פרישה? לא רלוונטי. אלון חרזי בראיון במיוחד: "עדיין לא הגעתי לשיא"
אחרי ששבר את שיא ההופעות בליגת העל ולמרות שאיבד את מקומו בהרכב מכבי חיפה, המגן בן ה-38 ממש לא חושב שזה הזמן לסיכום הקריירה שלו. שחר? "מבין כדורגל כמו שהרבה מאמנים לא יבינו שנים". לתלות את הנעליים? "אני יכול, רוצה ואמשיך לשחק כדורגל גם אם חיפה לא תרצה אותי"
חרזי, שחגג בפברואר האחרון 38 חורפים, החלטי מתמיד. "אני לא חושב שמיציתי את עצמי ככדורגלן. זה הדבר שאני יודע לעשות הכי טוב בחיים. מגיל תשע אני מתעסק בכדורגל. זה רוב החיים. מהתגובות שאני מקבל מהצוות המקצועי, מהרחוב והכי חשוב - מהגוף שלי, אני יכול להמשיך. זה לא נדיר, זה לא יוצא דופן. יותר מזה, אני יכול לשחק במכבי חיפה, בטופ של הטופ".
הקפטן, נשוי לאודליה ומתגורר בבית מדהים על הכרמל, שבר לפני חמישה ימים את שיא ההופעות בליגת העל ובדרך ניפץ כמעט כל שיא אפשרי של שחקן במועדון. חרזי, שרשם לזכותו שלל זכיות באליפות, הופעות בליגת האלופות ובגביע אופ"א, מודה כי העונה הזו ידע משבר אמיתי. "בחיים שלי ככדורגלן לא הייתי כל כך הרבה זמן מחוץ לעסק. אפילו אצל שפיגל זה לא קרה לי".
"אין לי תשובה רצינית. אני באמת לא יודע. לכל מאמן יש את השיקולים שלו. במקרה שלי, אני גם מכבד את החלטתו. פתחתי 16 מחזורים ברציפות, יצאתי מההרכב, וחזרתי אחרי שבועיים לשני משחקים. ועד למשחק האחרון לא שיחקתי שישה מחזורים. למה? אני ממש לא יודע".
אולי זה הסימן להראות לך את הדרך החוצה, לפרישה?
"אני לא חושב שזה הכיוון".
ואם זה הכיוון?
"זו לא אופציה כרגע. אני צריך לשבת עם עצמי, עם אודליה והמשפחה
ואם יבואו אליך בעוד מספר שבועות ויגידו לך שאתה נשאר, אבל הסיכוי שתשחק בעונה הבאה נמוך מאוד?
"אין לי בעיה עם זה, אני נשאר."
ואם בכלל לא ישתמשו בך?
"אז אדע שזה הסוף, אבל אני לא מרגיש שיכול להיות מצב כזה, למרות שאני מוכן להיכנס למבחן הזה".
אתה לא מתבזה כשאתה מתחמם 50 דקות ולא נכנס בסוף?
"לא, זה חלק מהעניין, וצריך לדעת להתמודד איתו."
זה לא סוד שאתה מאד מוערך אצל יענקל'ה שחר ואתה גם ידיד טוב של בניו. זה יכול לעזור לך?
"גם אם כן, זו לא העזרה שאני צריך. אני צריך שירצו בי מקצועית ולא על בסיס חברי."
ואם שחר יבקש ממך להניח את הכדורגל, לפרוש ולהצטרף לצוות המקצועי?
"אז אני בבעיה אמיתית. הוא בעל המאה ובעל הדעה ואני מאוד מכבד אותו, אבל אני הכי אובייקטיבי בעולם ואגיד לו שאני רוצה להמשיך לשחק כדורגל".
גם אם יוצע לך תפקיד מקצועי?
"גם."
ואם יוצע לך לאמן את הקבוצה?
"זה לא רציני, אבל יש לי תשובה גם לזה. אני עדיין לא מתאים."
למה?
"כי מכבי חיפה זה באמת הטופ, והיא לא יכולה להרשות לעצמה לקחת מאמן שאין לו ניסיון באימון. עם כל הכבוד לניסיון שצברתי כשחקן עם מאמנים ושיטות עבודה, לאמן זו סוגיה אחרת".
אבל יש לזה תקדימים. רוני לוי למשל.
"רוני לוי זה לא תקדים, כי הוא עשה דרך לא רעה באימון עד שהגיע לקבוצה הבוגרת. מה שקרה במכבי ת"א עם אבי נמני לא יכול לקרות במכבי חיפה לעולם".
ראובן עטר מספיק מנוסה לדעתך כדי לאמן את מכבי חיפה?
"עטר יגיע למכבי חיפה, אבל אני לא חושב שהוא עוד יספיק לאמן אותי."
כלומר, לא בקרוב.
"לא נראה לי."
וברקוביץ'?
"גם הוא חסר ניסיון".
אם אתה לא מתאים לאמן, איזה תפקיד היית רוצה, אם היית פורש?
"יש בעולם תפקיד שנקרא מנג'ר טכני. זה תפקיד שאני יכול למלא. מנג'ר טכני אחראי לכל המערכת המקצועית, הוא מעל למאמן למרות שהוא לא מתערב בשיקוליו במהלך היומיום. הוא אחראי לרכש, למדיניות לגיבוש הסגל ועוד."
וזה תפקיד שיגרום לך לפרוש?
"לא, אבל כשיגיע הזמן לפרוש, זה התפקיד שיתאים לי".
חרזי משחק במכבי חיפה מאז עונת .1990/91 הוא הגיע לחיפה מהכח ר"ג, אז בליגה השלישית. שלמה שרף אחראי למהלך. "שלמה הוא המאמן שעיצב אותי. לקחת שחקן מהליגה השלישית ולהגיד 'אותו אני רוצה,' זה לא דבר שגרתי. שרף זימן אותי לנבחרת האולימפית וידע מה יש לו ביד. אני חייב לו המון בקריירה שלי".
במהלך השנים השתכרת לא רע. חשבת על עתיד אחר מלבד כדורגל?
"השתכרתי לא רע ואין לי טענות. אבל תזכור שבעונת הדאבל הראשונה והיחידה של חיפה, הייתי צעיר והשתכרתי 36 אלף שקל בלבד. אחר כך התחלתי להרוויח 40-50 אלף דולר לעונה, עד ,1997 אז עברתי לבית"ר, שם הרווחתי כבר יותר. ואחרי עונה, כשחזרתי, הרווחתי בסדר גמור."
"לא היה דבר כזה בחיים. לא הרווחתי אפילו 200 אלף דולר. שלא יובן, חלילה, שאני מתלונן. אולי בעונה בה הגענו לליגת האלופות, הגעתי ל-200 אלף דולר עם כל המענקים והבונוסים".
19 שנה במכבי חיפה, ממוצע של 120 אלף דולר לעונה, הנה לך יותר משני מיליון דולר בקריירה. איפה השקעת את הכסף?
"הכסף לא מושקע. השקעתי במסעדה סכום יחסית נמוך. אני מתכוון להשקיע בקרוב בנדל"ן."
מה למשל?
"אני רוצה לקנות שטחים ולבנות עליהם."
להיות קבלן בניין.
"סוג של".
אז אם מחר אתה לא בכדורגל, אין לך שום עסק בצד.
"נכון וחצי. כשעושים משהו אחד, צריך להשקיע בו את הכל. אני בחרתי בכדורגל".
איזו תקופה תיחשב בעיניך כיפה ביותר מאז שאתה משחק כדורגל?
"אני חושב שהעונה בה שיחקנו בליגת האלופות היתה מאוד איכותית, למרות שבסיומה לא לקחנו אליפות."
בגלל הכדור שהחזרת לדודו אוואט ונכנס לו בין הרגליים. זה היה שער שהכריע את האליפות.
"בדיעבד זה נכון. אבל זה לא קשור, זו היתה עונה נדירה."
גם הכי טובה שלך בחיפה?
"הכי טובה לכדורגל. לי היתה עוד עונה מצוינת, אולי הכי גדולה של המועדון, כשלקחנו את האליפות ב-,1994 בלי הפסד ב-39 מחזורים. אז היו לנו שמונה שחקנים ממכבי חיפה בנבחרת והיינו שותפים כשחקני נבחרת לניצחון הגדול בפארק דה-פראנס. הגענו לשמינית גמר גביע המחזיקות וניצחנו את פארמה באיטליה. בדרך העפנו את טורפדו מוסקבה, אתה מבין על מה אני מדבר."?
"הניצחון באוסטריה על שטורם גראץ."
איך תסביר את העליות והירידות שידע הכדורגל שלנו?
"הליגה תלויה בכספים שמזרימים בעלי ההון. כשהיה רובי שפירא ז"ל, רמת התשלומים נפרצה. אחריו באו גד זאבי, לוני הרציקוביץ וגאידמק, כל פעם יש מישהו אחר. עכשיו אנחנו לקראת נסיגה בתשלומים בגלל המצב בכלכלה העולמית ובישראל, ובגלל שאין טייקונים".
שחר לא טייקון?
"האבא של הטייקונים, אבל איש מאוד מחושב ומאוד ענייני. מבין כדורגל כמו שהרבה מאמנים לא יבינו שנים. מאוד חם. מאוד מיוחד. אני לא משוחד, רבים חושבים כמוני. הוא נכס לחיפה, נכס לכדורגל ונכס גם בקהילה העסקית, בה הוא מעביר את רוב זמנו".
בעונות של שפירא, זאבי, הרציקוביץ' וגאידמק לא הצלחת לעלות על הרכבת ולקבל חוזה עתק.
"זה נכון, אבל היום אני יכול לגלות שלפני חמש שנים אחד האנשים שהזכרת הציע לי שכר כפול מזה שהיה לי במכבי חיפה באותה עת, ואם הייתי רוצה הייתי יכול לשלש אותו - ולא עזבתי. תמיד הסתכלתי צעד אחד קדימה, ואני חושב שגם במקרה הזה לא טעיתי. כסף מעולם לא היווה שיקול מכריע בקבלת ההחלטות שלי".
לא שיחקת בחו"ל. מרגיש פספוס?
"הייתי סגור בקבוצה בליגה השנייה באנגליה. הייתי שלושה ימים בהתרשמות, ובעיתונים שם היה כתוב ששחקן נבחרת ישראל מצטרף להדרספילד טאון וזה היה נכון. הכל היה סגור, אפילו ההסכם, אבל אז קפץ סוכן ישראלי שטען שאני שייך לו ופשוט טרפד לי את העסקה".
מי זה?
"לא משנה, אבל את ההסכם שלי באנגליה השגתי עם סוכן אנגלי, שהתקשר אליי אחרי שהסוכן הישראלי פנה לקבוצה ואמר להם לא לגעת בי עד שהוא לא סוגר את העניינים מולי. ככה זה נפל."
למה לא נתת לסוכן הישראלי לגמור את זה?
"כי הוא ביקש ממני 50 אלף דולר רק כדי לרדת מזה. לא אהבתי את הסחטנות הזו, מה עוד שהוא לא היה סוכן שלי. זה נראה לי מעוות. לפעמים, בשביל עקרונות, אתה מפסיד דברים גדולים. זה מה שקרה לי".
היית יכול לשחק באירופה?
"מבחינה פיזית, מהירות וטכניקה, בטוח שכן. אבל לפעמים, בעצם לא לפעמים, צריך גם מזל. בחלק הזה של הקריירה שלי זה לא היה."
"היא לא איכותית במיוחד, אבל היא מעניינת, וזה גם חשוב."
אתה חושב שאתם ראויים לזכות בתואר?
"ראויים בטוח. אם בשני שליש של העונה אנחנו ראשונים, למה אנחנו לא ראויים?".
כי יש קבוצות שמציגות כדורגל יותר טוב.
"לא בטוח. יש תקופות שאנחנו יותר טובים ויש שאחרות יותר טובות. בכדורגל אין מגיע. הקטע בליגה הוא שמי שטוב יותר מגיע ראשון לקו הסיום."
בכל זאת, העונה לא ראינו שום קבוצה מלהיבה לאורך זמן. למה?
"אין את הכישרונות שהיו פעם."
ואצלכם מי הכישרון?
"יש כמה שצריכים לפרוץ."
למה למכבי חיפה אין מנהיג כבר כמה שנים?
"זה לא נכון, יש לנו כמה מנהיגים. אם אני מסתכל על דוידוביץ,' בוקולי וקטן, ואפילו על קינן, ועוד כמה. כל אחד מנהיג בצורה שלו."
"לא טובעים ולא שום דבר. לא בכל תקופה אפשר לסמן לידר אחד, לפעמים יש כמה."
מי ה-11 הכי טובים ששיחקת איתם במכבי חיפה?
"זו שאלה שיש בה מוקשים, ומכיוון שאני חייב לענות, אענה כך: דוידוביץ,' חרזי, בנאדו, רומן פץ, קייסי, קנדאורוב, ז'אוטאוטאס, חזן, עטר, ברקוביץ,' רביבו ובניון".
מי החלוץ כאן?
"אלה ה-11 שלי."
טוב, אז תן לי עכשיו את עשרת השחקנים הכי טובים ששיחקת איתם ומולם בכל מסגרת אפשרית.
"רביבו, ברקוביץ,' בניון, עטר, חזן, יעקובו, רוסו, רוני לוי, ז'אוטאוטאס, נמני ופראליה."
מי הכי גדול?
"אני אבחר את ששת הגדולים. נמני, בניון, ברקוביץ,' עטר, רביבו ואלון חזן".
אם נסכם, עברת לא מעט חוויות בכדורגל. אם תזכה באליפות, למה לא לפרוש בשיא?
"כי עדיין לא הגעתי לשיא."
"יש לי שניים. אופק, בן ,12 משחק בילדים של מכבי חיפה כמגן ימני, וליאם, בן חמש, שכרגע לא ממש מתעניין בכדורגל".
אופק מהיר כמוך?
"לא משהו. בכיתה ז' הייתי הכי איטי בריצות בכיתה, ואז זה פרץ. אופק בכיתה ז' ואני מרגיש שזה מתחיל לבוא לו".
אתה לא חיפאי במקור. אחרי הכדורגל אתה חוזר למרכז?
"ממש לא. אני כבר 19 שנה פה. אשתי ואני בנינו כאן את חיינו וכאן נמשיך לבנות ולהיבנות".
נא להמתין לטעינת התגובות
