מיאמי ביס: מאחורי הקלעים של טורניר מיאמי
טורניר המאסטרס במיאמי מביא את כל הטניסאים מהשורה הראשונה, אבל פרט לתחרות איכותית אפשר ליהנות גם מהנוף, ממתחם האימונים ומהאטרקציה שמספקים המחבטים הבכירים. נאדאל ואיבאנוביץ' שיחקו גולף, ונוס וויליאמס ומארי עצרו את התנועה וגונסאלס וצונגה שחו עם דולפינים. שליח nrg מעריב מדווח מאחורי הקלעים של ה"גרנד סלאם החמישי"

קשה שלא לחוש התפעלות מהנוף המדהים. אני לא יודע אם אלו היאכטות, הסירות והמשתזפים תחת השמש של פלורידה, אם זו מוזיקת הקאנטרי שרועשת מהוואן שמוביל אותי לאיצטדיון, או אולי פניהם של הטניסאים על הכרזות המפלצתיות שמברכות אותנו קילומטר לפני הכניסה. מה שזה לא יהיה, זה מציף אותך בתחושה שחוויה גדולה עומדת להתחיל.
המאסטרס במיאמי מכונה ה"גראנד סלאם החמישי", מהיותו הטורניר הגדול ביותר אחרי ארבעת המרכזיים של השנה. כשרואים לאיזו מעטפת זוכים הטניסאים, שמוקפים בנוף שעולה על כל דמיון, קל להבין מדוע זה מדובר באחד הטורנירים הפופולריים ביותר בקרב השחקני והקהל, ובדרך כלל גם מספק את האקשן הדרוש כדי לאכזב.
אחרי שתג העיתונאי שלי הונפק בשער החיצוני, נכנסתי עם ההמונים בשער הגדול המתנפח, שמוקף בבלונים. אם משהו שהאמריקאים טובים בו זה להפוך כל אירוע להפקת ענק, וכשמסתכלים על תרבות הספורט שקיימת במעצמה הזו קשה שלא לקנא.
בכלל, המחשבה שרק לפני שבוע חיפשתי במשך חצי שעה חנייה מחוץ לבלומפילד ולבסוף השארתי את הרכב בסמטה חשוכה, גורמת לי לרצות להישאר הרבה אחרי שיסתיימו המשחקים. שם ביפו זכיתי
צפונית לאיצטדיון המרכזי נמצא מתחם הבילויים, בו רחבה ענקית של דוכני אוכל מכל הסוגים וכל הגוונים, שמייקרים בעוד כמה עשרות דולרים את מחיר החוויה. מה עוד? שדרות של חנויות מזכרות, ספא למסאז' וטיפולים מפנקים, חדר סרטים ומשחקים, בתי קפה ובמה מרכזית עליה מתקיימים מופעים שונים לילדים וההורים.
בצד השני נמצאים המגרשים הצדדיים וגם מגרשי האימונים. האיצטדיון עצמו מאכלס כ-14,000 צופים ומורכב משלוש קומות פנימיות שעליהן יושב כל הקהל, שלא יודע שמתחת לרגליו מתנהלת תעשייה שלמה, שכל תכליתה היא לשרת את השחקנים, ההנהלה וכמובן, ההתקשורת.

הקומה הראשונה שייכת לשחקנים ורק להם. שם נמצאים חדרי ההלבשה, חדר האוכל, חדר כושר, אינטרנט, פלייסטיישן, חדר טיפולים, אפילו פינת שזירה. בספות שבלאונג' הגדול השחקנים יכולים להתרווח עם המשפחה והצוות ולתפוס מנוחה עם כוס משקה קל.
הקומה השניה היא התפעולית ובה המשרדים של הנהלת הטורניר, הספונסרים והחדרים המשמשים את המאבטחים, השופטים, הנהגים והצוות העצום של התחרות.
בקומה השלישית נמצא החדר תקשורת ממנו אני כותב ברגע זה. מצד ימין יש חלון זכוכית המשקיף על המגרש, דרכו אפשר לצפות במשחק תוך כדי דיווח. מדלת הזכוכית שבחדר נכנסים לתא התקשורת באצטדיון, אליו מגיעים אלה שרוצים להתקרב למרכז העניינים ולהיכנס לאווירה.
בבוקר שלפני התחרות הגיעו להתאמן במגרש המרכזי רפאל נאדאל ורישאר גאסקה. אחד המאמנים הישראלים אמר לי שאפשר ללמוד הרבה על רמת השחקן מהתבוננות על שגרת האימון שלו, ואכן, למרות שרק בשבוע שעבר הוא זכה באינדיאן וולס אחרי מאמץ גדול, נאדאל השקיע שעתיים אינטנסיביות עם הצרפתי, כשהמאמן עומד לצידו עם המחברת - רושם, מתכנן ודואג שהכול יתבצע לפני התוכנית.
רק אחרי האימון נאדאל יכול להתפנות לקצת בידור ושחרור עבור הילדים הרבים שהגיעו לצפות בו, וחיכו לו בקוצר רוח ליד היציאה עם כדור טניס צהוב גדול בשביל חתימה ותמונה עם הכוכב שלהם.

אח"כ הגיעו ג'ו ווילפריד צונגה ופרננדו גונסאלס לריף הדולפינים בעיר כדי לשחות ולשחק עם החיות הידידותיות. אז כשקיימת תשתית רחבה ומבורכת כזאת של תרבות ספורט, לא פלא שתושבי מיאמי שמחים לעצור את המכונית באמצע הכביש המהיר וליהנות מאנדי מארי ו-ונוס וויליאמס שהגיעו "לשבש את התנועה" כדי לקיים משחק ראווה על מגרש מאולתר שהוקם על שתי מכוניות.
האטרקציה הגדולה באמת צפויה להיות תחרות שלשות בין כוכב מיאמי, דווין ווייד, לרוג'ר פדרר ורפאל נאדאל ב"אמריקן איירליינס ארינה", האולם הביתי של ההיט.
רגע לפני התחרות הגיעו שחקני הצמרת למסיבת העיתונאים המסורתית. רפא נאדאל, שתמיד מספק את הסחורה, הבטיח לנו הצגה. לא נאמין?