סדרה מצוירת: הקשר בין גמר ה-NBA לוולט דיסני
דיסנילנד ודיסניוורלד, או לוס-אנג'לס ואורלנדו, יחלו מחר את סדרת גמר ה-.NBA הזדמנות מצוינת לבדוק איך בלו מ"ספר הג'ונגל" קשור לפיל ג'קסון, האם מיני מאוס והחיה יצליחו לעצור את גופי טוב הלב, ועם מי ירקוד סטן ואן-גאנדי בחצות
וזה ממש לא משנה, לצורך העניין, אם מדובר על סרטים מצוירים או על ליגת ה-.NBA שתי תעשיות אמריקאיות כל-כך שמגלגלות מיליארדים של דולרים, ושגם אם ממש תרצה לברוח מהן בחיי היומיום שלך, לא בטוח שתוכל.
לגמר ה-NBA של 2009 מגיעות שתי ערים, לוס-אנג'לס ואורלנדו, שיש בהן לא מעט מן המשותף: שמש חמה, לחות בלתי נסבלת, צלקות מעידן שאקיל אוניל שלקח זמן לאחות, וגם פארקים גדולים של וולט דיסני - דיסניוורלד ודיסנילנד - בהם מיקי מאוס וחבריו יקבלו את פניך בברכה.
אי לכך, החליט מדור ה-NBA לשדך ולערבב בין שני העולמות: זה בו אנשים לובשים גלימות של סופרמן ועפים באוויר, קופצים מעל מכוניות בפרסומות או מיוצגים על-ידי בובה בטלוויזיה - וזה של הדמויות המצוירות. קבלו את סדרת הגמר בין הלייקרס למג'יק, שאמורה להיות מצוינת, בגרסתה המצוירת. ההימור? כמובן, הטובים ינצחו בסוף. מי יהיו הטובים האלה? זו כבר שאלה אחרת.
זהו האייקון של התעשייה הגדולה הזו, שיושבת בלוס-אנג'לס (כמו דיסני, כך הלייקרס.( הוא הסיבה שאנשים פותחים טלוויזיה. ילדים חולים עליו, מפרסמים רוצים אותו אצלם, הפרצוף שלו מוכר בכל בית בעולם.
שניהם התחילו את הקריירה כיצורים שאפתניים עם תדמית של שובב וחוצפן: מיקי בסרטו הראשון, ,Plane
הסיידקיק האולטימטיבי של מיקי. מישהו היה צריך ליצור אותו כדי להשלים את מיקי מאוס וכדי להפוך אותו למה שהוא היום. בלי פאו מתחת לסלים, קובי בראיינט עוד היה תקוע היום איפשהו בסיבוב הראשון, ואולי משחק בכלל בקבוצה אחרת.
מצד שני, הסרט הראשון המשותף שלהם נגמר בהתרסקות (ע"ע: בוסטון, 17 ביוני .(2008 יש שיאמרו שגם לפאו, כמו למיני, יש צד עדין ורך משהו, אם כי לפחות מהסטיגמה הזו הוא מנסה להיגמל, ואולי אפילו בהצלחה מסוימת. ופרט טריוויה: הצבע האהוב על מיני הוא סגול, צבע החוץ של הלייקרס.
אין הרבה מנוסים ממנו בג'ונגל הזה שנקרא .NBA שנים ארוכות כשחקן, וכשני עשורים על הקווים כמנטור של הכוכב הראשי, עשו אותו לדמות שגם כשהיא לא נמצאת במרכז הבמה, כולם זוכרים אותה ומושפעים ממנה. כמו הדוב, גם פיל הוא טיפוס גדול ונינוח, ולעתים נדמה שגם באלו היה מעדיף לתת למוגלי ללמוד לבד ולא לוקח פסק זמן.
חוץ מזה, השיעור העיקרי שבאלו ופיל מלמדים הוא להסתפק בדברים הפשוטים שבחיים: התקפת המשולש בשביל אחד, או "מה שטוב לדוב" בשביל השני. והאם השורות "אם אתה רואה צמח / אשר יש בו קוצים / להבא תלמד לקח / גם לחשוב כשרוצים," לא נשמעות כמו תדרוך טקטי של הזן-מאסטר? ג'קסון צריך רק עוד אליפות אחת כדי לעבור את רד אורבך, ואז החיים שלו באמת יהיו דבש. ופרט טריוויה, איך אפשר בלי: למדובב המפורסם ביותר של בלו הדוב קוראים פיל. האריס.
בסיפורו של וולט דיסני, "החיה" מתואר כטיפוס אנוכי, קר לב וחסר סבלנות - מישהו אמר "תחתום על חוזה של עשרות מיליוני דולרים ואז תיפצע לחצי עונה, ותחגוג עם שפנפנות פלייבוי לפני החזרה למגרשים- ?" שלאט לאט מתחמם והופך לעדין יותר.
גם ביינום לומד לאט-לאט איך להתנהג: למשל, לא לפשל בשמירות פעם אחר פעם ואז למתוח ביקורת על משחק ההגנה של הקבוצה שלך. כמו החיה, גם ביינום אינו חיה מוגדרת אלא הכלאה גנטית - במקרה הזה, בין אדם לבין צב נינג'ה ענק.
ואגב, כך תיאר האנימטור של הסרט, גלן קין, את דמות החיה: "בחור בן 21 שסובל מחוסר ביטחון, רוצה לאהוב ולהיות נאהב." מי יאהב אותו בסוף סדרת הגמר?
מתוך ויקיפדיה: הדודנים של דונלד דאק "ידועים כבעלי הופעה חיצונית ואישיות זהה, ולעתים משלימים את המשפטים זה של זה כבדיחה. בסרטים הקצרים, מתנהגים לעתים קרובות בצורה פרועה, ולעתים מבצעים פעולות תגמול ונקמה. בגרסת הקומיקס, הם כבר מתנהגים בצורה מכובדת יותר."
קבלו את יואי, דיואי ולואי של הלייקרס, הלא הם ג'ורדן פארמר, לוק וולטון וסשה וויאצ'יץ,' שקיבלו את הכינוי "כנופיית הספסל" (יחד עם רוני טוריאף, שבינתיים עזב.(
שלושתם נבחרו בערך באותם מקומות בדראפט 27 ,26) ו-,(32 שלושתם לבנים, לשלושתם היתה תספורת מוזרה ולמרות ההבדלים ביניהם - יהודי טוב, בן של כוכב עבר, טוב וסלובני - הם מגיעים, או לא מגיעים, בדרך-כלל ביחד.
אם הם באים להתנהג בצורה מכובדת ושקטה ולא להפריע, קובי בראיינט בצרות. אם הם במצב רוח של פעולות תגמול, כמו הפגזות ממרחק, לחימה על כל כדור ולחץ בהגנה, הלייקרס מרוויחים עומק לו יזדקקו מאוד בסדרה הזו.
ארט באביט, היוצר של דמות הכלב הגבוה והגמלוני, הגדיר בעבר את גופי: "קשה לקטלג את תכונות האופי שלו לפיזיות ולמנטליות, כיוון שאלה משפיעות ומקרינות על אלה.
אופטימיסט נצחי (הווארד טען בקיץ, כשחברים לנבחרת ארה"ב צוחקים עליו, שאורלנדו תגיע לגמר,( 'השומרוני הטוב' וטיפוס נאיבי (נוצרי אדוק, שטוען שאלוהים עוזר לו במשחקים...( הוא יכול לנוע מהר אם הוא חייב, אבל מעדיף ללכת בדרך הקלה (מישהו אמר דאנק...(? הוא מציע את עזרתו לכל אחד אפילו כשהיא לא במקום, ויוצר בלבול (ע"ע הביקורת על ואן-גאנדי...( למרות שהוא גמיש מאוד, גופו עדיין מוצק." והנה לכם דמות שמתאימה לסופרמן הווארד בלא מעט מובנים.
הם לא הדמויות הראשיות בסרט, אבל צופים רבים ייצאו ממנו ויזכרו בעיקר אותם. הג'יני, לואיס, הוצא על ידי סיאטל מתוך מנורה לאחר שנבחר רק במקום ה-32 בדראפט, אבל עלה לגדולה מאז שקיבל חוזה של 118 מיליון דולר בעיר בה יוכל ללבוש כחול ולהפגין את פרצופו הערמומי. יש לציין כי מאז, ובעיקר בפלייאוף ,2009 הוא מקפיד למלא משאלות, כמובן, בשלשות.
טורקו מעניק את הניחוח האוריינטלי לכל העסק, וגם הוא בא מהמזרח-התיכון. כמו השטיח, עיקר התרומה שלו היא בתנועה המשובחת והגמישה ולא במילים. גם הוא ודאי לא נראה כמו עצם טיפוסי ביחס לגודלו (רכז בגובה 2.08 מטר,(? וגם הוא, כפי שמתואר השטיח, "אוהב לשחק, מסייע ואינטליגנטי." הקוסמים של אורלנדו יכולים לרכב ולרחף עליו כל הדרך לאליפות.
לא בהכרח האח המפורסם ביותר במשפחה, עד לפני מספר שנים. ג'ף ואן-גאנדי הוביל את הניקס לגמר ה-NBA בעת שסטן היה האח האלמוני יותר, עוזר מאמן של פט ריילי, והיה עושה את העבודות השחורות במיאמי היט.
מאוחר יותר, האם החורגת ריילי גם ידעה לרדות בסטן-דרלה, ובצירוף מקרים של ממש, ירשה את מקומו בתפקיד המאמן של מיאמי היט באמצע עונת ,2005/6 כשראתה שהקבוצה כבר בשלה לאליפות.
ואן-גאנדי עבר הרבה השפלות בחייו - שאק קרא לו "מאסטר הפאניקה," הווארד נכנס בו במסיבת עיתונאים על כך שהוא לא מקבל מספיק כדורים - אבל תמיד הקפיד לשמור על העקרונות שלו, להישאר חיובי וחזק מנטלית, לעבוד קשה ובעיקר לחלום שיום אחד כל המשאלות שלו יתגשמו.
הנה. הפיה הגיעה. הוא בגמר, בנשף הגדול, ויש לו הזדמנות לסלואו צמוד עם הנסיכים מאל.איי. רק שלא תישבר לו נעל הזכוכית.
לפגוש שף עכברוש במסעדה צרפתית נדיר בערך כמו לראות שחקן NBA מווסטרן קנטאקי. בעשורים הראשונים לקיומה של ה-,NBA ההילטופרס שלחו לליגה לא מעט שחקנים, אבל מאז ,1998 אז סיים כריס רובינסון האלמותי את הקריירה שלו בסקרמנטו קינגס 5.7) נקודות לערב,( אף שחקן משם לא הגיע לליגה של הגדולים. עד קורטני לי.
כמו רמי, גם לי ניחן בחוש ריח למהלכים הנכונים. הוא כמעט ולא מאבד כדורים, קולע באחוזים נאים, ונוטה להתיש את השחקנים עליהם הוא שומר בזכות זריזות ויכולת לעבור בכל חור ודרך כל חסימה. גם את לי, כמו את רמי, לא ממש ספרו, כפי שיעיד המקום ה-22 בדראפט האחרון בו נבחר. אבל ואן-גאנדי האמין בו, והתבשיל שלהם הפך ללהיט.
פיט החתול הוגדר מלכתחילה כ"ארכי-אויב" של מיקי מאוס. עכשיו לכו למעלה, תיזכרו מי זה מיקי מאוס, ותחזרו אלינו.
אחרי שפיטרוס סיים לאמלל את חייו של לברון ג'יימס, הצרפתי החתולי בעל הזרועות הארוכות עומד למרר גם את אלה של קובי בראיינט. כמו מייקל, גם פיט החתול היה אלמוני יחסית ברוב הקריירה, עד שהתגלה בשנת '90 (או ,'09 במקרה דנן,( ואחרי שמייטי פיט דורג בעבר רביעי ברשימת מאה הרשעים הגדולים של כל הזמנים, גם אוהדי הלייקרס עלולים לשייך את פיטרוס לרשימת רשעים משלהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם