באות מאהבה: המרכיב הסודי של אלקטרה רמה"ש
הפציעה של פיליפס והשינוי בקונספציה הביאו את רמה"ש לאליפות ראשונה אחרי 6 שנים. עם בסיס כלכלי איתן ובעיקר בגלל האנשים שמרכיבים את המערכת, נראה כי הקבוצה הזו תמשיך לתת את הטון גם בשנים הבאות
טטיאנה טרוינה וליעד סואץ-קרני. צילום: דני מרון
הקונספציה השתנתה. גם ג'ניפר פליישר עזבה, והשתיים שהגיעו היו אליזבטה קיטיזינה והדאבליסטית המכהנת לייני סלווין, שכיכבה בעונה שעברה ברמלה. התוצאה: שני הפסדים בלבד מאז אותו גמר, שניהם לרמלה, שגם בהם רמה"ש איבדה את המשחק בגלל חוסר ריכוז. קיטיזינה וסלווין השתלבו מהר, אבל גם טיטי טרוינה וג'יה פרקינס הגיעו רק במהלך העונה. הרכב מנצח לא מחליפים. הרכב מפסיד, למה לא.
פרקינס היא שחקנית העונה, ואלי רבי הגדיר אותה, בצדק, כשחקנית שהייתה בדרגה או שתיים מעל הליגה. כלואיס פלורס של ליגת הנשים, פרקינס קלעה מתי שבא לה, אבל בעיקר התחברה באופן מושלם לרכזת נעמי קולודני.
בכלל, בניגוד לשנים עברו, רמה"ש הייתה העונה קבוצה נטולת אגו. הקפטנית ליעד סואץ-קרני הכתיבה את הטון, כשוויתרה בעקביות על קליעות בטוחות לטובת מסירה או תרגיל שיסייע לקבוצה. רמה"ש היתה קבוצה שהתחבבה בקלות על אוהדי כדורסל, והיציעים הלכו והתמלאו באנשי כדורסל מוכרים שהתאהבו בקלות.
המאמנת אורנה אוסטפלד, עוזרה רפי בוגטין והיו"ר רחל אוסטרוביץ' הולכים יחד כבר שנים, אבל התוספת של המנהלת דורית קרן-צבי, בעלת ידע עצום בכדורסל, הייתה חשובה לא פחות. רמה"ש תמשיך לתת את הטון גם בשנים הבאות. לקבוצה בסיס כלכלי איתן, עם ספונסרים כמו אלקטרה, רוש ואחרים, ובעיקר
אנשים שבאים מאהבה.
רמלה, לאחר שני דאבלים, תיפרד אחרי שלוש שנים מאלי רבי, ואם היא רוצה להמשיך ולהוות גורם משפיע, היא צריכה להחתים שחקניות ישראליות טובות יותר מאלה שהיו בסגל שלה - להוציא את אינה גורביץ,' שגם בגילה, ממשיכה לספק את הסחורה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם