל", המשיך היו"ר, והודיע כי בכל המגרשים בהם ישחקו כדורגל בסוף השבוע (יש מקומות שבהם אפשר למצוא מלפפונים בתקופה הזו רק בשדות) תיערך דקת דומייה.
"כל מי שאי פעם ראה אותו משחק, לעולם לא ישכח אותו", סיכם אדי "אמבומה" נייאטאנגה, נשיא ארגון האוהדים המקומי, "התרומה שלו היתה אדירה לא רק על המגרש. כל מי שפגש אותו מיד התאהב בו. הוא היה פשוט גאון כדורגל".
דודי ליפט
שופט ה-NBA לשעבר טים דונאגי, אשר הותקף בברוטאליות חסרת רחמים בשבוע שעבר בבית הכלא הפדראלי בפנסאקולה, קיבל תפנית חיובית בעניינו.
כפי ש(לא) נחשף לראשונה במדור 'על ספסל המחליפים', הועבר ביום רביעי האחרון השופט פגוע הברך ונטול המניסקוס לבית שיקומי בו יהיה לו את כל הזמן שבעולם לאפות רקיקים ותופינים לתושבי טמפה העליזים, במקום לחטוף אלות מכנופיות מפוקפקות ב-'ביג האוס'.
האיש בלי המשרוקית החל לכתוב במהלך תקופתו בכלא ספר זיכרונות בו הוא מגולל את 13 שנות הקריירה שלו, שם הוא מתכוון לספר פרטים על האופן בו העולם התחתון מתערב בהטיות משחקים, לגלות איך היה בוחר את ההתמודדויות אותם מכר ולשוחח על היחסים המרתקים בין שופט לשחקנים ומאמנים בליגה הטובה בעולם.
מעניין מה היה לסטיב נאש, שון מריון ואמרה סטודמייר לספר אם היו נותנים להם 60 שניות עם השופט שחיסל להם את הסיכוי לתואר ב-2007. ההימור שלי, הם היו דואגים שיסדרו לו גם את הברך השנייה באופן כה חמור שאפילו פרופ' מרטנס האגדי לא יכול היה להועיל.
עידן סגל
מספרים על יורגן יורגנסן, מחליק אומנתי מדנמרק, שיצא לרחובות הכפר האולימפי כדי לחפש משהו להרטיב את הגרון, והופיע לתחרות שיכור כמו חתן טרי שנסחף עם הבר האקטיבי. הנפילה על הקרח הקפוא הורגשה היטב בישבנו של יורגן וזמזום ה"אוווו" של הקהל עוד מהדהד באוזניו.
אולימפיאדת החורף בוונקובר, קנדה תיפתח בפברואר 2010. אפשר גם להירגע, יורגן יורגנסן עדיין פיכח, בעיקר כי אין אדם כזה. לפחות לא מחליק אומנותי. השטות בפתיחה באה להזהיר - זה בדיוק מה שיקרה אם לא תבוטל החלטת העירייה המקומית לאפשר מכירת אלכוהול במתחם שתופס שטח של 2.5 ק"מ רבוע, שיהפכו לחנות הליקרים השלישית בגודלה בוונקובר.
זה לא נגמר שם. אנשי עיריית ונקובר דרשו התערבות ממשלתית, בטענה שתכנון הקמת החנות העצומה הוא חלק ממרכז קניות ענק של חברת "מילניום", שייבנה בכפר האולימפי, וכי מאוחר מדי לעשות שינויים.
הבעלים של West Coast Liquor, ג'ון טטי, תפס קריזה והאשים כי מדובר במתן בלתי חוקי של זיכיון לחברת "מילניום", שבמקרה גם מקבלת ערבות כלכלית מהעיר ונקובר, בסכום של לא פחות מ-100 מיליון דולר. "זה ניגוד אינטרסים, העירייה משמשת כסוכן של החברה שמפתחת את העיר".
ועכשיו, אחרי שקיבלתם שוט של כאב ראש מהתככים שמאחורי הקלעים, זה הזמן לגשת לנות המשקאות הקרובה ולשכוח מהצרות. גם יורגן יורגנסן מחכה לכם שם. עד פברואר יעבור לו ההאנג-אובר.
ארז וייץ
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם