לביא כי ישאג: איציק ליסמן על גמר גביע המדינה בכדוריד
המפגש בין אס"א ת"א למכבי ראשל"צ ניפק אולי תוצאה צמודה ומתח נלווה, אבל רמה לא ממש קיבלנו. גם לא זריקות ושערים ממרחק או משחק קבוצתי בהתקפה. עכשיו הפנים של אס"א לאליפות, כאנדרדוג כרגיל. מכבי? היא כנראה תצטרך לספק סחורה נוספת בשביל זה
אס''א ת''א חוגגת זכיה בגביע המדינה צילום: דוד פליגל
הטוב במשחק הגמר היה התוצאה הצמודה והמתח הנלווה. רמה? גם לא ציפינו, זה בכל זאת "גמר", וגם לא קיבלנו. אני מאמין שיש למשחק הזה, לכדוריד, כמו לכל ענף ספורט, פילוסופיה.
אחת מהשאלות שבהן עוסקת הפילוסופיה של הענף היא, מה המוטיב המרכזי במשחק, מה הפקטור הקובע? התשובה היא, לדעתי, הבקעת השערים ממרחק. כלומר, פילוסופיית משחק ההתקפה אומרת ששוטר זורק ומבקיע ממרחק, ההגנה נאלצת לצאת אל הזורק, קו ההגנה נפתח, המרחקים בין המגינים גדלים, וזה הזמן לשחקני הפינה והקו לחגוג.
לצערי, במפגש הפסגה הנ"ל כמעט ולא ראינו זריקות ושערים ממרחק. אם אינני טועה, במחצית השנייה לא ראינו בכלל. ובואו נזכיר מי "נכח" שם: רושקה, מטלון, רודוביץ', צאפ, חליפי, אשכנזי ועוד. אכזבה שנייה הייתה מהמשחק הקבוצתי בהתקפה. חולשתן של אס"א ומכבי ראשל"צ קדימה יצרה רושם כאילו ההגנות היו טובות יותר, אך זו הייתה אשליה.
האכזבה גם גדולה במיוחד מהעדר האמונה שלהן במשחק הקבוצתי. ככל שנקף הזמן, הן אס"א והן מכבי הלכו ונטשו את הקבוצתיות, התבססו על יוזמות אישיות, מקומיות, ובעיקר על ניסיונות חדירה מבעד להגנה. ציפינו ליותר.
אסא ת"א שיחקה אותה וניתן לומר שהקונספט הניהולי-מקצועי הצליח להם. עתה פניהם לאליפות, שוב, כאנדרדוג. מכבי ראשון, לעומת זאת, צריכה לנתח ברצינות מדוע איננה מצליחה לאחרונה להנפיק יכולת גבוהה במשחקים
הקובעים. אס"א, למשל, חיסלה את אחד מכלי הנשק המרכזיים של הצהובים – משחק המעבר. ולא במאמץ מיוחד. המסקנה היא שמכבי צריכה לספק סחורות נוספות כדי להיות אלופה ואת זה עוד נראה.
והיה גם גמר נשים. בין קבוצת הבית שלי, חולון, שתמיד אהיה בעדה, לבין הטובות מהרצליה. מה אפשר לומר ודי בצער – אין חדש בכדוריד הנשי. ואין חדש פירושו שהמצב לא טוב. שהרמה איננה מניחה את הדעת. למה? איך אחרת? בהזדמנות.
נא להמתין לטעינת התגובות
