זר לא יבין: שחקני החיזוק לאן
שמענו על המודל הטורקי והיווני בו הזרים משדרגים את הרמה. כעת תכירו את המודל הסרבי והצפון אירי. הישראלים נפגעים? הצחקתם את יוסי מזרחי. עם קולמה לצ'מפיונס? אלי כהן מגחך. תשלמו - תהנו, לא תשלמו - תחנקו עם סקוט סילי. מה שבטוח גם כאן לכסף אין תחליף
אם בעבר היו הקבוצות עמוסות בשחקני בית שנולדו אל תוך המועדון אז כיום, עם ההתמסחרות של המשחק, שחקנים זרים רבים נמשכים אחרי הכסף הגדול ועוברים ממועדון למועדון, כשהמטרה העיקרית היא להגיע לקבוצות המצליחות והעשירות ביותר בגלובוס.
בפרמייר ליג למשל, רק שליש מהשחקנים הם אנגלים, כשקבוצות פאר כמו ארסנל וצ'לסי עולות לשחק לעיתים ללא שחקן מקומי אחד לרפואה. חלק מחובבי הכדורגל רואים בכך חגיגה גדולה לענף, כשלטענתם הלאומיות נדחקה הצידה בעוד את מקומה לקחה איכות לא מתפשרת שמביאה עימה את השחקנים הטובים ביותר בשוק להתמודד זה מול זה שבוע אחר שבוע.
אחרים יגידו כי מספר זרים גדול מדי פוגע בסיכויי השחקנים המקומיים ומקנה למועדונים העשירים סיכויים גבוהים לזכות בכל התארים בעוד מי שמשלמת את המחיר היא הנבחרת הלאומית.
ויכוחים בנוגע לסוגיית הזרים צצים כבר במשך שנים ארוכות בתקשורת העולמית, כשלרוב המדיניות נותרת בעינה. סכומי העתק המוזרמים למועדונים הגדולים מזכויות השידור ומנותני החסויות רק הולכים ותופחים וכך גם כל הכישרונות הצעירים שמתפזרים בין אותה חבורה מובילה של מועדוני צמרת. חוקי האיחוד האירופי מתירים לכל אזרח מדינה חברה לעבוד בכל מקום שיחפוץ ברחבי האיחוד ומגבירים את תופעת מגדל בבל שהתפשטה בענף.
נשיא פיפ"א ספ בלאטר שוקד כבר תקופה על תוכנית הנקראת 5+6 בה ממש כמו בליגת העל הישראלית, יהיו מחויבות הקבוצות לשחק רק עם חמישה זרים, כך שכישרונות מקומיים יוכלו לקבל דקות משחק ולשפר את הנבחרות הלאומיות. המטרה היא להחיל את התקנות החדשות החל מעונת 2012/13, כשהאיחוד האירופי מעמיד את החוק בספק, עקב טענה להפרה בוטה של חופש התעסוקה.
הכדורגל הישראלי תחת השיטה אליה מכוון בלאטר לא משכיל להגיע להישגים בזירה הבינלאומית וסובל מבעיית ירידת רמה בליגה. הדיבורים סביב המודל הדרום קוריאני, הטורקי והיווני התבררו כסיסמאות ריקות מתוכן משום שבמדינות הללו כסף גדול זורם בכדורגל ואיתו גם רמת הזרים והמתקנים שעולים באלפי מונים על האורווה, הקופסא וקרית אליעזר.
הכישלון של מעצמת כדורגל כמו אנגליה להעפיל ליורו האחרון צריך לשמש כתמרור אזהרה בוהק גם למדינות צנועות כמו ישראל בה משחקים אמנם רק 60 זרים, אך הם ברובם אינם משדרגים את הרמה ומעלים את השאלה השחוקה, האם חמישה זרים הם לא לוקסוס גדול מדי עבור הכדורגל הישראלי?
"הבעיות המרכזיות הן תקציביות ושאנחנו בדור בו הישראלים בינוניים", הסביר מאמן מ.ס אשדוד, יוסי מזרחי, "חוץ מבית"ר ירושלים ואולי גם הפועל ת"א אין תקציב להביא זרים איכותיים ב-15-25 אלף יורו לחודש, מה שאפשר
"כשמביאים זרים בינוניים יש סיכוי סביר שתחליף אותם. בית"ר למשל לא החליפה אף זר. הכל שאלה של יכולת להשקיע בזרים איכותיים שישדרגו אותך ויקדמו את השחקנים האחרים, אבל בשוק האירופי כיום זה פשוט בלתי אפשרי".
"אי אפשר להביא זרים איכותיים בסכומים מצחיקים כמו שפעם הגיעו טרטיאק, שאלוי, גרשנייב או קנדאורוב. ימשיכו להיות פה ושם הבלחות, אבל הרוב יהיו בינוניים כמו שרב השחקנים הישראלים בינוניים. הלוואי שלא היינו צריכים להביא זרים בכלל".
הליגה הטורקית בה משחקים 7 זרים (רק לשישה מותר להיות על הדשא בו זמנית) והליגה היוונית בה מחצית מהשחקנים הם לא מקומיים הן אולי לא המודל שמתאים לתקופה הכלכלית הקשה אליה אנו נכנסים, בה בעלי הקבוצות עושים רעשים של קיצוצים דרסטיים ומתכוונים לחתוך בבשר החי בכל הקשור לעלויות ורכש.
בטבלה שפרסמה אופ"א בעונה שעברה דורגה ישראל במקום ה-30 באחוזי השחקנים המקומיים עם 71.8 אחוז. טורקיה הייתה במקום ה-24 עם 75 אחוז ויוון נקברה עמוק (41) עם רק 57 אחוז שחקנים יוונים.
אגב כצפוי, אנגליה סגרה את הרשימה כשרק 40 אחוזים הם ילידי הממלכה. כשמסתכלים על הטבלה ניתן לחזות במראה מדהים שמעורר תהיות. מלבד גרוזיה שמוליכה את הטבלה בגאון עם 98 אחוז שחקנים מקומיים, נבחרות סרביה (96%) וצפון אירלנד (91%) מאיישות את מקומות 2-3.
השאלה האם בחרנו את המודל הנכון מתחדדת עוד יותר, כשמגלים שסרביה מוליכה את בית מספר ז' במוקדמות המונדיאל ומקדימה מעצמה כמו צרפת, ומדינות בדמות ליטא, אוסטריה ורומניה. צפון אירלנד מציגה כדורגל נהדר ומובילה את בית ג' על חשבונן של סלובקיה המפתיעה, פולין וצ'כיה המאכזבת - אז למה לעזאזל לתת קרדיט לדולי ג'ונסון בקישור ולא לשרן ייני?
אלי כהן שידוע כמאמן עם טביעת עין לשחקני חיזוק טוען: "אצלנו אין 10 זרים כמו באנגליה, שם יש לארסנל רק את הגיבס הזה. עד שמגיע אנגלי אז עושים מסיבה ונותנים לו לשחק בכל גיל. בספרד שיחקו בליגה כוכבים כמו די סטפנו ופושקאש וזה פגע כל השנים בנבחרת כי ספרד לא מימשה את הפוטנציאל לעומת ריאל שזכתה בשישה תארים ברצף. היום לנבחרת ספרד יש שני סגלים שכולם שם מככבים בקבוצות הגדולות".
איך אתה מסביר את השינוי?
"הכדורגל שם האמין במקומיים וזה השפיע על תרבות הכדורגל כי ספרד הפכה לליגה מהטובות באירופה. גם בטורקיה הזרים הכניסו דפוסים, איכויות ומקצוענות שהיוו מודל חיקוי ולמקומיים והתחילו לצמוח כוכבים".
"טורקיה לפני עשר שנים הייתה ברמה של ישראל", הסביר כהן, "התנופה שהביאו הזרים שינתה כל פרמטר חוץ מאולי מוסר התשלומים. כל הסיפור הוא שבקרואטיה, סרביה ואירלנד אין כסף אז לא משקיעים ובספרד וטורקיה יש אז כן משקיעים".
"לחיפה בשנים הטובות של ז'וטאוטאס, רוסו, קלשצ'נקו ופראליה היו זרים ברמה של אירופה ועובדה שהם הגיעו לשם. הם נתנו לה מימד אחר שעזר לה לנצח את מנצ'סטר. דברים כאלה יכלו לקרות אם זרים בינוניים ומטה כמו שיש לה השנה? מסיללה וקולמה יכולים להתמודד באירופה? הם בקושי יכולים להתמודד עם ישראלים. צעירים כמו רפאלוב, כיאל וגאדיר משחקים וזה מוכיח שהזרים לא טובים".
"כשחוסכים ברמת הזרים עם השקעה כספית נמוכה אז מביאים כאלו שנפלטים", הסביר בפשטות השריף, "אם לנתניה היו זרים טובים אז הם היו מושכים את הקבוצה לאליפות. עובדה שחלק מהזרים בארץ יושבים על הספסל כי אם הזר הוא לא בדרגה או שתיים מעל הישראלי אז אין טעם להביא אותו".
שלא יהיו השגות, אם יש כסף אז צריך וחייבים להשקיע אותו בזרים איכותיים שירימו את הרמה ויכירו לישראלים הצעירים כדורגל אמיתי. לרוב, אלו שבאים ומחתימים כרטיס הם פליטים כושלים מליגות גרועות יותר מהקולגה הישראלית.
שחקנים כמו אלבארס ופרננדס מבית"ר הם יותר מרצויים וכך גם היו פבריס פרננדס וג'רום לרואה שהיה משחקני החיזוק הטובים שנראו פה, אך בעידן הכלכלי החדש אליו מרבית הקבוצות נכנסות, אולי עדיף לשים את המפתחות אצל הישראלים ולהפסיק עם טוטו הזרים שתרומתם פחתה מהעונה שעברה ב-12 אחוזים (174 שערים ב-2008 לעומת 114 בלבד העונה).
אגב טוטו, חלוץ בית"ר ירושלים הוא דוגמא קלאסית לשחקן ישראלי שהתפספס. תמוז כבש העונה 4 שערים ב-26 הופעות ושיחק בממוצע 44 דקות במשחק לעומת 10 שערים לפני שנתיים, כשזכה תחת מזרחי כבר בגיל 19 ל-62 דקות בממוצע למשחק וסיים כמלך שערי הקבוצה.
"הפריחה של טוטו תמוז באה דווקא כשהבאתי שני חלוצים ברזילאיים לבית"ר", הזכיר מאמן אשדוד, "אז באה הפריצה ועובדה שהוא פרח ושיחק אצלי כל הזמן. הושבתי על הספסל חלוץ ששווה הרבה כסף. אולי דווקא בגלל זה טוטו היה טוב? כי הייתה לו תחרות והוא ידע שבכל רגע שהוא לא יסגור נכון יהיה זר שיחליף אותו".
"מהניסיון שלי קשה לראות שחקנים ישראלים טובים שלא הצליחו בגלל הזרים. אין דבר כזה. מי שטוב ישחק וימצא את המקום שלו. לא בכוח אתה מביא זר ונותן לו לשחק, אם יש ישראלי שהוא יותר טוב אז הוא ישחק ולא קרה שום דבר".
"אין ספק שהזרים פוגעים בשחקנים הישראלים", חלק אלי כהן, "שחקן כמו טוטו תמוז אם היה משחק ונשים רגע בצד את המגבלות שלו, היה מתפתח, צובר ביטחון וממשיך בנבחרת. כשאתה רוצה להתמודד באירופה ומציב במקומו שחקן כמו רומולו אז הוא פשוט מוחק את טוטו. הוא איבד ביטחון, הבעיות התנהגות פרצו, החלה הידרדרות והיום הוא לא מוצא את עצמו גם בין הישראלים".
אם ההחלטה בנוגע למספר הזרים הייתה בידיכם מה הייתם עושים?
מזרחי: "מבחינת הנבחרת עדיף שלא יהיו זרים בכלל. האידיאלי לטעמי כדי שקבוצות יצליחו בגביעי אירופה זה לצמצם לארבעה זרים כי כשהייתה הצלחה באירופה תמיד הובילו אותה זרים דומיננטיים כמו במכבי חיפה. שקבוצות בלי תקציב יביאו שני זרים ברמה במקום חמישה בינוניים ושיחפשו ישראלים בעמדות שחסרות להם. לדעתי בליגה הלאומית אסור שיהיו זרים בכלל".
"בקפריסין מותר לשתף חמישה זרים, אבל משחקים בפועל 14 זרים בקבוצה כי שחקן ששהה שם שנה שלמה כבר לא נחשב לזר. התהליך הזה החל לפני שנתיים ויש הרס של השחקן הקפריסאי שאת תוצאותיו יראו בעוד כמה שנים. אני היחיד ששיתף 4-5 קפריסאיים באופן קבוע בהרכב וגם שמה אגב, הקפריסאיים הטובים באמת משחקים בקביעות".
כהן: "ניתן אולי להוריד את מספר הזרים לארבעה ולאפשר לקבוצות שמשחקות באירופה לשתף חמישה זרים ובליגה לשתף רק ארבעה ברוטציה".
"יש כאן אליה וקוץ בה. אם לא תביא זרים טובים אז הישראלים הבינוניים ירימו את הדרישות עד לשמיים. הרי תמיד כששחקן ישראלי יצא לחו"ל וחזר, אז המשכורת שלו קפצה מ-50 אלף דולר ל-300 אלף דולר. אם אתה מחליט להחזיר אותו אז אתה מעלה את הרף. אני הבאתי את קאלה בשמונת אלפים דולר לחודש ועוד קיבלנו את הכרטיס שלו במתנה, היום הוא מרוויח 300 אלף דולר בבית"ר".
"הכדורגל הישראלי מפסיד", סיכם השריף, "אבל לא כוכבים כמו מלמיליאן, אוחנה או ברקוביץ'. אלה כוכבי על שהיו מצליחים בכל דור ובכל קבוצה. יש 85 אחוז שהם שחקנים סטנדרטיים שזקוקים לרמת אימונים שהיא פשוט לא מספקת כיום. אם הם היו מתאמנים חזק בנוער ומקבלים חינוך ומוסר עבודה, אז הם היו מעלים את הרמה והכוכבים רק היו מביאים את הברק. זה מה שקרה בטורקיה. הנוער התפתח והיום הנבחרת שלהם טובה בהרבה משלנו".
באליפות, בגביע המדינה ובגביע הטוטו זכו קבוצות שמשחקות עם שלושה זרים בלבד בהרכב, כשמכל הליגה רק הפועל ת"א ניצלה את כל המכסה, וגם רצה כל העונה בצמרת. מכבי נתניה כבר שנה שנייה ברציפות עושה מתיחת פנים ומחליפה את כל הזרים בינואר. בכלל מתחילת העונה נחתכה כמות שיא של 30 שחקנים זרים בשלל קבוצות ליגת העל.
אז זרים ככל הנראה הם לא המדד העיקרי שמשפיע על המקומיים. עובדה שבצפון אירלנד ובסרביה בקושי משחקים זרים ולמרות זאת הנבחרת מצליחה. בטורקיה ובספרד מותר מספר רב של זרים וגם שם הנבחרות קוצרות את הפירות. המשותף לכולן הוא תשתית טובה וראויה שמתבטאת במתקנים, בצורות האימון ובעיקר באופן בו עובדים עם השחקנים מגיל צעיר ומחנכים אותם למקצוענות ולליטרים של זיעה.
"הורדת זרים לא תשנה את הכדורגל הישראלי", קבע מזרחי, "מה שישנה פה זה רק דבר אחד, עבודה נכונה עם הצעירים בגילאים נמוכים מאוד. שלא יבלבלו את המוח, אף שחקן ישראלי לא נפגע מזה שיש פה זרים. כשאתה בונה סגל אין משמעות אם זה זר או ישראלי. אתה מנסה ליצור תחרות בקבוצה. תמיד ימצאו מקום לשחקנים טובים, אבל לצערי זה פשוט לא המצב".
"האינטרס של מכבי ת"א, בית"ר ירושלים או אשדוד הוא להביא זרים? עבדתי בהמון מקומות ותמיד הייתה עדיפות לשחקני הבית שגדלו באגודה. בטח שהעדיפות היא לישראלים, אבל השאלה אם הם מספיק טובים והם לא. עובדה, כיאל ורפאלוב תופסים את המקום שלהם במכבי חיפה. ברוכיאן, בן שושן ויצחקי בבית"ר. זה לא עניין של זרים אלא רק עניין של איכות. יש איכות ישחקו, אין איכות לא ישחקו ותביא זרים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם