גיא עזורי: מטריד אותי שעוד לא חוויתי כישלון. אבל גם זה יבוא
גם גיא עזורי מבקש זמן, שנתיים-שלוש, כדי להפוך את הפועל ב"ש לקבוצת צמרת, רק שהוא משוכנע שיש לו את הכלים להגיע לקו הסיום. בגיל ,46 עם התמחות בבית"ר ובמכבי פ"ת, ואחרי שהסיר את תדמית מאמן הכושר/עוזר מאמן/מאמן נוער, הוא לא מוצא סיבה לחשוש מהאוהדים
"אלי עזב ונשארתי שם לבד," נזכר עזורי. "פניג'ל לא באמת חשב עליי כאופציה, כי אם הוא היה באמת חושב, הוא לא היה ממנה אותי. מאיר בא אליי ארבעה ימים לפני המשחק בנתניה ואמר לי: 'תנהל את המשחק בשבת.' לא אשכח כל החיים את השבוע הזה ואת המשחק הזה, שכל המשמעות של הספורט והחיים היו בו.
"הובלנו ,0:1 הם השוו ל-,1:1 הובלנו ,1:2 והם שוב השוו. דקה ,46 תומר חליבה הורחק ואני נשאר בלי מגן ימני. יש לי עוד דקה אחת לחשוב בגלל המהומה במגרש. יואב זיו שיחק בהתקפה, בכנף שמאל. קראתי לו ואמרתי: 'לך שחק מגן. קראתי למליקסון ואמרתי לו: 'נתניה יתקפו עכשיו, תחפש שטח מת ותן במתפרצת את הגול. אתה תכריע את המשחק.
"אנחנו יוצאים למתפרצת. מליקסון נכנס לרחבה ומוכשל. אסולין עושה .2:3 דקה ,88 נתניה מקבלת פנדל שלא היה ולא נברא, אבל קורנפיין לקח. אי אפשר להסביר את האמוציות במשחק ההוא, אבל אפשר היה להבין, בלי מילים, שהשחקנים נתנו לפניג'ל להבין שהם רוצים שאאמן אותם. הרי אם הייתי מפסיד, למחרת הוא היה מחפש מאמן".
עזורי כבר לא ילד - בן - 46 והוא בהחלט עשה את שלו בשנים האחרונות, ודווקא בקבוצות הכי מסובכות בכדורגל הישראלי, אלו שלא לוקחות שבויים: מכבי ת"א, בית"ר ירושלים ומכבי פ"ת. עכשיו הוא הולך לעוד מקום קשה מנשוא, ב"ש, שעליו אומרים שגם המאמנים שהצליחו בו נכשלו, כי עוד לא נולד המאמן שבאמת הצליח בב"ש. אולי אמציה לבקוביץ,' וזה היה בתקופת חורבן בית, לפני 30 שנה ויותר.
שבועיים-שלושה אחרי סיום העונה, אמצע יוני, זו התקופה הכי מעצבנת
כולם מרגישים שאפשר לתת פה מכה, במיוחד כשמדובר במועדון שצריך לבנות את עצמו מחדש. אולי גם חושבים שאפשר לנצל את בעלת הבית הצעירה לעשות סיבוב על הכסף שלה. אז תרגיעו, כי היום כולם לומדים מהר וכסף לא גדל על העצים, בוודאי לא בב"ש, גם אם בעלת הבית גרה בצפון ת"א.
עזורי גר בבית שקנה לא מזמן בהרצליה, באחד האזורים הטובים של העיר. כמעט עשר שנים שהוא עובד בליגת העל. השנים האחרונות בבית"ר ירושלים עשו לו טוב מבחינה כלכלית ומקצועית, ועכשיו הוא בולם את שטף ההצעות שהוא מקבל בטלפון על שחקנים שמועמדים להגיע.
מה עושים עם כל ההצעות האלה?
"מדובר בטירוף. אני יושב לפעמים שמונה שעות על דיסקים ורואה שחקנים, אבל לא יכול להשקיע בזה 15 שעות ביום. זה לא רציני ולא אפקטיבי. יכול להיות שבדרך אפספס שחקנים, ויכול להיות שמתוך מאה שחקנים שמציעים לי, יש אחד או שניים שמתאימים לי. אני אומר עכשיו לסוכנים - תנו לי שבוע. אני בודק על כל עמדה שניים-שלושה מועמדים, וכשאדע מה אני צריך אחזור אליהם."
אתה מרגיש שיש סוכנים שמנסים לעשות עליכם סיבוב?
"יכול להיות שכן. גם משום שזו קבוצה חדשה וגם כיוון שיש תדמית שבב"ש משלמים. זה נכון ולא נכון. אלונה ברקת היא אולי אישה סופר נחמדה, אבל היא לא פראיירית. היא כבר חוותה על בשרה דברים לא נעימים של בעלת בית חדשה, אבל היא מבינה עניין. אנשים חושבים שאולי יוכלו לעבוד עליה. לא נראה לי שזה יצליח."
"זו דוגמה קלאסית. אם הוא היה דורש יותר, הוא לא היה בא. קאלה בא ודרש 30 אחוז יותר ממה שנתנו לו בסוף, וכשהוא הבין שזה הקו האדום שלנו, זה נסגר. אלונה ידעה כמה קאלה חשוב לי. ברגע ששוער כמו אסי רחמים, שהוא סמל ודמות, מחליט על פרישה, היה לי ברור שאני צריך דמות רצינית בשער, וגם הגנה חזקה שהיא עמוד השדרה."
עוד לא הצלחתי לקלוט את השוער הזה. איך הוא?
"אני מכיר אותו מבית"ר. הוא מביא הרבה צבע למשחק. יש לו שיגעונות, אבל הוא מביא הרבה תשוקה למשחק, ואני רוצה שוער עם תשוקה במועדון הזה. זה משהו שיכול לדחוף את הכל קדימה."
הוא ידע לאן הוא מגיע?
"הוא בא די מוכן לפגישה והתרשם מאוד מהדרך של אלונה. לא שיחקנו איתו משחקים. הסברנו לו מה אפשר ומה לא."
בבית"ר הוא הרוויח 300 אלף דולר. על כמה הוא ויתר?
"על חצי."
איך אלונה הגיעה אליך?
"היכרתי אותה לפני שנה. היא הציעה לי לבוא בעונה שעברה, אבל הייתי בנוער של בית"ר ולא הייתי סגור על עזיבה. הבנתי שאני הולך להיות מאמן בית"ר בסוף התהליך, ודי סימנו אותי כמאמן הבא. אחרי חמש שנים שם, בית"ר זה מעבר לסתם מועדון, ולא היה פשוט לעזוב."
עזבת למכבי פ"ת.
"בבית"ר דברים לא תמיד קורים לפי התכנון, והחלטתי ללכת לפ"ת. אהבתי את האתגר שם."
גם כן מועדון לא קל.
"זה לא הפחיד אותי. הפועל ב"ש זה גם מועדון קשה, שמאמנים לא מצליחים בו, אבל זה בדיוק מה שנותן לי את המוטיבציה ללכת לשם."
איך היה לעבוד עם הלוזונים?
"קבוצה לגיטימית בליגת העל. הם ניסו להביא אותי כמה פעמים, ומה שמשך אותי זה שיש שם נוער ברמה גבוהה."
בסופו של דבר עמוס שלח אותך הביתה.
"אני חושב שזו היתה יותר אי הבנה בתקשורת. קו המחשבה שלי לגבי העתיד של הקבוצה לא היה דומה לשלהם, אבל היום אני רואה שהם מבצעים את התהליכים שדיברתי עליהם." מה למשל?
"חשבתי אז שאחרי כל כך הרבה שנים שהקבוצה רצה, צריך לרענן, לשחרר שחקנים ולצרף אחד או שניים. עמוס חשב אחרת וכיבדתי את זה. נפרדנו ברוח טובה. תראה, אני מעריך אותם. למרות שהדברים לא הסתדרו, לא נשארה טינה. עובדה שהם המליצו עליי אצל אלונה."
כשעזבת את פ"ת, לא עבדת חמישה חודשים.
"זה לא פשוט לא לקבל משכורת במשך תקופה כזו, ואני צריך לפרנס אישה ושלושה ילדים. עצרתי לחשוב קצת, מה עשיתי רע ומה עשיתי טוב עד היום. תשע שנים וחצי עבדתי רצוף, וכשאתה רק עובד אתה לא חושב מספיק."
איך העברת את הזמן?
"יצאתי להשתלמות של שבועיים בריאל מדריד. אגרתי אנרגיות."
דווקא ריאל? מועדון ששורף 130 מיליון דולר על שחקן. זה לא מועדון חולה?
"זה מועדון לחוץ מאוד. אתה רואה את זה בכל אימון, בשיחות עם אנשים. כבר בהשתלמות אפשר היה להרגיש שהולך להיות שינוי גדול מאוד. דיברו על זה בקול רם. אני לא אוהב את התהליכים האלה בריאל, של לפוצץ עם שחקנים, אבל זה מועדון של יחסי ציבור עם עוצמות אדירות. תעבור שם בחנות המזכרות ותבין כמה כסף מתגלגל שם. אחרי התבוסה לליברפול בליגת האלופות, באו איזה 7,000 איש לאימון, רק לראות איך הם משחקים חמש על שניים."
רונאלדו יצליח שם?
זה ייתן להם כוח ועוצמה, אבל אם לא יהיה משחק קבוצתי, הכסף הגדול לא יעזור."
בוא נחזור לאלונה ברקת. למה היא בחרה בך?
"כשנפגשנו בעונה שעברה, אמרתי לה שלא תשאל אנשים שלא מכירים אותי מה דעתם עליי אלא רק אנשים שעבדו איתי. לא עם אינטרסנטים, לטוב ולרע. הלוזונים הם דוגמה. די הופתעתי מהטלפון שלה, כי היו הרבה מועמדים לב"ש והשם שלי לא הוזכר. כשנפגשנו, זה היה קצר מאוד ורק ביקשתי ממנה לחשוב על זה 24 שעות."
"רק עם אשתי."
היתה התלבטות אם לקחת?
"לא היו לי שום מחשבות רעות על ב"ש. פשוט רציתי להיות סגור על זה."
גיא לוי ברח משם.
"כל מאמן ומחשבותיו, למרות שגיא התמודד יוצא מן הכלל עם העליות והירידות בקבוצה. ב"ש היא עיר עם עוצמות שחיה כדורגל ורוצה להצליח. הצלחה זה עניין של זמן, וצריך לבשל את זה. התוכנית שלנו היא להפוך את הפועל ב"ש לקבוצת צמרת תוך שנתיים-שלוש."
עדכנת את האוהדים שהם צריכים לחכות שנתיים-שלוש?
"אוהדים לא מדאיגים אותי. הם כוח אדיר ולחץ הוא חלק מהסיפור. מאז שאברם גרנט הביא אותי מארה"ב, אני בתוך הלחץ הזה. יש ציפיות אבל צריך להיות ריאלי. למרות שיש תחושה שכל הקבוצות בצמרת בצרות, ורק חיפה וב"ש בונות ומחדשות, אני לא יכול להביא כל שחקן. שחקן שמגיע מהמרכז היה מקבל פעם בב"ש 50 אחוז יותר, וגם היום צריך לשלם 20 אחוז יותר. הכסף שמושקע במועדון הוא לאו דווקא ברמת הסגל לליגת העל אלא השקעה כללית שלא מתבטאת ישירות בקבוצה."
מה חשוב לך בשחקנים שתביא?
"שיתאימו לקונספט של ב"ש. רעבים וכאלה שמאמינים במועדון. בכל שיחה שלי עם שחקן אני שואל אם המועדון מעניין אותו או שהוא חושב על הכסף. ארז מסיקה אמר לי שהוא רוצה לגור בב"ש, ורוצה לשחק בה כמה שנים. מי שמתלבט ואומר שרחוק לו, לא יבוא."
היו דיבורים על שמעון גרשון. הוא שחקן רעב לדעתך?
"שמעון לא יהיה בב"ש כי הוא יקר ולא נחצה קווים. הוא שחקן מצוין. לגבי הרעב שלו? לא יודע."
מיכאל זנדברג?
"מי שהורגל לסכומים גדולים, יצטרך להתרגל למצב החדש. אני לא בטוח שכל אחד יידע לעשות את הסוויץ' הזה."
אתה מרגיש כבר את הקהל של הפועל ב"ש?
"כן. היתה לי שיחה עם אופיר חיים והודעתי לו שהוא לא בתוכניות שלנו. אתה לא מבין את כמות ההודעות שקיבלמ תי מאוהדים להשאיר אותו. הוא רק ארבע שנים במועדון, אבל אוהבים אותו כמו שחקן בית. זה לא קל, ואופיר קיבל את זה קשה, אבל אין מה לעשות."
עזורי משוכנע שהוא כדורגלן מוחמץ, שהיה יכול להגיע רחוק בליגת העל, אולי גם בנבחרת. ב-,1985 בהיותו בן ,22 נסע לארה"ב, ולמרות שההורים שלו היו בטוחים שיחזור תוך שבועיים, הם חיכו שמונה שנים.
"אני לא בא מבית שדחף אותי לכדורגל," הוא אומר. "הגעתי למכבי ת"א בגיל שמונה וראיתי שם הרבה את אבא של מוטי איוניר. ההורים שלי אף פעם לא באו. הייתי לבד והיו משברים שרק הכניסו אותי ליותר טירוף ומוטיבציה."
גיא למד פיזיולוגיה לתואר ראשון ושמ ני בניו אינגלנד, שיחק בליגת המכללות, שם נבחר למלך הבישולים, והצטרף גם לליגה החצי מקצוענית, רגע לפני שהכדורגל באמת הגיע לאמריקה. הוא חושב שהיתה לו בעיטה חופשית בעוצמה של איציק זוהר ")תשאל את אובארוב,(" וסקאוטים שראו את העוצמה של הבעיטות רצו להביא אותו לפוטבול, לג'טס.
"בגיל ,25 גרנט יצר איתי קשר ורצה אותי בהפועל פ"ת," הוא נזכר, "ואני מדבר איתך על השנים שכל עונה פ"ת היתה מקום שני. הוא ועמנואל אופיר ישבו לי על הראש. עמנואל אמר לי שאסיים כל עונה עם עשרה בישולים ותוך עונה אגיע לנבחרת, אבל לא רציתי להפסיק ללמוד. הייתי בהשתלמויות אצל פט ריילי, שאימן אז את הניקס, ורציתי להתפתח. ב-,'91 באחד האימונים, קרעתי שריר ליד המפשעה, ועם כל זה שהייתי במקום הכי מודרני של רפואת ספורט, היה ברור שפרשתי מכדורגל. זו היתה בשבילי טרגדיה גדולה. הייתי בטוח שאגיע רחוק."
הרבה שנים היתה לך תדמית של מאמן כושר, לא מעבר לזה.
"במכבי ת"א אברם היה שולח אותי לראות שחקנים לעונה הבאה. הייתי עוזר מאמן ומאמן כושר כי יש לי תואר אקדמי על אותן שש שנים בארה"ב. לא עניין אותי לשנות את הדימוי של מאמן כושר, כי הרגשתי טוב עם עצמי. אם לא הייתי מרגיש שיש לי משקל אצל גרנט או אצל אלי אוחנה בבית"ר, לא הייתי נשאר."
אתה בקשר עם גרנט?
"לא כמו פעם. מדברים מדי פעם."
עבדת איתו הרבה זמן. תסביר למה הוא מייצר כזה אנטי?
"לכל מצליחן בארץ יש הרבה אויבים. אנחנו מדינה קשה עם הרבה קנאה וצרות עין. יש פה הרבה חוסר פרגון. לאברם יש הצלחות שאי אפשר להתווכח איתן, אבל הוא טיפוס שאוהבים או לא אוהבים. כאמ חד שעבד איתו, אני יכול להגיד שהוא איש טוב. למדתי ממנו הרבה, ולמדתי גם מאוחנה ומפרננדס."
מה למדת מטון קאנן?
"כלום. הוא היה גימיק תקשורתי, יחצ"ן ברמה גבוהה. צריך ללמוד ממנו את זה. עבדתי איתו בערך חודש. הוא מבין כדורגל אבל הרעש שהוא יצר הרס לו. הוא התעסק במה שלא קשור וזה הפיל אותו."
נחזור לבית"ר. אתה מהיחידים שלא קיבלו בראש מארקדי?
"ארקדי אוהב רק הצלחות, ולא היתה לו סיבה לא להיות מרוצה ממני. הייתי איתו בקשר בעיקר כשאימנתי בבוגרים, ואז הוא היה מצלצל הרבה. הוא חיפש בעיקר תוצאות, ובשבעת המשחקים שלי כמאמן היו לי 73 אחוזי הצלחה. בקבוצת הנוער עשינו היסטוריה. בית"ר לא זכתה אף פעם באליפות ולא היתה בצמרת, ואנחנו הבאנו דאבל."
העדפת להישאר עוד עונה בנוער ולא להתקדם?
"היו לי הצעות מליגת העל, אבל הרגשתי שאני צריך לבנות את עצמי מלמטה כי חיפשו תירוצים להצלחה שלי בנוער. אחרי שחן עזריאל, קובי מויאל ושמואל קוזוקין הלכו לבוגרים, אמרו שהנוער יירד ליגה, ואז השגנו עוד אליפות. הקבוצה במקום השני גמרה 17 נקודות אחרינו."
"קודם כל, אלונה מנסה לשנות את זה אצלנו, והבאנו גם את חנן אזולאי. הבן שלי, בן ,12 חושב היום כמו מבוגר, אבל גם הוא היה בבוץ הזה. אני רואה דברים מחרידים, התערבות של הורים, לחץ בלתי נסבל. בריאל מדריד, עד גיל 15 לא מתייחסים כלמכך לתוצאות אלא יותר מאוחר. בארץ הילד שלי נכנס מגיל שמונה לאינטרנט כדי לבדוק מה עשו היריבות שלו. תחרותיות זה דבר חשוב, אבל צריך לשלב. חשוב שילדים ישאפו לנצח, אבל יותר חשוב ללמוד יסודות ולא להכניס טירוף במערכות. הילד שלי היה חוזר בגיל עשר בוכה אחרי הפסד. ישבתי להסביר לו שאין לו סיכוי להיות שחקן אם הוא ימשיך ככה. היום הוא חושב כמו מבוגר."
הילד הגדול שלך הוא מנישואיך הראשונים לגלית, שנשואה היום לבנו של איזי שרצקי. איך היחסים עם איזי?
"פנטסטיים."
יש מצב שיום אחד תאמן בקרית שמונה?
"אני מתאר לעצמי שבלי הרגישויות המובנות, זה היה יכול לקרות."
יש משהו שמטריד אותך?
"שעוד לא חוויתי כישלון. אבל אני לא מודאג, גם זה יבוא."
נא להמתין לטעינת התגובות
