שעת השון: הגיע הזמן שדניאל יפרוץ
שון דניאל היה כוכב ענק בנוער, אבל בשנתיים האחרונות הוא נדד בין הליגה הלאומית לספסל של עירוני ר"ג, תוך שהוא צופה בני גילו, גל מקל ועמרי כספי, מממשים את חלומותיו. אליפות אירופה הקרובה לנבחרות עתודה היא הצ'אנס שלו לפרוץ קדימה

מי שהפריצה הגדולה שלו עדיין לא הגיעה הוא שון דניאל, ששיחק עם מקל וכספי בנבחרת הנוער, ושבשתי העונות האחרונות לא ממש הצליח לקיים את ההבטחה הגדולה שהיה בגיל הנעורים.
בנו של מוטי דניאל שיחק בקבוצת הנוער של המועדון הצהוב במשך שנתיים, והנהיג את החבורה של אבי אבן לשני דאבלים תוך שהוא מציג יכולת שיא. כך לדוגמא, בגמר הגביע לנוער 2006 הוא הפגיז 27 נקודות, קטף תשעה ריבאונדים וחילק שמונה אסיסטים (כשמקל ושוטבין, בעונה הבאה ככל הנראה במכבי, קולעים 26 ו-20 נקודות בהתאמה).
גם בנבחרות ישראל השונות דניאל סיפק ממוצעים מרשימים, ובאליפות אירופה לקדטים בשנת 2005 קלע לא פחות מ-25 נקודות בממוצע למשחק.
אלא דווקא כשהפריצה הגדולה נראתה מעבר לדלת, נדם הטלפון והיכולת כמו נשכחה. במקומם הגיעו טיול בהפועל יקנעם/מגידו מהליגה השנייה וישיבה ארוכה למדי על הספסל של עירוני ר"ג, שנאבקה השנה נגד הירידה.

רגע לפני שדניאל יוצא עם נבחרת העתודה לאליפות אירופה ביוון הגיע הזמן לבדוק: האם הילד, שדבקה בו תדמית בעייתית בנוער, התבגר. האם בעונה הקרובה הוא סוף סוף יפרוץ, והאם זה יתחיל כבר הקיץ?
זיו ארז, מאמנו של דניאל בתיכון הגימנסיה הריאלית בראשל"צ, ורובי בלינקו, חבר קרוב ומאמנו לשעבר בעירוני ר"ג, מכירים את דניאל היטב. השניים מאמינים כי כמה מהסיבות לכך ששון טרם פרץ בבוגרים אינן קשורות אליו כלל.
"זו עובדה שבעונה החולפת דניאל לא קיבל הרבה דקות משחק בר"ג, אבל כשאתה
ר"ג היא המקום הכי טוב בשבילו לשחק כרגע?
"הדינמיקה של לבחור קבוצה בגיל צעיר היא עדינה מאוד, כי לא תמיד אתה יכול לדעת מראש לאן הקבוצה תלך. בשלב הזה מדובר בהימור על קריירה כי לשחקן צעיר יש שנה, שנתיים או שלוש שהוא צריך לפרוץ בהן.
"להגיד שהיום, כשהמצב של הקבוצות אינו ידוע, אני יכול להמליץ לו לאן ללכת, לא יהיה נכון. מה שכן, בטוח שעליו להישאר בליגת העל ולא לרדת לליגה השנייה, ובו בזמן להתחיל לקבל דקות".
בלינקו: "אני חושב שהוא צריך להיות בקבוצה שהמאמן מאמין בו וביתרונות שלו, מודע לחסרונות שבו ומוכן ללכת על זה בכל הכוח".

מה בנוגע לקולג' או קבוצה קטנה בחו"ל?
"אני חושב שהוא עוד לא בשל לצאת לקבוצה בחו"ל. אולי הוא צריך ללכת לחממה בגליל, בתנאי שהמאמן שם ידע לקבל אותו על יתרונותיו וחסרונותיו".
ארז: "קולג' זה נעלם גדול מדי. יש מיליון קולג'ים, ולא כולם הצליחו בהם. לפי דעתי, שון די בשל וצריך להגיע למקום שיש בו סיטואציה שהוא יוכל לשחק בה. לי אין ספק שכשהוא יקבל את הדקות הוא ישדרג כל קבוצה".
במשך השנים דבקה בשון דניאל תדמית של נער שחצן וטראבל מייקר לא קטן, ושמו נקשר לא אחת להתפרצויות זעם, לתקריות ולסכסוכים. לפני שנה בדיוק הוא הושעה משלושה משחקים באליפות אירופה לנבחרות עתודה לאחר שבאחד מהמשחקים של הנבחרת פנה לעברו של ראש המשלחת הגאורגית ואמר לו: "אני משתין עליך". בגיל מוקדם יותר נודעו מאבקי האגו בינו לבין מקל וכספי בנבחרת הנוער. מאבקים אלה הובילו, על פי הפרסומים, להתלקחות פיזית של ממש.
ארז את בלינקו מאמינים כי חום המזג של חניכם לשעבר יכול להועיל לו אם ידע לנווט אותו לפעולות טובות. "האופי שלו גם מרים אותו", טוען ארז. "יש לו משהו בעיניים שמניע אותו, אבל לפעמיים זה לוקח אותו יותר מדי, ולפעמיים אפילו מגיע לעצבים. לא מדובר פה בילד עצלן, הוא פשוט בפול גז, ואין לו מקום לפרוק את האנרגיות שלו. ככל שהוא יהיה דומיננטי יותר בקבוצה, האנרגיות שלו יופנו למשחק ולא לדברים אחרים".
בלינקו: "שון אמוציונלי מאוד, וכמאמן קל מאוד להגיע אתו לחיכוכים, לריב אתו, אבל אם אתה רואה מעבר לשכבה הראשונה ומגיע אליו, אתה יכול להוציא ממנו את המרב והמיטב, לגרום לו לפעול ולהפעיל את כל היתרונות שלו. הוא חיית משחק מדהימה. ברגע שמנווטים את האנרגיות שלו יכול להפוך לשחקן טוב יותר.
"עם זה, אני חושב שהוא צריך להמשיך ולהתבגר באופי שלו ולהתחסן עוד ועוד מנטלית. אני חושב שגם הוא מתחיל להבין אילו שינויים הוא צריך לעשות כדי לפרוץ קדימה. הרי הוא יהיה לפי דעתי אחד השחקנים הבולטים בכדורסל המקומי, וככל שהוא יתבגר יותר מהר, זה יקרה יותר מהר".
אליפות אירופה הקרובה לנבחרות עתודה תהיה מבחן בשבילו?
בלינקו: "האליפות אמורה להיות המבחן הגדול שלו. זה יהיה מבחן אופי. מדובר בשכבת הגיל שלו ובמקום שהוא צריך להוכיח בו את עצמו".
ארז: "אני רוצה להאמין שהקיץ הזה שון יעשה קפיצת מדרגה. לא מדובר פה בעוד שחקן צעיר ומוכשר, הוא שחקן אמיתי שצריך לנצל את הפוטנציאל שטמון בו".
שון דניאל (20) שומע את הדיבורים ולא ממש מתרגש. בניגוד לאופן שלו על המגרש, בשיחה אחד על אחד הוא שקול בהרבה. "אני לא חי לפי הציפיות של אנשים אחרים ממני, בדיוק כמו שמצב הרוח שלי לא משתנה בגלל הרצונות של זה או אחר. יש לי קצב התפתחות משלי, ואם הפריצה תגיע, אז היא תגיע ואם לא, אז לא. בסופו של דבר הכול תלוי בי, וזה מה שחשוב באמת מבחינתי. ברגע שאהיה תלוי בחסדיהם וברצונותיהם של אחרים אחוש שאיבדתי את הדרך".

אתה חייב להודות שבגיל הנוער היו ממך ציפיות להיות הכוכב הבא של מכבי. אין תסכול?
"ברור שכשאתה רואה שאתה לא ממצה את עצמך ואת מה שאתה מסוגל אז אתה מרגיש חוסר מימוש עצמי, אבל לא הייתי קורא לזה תסכול. כל עוד אני יודע שאני עושה את המקסימום אני ישן טוב בלילה. אני מבחינתי יודע מה אני שווה, ואני מאמין שבשלב זה או אחר אני אפרוץ. אני חושב שאני מסוגל להרבה יותר.
"אם תסתכל בראיונות שלי מתקופתי בנוער במכבי תראה שאמרתי שהרמה בנוער נמוכה מאוד ושאני לא יודע למה לצפות כשאני אעלה לבוגרים כי זה יהיה סרט אחר, אבל לא צריך להסתכל רחוק מדי אלא למטרות הקרובות".
למה יקנעם/ מגידו?
"באותו קיץ טעיתי והתחלתי להתארגן מעט מאוחר. הייתה לי הצעה וחצי מליגת העל, ובוא אני אספר לך שלא תמיד קבוצות מליגת העל קופצות על שחקני נוער. אולי באמת הגיע הזמן שימצאו שיטה שהשחקנים לא ייפלטו בה החוצה לאחר סיום תקופת הנוער. המצב היום די מעפן בארץ בכל הנושא הזה.
"קח למשל את הקבוצה ששיחקתי בה בעונה וחצי האחרונות, עירוני ר"ג, אפילו מאמן כושר אין שם שיעבוד עם השחקנים הצעירים על דברים שהיו חשובים להם להמשך הקריירה. למזלנו, בעונה האחרונה החליטו באיגוד להשקיע בנושא, ופעמיים בשבוע התאספה נבחרת הנוער כדי להתאמן עם עוד עשרות שחקנים צעירים שבאו כדי לשמור על כושר משחק, ואני הייתי שמח מאוד בגלל זה".
היו שחקנים אחרים, משנתון מעליך, שכבר פרצו. עמרי כספי שנמצא בדרך לדראפט, גל מקל שנבחר לתגלית העונה. במה אתה שונה מהם?
"אסור להשוות ולהסתכל על אחרים אלא רק פנימה, ככה לפחות לימדתי את עצמי. צריך להתקדם לאט מבפנים. יש שחקנים שפרצו בגיל מאוחר כמו גיא פניני, שפרץ רק בגיל 22 או 23, ויש דוגמאות הפוכות כמו כספי, שמיד פרץ לחמישייה בבוגרים של מכבי. לכל אחד יש הזמן שלו, ואני מתעסק בעצמי ומאמין שזה יגיע מתישהו.
"בכלל, בארץ זה לא כל כך קשה לפרוץ, מספיק שאתה עושה שניים שלושה משחקים טובים, וכבר אתה כוכב. קח לדוגמה את גל מקל, אתם בתקשורת לא התייחסתם אליו חצי עונה, ובחצי השני, כשהוא נתן כמה תצוגות, הכתרתם אותו ליורש של מאיר טפירו. ככה שבאמת מספיקים כמה ניצחונות בליגה הזו כדי לפרוץ".

"לא הייתי קורא לעצמי טראבל מייקר כי שמונים אחוזים מהדברים לא בדיוק קרו, והציטוטים לא היו נכונים. לפני שנה וחצי איזה עיתונאי אחד רשם שאני עשיתי ככה וככה, והמציא עליי כל מיני דברים. חטפתי את הקריזה ותבעתי אותו. אנשים מתעסקים בשטויות. אז נכון שאני אימפולסיבי ותחרותי מאוד ויש לי פה גדול, אבל מפה עד טראבל מייקר יש פער גדול".
אבל היו תקריות.
"שלא יהיו אי-הבנות. אני לא טלית שכולה תכלת. היו דברים פה ושם, זה מגיע מהרצון לנצח ולבטא את התחרותיות, ולרוב הכוונות שלי הן טובות. מפה עד הכותרות בעיתונים ועד התגיות יש פער".
שנשאל שוב אם זה קשור לזה שאתה הבן של?
"כבר מזמן לא שמעתי את זה. אני מניח שתהיה תמיד השוואה כי זה פיקנטי ומעניין, ונחמד תמיד להשוות. בסופו של דבר בכדורסל הישראלי אין הרבה תוכן אלא הרבה שואו מסביב. בסופו של דבר אני רוצה להיות שון דניאל. זה הכי חשוב לי, ששון יישאר שון הצעיר, שמשחק ונלחם על כל דבר, כולל העקרונות שלו".
לאן אותו שון דניאל יגיע בעתיד?
"השאיפה שלי היא להיות בורג חשוב במשחקי הנבחרת, וזה ייתן לי יתד לשלב הבא כי צריך להתקדם שלב-שלב. ברגע שאקבל זימון לנבחרת הבוגרת אהיה המאושר באדם. ברמה האישית, אם אהיה שחקן מבוקש באירופה, אדע שאני די קרוב למימוש הפוטנציאל שבי".
והדרך לזה מתחילה בר"ג?
"הדבר הכי חשוב הוא לקבל דקות משחק, לא משנה איפה. דקות משחק הן הדבר הכי חשוב בגילי".