איזי שרצקי: רק השנה השקעתי עשרה מיליון שקל
אל תנחמו את איזי שרצקי. זו בסך הכל ירידת ליגה. הוא השלים עם הגזירה כבר לפני חודש, אחרי שראה את העונה של עירוני קרית שמונה מתפוררת לו בין הידיים. ביום שאחרי, הוא מודיע שילמד מהטעויות ומבטיח לתושבי העיר הצפונית: עוד נחזור לליגת העל
המקום השלישי הזה נראה היום כמו היסטוריה של מאות שנים. איפה הקבוצה ההיא של רן בן שמעון ואיפה היא ורן היום. העונה המעולה ההיא הביאה את בן שמעון לקבל את תפקיד המאמן במכבי ת"א, אבל בקושי עברה שנה והכל השתנה.
אנחנו פוגשים אותו בחוף הצוק, החלק הצפוני של חופי ת"א. איזי אוהב את הים, וכאחד שנולד בת"א, הוא תמיד שם, גם למחרת הירידה. הוא בא לנוח, להירגע, לאסוף כוחות לעלילות שעוד נכונו לו. הוא איש מאוד רגיש, נזהר בדבריו, ובעיקר נזהר בכבודם של אנשים, בעיקר של אלה שעבדו תחתיו.
אם היה יכול, היה משכתב את הראיון הזה מיד ובדיעבד. "תוריד את זה, ואל תכתוב על מה שאמרתי לך על ההוא. בשביל מה זה טוב." למרות שבנה את המאחז שלו בקרית שמונה כבר לפני עשור, הוא מדלג בין שתי הערים, בין שני העולמות. ואין פערים גדולים יותר מאשר בין ת"א לקרית שמונה.
"לפני חודש הייתי בטוח שירדנו. השלמתי עם הירידה. בעונה הזאת שום דבר לא עזר. השופטים, השחקנים, המאמנים, אני. יש לי טענות בעיקר לעצמי כי להאשים אחרים זה לא נכון. אם בחרתי בלא טובים, אני אשם. אמרתי למאמנים שלי שבהצלחות הם שותפים ראשיים, אבל בכישלון הכל עליי."
אבל לפני שבוע עליתם מהמקום האחרון. הכל היה תלוי בכם.
"הייתי אופטימי אבל פחדתי. היינו תלויים בעצמנו אבל זה לא הלך. לפני חמש שנים, כשלא עלינו מול רעננה, זה היה פחות קשה כי לא רציתי לעלות מהר. הייתי בטוח שנשרוד הרבה שנים בליגת העל, בצמרת. עכשיו, אחרי שירדנו, הלכתי עם חברים לאכול אחרי המשחק. לא צריך לנחם אותי. המשפחה ראתה בטלוויזיה שאני רגוע, ונרגעה בעצמה."
"נכנסתי לחדר ההלבשה. השחקנים בכו. אמרתי להם 'חבר'ה, אף אחד לא נפטר ולא חלה. זה לא יום אבל.' לא מגיע לנו להישאר למרות שזה היה בידיים שלנו. מאותו רגע חשבתי רק על דבר אחד, על העונה הבאה."
איפה טעית?
"אני לומד מהטעויות שלי. אני תשע שנים בכדורגל בקרית שמונה, מתוכן בשמונה הייתי מנהל מצטיין אצל כולכם. בשנתיים הראשונות עבד אצלי בני טבק, שמעון הדרי עבד שלוש שנים, אייל לחמן שנה, רן שנתיים. רציתי שהוא ימשיך הלאה. תבין, אני לא מאמין בהחלפת מאמנים במהלך עונה. עשיתי העונה מהלכים שלא האמנתי בהם. אצלי מאמנים עבדו לטווח רחוק, בלי הפרעה, אבל הגעתי למצב של אין ברירה."
מה קרה עם מישל דיין? איך הגעת בכלל לקחת אותו אחרי שהוא לא עבד כמה שנים טובות?
"אתה לא תאמין, אבל את מישל הבאתי כי היתה לי הבטחה ואני לא מפר הבטחות. שיחקנו עוד בלאומית והפסדנו להפועל ירושלים פעמיים באותה עונה, 4:0 ו-,4:1 אולי זה היה עונה אחרי עונה, לא זוכר. הוא אימן את ירושלים ומצא חן בעיניי איך שהם שיחקו. באתי אליו ואמרתי לו שיום אחד הוא יאמן אצלי. אחרי שלוש שנים קיימתי את ההבטחה."
למה פיטרת אותו?
"עברנו איתו הפסדים קשים מדי. הוא הגיע בתחילת העונה שעברה אחרי עונה מצוינת שלנו. השארנו את אותו קאדר שחקנים, בלי ישראלי אחד שהלך. מישל ביקש להשאיר את כולם. זה עלה לי הרבה כסף, כי החוזים היו לטווח ארוך והיתה המשכיות. הבעיה היא שלא היתה לנו פגרה בגלל ההשתתפות באופ"א".
"מישל התעקש לעשות בכל זאת מחנה אימון ואני
"אני מאוד מעורב. משתדל לא להגיד למאמן לא, אבל אם יש שחקן שלא נראה לי, אני אומר לא. עם מישל נקבעה לי פגישת עבודה שבוע מראש. לא התכוונתי לפטר אותו, אבל הוא הגיע ובמהלך השיחה התרשמתי שהוא לא רוצה להמשיך."
פרדי דוד לא רצה לבוא, ולרן שכבר סיים במכבי ת"א, לא פנית שיחזור. למה?
"כי עם רן היה קטע פתוח. הוא סגר במכבי ת"א לפני שעדכן אותי, וחשבתי שזה לא בסדר." אז הלכת לאלי כהן, אבל אתה אחד שרוצה שהמאמן שלך יגור חמישה ימים בשבוע בקרית שמונה. אלי הסכים?
"זה לא התאים לו, אבל הצלחתי לשכנע את אשתו. אני מאוד אוהב את אלי. כשהוא עלה לבוגרים של עמידר בגיל ,15 אני כבר שיחקתי שם. ידעתי שאלי יידע להביא קאדר חדש כי הוא יודע להביא שחקנים מצוינים. הוא הביא את לואיס מבוליביה, את קולב, סבסקו. ירו בלו חזר. אלי היה מאמן מדהים מהשורה הראשונה כל השנים, אבל כשהוא הגיע היה סוג של כדור שלג והוא נלחץ."
שמעתי אותך אומר שאם תרדו ליגה, זה יהיה בגלל השופטים.
"בשנה שעברה גמרנו מקום שלישי בגלל השופטים, כי 90 אחוז מהטעויות שלהם היו לטובתנו... השנה זה היה הפוך. אם הקוון לא פוסל את הגול נגד בני יהודה, אנחנו נשארים, ואם אנחנו לא מקבלים את הפנדל שלא היה מול חיפה, וירו בלו לא היה מורחק, אנחנו נשארים. גם מול מכבי ת"א היה אופסייד. כשלא הולך, אז הכל נגדך. אני צוחק, אבל אם הייתי יכול להתפטר, הייתי מתפטר."
למרות שאומרים תמיד שבקרית שמונה אין הרבה מה לעשות, אני לא רואה שהעיר הזאת השתגעה מליגת העל. הכדורגל לא עשה מה שזה עשה לבית שאן בזמנו.
"זה עשה. יש לנו את מחלקת הנוער הכי טובה בצפון אחרי מכבי חיפה. חוץ מיענקל'ה וארקדי אף אחד לא השקיע בנוער כמונו. אנחנו שנתיים עם הנוער בליגת העל והנערים במקום השני בליגה הצפונית, אחרי מכבי חיפה. אבל החיים מסובכים. כשיש הצלחות יש התעניינות, אבל כשהיה משחק חוץ מול בני יהודה ומימנתי אוטובוסים לבלומפילד, הגיעו בקושי 50 איש. ככה זה, כשבאתי לשם אמרתי שתוך חמש שנים נהיה בליגת העל, ותוך עשר שנים נהיה באירופה. פה כשאתה נכשל, כולם מפרגנים לך, אבל כשמצליחים, לא כל כך."
מה אתה חושב על ארקדי?
"זה מזכיר לי איך כל הקבוצות רדפו אחרי מכבי ת"א בכדורסל, והתרסקו. הפועל ר"ג, אליצור נתניה, הפועל ת"א, ירושלים. ליענקל'ה שחר יש הרבה כוח אבל יש לו גם שכל. הוא מספר אחת בכדורגל הישראלי והוא הוריד קצת את הראש. ומי נשאר אחרי כל זה? הוא."
כמה כסף השקעת בקבוצה עד היום?
"לא רוצה להגיד כי יגידו שאני מטורף. אני מוכן להגיד שרק השנה שמתי עשרה מיליון שקל."
בשבת אחרי המשחק דיברת על זה שרן ממשיך. יש סיכום ביניכם?
"כן, יש בינינו סיכום לעוד עונה."
כאיש מכבי ת"א לשעבר, מה קרה לו שם? מה לא עבד?
"הייתי בטוח שרן יצליח במכבי, אבל כשראיתי איך הקהל שלהם מתנהג במשחק גביע הטוטו, הבנתי שהוא בבעיה קשה. כל שחקן שמגיע למכבי ת"א הוא בבעיה. הייתי שם חבר הנהלה כשאובארוב ופולוקארוב הגיעו, ואני יכול להגיד לך שאם הקהל של אז היה כמו הקהל של היום, אובארוב ופולוקארוב היו נכשלים, כי לא היו נותנים להם זמן להתאקלם. גרנט, למרות הכישלון איתם במחזורים הראשונים שלהם, האמין בהם והרחוב לא הפריע. בסוף אובארוב היה הדבר הכי טוב שקרה להם.
"כשאני הייתי אוהד מכבי בגילם של אלה היום, הייתי נוסע אחריהם לכל מקום בארץ. מעולם לא קיללתי שחקן או מאמן, כמו היום. הסתכלתי על הקהל של הפועל ת"א, כשהם הגיעו לקרית שמונה. הובלנו עליהם 0-1 ואלף אוהדים שלהם לא הפסיקו לשיר ולעודד. גם לאוהדים שלהם יש בעיות עם השירים המוגזמים שלהם, אבל כמו בליברפול, האהודים שלהם הם לידרים, הולכים עם הקבוצה, נותנים למאמן ביטחון. תראה איך הקהל קיבל את גוטמן אחרי ההפסד בחיפה. הרבה בגללם הוא ממשיך שם, למרות שמגיע לו בכל מקרה."
בעונה הבאה יהיו 16 קבוצות בליגת העל. הייתם שורדים בקלות.
"היום אי אפשר ליהנות מכדורגל כאן. הכל לחוץ מדי. פעם לא היו בעלי קבוצות ואף אחד לא הביא כסף מהבית. למאמנים היה מקצוע אחר בנוסף. שניאור היה נהג אוטובוס, צביקה שרף אימן את מכבי ועבד בסדנה של אגד ושלמה ושומי פיתחו את העסק שלהם לפני הכדורגל. אם הם היו מפוטרים אז, זה לא היה סוף העולם. זה לא פגע בפרנסה של הבית כי היה בסיס אחר. היום הכדורגל לחוץ כי אנשים מביאים כסף ענק מהבית, וכשלא הולך, הם מהר מנסים לשנות ולהפוך הכל. כנ"ל המאמנים שמרוויחים הרבה, אבל יודעים שאם יפוטרו, לא יהיה להם לאן ללכת"
"עם 16 קבוצות כולם יביאו פחות כסף מהבית וייתנו הזדמנות לשחקנים הישראלים. ויסוקר, בלו, רוזן, פרימו, רוזנטל, שפיגל, מוטל'ה וכל הדור ההוא עלו לבוגרים בגיל ,16 ובגיל 21 היו שחקנים בשלים. כנ"ל הדור של רן, שנתון .'71 רפי כהן, איציק זוהר, בנין, נמני, ברקוביץ,' רביבו, קורנפיין, שביט, אמסלם, קייסי. היום תראה לי שחקן צעיר שהתעלה על עצמו העונה, חוץ מאלירן עטר. קשה לשלב צעירים בקבוצות הגדולות, אבל המצב הכלכלי השתנה ובתוך האין ברירה זה מהלך מצוין לכדורגל."
מה תגיד לתושבי קרית שמונה?
"שלא נורא, ושנעשה הכל כדי לחזור. כשבאתי לקרית שמונה, הקבוצה שיחקה בכפר בלום כי המגרש בעיר היה הרוס לגמרי. היום יש מתקן מדהים של 5,000 צופים, שאם היה צריך לבנות אותו היום מהתחלה, הוא היה עולה 50 מיליון שקל. זה הדבר הכי גדול שנבנה שם בעשור האחרון. וזה התחיל מזה שחיים ברביבאי ביקש ממני לתת 50 אלף שקל להפועל ולמכבי. אמרתי לו 'חיים, קודם כל תאחד, תעשה קבוצה אחת."'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם