יהיה שווה? גמר ה-NBA מעביר הילוך
משחק 4 בסדרת הגמר ייערך הלילה (04.00) באורלנדו, עם הרבה שאלות פתוחות, ובראשן: האם המג'יק יכולים להמשיך ולקלוע כמו מטורפים כדי לאזן את התוצאה, והאם לקובי בראיינט נגמר האוויר
כאשר היתה אינקנדלה קטנה, חששו הוריה שהילדה לא תדבר. אולם בהדרגה, ובזכות עבודה עם מורים שהשתמשו בתרפיה מוזיקלית, היא התחילה לשיר.
הקמע של המג'יק עבד במשחק 3, והקבוצה מחזירה אותה להופעה נוספת הלילה. "אתחרפן לגמרי אם פתאום יגיע גבר בגיל העמידה וישיר את ההמנון", אמר ג'ייג'יי רדיק באורלנדו סנטינל, "גם אם אין לה השפעה ישירה על המשחק, היא זו שמעניקה את האנרגיה".
רק שבשלב מסוים ההמנון ייגמר, והמג'יק יצטרכו לעבור 48 דקות לא קלות מול הלייקרס במשחק 4. הם יכולים לתפוס עוד יום קליעה מטורף, גם אם לא כזה של 75 אחוז מהשדה במחצית אחת ו-62.5 אחוז במשחק שלם, כפי שעשו במשחק 3 בו שברו את שיאי סדרת הגמר.
אבל אפילו ביום כזה, הם הבטיחו את הניצחון רק בחצי הדקה האחרונה. "אסור לנו להיות רגועים", אומר הידו טורקוגלו, "ניצחנו במשחק
אחרי משחק ראשון בו אף אחד לא תיפקד, ומשחק שני בו שני שחקנים התעלו ודווייט הווארד השתפר, המג'יק הציגו התקפה סופר-מאוזנת במשחק 3 וקיבלו 18 נקודות ומעלה מחמישה אנשים, לא כולל קורטני לי שעשה עבודה מצוינת בהגנה ושדאנק שלו הכניס זריקת מרץ לקבוצתו ברבע השלישי.
"הקבוצה הזו יכולה להישאר חמה במשך שבועות שלמים. זו לא הברקה של משחק אחד. כשזה קורה, אתה מתעסק עם מפלצת".
המג'יק גם יצטרכו להתמודד עם קבוצה שנמצאת בכושר התקפי מעולה – פאו גאסול קולע ב-62 אחוז בסדרה הזו, למאר אודום מצוין, גם דרק פישר חוזר לעצמו, ואפילו טרבור אריזה תופר סלי קלאץ'.
אולי עם הסתייגות אחת. קובי בראיינט. כוכב הלייקרס, אחרי שתי הופעות קלאץ' לא משהו ברצף – אחת בינונית, אחת ממש חלשה – נשאל האם "הוא הגיע לקיר" מבחינת עייפות, וענה ש"אם יש קיר כזה, אני אפרוץ אותו ואעבור דרכו".
בראיינט יודע שהלייקרס יחכו למנהיגות שלו גם הלילה, ושהמג'יק ימשיכו לנסות להתיש אותו בהגנה אגרסיבית ובהצקה מתמדת. "הם השליכו את כיור המטבח", אמר בראיינט, "ועשו עבודה טובה בהיצמדות לגוף שלי". זה לא מונע מהמג'יק להיות דרוכים להפצצה מצד הממבה. "שני משחקים חלשים ברצף?", לדברי סקיפ אלסטון, "הוא לא ייתן לזה לקרות".
לפיל ג'קסון, לעומת זאת, יש עניינים אחרים עם קובי: "הוא חייב לקחת את הזמן ולסמוך על חבריו לקבוצה, אין ספק. אמרנו לו שאחד לא יכול לנצח חמישה. זה פשוט לא קורה. והוא צריך להיות לפעמים הבחור שמושך את ההגנה ומניע את הכדור, כמו שעשה נגד דנבר".
אלסטון עצמו הוא מפתח נוסף. בפלייאוף הנוכחי הוא מפגין חוסר יציבות, אבל כשהוא טוב, כמו בחלק מהסדרה נגד קליבלנד וכמו במשחק 3, הוא יכול להיות האיש שעושה את ההבדל. ג'קסון כבר דיבר על כך שהנקודות של אלסטון הן אלה שפגעו יותר מכל בתכנונים המוקדמים של הלייקרס. במשחקים 1 ו-2, בהם המג'יק לא קיבלו תרומה התקפית מעמדת הרכז, הם הפסידו.
האם קובי בראיינט יסיים עוד משחק עם 5 מ-10 מהעונשין, ארבע החטאות קלאץ' רצופות ואיבוד בדקה האחרונה? האם אלסטון יכול להתעלות שוב? האם המג'יק יכולים לנצח גם ביום בו הם לא קולעים באחוזים מטורפים מהשדה? האם הרקורד המושלם של ג'ינה מארי הקטנה יישבר?
האם אורלנדו יכולה לעשות עוד צעד לעבר מהפך היסטורי, כמו שעשתה קבוצתו הקודמת של סטן ואן גאנדי, מיאמי, בגמר 2006? והאם סוף סוף נקבל איזשהו מהלך דרמטי שייכנס להיסטוריה, ולא רק החטאת אלי-הופ בשנייה האחרונה או איבוד כדור בנסיון מעבר בתוך דאבל טים, בסדרת הגמר הזו? הרבה שאלות, ובערך בשבע בבוקר, הכל יתברר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם