הלייקרס ניצחו בהארכה באורלנדו, ועלו ליתרון 1:3 מבטיח בגמר ה-NBA
שתי שלשות ענק של דרק פישר, והחטאות עונשין קריטיות של המג'יק והווארד, איפשרו לצהובים סגולים מלוס אנג'לס להתקרב למרחק של משחק אחד מאליפות ומטבעת עשירית לפיל ג'קסון
אורלנדו – לייקרס 99:91 (בהארכה, 3:1). משלמים ועוד איך. המג'יק כבר הובילו ב-12 במחצית, הם כבר חזרו מפיגור ברבע האחרון והובילו 82:87, היו להם כל כך הרבה הזדמנויות לסגור את המשחק.
אבל דווייט הווארד החטיא פעמיים מקו העונשין ביתרון 84:87, והלייקרס קיבלו כדור אחרון. קובי קיבל אותו. ומסר לטרבור אריזה. שהעביר את החצי לפישר. שכידרר כמה פעמים, ראה שנלסון נותן לו פור, והשליך שלשה משמונה מטר, עם 4.6 שניות לסיום. בום.
הארכה. קובי בראיינט משחק אחד נגד חמישה. פיל ג'קסון אפילו לא טורח לסמן תרגילים. תמונות קשות לצפייה. הוא פותח את ההארכה בשני סלים ומחטיא אחר כך שוב ושוב, אבל 35 שניות לסיום, בשוויון 91:91, הכדור שוב מגיע אליו. נלסון עוזב את פישר חופשי כדי להגיע לדאבל טים ולמרפק של קובי, שנאבק ומוציא כדור החוצה לפישר. על טעויות משלמים. בום.
הלייקרס לקחו את המשחק שכל כך רצו באורלנדו, בערב שהזכיר את המשחקים הגדולים מפעם. מהפכים, אינטנסיביות, סלים גדולים משני הצדדים. וכמו שקרה כבר פעם אחת בהיסטוריה של המג'יק, יש להם גיבור טראגי שהחטיא שוב ושוב מהקו.
הפעם זהו הווארד. הקבוצה כולה החטיאה 15 פעמים ב-37 זריקות, כולל חמש החטאות של הידו טורקוגלו מתוך 13 נסיונות, ועוד 6 מ-14 של הסופרמן. "אני עובד על קליעות העונשין שלי, הן פשוט לא נכנסו הלילה", אמר הווארד. ומי שמחטיא כל כך הרבה זריקות עונשין, לא יכול להתלונן על שום דבר.
"כשאתה משחק עם מספר 24, הוא מושך הרבה תשומת לב", הסביר פישר את המהלך האחרון ברבע הרביעי. "סקרתי את הסיטואציה, אבל נלסון נתן לי הרבה מרווח ואני אוהב לזרוק את השלשות האלה. אפילו שהן לא נכנסו כל הערב, הרגשתי שאני יכול לעשות זאת. זו היתה הרגשה טובה, לעזור לקבוצה בדרך הזו".
הוא סיים את המשחק עם 12 נקודות ו-2 מ-7 לשלוש, כלומר, 0 מ-5 חוץ משתי השלשות האלה. 0 מ-5 שאף אחד לא יזכור. "הרחתי שהזריקה (בסוף הרבע הרביעי) תהיה זו שתוכל לעזור לנו לסגור עניין, למרות
מספר 24 עצמו רשם 32 נקודות, 8 אסיסטים ו-7 ריבאונדים, ולא מעט מהלכים אדירים, כולל אסיסט מאחורי הגב לפאו גאסול במהלך שצימצם ל-84:87, וכמובן, המסירה לפישר.
עם זאת, הוא סיים עם 11 מ-31 מהשדה ושוב, פעמים רבות מדי, התקפת הלייקרס היתה בסגנון תרגיל "אחד ארבע", אחד מכדרר וארבעה מסתכלים. פאו גאסול הוסיף 16 וטרבור אריזה, בערב ענק, קלע את כל ה-16 שלו אחרי ההפסקה והחזיר את הלייקרס למשחק כמעט לבדו ברבע השלישי.
המג'יק, ביום הגנתי ענק של הווארד (21 ריבאונדים ושיא למשחק גמר של 9 חסימות, לצד 16 נקודות), הגבילו את הלייקרס ל-33 אחוז קליעה ול-37 נקודות בלבד בהפסקה. אבל אז אריזה התעורר, נכנס לסל באגרסיביות, צלף מבחוץ וכל זאת במגרש ממנו שוחרר לפני שנה וחצי כי המג'יק לא מצאו לו מקום ברוטציה.
"הוא פשוט עשה מהלכים גדולים", אמר עליו קובי. "הוא היה שם ועשה זאת בעבר. יש לו ביטחון עצמי אדיר, והאמת, אני חושב שהקליעות בסוף משחק קלות עבורו יותר מאשר היתר".
הלייקרס כבר עלו ל-6 הפרש ברבע הרביעי, אבל המג'יק חזרו. שני האירופים שלהם, הידו טורקוגלו (25 נקודות) ומייקל פיטרוס (15), קלעו זריקה גדולה אחרי זריקה גדולה וכבר נראה שהסדרה הולכת ל-2:2. רק שהלייקרס לא התייאשו, והלכו למנהיג הוותיק שלהם, שכמו כל כך הרבה פעמים בעבר, שוב סיפק את הסחורה.
אחרי השלשה שלו בהארכה, החטיא טורקוגלו שלשה והריבאונד ניתז כל כך רחוק, שהוא הפך לדאנק של פאו גאסול בצד השני. פאו, שאכל רוב הערב מרורים מהווארד, קינח גם בדאנק פורמלי, כשפיטרוס שולח שני אגרופים לגבו ומקבל עבירה בלתי ספורטיבית.
"אתם יודעים שהלייקרס מחזיקים במאזן של 0:6 אחרי הפסדים", אמר לפני המשחק בסרקזם סטן ואן גאנדי, "אז אם הם מנצחים פה הלילה, כולכם תכתבו שהסדרה גמורה. אם ננצח, הכל קשור לקשיחות ולעקשנות שלנו, ואתם תכתבו שמההתחלה ידעתם שתהיה כאן סדרה צמודה".
האמת, גם וגם. שלושת המשחקים האחרונים הגיעו להכרעה בדקות הסיום, שניים מהם הלכו להארכה (הפעם הראשונה שזה קורה בסדרת גמר מאז 1984, בירד נגד מג'יק), ואכן יש לסטן חבורה של פייטרים ושחקנים נהדרים. אבל צריך גם ניסיון, צריך גם ביצים ברגעי ההכרעה, צריך גם קבלת החלטות נכונה.
ברוב הפלייאוף, לקבוצה שלו היה את זה בטונות. הבוקר, קצת פחות. "זה עניין של אופי", סיכם פיל ג'קסון, "תמיד אמרנו ששחקנים חייבים שיהיה להם אופי כדי להיות גדולים באמת".
וכן, כנראה שהמג'יק כבר לא יחזרו מהבור הזה. שמונה קבוצות בלבד ניצחו בסדרה אחרי פיגור של 3:1 בתולדות הפלייאוף, ואף אחת מהן לא עשתה זאת בשלב הגמר. בנוסף, למג'יק נותר רק עוד משחק בית אחד, בלילה שבין יום ראשון לשני (03.00). אחרי שנראה שהאוויר יצא מהמג'יק בבת אחת בסיום המשחק הבוקר, לא ברור אם יש להם את החוסן המנטלי לנצח שוב, ולהחזיר את הסדרה ללוס אנג'לס.
"הזריקה הזו מדורגת בטופ, בין הגדולות שהיו לי", סיכם פישר, "אתם יודעים מה, היא אפילו גדולה יותר מהזריקה ההיא בסן אנטוניו עם 4 עשיריות על השעון (בשנת 2004). כי אני מרגיש שעכשיו אנחנו הכי קרובים שאפשר ליעד שלנו". היעד, כידוע, הוא התואר החמישה עשר. והלייקרס, הודות לפישר, כמעט יכולה לגעת בו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם