חוק וסדר: הצדדים שלא הכרתם בכדורגל
המקרה של שחקני הפועל פ"ת והטייץ מהשבוע שעבר שלח אותנו למצוא עוד סעיפים מוזרים בחוקת הכדורגל. מה יעשה שופט שחושב שהמשחק מכור? האם שער שהובקע ע"י שחקן יחף הוא חוקי? ואיך פנדל יכול להפוך לקרן? nrg מעריב מציג בפניכם מקרים ביזאריים, שעלולים לקרות בכל רגע על המגרש

המקרה המעט ביזארי הזה, שהשאיר עלינו חותם עמוק יותר מאשר המשחק עצמו, גרם לנו לנדוד אל הספרים ולבדוק האם יש עוד חוקים מוזרים בענף הזה. חזרנו אם כמה נקודות מעניינות, שמי יודע, אולי יצוצו כבר במשחקי המחזור שיפתח הערב (שבת).
מה יעשה שופט שחושד באופן ברור כי המשחק אותו הוא מנהל מכור ויש לו מספיק סיבות לחשוב שחלק מהשחקנים על המגרש לא מתאמצים מספיק?
האמת, חוקת FIFA לא נותנת לו הרבה מקום לשיקול דעת וגם אם הוא בטוח באלף אחוז שהמשחק שהוא מנהל לא כשר, הוא יאלץ להמשיך אותו עד לסיומו החוקי. בעצם, יש מעט מאד סיבות לפיהם
ומה לגבי שליפת כרטיסים אדומים וצהובים לשחקנים מסויימים בהם הוא חושד? גם כאן השופט מוגבל ולא רשאי לשלוף כרטיס על חוסר ספורטיביות.
אז מה הוא כן יכול לעשות בעצם? רק לציין את החשדות שלו בדו"ח הסופי של המשחק. מזל באמת שיש את "ויצמן-יער".
בהיסטוריה של הכדורגל קיימים מקרים ביזאריים רבים שקשורים לנעליים. אחד המקרים הזכורים לאוהדי הכדורגל בארץ הוא האירוע בו התעצבן ויקטור פאצ'ה, אז במכבי חיפה, על השוער של אשדוד שעצר בעיטה שלו, וזרק עליו את נעלו. פעולה כזאת, כמובן, גוררת כרטיס אדום ע"פ החוקה.

ובכן, ע"פ החוקה, אם שחקן איבד אביזר ציוד כלשהו שלא בכוונה, על השופט לאפשר את סיום המהלך בהתאם לחשיבות הסיטואציה. כלומר, אם המשחק מתנהל במרכז המגרש אז ראוי לעצור את השחקנים ולהורות לו לצאת ולהחליף את הנעל. אך אם הוא מאבד אותה בעת שיצא ממצב מסוכן ליד השער אסור שדבר זה ישמש כנגדו וימנע ממנו את זכותו הטבעית לכבוש שער, אפילו ברגל יחפה.
לאחר מכן רשאי השופט לזכות אותו בצהוב על כך שנעלו לא הייתה קשורה כהלכה, באם הוא רואה לנכון, אבל את השער היקר שהובקע תחת תנאים קשים וחירוף נפשו אין לגזול ממנו.
גולים עצמיים הם חלק מהמשחק ולפעמים הם מה שעושים את ההבדל הקטן. אבל מסתבר שע"פ החוקה, יש גבול לכמה שקבוצה יכולה להרוויח משטויות של היריבה שלה.
קחו את הסיטואציה הבאה: לזכותו של שחקן כלשהו נפסקה בעיטה חופשית בלתי ישירה ובמקום לבעוט קדימה הוא בוחר להחזיר לשוער שלו. עד כאן הכל בסדר. אבל מה קורה אם השוער לא היה מוכן למסירה של חברו ועד שהוא מבין מי נגד מי הוא מגלה שהוא ספג שער עצמי?
על פניו נראה שהקהל יצחק קצת, השוער ושחקני ההגנה יתפסו את הראש והקבוצה השנייה תוכל ללכת לחגוג. אז זהו שלא. ע"פ החוקה השופט יעצור את המסיבה ויפסול את השער לטובת כדור קרן. החוקה קובעת שמצב שכזה לא יכול להיחשב לגול עצמי, מכיוון שלא היו שתי נגיעות בכדור ולכן צריך להתעלם מהשער ולהתייחס אליו כחלק מקו הרוחב ולכן מדובר בקרן לכל דבר.
יכול להיות שהחוק הבא יהיה מוכר לחלק מאיתנו, אבל בכל זאת ראינו לנכון להזכירו. מה קורה כששחקן בועט פנדל לקורה אך מצליח להשתלט על הריבאונד ולבעוט פנימה?

אגב, לעיתים רחוקות ניתן למצוא מקרים בהם שחקנים מבצעים "טריקים" או תרגילים שעוקפים את השיטה ועוזרים להם להבקיע גול. אחת האפשרויות המפורסמות היא לתת לכדור הסתה קלה קדימה ולחכות לשחק מהקבוצה שלך שיקח אותו במצב נוח ויכבוש שער לבד מול השוער. זאת מכיוון שלאחר שהבועט נגע בכדור המהלך הסתיים ושחקן אחר מהקבוצה (שהיה צריך להיות מאחורי קו ה-16) יכול לכבוש שער חוקי. הדבר מתאפשר רק במידה והנגיעה היא לכיוון קדימה ולא אחורה.
כולנו מכירים את החוק המפורסם שבעיטת שוער חייבת לצאת מתחומי הרחבה לפני שלשחקני ההגנה מותר לגעת בכדור ולכן אם שחקן הגנה יקבל את הכדור מהשוער שלו בתוך הרחבה השופט צריך לפסוק בעיטה חוזרת.

כל עוד הכדור לא יצא מהרחבה ושחקן התקפה לא נגע בו, המשחק לא התחדש ולכן מותר לשוער לגעת בכדור פעם נוספת בתחומי הרחבה שלו ולהחזיר אותו אחורנית על מנת להתחיל מחדש.
אז מדוע שוערים לא מנצלים את המצב לטובתם כדי לבזבז זמן ולעשות זאת פעם אחר פעם? כי במקרה כזה נדרשת הבחנה של השופט, האם הדבר נעשה בלי כוונה. במידה והוא מבין שהשחקן משתמש באמצעי זה כדי לבזבז זמן, עליו לנקוט כלפיו באותם הצעדים בהם נוהגים כלפי שחקנים שמושכים זמן בסיטואציות אחרות ולא לאפשר לשוער הערמומי להנות מהספק.