הגל השקט: הקו המאפיין את הקריירה של באוורס
לגבי ההתנהלות של טימי באוורס אין ספקות: אהוב, מקצוען למופת, בחור נדיר ובעיקר נחמד. אולי זו הסיבה שנדבקה אליו תדמית של שחקן שנעלם במאני–טיים. השבוע יש לו הזדמנות לענות לכולם, לסדר להפועל ירושלים אליפות היסטורית, ולעצמו את החוזה הגדול בקיץ
טימי באוורס. המנהיג השקט. צילום: דני מרון
השוני של באוורס מזרים אחרים שנחתו פה לא מסתכם רק ביכולת ההתמדה שלו, אלא בא לידי ביטוי גם באופיו. כשבן-אדם אחד או שניים אומרים עליך שאתה בחור נדיר, יש סיכוי שזה בגלל שהם חייבים לך משהו. אבל כשכולם חוזרים על אותה המנטרה, כנראה שיש אמת מאחורי הדברים האלה, ובאוורס, ברוך השם, זוכה למחמאות מפה ועד אשוויל, צפון-קרוליינה.
לא הרבה יודעים זאת, אבל האחראי הבלעדי לכך שבאוורס הגיע לישראל ב-2005 הוא ננו גינזבורג, אז מאמן גבעת-שמואל וכיום עוזרו של מולי קצורין בנימבורק הצ'כית. "עקבתי אחריו כשהוא שיחק בקולג' דרך קלטות של סוכן השחקנים אבי זילברמן, אבל הוא רצה לשחק ב-,"NBADL משחזר גינזבורג בשיחה עם nrg מעריב.
אחרי עונה מוצלחת באשוויל אלטיטיוד, עמה זכה באליפות, נענה באוורס לחיזוריו של גינזבורג והצטרף לגבעה תמורת סכום זעום של כ-70 אלף דולר. השמועות אומרות שמאמנים ישראלים רבים ראו גם הם את הקלטות אבל ויתרו. את הכובעים הם אוכלים עד היום.
אינספקטור גאדג'ט. באוורס בפעולה צילום: דני מרון
כבר מההתחלה היה ברור שמדובר בשחקן יוצא דופן. "אני זוכר שבאחד ממשחקי האימון, כשטימי עשה בית ספר לכולם, היו"ר מוטי אמסלם אמר לי 'בסוף המשחק אני מוכר אותו ואותך ביחד,"' משחזר גינזבורג.
בסופו של דבר אמסלם החליט לשמור על היהלום, ולמרות שגינזבורג איבד את משרתו באוורס נשאר בסגל, השאיר את הקבוצה בליגה ואף נבחר לשחקן העונה. "מדובר באחד הכישרונות הגדולים שנחתו פה. לקח לו זמן
להתאקלם אבל בסוף הוא לקח על עצמו את העניינים," מספר היו"ר בערגה.
בניגוד לזרים רבים המגיעים לראשונה לאירופה ומנצלים את הזמן לבילויים, באוורס העדיף לעבוד קשה. חבריו לקבוצה בגבעה מספרים על איש מופנם ושקט, אינטליגנטי מאד, שתמיד מעדיף את המשפחה על פני עוד בירה עם החבר'ה. כדי להפוך את העסק לרציני יותר הוא גם שלף באותה התקופה טבעת מהכיס והציע נישואים למי שתהיה לימים אשתו.
אינספקטור גאדג'ט
האופי הנינוח של באוורס ליווה אותו לאורך כל הקריירה והפך לסימן ההיכר שלו. רועי גופר, כיום בהפועל אוסישקין, שיתף פעולה עם באוורס במשך שנתיים במכללת מיסיסיפי סטייט ויודע לספר על בחור סופר-נחמד, שעזר להחזיר את הבולדוגס לימיהם הגדולים.
באוורס עובר את בורשטיין צילום: עדי אבישי
גם ג'ואי מאייר, מאמנו באשוויל, זוכר בעיקר את האתלטיות שלו. "הוא היה מטביע המון," הוא מספר בשיחה משיקאגו. "הוא היה למעשה השחקן שכל מאמן רוצה, כזה שמחכה ליד האולם לפני תחילת האימונים ועושה בדיוק את מה שאתה מבקש."
זמן קצר אחרי שהציל את הגבעה, הגיעה ההצעה מירושלים שהחתימה אותו על חוזה תלת-שנתי. "יש לו יכולות שאין דברים כאלה, ואין ספק שמדובר כאן במחטף," מסכים זיו ארז, מי שהיה עוזר המאמן בבירה וזוכר ממנו רק דברים טובים. באוורס הגיע בתחילת הדרך כשחקן משלים, אבל מהר מאד הפך לבורג מרכזי. את הרוגע מחוץ לפרקט הוא הביא גם למשחקים עצמם וזכה בצדק לכינוי "המנהיג השקט" של האדומים.
אלא שהבעיה העיקרית שלו הייתה נעוצה דווקא בשקט הזה, שגרם לאנשים לחשוב שהוא אדיש או מפחד מאחריות. היו כאלה שאמרו שהוא נעלם במאני-טיים. "כשהמשחק היה זורם הוא היה זז הצידה ולפעמים כשהוא היה צריך לקחת אחריות הוא לא זכר לעשות זאת," מתאר ארז, אבל מיד מבהיר: "הוא לא בורח מאחריות. פשוט יש לו אמון באחרים."
גם מאייר לא זוכר את באוורס נעלם ברגעים הקריטיים, אלא להיפך. "הוא תפס מנהיגות מיד אחרי שהפוינט-גארד המוביל שלנו שבר את הרגל. הוא גם קלע את השלשה המכריעה ששלחה אותנו לגמר בדרך לאליפות שנייה ברציפות, כך שבשבילי הוא היה שם במאני-טיים."
עכשיו אני פורח
אבל למרות השבחים, השקט האופייני כל כך של באוורס הוא כנראה גם הסיבה לכך שהוא מצא את עצמו בסופו של דבר בישראל. "יש לו נתונים אתלטיים טובים כדי לשחק ברמות הגבוהות, אבל אולי הבעיה שלו היא שהוא לוקה בחוסר אסרטיביות, שיכולה הייתה לדחוף אותו עוד קצת," טוען ארז.
טימי באוורס עם יובל נעימי צילום: אתר המנהלת
אך בסופו של דבר באוורס נשאר בבירה. כניסתו של גיא גודס למערכת וההיררכיה הברורה שיצר החזירו גם את השקט, ונראה שעד כה באוורס פורח. מהלכי הכדורסל המדהימים עדיין כאן (ע"ע האלי-הופ על הראש של מכבי) וגם הסטטיסטיקה האישית השתפרה.
עכשיו עומד המנהיג השקט של ירושלים בפני המבחן האמיתי. שני ניצחונות בפיינל-פור, בשבוע שעשוי להיות האחרון שלו בירושלים, יכניסו אותו לפנתיאון של מלחה ויהוו פרידה ראויה משחקן באמת יוצא דופן. הפסד יהפוך אותו לעוד זר איכותי, שאמנם זכה בשני גביעים אבל לא הצליח להביא את הפרס הגדול. "מה יהיה,"? מנסה גינזבורג לנבא, "קשה לדעת. מה שבטוח, ירושלים לא יכולה לקחת אליפות בלי משחק טוב של באוורס."
אם אתה מאמן ירושלים בגמר והכדור האחרון אצלך, אתה נותן אותו לבאוורס?
"הייתי נותן לו את הכדור ושיעשה פיק'נ'רול עם סניד. אתה יודע מה? בעצם הייתי נותן אותו לנעימי. הוא כבר יעשה מזה סל."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם