ברקת: חשבתי להביא את הידינק, אבל הוא בונקריסט מדי עבורנו
הפועל ב"ש הפכה משום מקום לאי של יציבות בתוך חוסר הוודאות הכלכלי של הכדורגל בארץ. לא תאמינו, שחקנים עומדים בתור לרדת דרומה. אלונה ברקת, הבעלים הגאה, בטוחה שבקרוב וסרמיל יהפוך לאי של שפיות. ראיון עלייה עמוס בתוכניות לליגת העל ובציפיות לשיחה מזינו

בת"א, בחיפה ובירושלים יש קבוצות כדורגל גדולות, עם אינסוף תארים, אבל אם יש עיר שעונה למושג "עיר של כדורגל," הייתי בוחר בב"ש. גם שלמה שרף יספר לכם על כך. ביום בו הוא מונה למאמן שם (החזיק מעמד שלושה משחקים,( שבתה ב"ש מלימודים ומאות תלמידים חיכו לו ליד בית העירייה ובידיהם דגלונים. רק ביקור סאדאת בעיר, 25 שנה קודם לכן, היה מרגש יותר.
התיקו של אחי נצרת עם קרית-אתא, שהבטיח סופית את העלייה, תפס את הבעלים אלונה ברקת בדיוק כשהתיישבה לראות הופעה של יצפאן בת"א. היא קיבלה SMS מהמנכ"ל שלה, אבי שכטר, שכתב לה: "מזל טוב, עלית ליגה." הראש כבר לא היה כל-כך בהופעה. הסלולרי עבר לסיילנט, אבל טירטר עם אינספור הודעות ברכה. כשיצאה החוצה, הטלפון הראשון, הכי מרגש, היה מההורים שלה ומאבא של בעלה.

"ההורים שלי מבית דתי, מה להם ולכדורגל," אמרה אתמול ברקת. "אבא שלי בכלל מנתניה והזיקה שלו למכבי נתניה, ואמא שלי ירושלמית שאוהדת את בית"ר. זה נגמר ברגע שקניתי את ב"ש. אמא שלי צמודה לטלוויזיה כל יום שישי בצהריים, צופה אדוקה, בוכה בהפסדים ומאושרת כשאנחנו מנצחים. אחרי כל משחק היא מתקשרת לבדוק שאני בסדר ולא עצובה. בשנה הבאה אשמח מאוד אם נשחק במוצ"ש. יש לנו הרבה אוהדים מסורתיים ואני רוצה שכולם יבואו."
ברקת תהיה בשנה הבאה בת .40 אף אחד לא ממש לקח אותה ברצינות כשהחליטה לפני שנתיים להיכנס לבית-המשוגעים שנקרא הפועל ב"ש, ולנסות להסיט את הגה רב-החובל למחוזות רחוקים לגמרי מאותם מקומות בהם הילכה ב"ש ב-20 השנה האחרונות. המו"מ עם אלי זינו, מי שנראה שלעולם לא יעזוב, נראה הזוי וסנסציוני, אבל אחרי סאגה מתמשכת ב"ש הפכה להיות בבעלותה של גברת ברקת, שהחליטה לשנות את הדימוי המיוזע והצעקני שהשאיר לה קודמה בתפקיד.

אז מיהי אלונה ברקת? בחורה שגדלה עד גיל 14 באשקלון לזוג מורים דתיים. היא היתה נערה דתייה שעשתה שירות לאומי עד שהכירה באוניברסיטה את בעלה אלי. אלונה, שעוד קודם לכן גילתה סימני מרידה, ידעה שאבא שלה קיבל קשה מאוד את ההתנתקות שלה מהמקורות, אבל כשהכיר את אלי באופן אישי, נרגע. "עד היום אני שומרת מסורת," מבהירה ברקת, "לא אוכלת שרצים ופירות ים או pork (חזיר.( אני צמה בכיפור ומדליקה נרות שבת, אבל אני ואחותי הקטנה הלכנו
שני האחים הגדולים נשארו דתיים. יש לה שלושה בנים: גיא בן ה-16 ותומר בן ה-,13 שנולדו בארה"ב, ויונתן בן השמונה. אחרי שחזרו משהות של שמונה שנים באמריקה, שם ניהל בעלה חברת הייטק, גרה המשפחה שנה במבשרת, עד שהשתקעה בשכונת צהלה בצפון ת"א. שכניה לרחוב הם מאיר שמיר ומאיר אוזן, הבעלים לשעבר של מכבי נתניה. מעבר לרחוב גר החבר הטוב לוני הרציקוביץ.' בהחלט שכונת הבוסים של הכדורגל.
לוני עזב לא טוב את מכבי ת"א. הוא נתן לך את ברכת הדרך?

כמה זה היה קרוב שתקני ממנו את מכבי ת"א?
"הייתי קרובה מאוד לקחת את מכבי ת"א, אבל ברגע האחרון זה לא הסתדר. יש לנו מכון מחקר והשותף הבכיר שלי בקרן רש"י הוא המנכ"ל אלי אלאלוף, בעצמו איש ב"ש. הוא הציע לי לקחת את הקבוצה. אמרתי לו: 'מה לי ולב"ש. הייתי שם בקושי פעם אחת, וזה היה בביקור של בן של חברים שנפצע בעזה ואושפז בסורוקה'".
"אלי בא אליי הביתה יחד עם ראש העיר יעקב טרנר. אמרתי להם שאני רואה בזה שליחות ופילנתרופיה, ואם הם נכנסים איתי כשותפים לדרך, אז אשמח. אחרי שעשיתי סיור בעיר וראיתי איזה תשתיות יש ובעיקר אין, דיברנו על כסף, על מגרשים ועל אצטדיון. היה לי חוזה מסודר עם טרנר על מה מדברת השותפות בינינו. יש לי חוזה, למרות שהשקעתי פי אלף ממה שהתחייבתי."
ועל זה עכשיו הוויכוח עם ראש העיר החדש דנילוביץ?

מה השגת?
"הגענו להסכמות. יש המון דברים לעשות. לשפר את וסרמיל, מגרשי אימונים. רוצה לשמוע דבר מדהים? אתה יודע שבווסרמיל אין מים זורמים ולא היו מעולם? אתה יודע שיש שם רק שירותים כימיים, כי לא נבנו מעולם תשתיות? כל יום ראשון יש מלחמה על מגרשים בין שבע קבוצות הנוער שלנו. דברים אלמנטריים. הפועל ב"ש היא ספינת הדגל של העיר וראיתי את זה מול רמה"ש. באו 13 אלף צופים והיתה הרגשה שכל העיר היתה שם. אי-אפשר להתעלם מזה."
החיבור עם ראש העיר מוריד מהפרק את השמועות שתלכי לבית"ר, אולי בתמיכת גיסך, ראש עיריית ירושלים?

הנוער שלכם יורד ליגה.
"קשה לי מאוד עם זה. השקענו השנה שני מיליון שקל רק בנוער, אבל צריך להבין שזה תהליך ארוך. אני מסתכלת על זה כעל פרויקט חינוכי. הרי אם ייצא משם שחקן אחד לבוגרים זה יהיה הישג. חינוך, ערכים ומשמעת חשובים באותה מידה. אני מתפללת שהנוער עוד יישאר בליגה, אבל נמשיך להשקיע בו. תסתכל על הקבוצות הצעירות יותר שלנו. שם יש הישגים יפים".
"אי-אפשר לתקן דבר כל-כך מורכב בתקופה קצרה, אבל יש המון באר-שבעים שבגלל הזנחה מצאו את עצמם בטוברוק, במכבי נתניה או בבית"ר ירושלים. למה אלמוג כהן שמשחק בנתניה, והוא באר-שבעי, לא נשאר בעיר."?
סכמי את השנתיים הראשונות.
"יותר קשות ממה שחשבתי. הוצאתי המון כסף, הרבה יותר מהצפוי."
כמה?
"לא רוצה להגיד, שאבא שלי לא יהרוג אותי. בוא נגיד שאם הייתי במכבי ת"א, לא הייתי מעזה להוציא את הסכום הזה. חשבתי שזה ייקח לי יום בשבוע, אבל כל יום יש משהו חדש. אתה עובד על אמוציות וזה שואב אותך. זו חוויה גדולה שחשבתי שתהיה יותר קלה. אם אין סבלנות אתה נשבר."
היה רגע שחשבת לוותר?
"לא. יש לי את היציבות הזו ואת התמיכה של המשפחה שכל הזמן מאחוריי. יש הרבה רגעים לא פשוטים אבל האחריות היא עצומה. תחשוב על זה שאני אחראית על שמחה או אכזבה של עשרות אלפי אנשים. זה עול קשה מנשוא ואני מקווה שאני עושה את המיטב."
את אומרת שיש לאחרונה שינוי אצל הקהל, שהפך ליותר סבלני. גיא לוי אמר אחרי התיקו בלוד שאם מקללים, העלייה לא שווה.

מאיפה זה בא?
"הקהל מזהה שאנחנו באים ממקום טהור. אין בינינו היררכיה. לכל אחד יש גישה אליי. הא יכול להתקשר ולדבר איתי. מתקשרים ילדים ואומרים: 'אלונה, אנחנו אוהבים אותך.' התקשרו אחרי התיקו בלוד ואמרו שהם מקווים שאני לא מבואסת ולא כועסת."
אולי משום שאת אישה היחס אלייך אחר.
"לא יודעת, אבל זה כמו ילד. ילדים יודעים מי אוהב אותם ומי לא. אי-אפשר לשקר בתחושות. אנחנו באים ממקום של לתת, לא לקחת. בלי אגו. רוצים להחזיר את ב"ש למרכז הבמה."
תנתחי את מה שגיא לוי אמר אחרי התיקו בלוד.

למה הוא לא ממשיך?
"הוא ביקש לא להמשיך. הוא הסביר לי את הסיבות וכיבדתי אותן."
מה הוא אמר?
"זו היתה שיחה בארבע עיניים ואני מכבדת את הפרטיות הזאת. תשאל אותו."
ואם הוא היה רוצה להישאר, היית ממשיכה איתו?
"כן. יש לנו חוזה לשלוש עונות. הוא מקצוען ברמות הכי גבוהות שיש, לא מעגל פינות. כל אימון היה ברמה הכי גבוהה. הוא לא פספס אימון. לכל אימון היתה תוכנית. אין לי שום טענה אליו."
איך היתה החפיפה עם אלי זינו?
"הקבוצה היתה חייבת הרבה כסף והוא רצה למכור. אלי פרגן לי והתנהג מקסים."
הוא התקשר לברך?
"לא, אבל כשזכינו בגביע הטוטו הוא התקשר. אני בטוחה שהוא מפרגן. הוא מאוד אוהב את הקבוצה."
כשצ'סוואה נסופוואה נפטר על הדשא, היית בקבוצה בקושי שלושה שבועות. גם כן קבלת פנים.

"זו היתה מכה קשה מאוד ברמה הנפשית. אתה לא מאמין שזה קורה לך. מאוד אהבתי אותו. הוא תמיד היה אומר לי 'יס מאם,' כל-כך שונה מהאווירה הסחבקית כאן."
בואי נחזור לילדות. למדת רק עם בנות.
"כן. למדתי באולפנה. מדרשת עמליה בירושלים, ששייכת למפד"ל. אחי למד בישיבת נתיב מאיר. התפצלנו, ואני חיה בלי להתפלל כל יום."
ומתי התחיל החיבור לכדורגל?
"מאז שהייתי ילדה קטנה עניינו אותי שני דברים - מכוניות וכדורגל. הכרתי כל מגזין רכב שיצא. אחרי האקזיט הראשון, הקטן, כבר יכולתי להרשות לעצמי אופל אסטרה .GTI אופנה לא דיברה אליי. אצלנו הטלוויזיה פתוחה או על כדורגל או על פוליטיקה וכלכלה."
איך בעלך רואה את העיסוק שלך?
"הכי מפרגן והכי תומך בעולם. הוא בתחום ההון סיכון."
כמומחה, הוא לא חושב שב"ש היא סיכון גדול?
"הוא דווקא אומר שבתקופה הזו, כשכולם נופלים, אנחנו השקעה בטוחה."
יש לך תובנות מהכדורגל שלנו?

"יש לו שם הכל. איפה לישון, בריכה, מסאז'ים, חדר-אוכל, אימון מכשירים. אלה דברים שעולים עשרות מיליונים. הכל פה בלחץ, אין סבלנות. אנחנו צמאים להישגים ומשיגים תוצאה הפוכה. אף אחד לא נהנה פה."
את רואה כדורגל מחו"ל?
"המון. תסתכל על הכדורגל באנגליה. הקהל מוחא כפיים גם כשלא הולך. בישראל רק הקהל של הפועל ת"א עשה את השינוי הזה. אני גם חושבת שכסף זה לא הכל. אנשים ישר עושים את החיבור בין כסף להצלחה, וזה לא תמיד עובד. הקבוצות הגדולות שלנו משחקות הרבה יותר טוב בחוץ מאשר בבית. הלחץ שובר הכל. הפסדנו העונה ארבע פעמים. כל ההפסדים בווסרמיל."
את מחשיבה את עצמך כמי שמבינה בכדורגל?

מי יאמן אחרי גיא? מדברים על קלינגר ושום.
"לא יודעת, צריך מישהו שמתאים לב"ש. חשבתי להביא את הידינק, אבל בב"ש לא יאהבו אותו. הוא בונקריסט מדי. אולי גווארדיולה."
שחקנים בכירים לא אהבו לבוא לב"ש. תצליחי לשבור את זה?
"בעונה הראשונה שלי שילמתי יותר לשחקנים ומאמנים כדי שיבואו. היום יש אנשים שעומדים בתור אלינו."
אם היית יכולה לבחור בלי הגבלה שחקן אחד, את מי היית לוקחת?

ילדים לא מחליפים אהדה. מה הבנים שלך עושים בשנתיים האחרונות?
"הגדול אוהד בית"ר, הקטן בוחר אותם לפי ההצלחות, כי הוא קטן, אבל הבית שלהם זה הפועל ב"ש. הם באים איתי להמון משחקים ואוהבים את הקבוצה. כשלא הולך הם מחבקים ומנחמים ועולים עליי."
ציפיות מהעונה הבאה?
"שלד יציב לכמה שנים טובות ולאט-לאט להתבסס ולהתקדם. כולם מדברים על אליפות, כי זה מועדון ענק גם כשהוא בליגה השנייה, אבל מי שרץ מהר מדי לא יכול להצליח."
לכמה שנים באת?
"קיבלתי הצעות מהרבה קבוצות, אבל ב"ש היא מפעל חיים. באתי לטווח ארוך."
ראית ריאל-בארסה?
"זה לא אותו ענף, אבל במקום להאשים צריך לשנות. אנחנו מומחים בלקטר, ולא בלשנות. הבעיה המרכזית אצלנו היא האובססיה לנצח בגיל צעיר. היא הרסנית. אולי ננצח ברמת הנבחרות עד גיל ,19 אבל בבוגרים רק נפסיד. שינינו את זה כבר בקבוצות הילדים שלנו. בגילאי 11 אנחנו לא משחקים בליגה."
מי תהיה אלופה?
"תחושת הבטן שלי שהפועל ת"א, אבל שיענקל'ה שחר לא יתרגז. הוא לא ירצה לתת לי שחקנים בעונה הבאה."