ארויו ואני: מאחורי הקלעים של מכבי ת"א
החלפת הזרים הסדרתית ("כל אחד זה לוגיסטיקה שלמה"), המשברים ("הייתה דממת מוות באוטובוס"), הזר מפורטו ריקו ("הוא בכלל לא מתנשא") והצחוקים שבין לבין ("ד"ר סרבו הוא הנמתח הקבוע"). עמי ביטון, איש המשק של מכבי ת"א, מספר מגובה הספסל על העונה הכי קשה של הצהובים
את השם הכי קל הם משאירים לסוף, הרי שם בקצה הימני של הספסל עמד לו כמו תמיד מנהל התפעול של הקבוצה עמי ביטון, מי שהיה כאן לפני שכולם הגיעו, ונדמה כי יהיה תמיד האחרון שיכבה את האור.
ביום חמישי שעבר, בזמן שהניפו שחקני מכבי את הצלחת, היה קשה להתעלם מהאושר שניכר על פניו של ביטון (30), שעמד במרכז חבורת השחקנים ורקד את ריקוד הרובוט עם חברו הקרוב קרלוס ארויו. זו הייתה תמונה שונה לחלוטין מדמותו הבוכה, בדיוק שנה קודם לכן ברגע שהפסידה מכבי את האליפות לדורסמנים.
"בבת אחת הכול השתחרר", סיפר השבוע ביטון ל"זמן תל אביב". "לפעמים אני עדיין מרגיש כמו אוהד של הקבוצה, וכל המתח שהייתי שרוי בו במשך השבוע של הפיינל פור עשה לי לא טוב. לא נהניתי מהמשחק שלנו, וכשזה נגמר השתחרר אצלי משהו".
אפשר לומר שזו הייתה סיומת מתוקה לאחת העונות הגרועות שהיו למכבי מאז שאתה שם?
"זו הייתה סיומת לעונה הכי גרועה שהייתה למכבי מאז שאני בה. נקודה", הוא ממהר לתקן. "אפילו יותר מהעונה שעברה. בעונה שעברה אמרתי לכולם שיותר גרוע מזה לא יכול להיות, והעונה גיליתי שהתבדיתי. עכשיו אני יכול לומר בפה מלא ולדעת שאני צודק - יותר גרוע מהעונה הזו לא יכול להיות. זה במאה אחוז".
זו העונה השביעית שעמי ביטון מתפקד כבורג חשוב למדי במערכת ההרמטית שנקראת "מכבי ת"א כדורסל". האוהד שנהג להגיע לכל אימון של הקבוצה כל הדרך מביתו בצפון, קיבל לפני קצת פחות מעשור את שיחת הטלפון שכמעט כל אחד מיושבי שער 11 היה רוצה לקבל. על הקו היה מוני פנאן, והוא הזמין אותו להחליף את אמנון נתנאל האגדי לאחר שנתנאל פרש. הנער הצנום לא היסס, ובמהרה החל לתפקד כאפסנאי של מועדון הפאר.
עם השנים צבר ביטון כוח ומעמד,
מה זה אומר על גור?
"לא יכולתי לבקש שינהל אותי מישהו אחר מגור שלף, שהוא חבר טוב שלי. השיחות עם פנאן הם על חיי האישיים ולא על מכבי".
הוא היה שם כשמכבי הגדולה זכתה בשני גביעי יורוליג רצופים, בירידת המתח שהייתה אחריהם, בפיטוריו של יקיר המועדון קטש, בהגעה לגמר היורוליג באותה עונה וכשהקבוצה הפסידה כאמור את האליפות להפועל חולון.
עונתו השביעית, הוא שב ומדגיש, ששיחקו בה בארץ יותר מעשרה שחקנים זרים, הייתה המתישה מכולם. "כל הנושא של חילופי השחקנים היה לא קל, גם מבחינה רגשית וגם מבחינת עומס העבודה שהיה עליי ועל גור", הוא מסביר. "לא הרבה יודעים, אבל יש הרבה עבודה סביב כל זר שמגיע או עוזב. אני וגור עובדים ביחד על זה, וזו לוגיסטיקה שלמה. היינו העונה אין ספור פעמים בשדה התעופה, וסידרנו עשרות דירות ומכוניות".
תחילת העונה לא בישרה לביטון את הבאות. "דווקא האימון הראשון נראה מצוין", הוא אומר. "גם אחרי חמשת ההפסדים שהיו לנו במשחקי ההכנה הרשמיים לעונה לא חשבתי שהעונה הזו תהיה גרועה מהעונה שעברה".
כמי שעבד עם בירנבוים וראה את עבודתו מקרוב, היה מגיע לו ללכת הביתה מהר כל כך?
"אני חושב שנתנו לאפי מספיק הזדמנויות, אבל אחרי ההפסד לירושלים במלחה הבנו שלא תהיה לו עוד הזדמנות. זה מה ששבר את גב הגמל כי אז נראינו רע, וזה מה שהביא את ההנהלה שלנו לעשות את מה שהיא עשתה".
מה הייתה ההרגשה כשהתבשרתם על ההגעה של פיני? דיברו על אופוריה?
"זו הייתה התחושה, כן. ברגע שהוא הגיע אמרנו שהוא ידאג להחליף את השחקנים שהוא רוצה ויקבל מספיק קרדיט על זה, ובאותו הזמן הוא ישפר את אלו שהוא ירצה להשאיר. הייתה אז אמונה שהייתה זהה לזו של תחילת העונה, משהו חדש החל. אבל לצערי הרב זה לא הצליח כמו שציפינו".
כלומר גם פיני אכזב.
"אני לא חושב שהתאכזבו מפיני, הרי הוא קיבל סוג של ירושה מאפי, אז לא התאכזבו ממנו אישית, אלא מהקבוצה עצמה. אם היו לו שחקנים חכמים יותר, הוא היה מצליח. כשמאמן בונה קבוצה הוא יודע מי הוא מביא ומסתכל על עוד דברים חוץ מכדורסל, כמו אישיות ודברים אחרים. אני מניח שאם היו לנו שחקנים בעלי תכונות כמו אלו שהיו לו בעבר, היינו מצליחים יותר".
היו במכבי בעיות חברתיות השנה?
"לא, אפילו שהגיעו שחקנים במשך העונה לא נפגע המרקם החברתי. זה שלא הצלחנו מבחינה ספורטיבית זה נכון, אבל לא היו בעיות חברתיות".
תן דוגמה מחדר ההלבשה לרגע אחד של משבר.
"זה היה אחרי ההפסד בגביע לנהריה. היה הרבה שקט, היינו ארבעים דקות בחדר ההלבשה ואף אחד לא דיבר, גם באוטובוס היה שקט. אף אחד לא ניסה לדבר, והשחקנים שמרו על שקט. נראה לי שכל אחד פחד שאם הוא יתחיל לדבר, אז יגידו או יחשבו עליו שהוא לא רציני".
במשך השנים במכבי יצר לעצמו ביטון תדמית של אחד האנשים הקרובים לשחקני האלופה. בזמן שפנאן נחשב כאמור האב הדואג, ביטון מילא את תפקיד האח הקטן עבור פארקר, שאראס, באסטון ועוד עשרות שהיו מבלים אתו בתל אביב לאחר משחקים בימי חמישי. מי שרצה לקבל אומדן על החברות שנרקמה בין ביטון לכוכבי מכבי היה יכול לקבל אותו בערב חתונתו, אז נהרו ארצה כל כוכבי הקבוצה שכבר עזבו אותה ל-NBA (פארקר, באסטון ושאראס) או סתם לחופשת מולדת (וויצ'יץ').
מה שייזכר במיוחד מחתונתו הוא גדודי העיתונאים שעמדו בפאתי אולם האירועים וניסו להגניב מילה עם מי שהוכרז באותו יום כמאמנה החדש של מכבי עודד קטש. "מרוב הלחץ מהחתונה בכלל לא ידעתי שקטש חתם, רק אחרי ששברתי את הכוס בא אליי חבר שהוא גם אוהד וסיפר לי שעודד הוא המאמן הבא שלנו, הייתי בהלם, זאת דמות שגדלתי עליה".
כאחד שקרוב לשחקנים איך התמודדת עם התקרית של דיור פישר במנדיז?
"זה היה קשה, אני כל הזמן הייתי עם פישר, והוא הכי כעס והיה עצוב על מה שקרה לו בפנים. הוא בכלל לא הבין למה זה קרה דווקא לו ואמר שהוא לא אשם. כולם ניסו להיות אתו, לעודד אותו, אני מאמין לו שהוא לא אשם, אבל אין ספק שהוא לא היה צריך להיות במקום הזה ובשעה הזו".
מי היו החברים הכי טובים שלך בקבוצה העונה?
"היו הרבה, קרלוס, ליאור, עמרי, דירק. מי עוד אתה רוצה?"
ארויו? דווקא יש לו תדמית של מתנשא.
"הרבה אנשים אמרו לי את זה, אבל בתוך הקבוצה לא הרגשנו את זה. כן, ראינו שהוא כוכב ושהוא בא מה-NBA, אבל אנחנו לא הרגשנו שהוא מתנשא, אל מי שקרוב אליו הוא הכי נחמד אליו בעולם".
בכל זאת לנו מהצד נראה כי יש ריחוק בינו ובין יתר השחקנים. מה אתה חושב על המניירות שלו בתור שחקן?
"אני לא יודע איך הוא היה לפני שהוא הגיע למכבי, אבל הוא הביא מנטליות של הכנה למשחק, של לבוש, של איך להגיע למשחק ובאיזו התייחסות. הוא לא שינה דבר בסטנדרטים שלו מתחילת העונה, ומנגד, אף פעם אף אחד לא העיר לו על זה או משהו כזה".
פרט לשארפ, מי נחשב הליצן של הקבוצה?
"אליהו וכספי ביחד, בעצם עם שארפ, השלושה האלו הם החברים הכי טובים מבין הישראלים, וכל היום הם עסוקים בלהצחיק. כל הזמן הם עסוקים בשעשועים ומתיחות".
אני מקשיב.
"יש מתיחות או נכון יותר נמתחים קבועים. למשל ד"ר סרבו, שהוא רופא הקבוצה, ולצד העבודה שלו במכבי הוא בעל קליניקה פרטית. פעם כשהוא היה בלחץ ללכת השחקנים החליטו להחביא לו את תיק העבודה שלו. בהתחלה הוא צחק כי הוא ישר הבין שזו מתיחה, אבל אחרי חמש דקות הוא התחיל להתעצבן, ואף אחד לא סיפר לו איפה התיק מוחבא. מדי פעם הם שמו את התיק במקום, וכשהוא בא לקחת אותו הם התקשרו אליו וחיקו חולים שלו שמבקשים לדבר אתו כדי ששוב יוכלו לחטוף את התיק ולהחביא אותו שוב".
לפי כל ההערכות, שלישיית שארפ-אליהו-כספי הולכת להתפרק בעונה הבאה. למי תגיש את הבקבוק של מספר 11?
"קשה לי לענות על זה, השבוע כספי טס והוא רוצה מאוד להתקבל ל-NBA, אבל כרגע גם הוא לא יודע מה יהיה אתו בעונה הבאה. אני מניח שאם הוא יתקבל רק בסיבוב השני, אז הוא ירצה שישאילו אותו למכבי ולא למקום אחר באירופה".
אולי הוא בכלל יחזור ליבשת ויצטרף לחבר שלו בטאו ויטוריה?
"אני יכול לומר לך שלמרות כל הפרסומים, ליאור לא חתום בטאו, אבל יש לו הצעה ממנה ומעוד כמה קבוצות. בכל אופן, אני לא יודע אם כספי ילך אתו לשם. אני מניח שאם הוא יחזור לאירופה, הוא ירצה לחזור למכבי, אבל כמו תמיד, הכול קשור לכסף".
בגיל 38 שארפ לא מפסיק להציל את מכבי. מה הייתם עושים בלעדיו?
"ממש כך. הוא בן אדם שמאחד את כולם ברגעים השמחים והקשים ועוזר לקבוצה. לכולם יש תחליף, אבל אני לא בטוח שלו ממש יש תחליף. הוא המקשר בריבים ומאחד את כולם".
הוא יהיה עוד הרבה שנים במכבי, גם אחרי הפרישה הצפויה?
"אין לי מושג באיזה תפקיד, אבל ברור לי שכן".
אתה בטח יודע מה הוא לוחש שם לפני כל זריקת עונשין.
"לא, הוא לא מוכן לספר לאף אחד. פעם ניסיתי לקרוא את השפתיים שלו, אבל לא הצלחתי. פעם שאלתי אותו, והוא אמר לי שנכון שהוא מספר לי הכול, אבל את זה הוא יספר לי רק כשהוא יפרוש. זה כנראה משהו אישי כזה, אז לא לחצתי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם