מסן-סירו עד קרית שלום: העליות והמורדות בקריירה של דרור קשטן
האליפות ההיסטורית עם הפועל כפ"ס על מנהגיה המשונים, המסע המופלא עם הפועל ת"א שהוריד ממנו את הקוף מהיבשת, הקומבינה שאכל מלוני ואברם והכסף הגדול שעשה במהלך כל המסע. המאמן הלאומי ידע עליות ומורדות במהלך הקריירה. פרוייקט דרור קשטן - חלק ב'
מקלחות לא היו. פעם שחקנים ניסו להתקין ג'קוזי מאולתר. אבנר גולסה נכנס, התחשמל וכמעט מת." קשטן זכה בתואר הראשון שלו כמאמן כשהוא בן .37 אליפות היסטורית. זה היה עירוב מוצלח של ותיקים (שום ופוגל,( דור ביניים (דורי אלמוג ונח איינשטיין) וצעירים כישרוניים (אלי יאני וגדעון סיימון,( שאותם הוא עוד אימן בנוער.
"דרור בן-אדם מובנה," יאני מספר. "קפדן, חשדן ואז עבד לפי הספר של המאמנים הוותיקים. אני חושב ששלמה שרף מאוד השפיע עליו. היתה קפדנות, הכל תוכנן מראש והוא לא השאיר שום דבר למקרה."
קשטן ידע אז עם מי הוא יכול להפעיל את שיטת המקל, ועל מי להשתמש בגזר. הוא לא יכול היה אז להתייחס לשום כמו לעוד ילד. בכל זאת, מדובר היה ביקיר העיר ובכוכב הנבחרת. אז היחסים היו של כבוד הדדי ושומי החזיר עם 11 בישולים.
פתיחת העונה היתה צולעת, היו לחשושים שקשטן לא מתאים, עד שהאצטדיון הישן נכנס לפעולה. מדובר בקופסה צפופה ומעיקה שקבוצות איבדו נקודות כבר ביציאה מחדר ההלבשה. "ידענו איפה הכדור יקפוץ ואיפה יש בור כדי לא להכניס את הרגל," מספר סיימון. "בקרנות היה איזה סדרן שמיהר לפתוח לנו שער כדי שנוכל להרים יותר טוב."
נתניה היתה אז בפורמה אדירה. שישיות, הצגות ולביא ומכנס בכושר שיא. אבל כפ"ס, כמו דוב מסורבל, סירבה לוותר. 15 משחקים ללא הפסד, כשהקבוצה מפתחת תלות באמונות שונות ומשונות. כל שבת מפגש במלון "תדמור" בהרצליה. סיבוב בוקר כשקשטן מקפיד שיעברו עמוד מסוים. יאיר לויטה ז"ל, היו"ר, היה נעמד ליד עץ קבוע, תולש שני עלים ומכניס לכיס. היו קופצים לקרוב משפחה של יאני ושותים קפה, וחבורה שלמה היתה יורדת לחוף הים עד שבוקר אחד, לפני המשחק נגד יהוד, בגלל בוץ, הרכב שקע והיו צריכים לדחוף.
"לדרור כבר היה שיער ארוך, כי הוא לא הסתפר בגלל ההצלחה," סיימון נזכר. "זה גם היה אותו לבוש. סוודר אפור עם כל מיני ציורים. לא שינה לרגע את האימונים."
במשחק העונה כפ"ס
נתניה פתחה בבליץ, ובר"ג אפשר היה לשחק על תיקו. לכפ"ס זה הספיק להבטחת התואר ואילו לשמשון כדי להישאר. "מנחם אשכנזי אמר כשזרקו את המטבע: 'פה תהיה שמחה, תעשו מה שאתם רוצים,"' משחזר נח איינשטיין. "מסרנו לרוחב, כמו באימון. היה שחקן בשמשון שבעט מארבעים מטרים, אז יהודאי קם מהספסל וצעק עליו 'השתגעת."'?
כפ"ס זכתה באליפות, קשטן בכה משמחה. העיר היתה בשיגעון, אבל האופוריה סינוורה. בעונה שאחרי באה המפולת. שחקנים כעסו על לויטה. לבוס היתה קונדיטוריה גדולה וכשבאו לדבר איתו על חוזה משודרג, חלקם נאלץ לשמוע: "שום ופוגל קיבלו את הפרוסה שלהם, אתם תצטרכו להסתפק בפירורים." ואז באה ההתרסקות והירידה.
עד קיץ 2001 אירופה היתה גדולה על קשטן. נדמה היה כי מה שטוב לביצה המקומית, רע לקשטן במשחקים מול קבוצות שמגדלות את השחקנים שלהן לפי הספר. כל שלב שעבר באירופה עד אז היה צולע. היכן שלא עבר התאספו תבוסות.
בקיץ 2001 הכל השתנה. הפועל ת"א שיחקה בגביע אופ"א. בסיבוב המוקדם היא לא התקשתה לעבור את אררט ירבאן, אבל זו היתה קבוצה פחות טובה והדו בר התקבל בטבעיות. גם המעבר מעל גזיאנטפספור הטורקית לא היה סנסציוני, בעיקר כי זו היתה קבוצה חסרת ניסיון באירופה, על אף שהסטייל, שכלל שער חוץ יקר, נראה מרשים.
את היריבה הבאה, בסיבוב השני, איש לא ציפה לעבור, למרות שצ'לסי לא היתה אז של רומן אברמוביץ' ולא נחשבה עדיין לשם ענק באירופה כמו היום. איש לא יזכור את העובדה כי האנגלים הגיעו לכאן ללא שישה שחקני הרכב בכירים, בגלל חשש מפיגועים, כיוון שההופעה של הפועל ת"א היתה מאוד מרשימה.
המפגש בבלומפילד ייכנס לפנתיאון כמשחק שבו עמדה הפועל טקטית יוצא מן הכלל, והשיגה יתרון מכריע בגלל אופי השחקנים. המשחק בסטמפורד ברידג' היה מדהים לכל הדעות בגלל ההופעה של שביט אלימלך, היכולת של הפועל, כמו בטורקיה, להשיג שער חוץ בהתקפה בודדת אבל מאוד חכמה, ומשום שהקהל האמין בקבוצה ויצא בהמוניו ללונדון.
מי שחשב שהניצחון הסנסציוני הזה היה הישג של פעם בחיים התבדה בשני הסיבובים הבאים. הפועל הצליחה להדיח קבוצה שנשרה מליגת האלופות (שם ניצחה את ריאל מדריד) כמו לוקומוטיב מוסקבה, בזכות שני ניצחונות, אחד מהם ברמאנסקויה הקפואה בטמפרטורה של מינוס .17
בשמינית הגמר פגשה הפועל קבוצה מהליגה האיטלקית - פארמה. הפארמזנים כבשו נגד הפועל שער רק בדקות הסיום של משחק הגומלין בטארדיני, למרות שהאדומים של קשטן שיחקו בגומלין עם שוער המשנה, ניר רחמין. למעשה, הם לא היוו יריב ראוי להפועל, שבסטייל איטלקי פיצחה אותם ללא תנאי - וגם זאת לאחר 0-0 בבלומפילד.
ההדחה של הפועל מהמפעל, בסיומו של המסע הקסום בתולדות קבוצה ישראלית, ותחת הנהגתו של קשטן, היתה מופלאה לא פחות. היריבה היתה מילאן, קבוצת פאר בכל קנה מידה. אופ"א נטלה מהפועל ת"א את הביתיות בגלל הפיגוע ב"סי פוד מארקט" בת"א, ובמצב הזה הגיעה הקבוצה להתמודדות כשהיא מארחת בקפריסין ואמורה לשחק בגומלין בסן-סירו.
הפועל ניצחה את מילאן גם בקפריסין, ונכנעה בפעם הראשונה באותה עונה רק במשחק ה-12 שלה, וגם בגלל שער עצמי של שמעון גרשון, .2:0 המונח הארכאי הפסד מכובד יצא מהבוידעם באותו ערב כש-10,000 אדומים, חלקם כלל לא אוהדי הפועל, עמדו והריעו לדרור קשטן. המאמן הנרגן והזועף הצליח למחוק, בתוך חצי שנה מדהימה, שנים של תסכול וחוסר אונים, גם שלו, בזירה האירופית. לא היתה מכובדת יותר מההופעה ההיא של הפועל ת"א בחורף .2002
לא היה דאבל קליל כזה. מכבי ת"א מיגרה בעונת 1995/96 את יריבותיה אחת אחרי השנייה. היא ניצחה את מכבי חיפה 1:3 בקרית-אליעזר, הבטיחה את האליפות עם שער של נמני מול בית"ר ירושלים, ובגמר הגביע דרסה את ראשל"צ .1:4 ומי חשב על אפשרות שקשטן יעזוב? הבעלים, לוני הרציקוביץ.'
האישיות הסגורה וחמורת הסבר של קשטן לא הסתדרה עם התפישה העתידנית של הרציקוביץ.' כשמעמדו של אברהם גרנט בהפועל חיפה החל להתנדנד, מיסטר סוני כבר נפגש עם המאמן בפגישות שהוגדרו כידידותיות, לא יותר. ואז, כשהקבוצה חגגה דאבל, בערב בחירות ,'96 בזמן שהסקרים ניבאו על קרב צמוד בין ביבי נתניהו לשמעון פרס, לוני עשה סבב טלפוני. אז הוא עוד היה חבר בצוות הבכיר שניהל את הקבוצה, אבל היה יותר מרמז שהגוף יתפרק והוא ייקח את המושכות.
לוני עבר אחד אחרי השני בין חבריו להנהלה ואמר שהוא פועל להחזיר את גרנט. העניין דלף וקרוב לשעה 02.00 לפנות בוקר צלצל הרציקוביץ' לקשטן, באופן אישי, כדי לבשר שמה שהוא יקרא בעיתון די נכון. מכבי ת"א מתכוונת לסיים את עבודתו. נתניהו ניצח את הבחירות, אבל נושא קשטן עורר לא מעט רעש. איך קבוצה מעזה לפטר מאמן שזוכה בדאבל? תקשורת, אוהדים, כולם היו בתוך הקלחת.
ביום שישי בצהריים, שיירה ארוכה של מכוניות מפוארות עשתה את דרכה למשרדי עלית בר"ג. על הפרק היה דיון מורחב בסוגיה, כשאת ראש צוות המתנגדים הוביל אז מודי פלד, ששימש כיו"ר. לוני המשיך בקו העקשני, אבל מכבי ת"א הבינה שנכנסה לדרך ללא מוצא. אחרי שיצא עשן לבן, יצאה גם הודעה. הקבוצה תכבד את החוזה שיש לה עם המאמן והוא ימשיך.
קשטן אדם חשדן מטבעו. הוא ידע שהרציקוביץ' עומד להיות הבוס הגדול והבין שגרנט תמיד יהיה איום מעל ראשו, לכן דרש חוזה ארוך טווח. הרציקוביץ' ניצל את הפירצה, טען שיש כאן אולטימטום ומיהר לסרב. קשטן עזב. טען שפוטר, מכבי טענה שהתפטר. הצדדים נפגשו במוסד לבוררות, המאמן זכה אז ב-150 אלף שקל שקיבלו אצל הרציקוביץ' את הכינוי "דמי רחמים." קשטן עזב כשהוא מסמן שני אויבים: הבעלים של מכבי ת"א וגרנט.
זה היה סוף עצוב למה שאמור להיות הקאמבק של המאמן הוותיק. הרי הוא הגיע לקרית-שלום, בקיץ ,1995 די כברירת מחדל. במכבי השתוקקו לראות את גרנט ממשיך בעבודתו, אבל הוא הלך אחרי הכסף הגדול של רובי שפירא ז"ל.
דרור נחשב לאיש מקצוע מכובד, אבל הוא הגיע עם כתם גדול מהפועל חיפה וחוסר ודאות לגבי מצבו הבריאותי. קשטן היה חתום בחיפה על חוזה נאה לשלוש שנים. במקום לדהור על הסוס, הוא הצליח להסתכסך עם שני כוכביו, טל בנין וראובן עטר. המאמן היה משוכנע שהם תוקעים סכין בגבו.
המאמן אמר על בנין שהוא מחבל בקבוצה, ואילו עטר הושעה. אם זה לא מספיק, בספטמבר ,1994 במהלך בדיקות רפואיות, קשטן התלונן על חולשה. אמבולנס ואבחון של התקף לב קל. קשטן שכב בבית החולים כשהגיעו אליו שמועות ששלמה שרף מנסה לשדך לחיפה את אלי גוטמן. הוא מיהר לסמן עוד שניים בפנקסו. כשחזר לפעילות, נשארה פתוחה המלחמה עם כוכביו. ואז שפירא בחר צד - ולא את שלו. המאמן עזב את הצפון כואב ומושפל.
לכן, זו היתה די הפתעה לראות אותו מופיע בקרית-שלום עם בגדי חג, קורן מאושר. כל התקופה במכבי ת"א נראתה כאידיליה מתמשכת, אבל דרור פגש את האיש הלא נכון. הפרשה רדפה את הרציקוביץ' עד שעזב את מכבי ת"א.
חוץ מאברהם גרנט, שעשה קופה מדהימה אצל רומן אברמוביץ' בצ'לסי, קשטן הוא כנראה המאמן הישראלי שהכניס הכי הרבה כסף. לפי הערכות זהירות, בקריירת האימון שנמשכת כבר 32 שנים הוא הרוויח כארבעה מיליון דולר נטו.
למעשה, עד אמצע שנות השמונים היה מדובר בגרושים יחסית מבחינת עבודתו כמאמן. בני רגב בלוד ויאיר לויטה ז"ל בכפ"ס לא היו מסוגלים לשו לם הרבה. אבל אחרי שקשטן עזב את נבחרת הנוער, בגלל אותה פרשת קובלנץ, הוא עמד בפני צומת דרכים והיה צריך להחליט לאן פניו מועדות.
בית"ר ירושלים הציעה לו לבוא. דרור עלה לבירה, סגר בלחיצת יד וחזר הביתה. רק ישב בסלון, קיבל טלפון מיצחק תשובה, אז עוד טייקון קטן ובעל הבית של מכבי נתניה. "בוא," תשובה ביקש מקשטן, אבל דרור התנצל ואמר שסגר לפני שעתיים חוזה בבית"ר.
השאר שייך להיסטוריה. קשטן הביא לבית"ר אליפות היסטורית והפך למאמן מבוקש. כשהגיע להפועל חיפה, באמצע שנות התשעים, רובי שפירא צ'יפר אותו עם חוזה של 200 אלף דולר לשלוש עונות. גם אחרי שפוטר, אחרי פחות משנה, שפירא עמד בהסכם.
מעמדו של קשטן כמאמן בכיר רק הלך והשתבח עם השנים. כשהביא את הפועל ת"א לרבע גמר גביע אופ"א, ההנהלה לא היתה מסוגלת לסרב ושכרו הוקפץ ל-350 אלף דולר נטו לשנה. באותם ימים לא היה מאמן ישראלי שהתקרב אליו.
ב-,2005 על חצי עונה בהפועל פ"ת, הוא הרוויח 100 אלף דולר. קשטן משמש כבר שלוש שנים כמאמן הנבחרת. שכרו הוא 200 אלף דולר לשנה, בדיוק אותו חוזה שהיה לגרנט כשעבד בהתאחדות.
עכשיו הכל תלוי במשחקים הקרובים. יכול להיות שבסוף השבוע הבא הוא יעלה לכם יותר, או שתקבלו מחיר מבצע, לרגל מכירת חיסול.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם